קראו דוגמא מהפסיקה בנושא זכויות עובדים זרים סינים: רקע כללי 1. מדובר בתביעה שהגישו 10 תובעים, עובדים זרים, אזרחי סין - "לשכר עבודה ופיצויי הלנת שכר". התביעה הוגשה במקור כנגד 5 נתבעים: הנתבע 1 - שהינו הבעלים של חברה לעבודות בניין היא הנתבעת 2, הנתבעות 3 ו- 4 שהיו בתקופה הרלוונטית תאגידים מורשים להעסקת עובדים זרים בתחום הבניין, בהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כ"א, התשנ"ו-1996 והנתבעת 5 שהייתה בתקופה הרלבנטית חברה לבניה. 2. התובעים עבדו בתקופה הרלבנטית באתרי בניה השייכים לנתבעת 5, כאשר במהלך כל התקופה הנ"ל הנתבעת 3 העסיקה את התובעים 1-5 ואילו הנתבעת 4 העסיקה את התובעת 6-10. הנתבעות 3 ו-4 שילמו לתובעים את שכרם כדין במהלך כל התקופה הנ"ל. הנתבעת 2 שימשה כקבלנית בניה באתרים בהם בנתה הנתבעת 5 ולצורך כך התקשרה עם תאגידים מורשים (הנתבעות 3 ו- 4) שסיפקו לה עובדים בענף הבניה לצורך ביצוע עבודות עבור הנתבעת 5. 3. במסגרת כתב התביעה נטען כי ביום 1.1.07 החלו התובעים לעבוד גם אצל הנתבע 1 - הבעלים והמנהל של הנתבעת 2 - מי שביצעה כאמור עבודות בניה בעבור הנתבעת 5. אין חולק כי במהלך התקופה שמיום 1.1.07 ואילך המשיכו הנתבעות 3 ו-4 לשלם את שכר התובעים כסדרו, אלא שלשיטתם של התובעים החל ממועד זה הם היו זכאים לתשלומים נוספים גם מהנתבעים 1 ו-2 בעבור עבודות שבוצעו באמצעותם באתרי הבניה של הנתבעת 5 מתחילת חודש 1/07 ועד לפיטוריהם ביום 5.10.07. 4. מוסיפים התובעים וטוענים כי בינם לבין הנתבע 1 סוכם בעל-פה, כי ישולם להם שכר על פי תפוקה בגין עבודות גמר, אותן יבצעו באתרים בהם בנתה הנתבעת 5, לפי תעריף מוסכם ובכלל זה, תעריף מוסכם בגין - עבודות טיח, ריצוף, חיפוי קירות, צבע, זיפות ניקיון ועוד. זאת כאמור מעבר לשכר הרגיל ששולם להם ע"י הנתבעות 3 ו- 4. כן נטען כי, בסוף כל חודש נהג הנתבע 1 לבדוק את היקף התקדמות העבודות באמצעות "נציגו" באתר, אדם בשם אסי חגי, "נציג" אשר היה מתעד בכתב את היקף העבודות שביצעו התובעים ומותיר לאחר מכן את המסמך המתעד בידי התובע 1 "בשל היותו [של התובע 1] נציג התובעים, בשל שליטתו בשפה העברית". התובעים הוסיפו וטענו כי הנתבעות 3 ו-4, נהגו לשלם את שכרם בכל 10 לחודש ואילו הנתבע 1 נהג "להשלים" את שכרם במזומן ביום 15 לחודש, בהתאם להסכם הנטען. זאת, לאחר "שקיזז" מהשכר של כל תובע סך של 5,000 ש"ח בגין התשלום שקיבלו התובעים ישירות מהנתבעות 3 ו-4. עוד טענו התובעים, כי לאחר קבלת התמורה מהנתבע 1 בעבור עבודתם, הם נהגו לחלק ביניהם את הכספים באופן שווה. 5. לשיטתם, במהלך 6 חודשי העבודה הראשונים (בין החודשים 1-6/07) הם קיבלו את שכרם בהתאם להסדר הנ"ל. לפיכך, מאחר ששווי העבודות שביצעו במהלך התקופה הנ"ל עמד על סך של 534,500 ש"ח, הרי שהם קיבלו לידיהם - לאחר קיזוז סכום של 280,000 ש"ח המורכב ממכפלת מספר העובדים בסכום של 5,000 ש"ח - סך של 254,500 ש"ח. הוסיפו התובעים וטענו כי במהלך חודשים 7-10/07, הם ביצעו עבודות נוספות באחד הבניינים באתר של הנתבעת 5, בהתאם להסדר הנזכר, בסכום כולל של 462,950 ש"ח, כאשר הנתבע עדיין חב להם בגין עבודות אלה, סכום של 159,950 ש"ח על פי ההתחשבנות המוסכמת; קרי - לאחר קיזוז סכום בגובה המשכורת להם היו זכאים מהנתבעות 3 ו-4, ולאחר ניכוי הסכום בסך של 138,000 ש"ח שהעביר לידיהם הנתבע 1, עבור עבודות אלה במהלך החודשים 7-8/07. משמע - לשיטתם של התובעים - הנתבע 1 עדיין חייב לכל אחד מהם סך של 15,995 ש"ח. נוסף לכך, טענו התובעים כי הם הועסקו "בעבודות כלליות" לבקשתו של נציג מטעם הנתבעת 5, כגון סבלות והעברת חומרי גלם, כאשר שכרם בגין עבודות אלה חושב לפי היקף שעות העבודה. על פי סיכום נטען, היו התובעים אמורים לקבל לשיטתם סך של 25 ש"ח לשעה ומשכך ומאחר והם הועסקו בעבודות הללו - לטענתם 1,708 שעות, הרי שהיה על הנתבע 1, לשלם להם סך כולל של 42,700 ש"ח. התובעים טענו עוד כי מעבר לעבודות שפורטו לעיל, הם ביצעו עבודות נוספות בבניינים נוספים באתרים של הנתבעת 5, תוך שהם מפרטים את הסכום שהנתבע 1 נדרש לשלם להם עבור ביצוע עבודות אלה וכן את העבודות שביצעו לטענתם בהתאם לסיכום עימו. 6. במהלך ההליכים הממושכים שהתנהלו בתיק זה, ובהסכמת התובעים, סולקו התביעות כנגד הנתבעים 3-5, והתביעה שנותרה בעינה כוונה כלפי הנתבעים 1 ו-2 בלבד. 7. הנתבעים 1 ו-2 מצידם הכחישו מכל וכל את העסקת התובעים וטענו כי הם לא שילמו להם שכר מעולם ולא התקשרו עימם בהסכם עבודה. זאת, תוך שהם חוזרים ומסבירים כי הנתבעת 2 שימשה כקבלן לצורך ביצוע עבודות בניה עבור הנתבעת 5 ולצורך כך היא התקשרה עם תאגידים מורשים (הנתבעות 3 ו-4), אשר סיפקו לה עובדים בענף הבניה. הנתבעים אף הציגו בפני בית הדין את ההסכמים שנערכו בין הנתבעת 2 לבין תאגידים אלה. 8. מטעם התובעים העיד בבית הדין התובע 1 בלבד ואילו יתר התובעים, על אף שלדברי בא כוחם שהו בישראל במהלך ניהול ההליכים בתיק זה, לא ערכו תצהירי עדות ראשית ולא התייצבו לעדות בבית הדין. הימנעות זו של התובעים 1-9 הוסברה על ידי בא כוחם "בטעמי נוחות...", משום שהסיכום הנטען המונח ביסוד התביעה, נעשה בין הנתבע 1 לבין התובע 1 ומשום שהתובע 1 העיד אודותיו בעדות מוקדמת ביום 14.4.08 (ראה - עמ' 6 לפרוטוקול מיום 27.6.11). בנוסף העידו מטעם התובעים, מנהל העבודה בנתבעת 5, מר אליהו אטיאס וכן המנהל הלוגיסטי מטעם הנתבעת 5 באתר העבודה בו עבדו התובעים, מר אמנון משעני. מטעם הנתבעים 1 ו-2, העיד בפנינו הנתבע 1, תוך שהוא מציג, בין היתר, את ההסכם שנערך בין הנתבעת 2 לבין הנתבעות 3 ו-4 חשבוניות שהופקו לנתבעת 2 ע"י נתבעות אלה וכן תלושי שכר שהופקו לתובע 1. הכרעה נקדים ונציין כאן כי לטעמנו יש לדחות את תביעתם של כל התובעים וזאת מהטעמים שיפורטו להלן: 9. אשר לתובעים 2-10, אשר לפי דברי בא כוחם, לא היתה כל מניעה לערוך תצהיר מטעמם ולהשמיע את עדותם בבית הדין, הרי שדי באי הגשת ראיות מטעמם, כדי לדחות את התביעה. לעניין זה יאמר - כי איננו מקבלים את טענתו של ב"כ התובעים לפיה, די בעדותו של התובע 1, אשר לשיטתו "סיכם" את תנאי ההעסקה של כלל התובעים עם הנתבע 1, כדי להוכיח את זכאותם של יתר התובעים לקבלת שכר עפ"י הסכם נטען זה מהנתבעים 1 ו-2. שכן, אפילו שוכנע בית הדין בקיומו של הסכם כאמור, בין הנתבע 1 לתובע 1, הרי שהיה על כל אחד ואחד מהתובעים להעיד על אישור ההסכם על ידו, על ההסכמות שהיו בינו לבין התובע 1 באשר לאופן ביצועו, על ביצועו בפועל, על תקופות העסקתו, על העבודות שביצע, על הסכומים שקיבל מהנתבע 1, או שהיה עליו לקבל מכח ההסכם הנטען וכן, על אופן תשלום הסכומים שהתקבלו אצלו מהנתבע 1. זה המקום לציין כי התובע 1 מצידו לא הציג כל אסמכתא לחלוקה פנימית שוויונית בין כל התובעים של הסכומים שהתקבלו לשיטתו מהנתבע 1, כאשר מעדותו המוקדמת ניתן להתרשם כי קיימת בפיו טענה ליחסים מיוחדים ובלתי מקובלים עם הנתבע 1 ולציפייתו לקבלת טובות הנאה מנתבע זה. זאת מעבר לתשלום שכר כדין: כך למשל, העיד התובע 1 בתשובה לשאלה מדוע המשיך לעבוד עבור הנתבע 1, על אף שלא קיבל מידו את השכר שהגיע לו, לאמור: "כי אילן [הנתבע 1] הבטיח לי שייתן לי 10 ויזות" (ראה - עמ' 7 לפרוטוקול העדות המוקדמת, ש' 22-23). 10. זאת ואף זאת, אנו סבורים כי במכלול הראיות, אין די להוביל גם לקבלת התביעה של התובע 1, וזאת מהטעמים הבאים: במסגרת התצהיר שערך התובע 1, הוא ציין כי בהיותו "נציג" התובעים ובשל שליטתו בשפה העברית, הפקיד בידיו הנתבע 1, באמצעות נציגו, מסמכים המתעדים את היקף העבודות, כפי שהן בוצעו מעת לעת על ידי התובעים ושבגינן היו התובעים זכאים לשכר נוסף מהנתבעים 1 ו-2. על יסוד מסמכים אלה, שולם לטענתו שכר העבודה הנוסף עד ה- 15 לכל חודש, משך 6 חודשים, החל מתחילת חודש 1/07 ואילך. דא עקא, שהתובע לא הציג בפני בית הדין את המסמכים הללו או התחשבנות כלשהי שנערכה בין הצדדים, זאת למעט מסמך סתמי הנושא תאריך 1.9.07 שכלל רשימת עבודות. מסמך אשר אין ניתן ללמוד ממנו דבר, לעניין ההסכם שבין הצדדים: מדובר במסמך שאינו נוקב בסכומים ואינו מלמד על חובה לשלם סכום כלשהו למי מהנתבעים או על קבלת תשלום מאת הנתבע 1 בידי מי מהתובעים (ראה - עמ' 8 לעדותו המוקדמת של התובע, מיום 14.4.08, ש' 1-3). למותר לציין כי התובע 1 אף לא הציג בפני בית הדין מסמך אחר המלמד על קבלת סכומים בהיקפים של מאות אלפי שקלים מהנתבע 1, או על חלוקת הסכום שקיבל לידיו ליתר התובעים, תוך שהם מאשרים את קבלתו. במסגרת תצהירו העיד התובע 1 כי הנתבע 1 הוא ששילם לתובעים ביום 15 לכל חודש את תמורת עבודתם לאחר עריכת התחשבנות (ראה - סעיף 7 לתצהיר התובע 1). לעומת זאת, בחקירתו הנגדית העיד התובע 1 כי הוא קיבל מהנתבע 1 סכומים במזומן במהלך החודשים שמינואר ועד מרץ 2007 באמצעות "איש ערבי" שנתן לו את הסכומים ולאחר מכן, במהלך החודשים אפריל עד אוגוסט 2007, שולמו לו הסכומים באמצעות אדם בשם אסי. 11. במסגרת חקירתו הנגדית ובשונה מאשר נטען בכתב התביעה ובתצהיר, בכל הנוגע לתוכן ההסכם הנטען ולאופן חישוב השכר - על פי ביצוע ולפי תעריפים מוסכמים תוך ניכוי השכר ששולם על ידי הנתבעות 3 ו-4 - העיד התובע 1 בבית הדין כי הנתבע 1 הפחית מהסכום הכולל כאמור מחצית עבור מחיה ודיור (ראה - עמ' 4 לפרוטוקול מיום 14.4.08, ש' 6-9). 12. מעבר לכך יאמר, כי העובדה שאיש מהתובעים מלבד התובע 1, לא מצא לנכון להעיד בפני בית הדין על תוכן ההסכם, כמו גם על אופן ביצועו, בתקופה במהלכה בוצע כביכול, נזקפת אף היא לחובת התובע 1. הדבר מקבל משקל מועצם נוכח העובדה שאין להסכם זה תיעוד בכתב, מלבד אמירות מעורפלות בעל פה של התובע 1. משקל המתעצם שבעתיים בשים לב להיבט הפלילי של הטענות המועלות כנגד הנתבע 1, בדבר העסקת עובדים זרים שלא על פי היתר, ותשלום סכומים במזומן בלא לדווח עליהם לאיש. זאת, נוכח הפסיקה הדורשת רמת הוכחה מוגברת הקרובה לזו המקובלת במשפט הפלילי בנסיבות שכאלה. 13. מעבר לכל אלה יאמר - כי עיון בתדפיסי חשבונות הבנק של הנתבעת, כפי שאלה הוצגו בפני בית הדין, אינו מלמד על משיכות מזומנים בהיקפים הנטענים ובמועדים הנטענים בכתב התביעה ובתצהיר התובע 1 או בסמוך להם; קרי - ב-15 לכל חודש או בסמוך לכך. סוף דבר 14. לאור כל האמור, הרי שתביעתם של כל התובעים נדחית. 15. נוכח הליכי הביניים שהתנהלו בתיק זה ובתוצאותיהם, לרבות קבלת הערעור שהגישו התובעים בעניין גילוי המסמכים ובהתאם לפסק הדין שניתן בערעור מיום 26.10.09 - הרי שאין צו להוצאות. זאת, חרף דחייתה של התביעה. סיןעובדים זריםזכויות עובדיםהלנת שכר