קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ערעור על אחוזי נכות נפגעי איבה: 1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה) מיום 24.12.12, אשר העניקה למערערת נכות בשיעור 5% בגין פגיעה בקרסול, וזאת בהתאם לסעיף 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל- 1969 (להלן:"תקנות הנכים"), וכן נכות נפשית בשיעור 5% בהתאם לסעיף 34 (א) (א) לתקנות הנכים, וקבעה כי לא חלה החמרה בדרגת הנכות היציבה של המערערת (להלן: "הועדה"). רקע עובדתי 2. המערערת הוכרה כנפגעת פעולת איבה בגין פגיעה מיום 23.11.06. 3. ועדה רפואית לעררים (נפגעי איבה) מיום 11.10.10 העניקה למערערת נכות בשיעור 5% בגין פגיעה בקרסול, וזאת בהתאם לסעיף 35 (4) (ב) לתקנות הנכים, וכן נכות נפשית בשיעור 5% בהתאם לסעיף 34 (א) לתקנות הנכים. 4. על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 11.10.10 הגישה המערערת ערעור, אשר נדון בתיק ב.ל. 5963-05-11, ואשר נסוב על החלטת הוועדה להעניק למערערת נכות בשיעור 5% בגין הפגיעה בקרסול. 5. הוועדה מושא הערעור דנן התכנסה מכוח פסק הדין בתיק ב"ל 5963-05-11 מיום 10.10.12 (להלן: "פסק הדין"), בו נקבע בהאי לישנא: "... עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה) על מנת שהוועדה תנמק החלטתה מדוע בחרה להעניק למערערת נכות בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ב) ולא בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ג). הוועדה תנמק מדוע אין להעניק למערערת נכות בהתאם לסעיף ליקוי 49 (2) (ו) (I), וזאת בשים לב לממצא בדבר הגבלה בתנועת האברסיה של המפרק שמתחת לקרסול. הוועדה תזמן את המערערת וב"כ לדיון בפניה, ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנוגע לסעיפי הליקוי דלעיל. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה, באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה". 6. הוועדה בישיבתה מיום 24.12.12 קבעה למערערת נכות בשיעור 5% בגין פגיעה בקרסול, וזאת בהתאם לסעיף 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים, וכן נכות נפשית בשיעור 5% בהתאם לסעיף 34 (א) (א) לתקנות הנכים. טענות המערערת 7. הוועדה לא פעלה על פי פסק הדין, מאחר ולא נימקה מדוע בחרה בהחלטתה מיום 11.10.12 להעניק למערערת נכות בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ב), ולא בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ג); ומשלא נימקה מדוע בחרה לשנות את סעיף הנכות ולהעניק למערערת נכות על פי סעיף 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים ולא להעניק נכות על פי סעיף 35 לתקנות הנכים. הוועדה טעתה עת לא נימקה מדוע אין לקבוע למערערת נכות בשיעור 20% בהתאם לחוות הדעת של פרופ' רייס אשר הוגשה מטעמה. לאור התעלמות הוועדה מקביעות בית הדין, יש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר. טענות המשיב 8. הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, וקבעה כי היא מקבלת את הפניית בית הדין לסעיף ספציפי יותר, סעיף 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים, תוך שנימקה את החלטתה. על כן, לא עולה כל טעות משפטית מהחלטת הוועדה, ועל כן דין הערעור להדחות. דיון והכרעה 9. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין. 10. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213). היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. 11. הוועדה שמעה את המערערת ורשמה את תלונותיה בזו הלשון: "מפנה לנימוקי הערעור. חלף הרבה זמן מאז הועדה האחרונה סובלת מהגבלת תנועה וכאבים. הכאבים הוחמרו אלא שהיא לא פונה למרפאה כי נתנו לה להבין שאין טעם. אין פתרון. עברה הידרותרפיה ופיזיוטרפיה ונאמר לי שהכאבים הם לכל החיים. מאחר וסובלת כאבים ברגל אחת נשענת על הרגל השניה ויש כאבים ברגל שניה. המצב היום ללא שינוי מהותי מאז הפגיעה. הולכת בצליעה לפחות כחצי שעה לאחר ישיבה. נשענת על רגל ימין הרבה בגלל שרגל שמאל כואבת לי. מתקשה בירידה במדרגות, מתקשה להתכופף, מתקשה לרוץ. מגבלה בתנועת העקב והאצבעות". 12. בפרק ממצאים ונימוקים קבעה הוועדה כדלקמן: "הועדה עיינה בפסק הדין המפנה את הועדה לדיון בקביעת נכות לפי ס' 35 (4) ג, 35 (4) ב או לחילופין ס' 49 (2) ו I. הועדה עיינה בפרוטוקול מתאריך 8.2.10 בו נמצאה הגבלה קלה באיברסיה כאשר איברסיה תקינה ושווה. ולא נמצאה הגבלה משמעותית בדורזיפלקסיה ופלקסיה פלנטרית. הועדה סבורה כי ההגבלה הקלה באיברסיה אינה תואמת נכות בת 20% כפי שקובע פרופ' רייס בחוות דעתו אלא 5% לפי 49 (2) ו I. אין לקבוע נכות בגין פגיעה בתנועות טיביוטלריות. הועדה מקבלת את הנקודה כי ניתן לקבוע נכות לפי ס' ספציפי יותר אך עומדת על דעתה כי לא מדובר בהחמרה מאחר ודרגת הנכות זהה לזו שנקבעה בדרג I". 13. לאחר עיון בטענות המערערת, בהחלטת הוועדה ובפסק הדין, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל, מהנימוקים שיפורטו להלן: א. בפסק הדין אשר מכוחו התכנסה, נדרשה הוועדה לדון בשני עניינים: האחד, לנמק החלטתה מדוע בחרה להעניק למערערת נכות בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ב), ולא בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ג). השני, לנמק מדוע אין להעניק למערערת נכות בהתאם לסעיף ליקוי 49 (2) (ו) (I), וזאת בשים לב לממצא בדבר הגבלה בתנועת האברסיה של המפרק שמתחת לקרסול. ב. בהתאם לפסק הדין הוועדה נדרשה לדון בהענקת אחוזי נכות בהתאם לסעיף 35 (4) (ב) לתקנות הנכים או סעיף 35 (4) (ג) לתקנות הנכים במקביל לדיון בהענקת אחוזי נכות לפי סעיף 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים. והנה, מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה סברה כי היא נדרשה לדון בקביעת אחוזי נכות לפי סעיף 35 (4) (ב) לתקנות הנכים או סעיף 35 (4) (ג) לתקנות הנכים, ולחילופין לפי סעיף 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים. בנסיבות אלה, הוועדה קבעה כי ניתן לקבוע נכות על פי סעיף 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים (וכך עשתה), ולא הסבירה כלל מדוע היא אינה מעניקה אחוזי נכות לפי סעיף 35 (4) (ב) לתקנות הנכים או לפי סעיף 35 (4) (ג) לתקנות הנכים. בעניין זה יובהר, כי על פי מכתב פרופ' רייס מיום 19.3.12 היה מקום להעניק למערערת 10% נכות לפי סעיף 35 (4) (ג) לתקנות הנכים בגין ההגבלה בתנועה והממצא האובייקטיבי בקרסול, ו- 5% נכות לפי סעיף 49 (2) (ו) (I) עבור ההגבלה התפקודית במפרק התת- טאלי שמתחת לקרסול. 14. אין בידי לקבל את טענת המשיב, לפיה הוועדה לא דנה בהחלטתה להעניק למערערת נכות בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ב), ולא בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ג), היות והעניקה נכות לפי סעיף ספציפי יותר (סעיף 49 (2) (ו) (I)). בהתאם לפסק הדין אשר מכוחו התכנסה הוועדה היא נדרשה להסביר גם מדוע בחרה להעניק למערערת נכות בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ב), ולא בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ג), וגם מדוע לא העניקה נכות לפי סעיף 49 (2) (ו) (I) לאור ממצאיה בדבר הגבלה בתנועת האברסיה של המפרק שמתחת לקרסול. 15. בנסיבות העניין, לא מצאתי שיש לקבל את טענת המערערת שביקשה להחליף את הרכב הוועדה, היות ולא התקיימו הטעמים לכך. מעיון בפרוטוקול הוועדה דנן עולה, כי היא אינה נעולה בדעתה, שכן ההוראות שצוינו והובהרו בפסק הדין דנן לא עמדו בפניה עובר להחלטתה דנן. לפיכך, יש לאפשר לוועדה להסביר מדוע לא העניקה אחוזי נכות בהתאם לסעיף 35 (4) (ג) לתקנות הנכים תוך התייחסות לחוות דעת פרופ' רייס במכתבו מיום 19.3.12. 16. לאור כל האמור לעיל, עניינה של המערערת יוחזר אל הוועדה, על מנת שתסביר מדוע לא העניקה אחוזי נכות בהתאם לסעיף 35 (4) (ג) לתקנות הנכים, תוך התייחסות לחוות דעת פרופ' רייס במכתבו מיום 19.3.12 לפיה יש להעניק למערערת אחוזי נכות על פי תקנה 35 (4) (ג) לתקנות הנכים בנוסף לנכות על פי תקנה 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים. המערערת וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה, ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. 17. המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך 1,500 ₪ שישולמו תוך 60 יום מהיום. 18. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. נפגעי פעולות איבהאחוזי נכותערעורנכות