קראו דוגמא מהפסיקה בנושא התפטרות בעל פה בגלל תלונת שווא: 1. התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורין, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, הפרשי שכר עבודה, דמי נסיעות והחזר ניכויים משכר שלא כדין. 2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה א. התובע עבד בנתבעת כנהג אוטובוס מיום 5/10/2002 ועד ליום 25/9/07. ב. נסיבות סיום העסקתו של התובע שנויות במחלוקת בין הצדדים. 3. דיון והכרעה - נסיבות סיום העסקתו של התובע התובע עבד כנהג אוטובוס בנתבעת, תחילה עבד בסניף קרית ספר ואחר כך, בסניף רמלה. התובע טען, כי התפטר מהנתבעת בדין מפוטר בגין האשמות שווא של הנתבעת אשר העמידו אותו בסכנה להגשת כתב אישום כנגדו. הנתבעת טענה, כי אין כל קשר בין התלונה ובירורה לבין סיום העסקתו של התובע. לשיטתה, התובע נטש את מקום עבודתו ללא הודעה מוקדמת מסיבותיו הוא וכי למעשה, משך כל תקופת העסקתו לא הייתה שביעות רצון מתפקודו של התובע - הוא נהג להחסיר פעמים רבות, הגיע באיחור למשמרות ועוד. 4. מהראיות שהובאו בפנינו התברר, כי נוסע שהמתין בתחנת האוטובוס לקו 210 המופעל על ידי הנתבעת הגיש תלונה במשרד התחבורה לפיה ביום 24/7/06 האוטובוס לא עצר בתחנה. התובע לא ידע על הגשת התלונה וניהול החקירה ובדיעבד התברר לו, כי ביום 9/11/06 הנתבעת מסרה למשרד התחבורה, כי שם הנהג אשר ביצע את הנסיעה ולא עצר בתחנה, הוא התובע. לתובע התברר על החקירה רק ביום 17/7/07 כמעט שנה לאחר תחילת החקירה, כאשר זומן לחקירה בעקבות הדיווח של הנתבעת. טענת התובע, כי קיבל בתדהמה את הזימון הוכחה בפנינו. ביום 6/9/07 נחקר התובע במשרד התחבורה והציג מסמכים המעידים על כך כי אין לו כל קשר לאירוע הנטען. 5. לאחר שנחקר התובע במשרד התחבורה לטענתו, לא יכול היה להמשיך לעבוד בנתבעת משום שהיא הטילה עליו האשמות שווא והעמידה אותו בסכנה לאישום פלילי. התובע טען בתצהירו כי לאחר שנחקר במשרד התחבורה הודיע למנהל הנתבעת, מר דוד אוחנה, כי אין הוא יכול להמשיך לעבוד בנתבעת. ביום 26/9/07 לטענת התובע, הוא התבקש שלא להגיע יותר למקום עבודתו. ביום 11/10/07 הגיע למשרדי הנתבעת ביצע "טופס טיולים" והזדכה על הציוד. ביום 25/10/07 כתב התובע מכתב לנתבעת ובו פירט את הסיבות בגינן התפטר מעבודתו. הנתבעת טענה, כי מכתב זה לא הגיע לידיה. לטענת התובע, ביום 14/10/07 הגיש כנגד הנתבעת ומנכ"ל הנתבעת תלונה במשטרה. בד בבד הוגש כתב אישום כנגד הנתבעת ומנכ"ל הנתבעת בעניין אותה חקירה. התובע צרף מסמכים מהם עולה לכאורה, כי המאשימה הגיעה להסדר טיעון עם הנתבעת. 6. הנתבעת איננה מכחישה את החקירה שהתבצעה בעניינו של התובע ואכן, כי שמו של התובע הועבר על ידה למרות שהתובע לא היה מעורב באירוע. בעדותו של דוד אוחנה נאמר, כי הוא התבסס על נתונים שהוצאו ממאגר התוכנה הישן של הנתבעת אשר לא היה מדויק ומהימן. למרות שאוחנה הבהיר, כי ידע שמאגר המידע אינו מהימן וכי הוא הוחלף, לא בדק באופן ראוי ויסודי האם אכן התובע הוא שהיה נהג האוטובוס. יובהר, כי אוחנה ידע היטב את השלכות של מתן שמו של התובע כמי שמעורב באירוע. ראה עדותו בעניין, "ש. לפני שהעברת את המידע למשרד התחבורה את הטכוגרף ואת הסידור עבודה, האם בדקת השוות ביניהם? ת. אני לא עושה השוואות כיון שמשרד התחבורה מבקש את המסמכים לתאריך מסויים ושעה מסויימת של נהג ספציפי שעשה נסיעה ספיצפית לפני או אחרי התלונה ומחובתי להגיש לו את המסמכים שיש ברשותי ולא כל נבירה חקירה או השוואה אני מוציא מהמחשב ומעביר אותם כמו שהם למשרד התחבורה. לשאלתך - שוב לא השוויתי. ש. למרות שאתה כותב בתצהיר שלך מפורשות שאתה יודע שמהערכת איננה אמינה? למרות זאת שידעת, לא בדקת? ת. נכון. המערכת הייתה בזמנו עם הרבה מאוד תקלות טכניות ועל כן גם החלפנו אותה למערכת חדשה. ש. אתה ידעת שבעקבות מסירת המסמכים עלול להיות מוגש כתב אישום נגד הנהג? ת. בהחלט", (עמ' 26 לפרוט' ש' 23- עמ' 27 ש' 4). 7. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעניין זה הגענו לכלל מסקנה, כי התובע הוכיח התפטרות בדין מפוטר ועל כן, הוא זכאי לפיצויי פיטורין על פי דין. מהראיות שהובאו בפנינו עלה באופן ברור, סמיכות הזמנים בין מועד חקירתו של התובע במשרד התחבורה (6/9/07) לבין מועד הפסקת העסקתו (25/9/07). שוכנענו, כי אכן יש קשר בין חקירתו של התובע לבין סיום הקשר בין הצדדים ואנו סבורים, כי טענת הנתבעת כי לכאורה, לא ידעה כי זוהי הסיבה להפסקת ההתקשרות בין הצדדים הנה מיתממת וחסרת תום לב. התובע טען כאמור, כי לאחר חקירתו הגיע למשרדי הנתבעת וביקש לדבר עם מנכ"ל הנתבעת ולברר עמו מדוע שמו שורבב לחקירה מבלי שהיה לו קשר לכך. ראה עדותו, "ש. מתי הודעת לסופרבוס שאתה מתכוון להתפטר? ת. אני הודעתי אחרי שנחקרתי במשרד התחבורה. ב- 6.9.07. אני באתי לסמנכ"ל החברה דוד אוחנה ופניתי אליו בדבר התלונה של משרד התחבורה וביקשתי לדעת למה לא זומנתי. באותו רגע הוא לא נתן לי תשובה. הוא אמר זה מה שיש. .. ביה"ד - קוטע את העד ומסביר לו את השאלה. ש. מתי הודעת בכתב או בעל-פה למישהו מוסמך בסופרבוס שאתה מתפטר? ת. ב-6.7.07 הודעתי גם לסמנכ"ל החברה שאני מתפטר ומסיים את העבודה עקב התלונה. ש. הודעת לו את זה טלפונית או בפגישה? ת. בפגישה. ש. קבעת איתו פגישה? ת. לא. נכנסתי אליו", (עמ' 18 לפרוט' ש' 9-21). וכן, "ש. לשניהם הודעת ואמרת שאתה מתפטר, מתי? ת. ב- 6.9.07. נתתי חודש הודעה מוקדמת. ש. אתה לא אמרת להם או לא הוצאת הודעה בכתב שאם לא יתקנו את מה שמפריע לך אתה מתכוון להתפטר, לא נתת התראה כזאת אלא רק התפטרת באופן סתמי? ת. זה מה שהיה. אמרתי שאני לא יכול להמשיך בצורה הזאת. נתתי הודעת התפטרות בעל פה. ש. לפני כן אמרת למישהו או כתבת למישהו שאתה מתכוון להתפטר? ת. לא אמרתי קודם. ש. למה אתה בתצהיר ובכתב התביעה לא הודעת לי אמרת בסופרבוס? ת. אני חושב שזה מוזכר איפושהו", (עמ' 18 לפרוט' ש' 24-32). וכן ראה עדותו של אוחנה בעניין הפגישה שהתקיימה בין השניים, "ש. מדוע סרבת להיפגש עם התובע ת. מי אמר שסרבתי להפגש איתו, אני פגשתי אותו לא פעם ולא פעמיים. ש. אחרי החקירה, אחרי 6.9 אתה נפגשת איתו? ת. לא זוכר תאריכים. ש. אחרי ה- 6.9 נפגשת עם התובע? ת. אני מעריך שכן, אני לא זוכר תאריכים. ש. מה אמרת לו בשיחה? ת. לא יודע. ש. האם היית לך פגישה עם התובע אחרי שהוא נחקר במשרד התחבורה על הטענה שאח"כ גם הועלתה בכתב האישום? ת. אני מעריך שכן הייתה פגישה, לא זוכר מתי בדיוק. אני מכיר את ההצגה הספציפית של המסמכים שאתה השתמשת בהם כהלשנה, שהוצגו על ידי במשרד התחבורה והתברר לאחר מכן שהם לא רלבנטיים לגבי התובע וכשהוא נשאל על ידי בפגישה או בשיחות שאחרי כן על אודות המסמכים האלה השבתי לו כמו שהשבתי לחוקר וכמו שכתבתי בתצהיר", (עמ' 26 לפרוט' ש' 6-19). לא זו אף זו, מעדותו של מנכ"ל הנתבעת עלה באופן ברור, כי אכן התקיימה שיחה בינו לבין התובע לאחר שהתובע נחקר במשרד התחבורה על תלונת השווא. היות ואין חולק, כי יום עבודתו האחרון של התובע היה ביום 25/9/07 וכי החקירה בוצעה ביום 6/9/07 הרי שאין כל ספק, כי גרסתו של התובע לפי התקיימה שיחה בינו לבין מנכ"ל הנתבעת לאחר חקירתו בה הודיע לו, כי הוא מתכוון להתפטר מעבודתו הנה סבירה הגיונית ותואמת נסיבות הקיימות בתיק. לאור האמור לעיל אנו מקבלים את גרסתו של התובע כי הודיע לנתבעת על התפטרותו העתידית לאור תלונות השווא. הנתבעת התעלמה מגרסת התובע לפיה התפטר בגין התנהלת החקירה כנגדו. תחת זאת, בחרה להדגיש, כי גרסה זו לא הועלתה במפורש בכתב התביעה. הנתבעת ניסתה להטיל על התובע האשמות כי הוא לא היה עובד טוב, כי החסיר ימי עבודתו ועוד. כל טענות אלו לא הוכחו ולו בראשית ראיה, לא הובא בפנינו כל מסמך המתעד את הדברים בזמן אמת, כל דיון שהתקיים עם התובע בעניין זה ו/או כל מסמך פנימי של החברה המעיד על הדברים. שוכנענו, כי אין כל בסיס עובדתי לטענות אלו של הנתבעת וכל כולם נועדו לקעקע את גרסתו של התובע בדבר סיום היחסים בין הצדדים. בעדותו של הגברת אורית תורג'מן התברר, כי הטענות בדבר חיסורים כלל אינן מבוססות ובדוקות, "ש. ניקח את הימים 2.8 עד ה- 5.8.07 - את יודעת שאלה היו התאריכים של החתונה של אחותו? ת. אני לא זוכרת. ... ש. תעייני בנספח א' לתצהירך - מה כתוב ליד הימים 1 עד 5 באוגוסט? ת. חמישה ימי חופש. ש. וכמה ימים בפועל הוא לא עבד? ת. חמישה ימים בפועל הוא לא עבד. לא יודעת אם זה כלל שישי-שבת. ש. כמה ימים בפועל הוא לא עבד? ת. שישי שבת אצלנו זה יום עבודה. אני מתקנת - מוצאי שבת. ש. אני מפנה אותך לדו"ח שעות עבודה שהיה מוחזק אצל התובע חודש אוגוסט, כתוב למטה 3 חופש של מי הכתב? ת. של חשבת השכר אני חושבת. ש. מסומן 3 ימי חופש? ת כן. ש. בואי נעיין בתלוש השכר שלו לאותו חודש אוגוסט, כמה ימים נוצלו? ת. שלושה ימי חופשה. ש. יש משהו שאת רוצה לתקן ממה שאמרת קודם? ת. ממש לא. ש. את כותבת בסעיף 6.3 שהתובע נעדר ב- 17 וב- 18.8.07. את יודעת שאלה היו ימי שישי ושבת? ת. אנו עובדים בשישי ושבת. אנחנו עובדים במוצאי שבת. אנחנו חברה לתחבורה ציבורית. חייבים לעבוד שני שישי ושני מוצא"ש בחודש. ש. אבל את עדיין מתארת את הימים האלה ב- 17 וב- 18 כימים של העדרות בלתי מוצדקת? ת. כן. ש. מה- 15.8.07 הוא עבד ביום הזה? ת. כן. ש. עד יום חמישי ה- 30.8.07 עברו 15 ימים רצופים, את מצפה שבכל ה- 15 הימים הרצופים שהוא יעבוד מדי יום? ת. אני לא מצפה לשום דבר. יש דרישות של המערכת. יובהר, כי עדויות הנתבעת היו מגמתיות ובלתי מהימנות. 8. עוד יובהר, כי מהראיות שהובאו בפנינו עלה באופן ברור, כי התובע עבד שעות מרובות מדי יום ביומו בנתבעת, לעיתים 15 שעות רצופות ובחודשים מסוימים כ - 350 שעות עבודה בחודש! לא זו אף זו, עוד עלה מהדוחות, כי התובע עבד בחודשים מסוימים באותה מתכונת, באופן רצוף ללא מנוחה שבועית משך שבועיים ואף יותר! הדברים נמשכו לאורך כל תקופת העסקתו של התובע ואין חולק, כי מדובר במתכנת העסקה שלא כדין. יובהר, כי מדובר בנהג אוטובוס שנהג שעות מרובות בכבישים ומוטלת על הנתבעת אחריות מוגברת לאפשר מנוחה לעובדיה האחראים על שלומם של הנוסעים. ראה עדותו המתחמקת של הגברת תורג'מן בעניין, "לשאלת ביה"ד - את אחראית על כח האדם ואת אמונה על דיני העבודה בעקיפין ואת יודעת דרך דוחות השכר שאת מקבלת שעובד עבד ברציפות 15 ימים בלי מנוחה של 36 שעות, את לא מתריעה בפני מנהלי החברה ואומרת להם: אסור לעשות את זה? ת. אני לא רואה את סידורי העבודה, הם לא מגיעים אלי. אני לא מקבלת את הדוחות של שיבוצי השעות. ש. לפני רגע אמרת שאת אחראית על הגעה תקינה של עובדים לחברה? ת. כאשר עובד לא מגיע לעבודה מי שמודע לזה ראשון זה סדרן העבודה שמנסה להשיג אותו, במידה והוא לא מצליח הוא פונה למנהל הסניף ואם לא ניתן להשיג אותו מאחר וסידור נפתח. אם מנהל הסניף לא משיג אותו אז הוא פונה אלי ואומר שיש נהג שנעדר מהעבודה ולא משיגים אותו. ש. ואת בתצהיר שלך אומרת שאותה היעדרות בשישי ושבת זו היעדרות מהעבודה ללא סיבה מוצדקת? ת. אם זה מה שמנהל הסניף הודיע לי אז כן. ש. עד היום אתם דורשים מהעובדים לעבוד ברצף 15 ימים כולל שישי-שבת? ת. אני לא דורשת לעבוד. החברה מחייבת לעבוד שני ימי שישי ושני ימי שבת בחודש", (עמ' 29 לפרוט' ש' 1-15). טענות התובע בעניין זה הוכחו באופן ברור בדוחות העסקתו והנתבעת טענה באופן מגמתי ומתחמק, כי התובע בחר לעבוד באופן זה ולא העלתה כל הסבר או צידוק להעסקת התובע במתכנת העסקה זו המנוגדת לדין. ראה עדותו של מר שי רז, סמנכ"ל הכספים של הנתבעת, "ש. אתה כותב התובע הוא שבחר לעצמו את ימי ושעות עבודתו? ת. כן. ש. אם התובע היה בוחר לעבוד 15 שעות בכל יום הייתם נותנים לו? ת. אני לא אחראי על סידורי העבודה. ש. אתה יודע אם עדיין בסופרבוס עובדים כל כך הרבה? ת. לא. למיטב ידיעתי לא עובדים בסופרבוס 7 ימים בשבוע רצוף. ש. אבל אתה כתבת שאם הוא עבד הוא צריך להלין על עצמו? ת. אני לא אחראי על סידורי העבודה בחברה", (עמ' 22 לפרוט' ש' 14-19). יובהר ויודגש, כי לו רק בשל מתכנת העסקתו של התובע, זכאי היה להתפטר בדין מפוטר. 9. לאור כל האמור לעיל נקבע בזאת, כי התובע הוכיח גרסתו לעניין נסיבות סיום העסקתו. שוכנענו, כי לאחר חקירתו במשרד התחבורה הודיע התובע לנתבעת על הפסקת העסקתו. כחודש ימים לאחר מכן אכן הופסקה העסקתו של התובע וברור, כי הדברים קשורים ונובעים האחד מן השני. לאור כל האמור לעיל, התובע זכאי לפיצויי פיטורין בסך של 21,050 ₪ בהתאם לחישוב הבא - שכר קובע - לצורך חישוב השכר הקובע של התובע יש להוסיף לשכר היסוד של התובע תוספות קבועות שאינן מותנות בקיומו של תנאי כלשהו. מבדיקת תלושי שכרו של התובע עלה, כי התובע קיבל את התוספות הקבועות הבאות - תוספת ותק ותמריץ 2. לכן שכרו הקובע של התובע יחושב באופן הבא - 3710 ₪ בתוספת תוספת קבועות - 200 ₪ תוספת ותק קבועה + 300 שח תמריץ 2. סה"כ שכר קובע - 4210 ₪, סה"כ פיצויי פיטורין 4210 X 5 = 21050 ₪. 9. הלנת פיצויי פיטורין - התובע הגיש תביעתו לבית הדין רק ב06/11 בעוד סיום העסקתו בתנאים המזכים בפיצויי פיטורים היה ב - 25.9.07. על כן התיישנה זכותו של התובע לפסיקת פיצויי הלנה . 10. שכר עבודה מהראיות שהובאו בפנינו עלה, כי התובע לא קיבל את שכר עבודתו לחודש ספטמבר 2009. הנתבעת טענה, כי התובע סרב לקבל את השכר וכן, כי קיזזה משכרו חוב קופה בסך של 2990 ₪ ,מפרעה וניכויי רשות נוספים. התובע טען כנגד קיזוז חוב הקופה בסך של 2990 ₪ אולם לא טען כנגד הניכויים האחרים. יובהר, כי הנתבעת לא הוכיחה את חוב הקופה ושיעורו ולא הובאה בפנינו כל ראיה על קיומו של חוב סך של 2990 ₪. טענת הנתבעת, כי התובע התפתל בעדותו כאשר נחקר על כך איננה מבססת את שיעור החוב. ראה עדותו של התובע בעניין זה אשר ממנה עלה, כי הוא אינו מודה בקיומו של חוב או שיעורו, "ש. נכון כשהחזרת את התיק היה חסר כסף בתיק הנהג? ת. היה מזומן שהושלם לתיק, לא היה חסר. ש. מי השלים את הכסף? ת. אני . ש. מתי השלמת? ת. לא היה חסר. לא השלימו הוסיפו... ש. אתה החזרת את התיק ב- 11.10.07. בתיק היה חסר כסף, קיזזו לך את זה גם. ת. לא היה חסר. ש. אז למה אמרת קודם שהיה צריך להשלים את הכסף? ת. לא יודע", (עמ' 21 לפרוט' ש' 3-12). לאור האמור לעיל נקבע בזאת, כי הנתבעת קיזזה משכרו של התובע סכומים בניגוד להוראות חוק הגנת השכר תשי"ח - 1958. 12. לאור קביעותינו, הנתבעת תשלם לתובע שכר עבודה לחודש ספטמבר 2007 בסך כולל ברוטו של 5062 ₪. למען הסר ספק, הנתבעת איננה רשאית לקזז משכרו של התובע "חוב קופה" בסך של 2990 ₪. 11. בתלוש השכר לחודש ספטמבר ביצעה הנתבעת גמר חשבון הכולל תשלומי חופשה והבראה כדלקמן, פדיון ימי חופשה מהנתונים המפורטים בתלוש שכרו האחרון של התובע עולה, כי התובע היה זכאי ל - 9.35 ימי חופשה לפי שכר יומי בסך של 148 ₪ בסך כולל של 1387 ₪. הנתבעת לא פרטה את דרך חישוב השכר היומי. התובע טען בסיכומים, כי הוא זכאי לתשלום בגין 9.35 ימי חופשה בסך של 2430 ₪ אולם חישב לפי גובה שכר קובע בסך של 6580 ₪ ואילו שכרו הקובע עמד של סך של 4210 ₪. לאור האמור על הנתבעת לשלם לתובע פדיון חופשה שנתית בסך של 4210/186 = 22.6 X 8.5 = 192 ₪ ליום X 9.35 = 1795 ₪. דמי הבראה מהנתונים המפורטים בתלוש שכרו האחרון של התובע עולה, כי התובע היה זכאי ל - 5.25 ימי הבראה לפי 318 ₪ בסך כולל של 1669 ₪. עם זאת, הנתבעת לא פרטה את דרך החישוב ולא הפנתה למועד הקודם בו שולמו לתובע דמי הבראה התובע טען, כי הוא זכאי לתשלום בגין דמי הבראה בסך של 2226 ₪ לפי ותקו - 7 ימים לפי תעריף יום הבראה בסך של 318 ₪. חישובו של התובע לא נסתר ולכן אנו מקבלים את תביעתו ברכיב זה. 13. רכיבי תביעה שנדחו דמי הודעה מוקדמת - בנסיבות שנקבע, כי התובע התפטר בדין מפוטר התביעה לדמי הודעה מוקדמת נדחית. התובע לא הוכיח במידת הראיה הנדרשת, כי התבקש לותר על עבודתו בחודש 10/07. 14. דמי נסיעות - התביעה הוגשה בחודש 6/11. אשר על כן, התביעה לדמי נסיעות לשנים 2002 - 2003 נדחית מחמת התיישנות. 15. קיזוז שעות עבודה - התובע טען כי הנתבעת קיזזה משכרו סכומים שלא כדין בסך כולל של 4617 ₪. הנתבעת הבהירה, כי התובע קיבל שכר יסוד קבוע עבור עבודה בהיקף משרה מלאה. על כן, בחודשים בהם לא עבד היקף משרה מלאה, הופחת משכר היסוד של התובע בגין "שעות חוסר". מעין בתלושי שכרו של התובע ודוחות השעות עולה, כי הנתבעת אכן ביצעה קיזוזים של שעות חוסר רק במקרים בהם התובע לא הגיע לכדי משרה מלאה כאמור. לאור האמור לעיל התביעה ברכיב זה נדחית. 16. הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כלדקמן: א. פיצויי פיטורין בסך כולל של 21,050 ₪. ב. פדיון חופשה שנתית בסך כולל של 1795 ₪. ג. דמי הבראה בסך כולל של 2226 ₪. ד. שכר עבודה בסך כולל ברוטו של 5062 ₪. 17. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/11/07 ועד למועד התשלום בפועל. 18. בנסיבות המפורטות בתיק זה, כאשר התרשמנו, כי הנתבעת זלזלה ופגעה בזכויות התובע, הנתבעת תשא בהוצאות המשפט ושכ"ט ב"כ התובע בסך כולל של 10,000 ₪. תלונת שוואבעל פהעוולת הנגישה / תלונות שוואהתפטרות