טעות בכתובת בהסכם שכירות

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא טעות בכתובת בהסכם שכירות: 1. שורשיה של התביעה בהסכם שכירות שנערך בין התובעת לבין הנתבעים לפיו שכרו הנתבעים מהתובעת דירת מגורים ברחוב הנרייטה סולד בקרית ביאליק (להלן: הסכם השכירות ו- המושכר, בהתאמה). כאן המקום לציין כי בהסכם השכירות שצורף, צוין כי המושכר הנו ברחוב הזוהר בתל אביב אולם המדובר בטעות שמקורה בכך שהצדדים לקחו נוסח הסכם אחר והתאימו אותו לצרכיהם. מכל מקום אין מחלוקת כי עסקינן במושכר שפרטיו לעיל. 2. בהתאם להסכם השכירות, תקופת השכירות החלה ביום 10.6.11 ועד 9.6.12. בידי הנתבעים ניתנה אופציה להארכת תקופת השכירות בשנה נוספת עד ליום 10.6.13. בין הצדדים סוכם כי דמי השכירות החודשיים יהיו בסך של 2800 ₪ צמודים למדד יוקר המחיה. 3. לטענת התובעת, הנתבעים לא שילמו את דמי השכירות החל מחודש 1/2013 ועד 6/2013. התביעה הוגשה בחודש אפריל 2013 ובמהלך הדיון (שהתקיים ביום 12.9.2013) התברר כי הנתבעים ממשיכים להחזיק בדירה חרף תום תקופת האופציה ומבלי שישלמו דמי שכירות או דמי שימוש. על כן, ביקשה התובעת לתקן את סכום התביעה ולהוסיף את דמי השכירות החל מתום תקופת האופציה ועד ליום הדיון (כשהיא מעמידה את דמי השכירות הראויים, בגובה דמי השכירות המוסכמים בהסכם השכירות). הנתבעים, שהיו מיוצגים על ידי הנתבע 1, לא התנגדו לכך (למען הסר ספק אני מורה על תיקון התביעה כמבוקש). לפיכך דמי השכירות המגיעים לתובעת לטענתה מסתכמים בסך 22,736 ₪. התובעת מוסיפה וטוענת כי בעקבות התנהגותם של הנתבעים נגרמו לה הוצאות שבגינם היא מבקשת לחייב את הנתבעים. 4. הנתבעים אינם חולקים על כך כי הם לא שילמו דמי שכירות כפי שטענה התובעת והם מתרצים זאת בכך שהם פנו לתובעת (עוד בחודש נובמבר 2012) לתקן ליקויים שנמצאו בדירה, אולם פניותיהם לא נשאו פרי. כן טוענים הנתבעים כי הם הוציאו הוצאות רבות בגין תיקונים ושיפורים שערכו בדירה, ויש לקזז סכומים אלה מדמי השכירות. 5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם (כולל כתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים ביום הדיון) ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, אני סבור כי דין התביעה להתקבל במלואה. אפרט את הנימוקים למסקנתי. 6. בבסיס הדברים העובדה כי הנתבעים מחזיקים במושכר החל מחודש יוני 2011 , הם החזיקו בדירה למשך שנת שכירות שלמה שבסופה אף מימשו את האופציה שהייתה בידם ושכרו את הדירה לשנה נוספת שמסתיימת ביום 10.6.13. אין מחלוקת כי מאז 10.1.13 אין הנתבעים משלמים דמי שכירות. טענתם של הנתבעים כי מצב הדירה רעוע ובה נמצאו פגמים וליקויים רבים, אינה מתיישבת, זאת בלשון המעטה, עם התנהלותם: ראשית, הנתבעים מימשו את האופציה שהועמדה לרשותם, שכרו את הדירה לשנה נוספת, שילמו דמי שכירות למספר חודשים בתקופת האופציה וחשוב מכך הם ממשיכים להחזיק במושכר, ואינם מפנים את הדירה, בניגוד להסכם, אף לאחר תום תקופת השכירות המוסכמת. בהקשר זה אציין כי הנתבע 1 ציין בפני כי הוא מצא דירה חדשה לפני חודשיים אך לא עבר אליה בשל מצבו הרפואי וכי בימים הקרובים הוא מתעתד לפנות את המושכר (בהנחה והנתבעים יעשו כן, הדבר יהיה באיחור של יותר משלושה חודשים מתום תקופת השכירות המוסכמת). שנית, הנתבעים לא הציגו ראיות לגבי הליקויים שנטען כי קיימים בדירה. אומנם הוצגו בפני תמונות ממקומות נקודתיים במושכר, שבהן ניתן לראות כתמי רטיבות מינוריים אולם אין בתמונות אלה כדי להצביע על קיומם של בעיות אקוטיות והמדובר בדברים של מה בכך. הנתבעים טענו כי הם שלחו עוד ביום 8.11.12 מכתב לתובעת שבו הם ביקשו כי תטפל בליקויים המצויים במושכר אולם לטענתם היא סירבה. בסעיף 4 לאותו מכתב, שצורף לכתב ההגנה, התרו הנתבעים בתובעת כי אם עד ליום 20.11.12 לא יקבלו תשובה למכתבם הם יראו בהסכם השכירות כמבוטל ויפנו את המושכר עד ליום 30.12.12. כפי שפורט לעיל, לא זו בלבד שהנתבעים לא פינו את המושכר במועד הנ"ל, אלא שהם המשיכו להחזיק בו עד תום תקופת השכירות ואף מעבר לכך. יתרה מכך, עיון ברשימת הליקויים שהנתבעים מפרטים במכתבם הנ"ל מעוררת תהיות באשר לכוונתם האמיתית מאחורי המכתב. כך למשל מציינים הנתבעים לגבי המזגן כי הם מבקשים להחליפו מאחר והוא צורך חשמל רב יחסית "למזגנים היום". 7. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי נוכח סירובה של התובעת לתקן ליקויים שהיו במושכר הם ביצעו תיקונים ונשאו תשלום עבורם והם זכאים לקזז את הסכומים מדמי השכירות. אין בידי לקבל את טענתם זו של הנתבעים לקיזוז מאחר והם לא הצביעו על זכות המקנה בידם לחייב את התובעת בתשלום כלשהו שהנו בר קיזוז. לכתב ההגנה צורפו שלושה מכתבים שעל פני הדברים נחזים להיות ערוכים בכתב יד זהה. המכתב הראשון נושא תאריך 15.6.11 שבו אישור לפיו אדם מסוים צבע את הדירה עבור הנתבעים. מכתב זה אינו יכול להיות רלוונטי למחלוקת שהועמדה על ידי הנתבעים או לטענתם לקיזוז שהרי הוא נערך בחודש יוני 2011, בסמוך לכניסתם לדירה. מכתב זה מאשר דווקא את טענת התובעת לפיה סוכם כי תמורת הפחתה מסוימת מדמי השכירות יצבעו הנתבעים את הדירה על חשבונם וכן יתקינו מזגן. בעניין המזגן צרפו הנתבעים חשבוניות שגם הן נערכו בחודש יוני 2011 (מועד תחילת יחסי השכירות) ואף הן מאששות טענת התובעת הנ"ל. הנתבעים צירפו שני מכתבים נוספים מהתאריכים 5.5.12 ו- 6.8.12; האחד בגין איטום, ניקוי ותיקון הגג והשני בגין תיקון מחשב, שנטען שניזוק בעקבות חדירת מים למושכר. גם אם אקבל את האמור בשני מכתבים אלה כנכון, עדיין אין באמור בהם הצדקה לסירובם של הנתבעים לשלם דמי שכירות לתקופה כה ארוכה. המכתבים עצמם מעוררים תהיות רבות ואין בהם כשלעצמם כדי להוכיח כי התיקונים שנעשו הם באחריות התובעת וחובת ביצועם מוטלת עליה ולגבי תיקון המחשב, אין בהם כדי להוכיח כי קיים קשר בין הרטיבות שנטענה לבין הנזק שנגרם למחשב. 8. התמונה העולה אפוא כי הנתבעים מעלים טענות בעלמא כדי להתחמק מתשלום דמי השכירות לתובעת. 9. דמי השכירות המגיעים לתובעת (מיום 10.6.13 ועד 10.9.13) מסתכמים בסך של 22,736 ₪. בשל התנהגותם של הנתבעים, זכאית התובעת להוצאות. 10. אשר על כן, אני מחליט לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 22,736 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 10.5.13 (אמצע התקופה בגינה לא שולמו דמי שכירות) ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות בסך של 1500 ₪. הסכומים שבפסק הדין ישולמו תוך 30 ימים מהיום. ניתן לערער על פסק הדין ברשות בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. חוזה שכירותחוזהשכירות