התפטרות מסיבות רפואיות ללא הודעה מראש

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא התפטרות מסיבות רפואיות ללא הודעה מראש: בפני בית הדין תביעת התובע לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי תשלום הפרשות לפנסיה ותביעת הפרשים תמורת שעות נוספות. הנתבעת טענה כי התובע התפטר בלא הצדקה וללא הודעה מוקדמת, על כן טענה לקיזוז הודעה מוקדמת. כמו כן טענה כי התביעה לשעות נוספות אינה מכומתת וכי הפרשות לפנסיה בוצעו כדין. העובדות 1. התובע עבד אצל הנתבעת כעובד מטבח מחודש אוקטובר 2004 ועד לחודש ספטמבר 2008 (כולל). 2. התובע התפטר מן העבודה. 3. התובע לא מסר הודעה מוקדמת בדבר התפטרות. 4. התובע קיבל תלושי שכר והם משקפים את התשלומים ששולמו לו בפועל. המחלוקת 1. האם התובע התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים מטעמי בריאות. ככל שכן, מה שיעורם. 2. האם זכאי התובע לפיצוי חלף הפרשות לפנסיה וככל שכן, באיזה שיעור. 3. האם זכאי התובע לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות וככל שכן, באיזה שיעור. 4. האם קמה לנתבעת זכות קיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות. הכרעת הדין נסיבות סיום העבודה התובע עבד במטבח הנתבעת מחודש אוק' 04' עד חודש ספט' 08' כולל ספטמבר. הצדדים הסכימו כי התובע התפטר מן העבודה וכי לא מסר הודעה מוקדמת. התובע טען כי נסיבות בריאותיות הביאו לסיום עבודתו בנתבעת על כך חלקה הנתבעת. בפני בית הדין הוצגו תעודות מחלה מהתאריכים 22/5/07 - 23/5/07, המתייחס לכאבים והתכווצויות של הכתפיים והידיים, מ 20/1/08 -23/1/08, באותן אבחנות, 5/10/08 עד 8/10/08 , ארבעה ימים בגלל כאב גב ושרירים, 9/10/08 עד 31/10/08 , כמו כן הוצג בפנינו מכתב התייעצות עם מומחה אורטופד מיום 25/11/08 בו נכתב "כושר עבודה. בן 38 ... עובד מטבח בחברה "תנובות ארצנו" שירותים ואחזקות בע"מ מ 2004 עובד תשע שעות ביום, מתלונן על כאבי גב כתף רגליים, מתקשה בעבודתו. חודש ימים בחופש מחלה, מתקשה בשפה העברית". בחוות דעת זו הופנה התובע לרופאה התעסוקתית. ממסמך זה של האורטופד עולה כי ב 25/11/08 ראה את עצמו העובד כעובד בנתבעת. המסמכים הרפואיים שקדמו לתאריך זה מצביעים על כאבי ידיים ושרירים וגב, עוד קודם לאוקטובר 08'. כמו כן עולה מהמסמך כי התובע עבד תשע שעות ביום. הלכה היא כי אנמנזה - ומסמך רפואי בו מפורטות תלונות חולה משקף את המצב, ויש ליתן למסמכים אלה משקל. במסמך זה מסתבר כי התובע מתקשה בעבודתו. כמו כן עלה כי לפני הגעתו לאורטופד התקשה כחודש. המסמכים הרפואיים מאוקטובר וספטמבר מצביעים על מצבו הרפואי. ד"ר אולגה גורדון פונה לנתבעת ביום 4/11/08 ומציינת כי נתבקשה לבדוק נוכח אפשרות לעבודה עם מגבלות , של התובע. על מסמך זה כותב מר מנשה בכתב ידו, "ד"ר אולגה שלום, הנ"ל עבד אצלנו כשוטף כלים במטבח, שטיפת כלים של מטבח תעשייתי, כגון סירים גדולים ומגשים גדולים (שקל של עד שמונה ק"ג), לטענתו העובדה הייתה לו קשה והוא החליט להפסיק את עבודתו ב28/9/08 בברכה, רפאל מנשה". ברי, כי נוכח עדותו של מר מנשה לפנינו בפרו' התובע הפסיק את עבודתו נוכח מצבו הבריאותי: "ש. אתה מאשר שהתובע עובד כשוטף כלים.. במשקל של עד שמונה קילו. אתה כותב לטענתו העבודה הייתה לא קשה, ת. הכוונה לו קשה. הייתה לו קשה. ש. איך החליט להפסיק עבודתו. ת. הוא התאדה, נעלם, ניסינו להשיגו דרך עובדים שהם חברים שלו, הוא לא ענה לטלפונים, לאחר שבועיים, הוא הופיע אצלי עם אשתו במשרד, אמרתי לו איפה אתה? אשתו הודיעה לי חד משמעית הוא לא יכול לעבוד, הוא חולה, כואב לו הגב, תן לו פיצויים עכשיו. שאלתי אותו למה נעלמת מה קרה לך, אמר כואב לי הגב, נשבר לי הגב, הרגליים, הכול כואב ." (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 18-25) בהמשך העיד "ש. התובע ביקש ממך לעבור לתפקיד אחר. קל יותר. ת. כן, כן, כן, הוא אמר שהוא רוצה לעבוד במשרד, עבודה משרדית. מה שאני נוהג לעשות רוב הזמן, הוא אמר שאנשים אחרים עובדים יותר קל ממנו. הייתה תקופה שהתובע יכול להעיד, שהוא אמר למה אני רק ניקיון, החלפתי אותו עם טבח, אחרי יומיים הוא דרש לחזור לעבודתו. רוב עבודת הניקיון היא בשטיפת כלים. הוא ביקש לעבוד בניקיון אצלנו, פחות כלים. סתם בלי כל סיבה, ניסינו לשנות לו מקום, אך הוא רצה לחזור, ניסינו טבח, עוזר טבח." (עמ' 16 ש' 30-32, עמ' 17 ש' 1-3). מהאמור עד כה עולה שהתובע הוכיח התפטרות עקב מצבו הבריאותי. אולם לאחר ביקורה של ד"ר הרופאה התעסוקתית במקום עבודתו של התובע, קבעה ד"ר גורדון: "נבדק מספר פעמים במרפאתנו לשם הערכה כושר עבודה .לאחר שבדקתי את הנ"ל ועיינתי במסמכים רפואיים ובוצע ביקור בעמדת עבודה , הגעתי למסקנה : הנ"ל מסוגל לעבוד בתפקידו. הנני ממליצה להימנע מהרמה משאות מעל 10 ק"ג , כיפופים מרובים, מאמצים פיזים קשים."(דגש שלי ש.ש.) סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), קובע את התנאים לפיהם ניתן לראות התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי, כפיטורים: "6. התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים". נטל ההוכחה כי העובד התפטר עקב מחלתו, מוטל על העובד (דב"ע נג/3-210 אהרון רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ). נפסק כי עובד המתפטר לרגל מצב בריאותו צריך שיודיע על סיבת ההתפטרות עם התפטרותו, על מנת לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה ולהשפיע על שאר הנסיבות, כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות (דב"ע לג/3-2 חיים זילבר נ' גלובוס בע"מ). הפסיקה קובעת כי יש להמציא תעודת רפואית וכי נטל זה מוטל על התובע אולם עניין זה נבדק בכל מקרה, וכל אישור רפואי לפי נסיבותיו. (דבע לו 3-17 רפפורט נ' שושנה אסולין פדעב' 25 דבע' נזו 57-3 סנונית הדגמת וקידום מכירות (1989) בע"מ נ' שולמית פרץ פ"ד ל 309). עוד נקבע כי משרופאים מוסמכים קובעים שאינו מסוגל לעבודתו רשאי עובד להתפטר ודינו כדין מפוטר. זכותו של עובד לא ליטול סיכון רפואי שעה שרופא מתריע בפניו על מצבו. (דבע שן /154-3 מיכאל קרייטל נ' אבלין אילוז פדע כב' 339). אין גם הכרח כי מצב הבריאות הלקוי ימנע מן העובד להמשיך בעבודתו, ואולם נדרש כי מצב זה יהווה רקע להחלטתו לפרוש מעבודתו. על פי האישור הרפואי של ד"ר גורדון הרי שלא הייתה כל מניעה כי התובע ימשיך בעבודתו אצל הנתבעת. עם זאת, התובע הוכיח כי אכן עקב מצבו הבריאותי התקשה לבצע את עבודתו. עבודתו כללה הרמת משאות כבדים ועמידה ממושכת, ובשל כך התפטר מעבודתו. במכתבה אכן מגבילה הד"ר גורדון את עבודתו :" הנני ממליצה להימנע מהרמה משאות מעל 10 ק"ג , כיפופים מרובים, מאמצים פיזים קשים" וזה היה חלק בלתי נפרד מעבודתו. די בכך היה להוות רקע לעזיבתו. לא נסתר מעינינו שהמשיך לעבוד בנקיון במקום אחר . אולם כאמור ד"ר גורדון לא שללה כליל את עבודת הנקיון אלא הגבילה אותה. בנסיבות אלו זכאי התובע לפיצויי פיטורים. התובע היה עובד שעתי. שכרו השעתי האחרון עמד על סך של 22 ₪ לשעה. לפיכך שכרו הקובע של התובע הוא 4,092 ₪ (186 שעות כפול 22 ₪). בסך הכל תשלם הנתבעת לתובע לפיצויי פיטורים בסך של 16,334 ₪. זכאות התובע לפיצויי בגין אי הפרשות לפנסיה. התובע טוען כי על יחסי הצדדים חל צו ההרחבה בענף אולמות וגני אירועים, משהנתבעת מגדירה את עצמה חברה לאספקת מזון והתובע הוגדר כעובד מטבח. צו ההרחבה בענף אולמות וגני אירועים בישראל קובע כי ההוראות המורחבות יחולו על כל העובדים והמעבידים באולמות שמחה וגני אירועים. (דגש שלי ש.ש.) בפרק ההגדרות בצו ההרחבה מוגדר אולם שמחות - אולם לשמחות ולאירועים לסוגיהם השונים, לרבות גן אירועים, בריכת אירועים וכל מקום שבו מקיימים שמחות ואירועים, ולרבות מטבח המשמש להכנת מזון לאירועי שמחות באולמות ו/או גני אירועים. (ההדגשה שלי ש.ש) מעסיק על פי צו ההרחבה הוא "בעל ו/או המנהל ו/או מפעיל של אולם שמחות לרבות בעלים ו/או מפעיל של מטבח ו/או חברת להכנת מזון לאירועים." הנתבעת הינה חברה למתן שירותי קייטרינג. מר מנשה רפאל, העיד בפנינו מטעם הנתבעת ואמר בהתייחס לעיסוקה: "ש. ספר על החברה. ת. קייטרינג, מוסדי בעיקר, נמצא במתחם הר המור, מספק לישיבת הר המור, ישיבות בתחום , ירושלים, ישיבת כולל ירושלים, סדר מנות ישיבת הר המור 350 , בסה"כ 450, בזמנו סיפקנו 800, 1000 בריתות של התלמידים, יש חדר בתוך הישיבה שעושים בריתות. " (עמ' 11 ש' 26-30) הנה כי כן הנתבעת מספקת מזון למוסדות בכך עיקר עיסוקה ,ולא לאולמות ואירועי שמחות. גם העובדה כי הנתבעת מספקת מזון לבריתות הנערכות בישיבה, הרי שבריתות אלו הם בתוך הישיבה של התלמידים עצמם כעולה מעדות מר מנשה רפאל ולא באולם או גן אירועים או לגורם חיצוני ואין עיסוקה של הנתבעת בהכנת מזון לאירועים. משכך אין צו ההרחבה בענף אולמות וגני אירועים חל על הנתבעת. תביעה על פי צו זה נדחית. יחד עם זאת זכאי התובע לפיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה מכוח צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, לפי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז - 1957 וזאת החל מ 1/1/2008. לפיכך תשלם הנתבעת לתובע בגין הפרשות פנסיוניות, סך של 294.5 ₪. גמול שעות נוספות התובע טוען כי עבד שעות נוספות רבות בגינם מעולם לא קיבל שכר. מר מנשה רפאל, הממונה על התובע אמר לעניין זה: ש. לדבריך , התובע היה כפוף אליך ישירות. ת .נכון. הוא עבד בין שמונה שש שבע שעות כל יום. לא קבוע. ששה ימים בשבוע. ש. האם ראית את תלושי השכר שניפקתם לתובע. ת. כן. מה שכתוב בהם נכון ש. אם כתוב שעבד 212 שעות זה נכון. ת .כן. בהתאם למה שהגיש. (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 10-15) ובהמשך: ש. יש תלושים, אמרת שהוא עבד ת. ששה ימים בשבוע, שבע שמונה שעות ביום. שש שעות ביום. ש. אם אדם עובד 218 שעות בחודש יולי, בעשרים ושתיים יום. ת. עשרים וששה ימים בחודש, זה הטעות בתלוש. את השעות זה לפי דוח שעות שהעובד מחתים. ש. שלמתם לו ש.נ. ת. לא כתוב (עמ' 15 ש' 5-10) התובע העיד כי עבד 6 ימים בשבוע: "...כל יום תשע שעות ו בימי חמישי תשע שעות. עבדתי משעה שבע עד ארבע ו ביום ששי חמש שעות , שש שעות שבע שעות. משבע וחצי בבוקר עד אחת. עבדתי גם בימי ששי. ששה ימי עבודה בשבוע. כן. ש. כמה ימי עבודה בחודש עבדת. ת. בשבוע ששה ימים. אין מחלוקת כי התובע עבד 6 ימי עבודה בשבוע. יש להדגיש כי בתלושי השכר צוינו 18 ימי עבודה מדי חודש. אולם, נתון זה נשאר קבוע בכל חודש וחודש, ללא קשר לשעות העבודה בפועל וגם אם עבד התובע פחות ימים, בחודשים בהם היו חגים. מאחר והתובע עבד 6 ימים בשבוע, ברי כי התובע עבד יותר מ 18 ימי עבודה בחודש ונתון זה אינו משקף את ימי העבודה אותם למעשה ביצע התובע בפועל, אלא את שעות העבודה של התובע במשך החודש. כך גם העיד מר מנשה. הצדדים לא הציגו בפנינו את כרטיסי הנוכחות של התובע אולם מתלושי השכר של התובע עולה כי התובע עבד לעתים למעלה מ 186 שעות עבודה בחודש. לפיכך התובע זכאי לגמול שעות נוספות בחודשים בהם עבד למעלה מ 186 שעות. מאחר ואין דוחות לא ניתן לדעת האם עבד התובע יותר משעתיים נוספות ביום. על כן החישוב לגמול נעשה בשיעור 25% בלבד.( שעות עבודה לחלק ל 25 ימי עבודה בחודש. ) לדוגמא: בחודש ינואר 2007 עבד התובע 227.33 שעות וקיבל גמול שעות נוספות עבור 31.33 שעות בלבד. לפיכך זכאי התובע לגמול בגין 10 שעות נוספות ובסך הכל 50 ₪. בחודש פברואר 2007 עבד התובע 198.67 שעות וקיבל גמול שעות נוספות בגין 2.67 שעות. לפיכך זכאי התובע לגמול בגין 10 שעות נוספות ובסך הכל 50 ₪. בסך הכל זכאי התובע בגין התקופה שתבע (אין תלושים ליתר התקופה).להפרש גמול שעות נוספות בסך של 855 ₪ ,אשר תשלם הנתבעת. הודעה מוקדמת התובע לא מסר הודעה מוקדמת על התפטרותו. (מוסכמה 3) והנתבעת עותרת לקיזוז חלף הודעה מוקדמת. יחד עם זאת, באותה התקופה שהה התובע בחופשת מחלה וממילא לא היה באפשרותו לעבוד את ימי ההודעה המוקדמת והיה על הנתבעת למצוא מחליף .על כן לא קמה התכלית של הוראת חוק זו. מכאן נדחית תביעתה של הנתבעת לקיזוז חלף הודעה מוקדמת. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: א. פיצויי פיטורים בסך של 16,344 ₪. ב. פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 274.5 ₪. ג. גמול שעות נוספות בסך של 855 ₪. סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום וישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ((29.11.10 ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד התובע בסך של 3,400 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 יום. אם לא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. רפואההתפטרות בגלל מצב רפואיהתפטרות