פיטורי אישה בהריון לאחר יום עבודה אחד בלבד

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פיטורי אישה בהריון לאחר יום עבודה אחד בלבד: 1. התובעת הגישה תביעה לפיצויים בגין אפליה בעבודה מחמת הריון וכן סעדים נוספים הנובעים לכאורה בגין פיטורין מחמת הריון. 2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה: א. התובעת עבדה אצל הנתבעת יום אחד בלבד. ב. התובעת הודיעה לנתבעת כי היא בהריון לאחר שהסתיים יום העבודה, אולם הצדדים חלוקים עובדתית מתי ובאיזה אופן מסרה התובעת מידע זה למנהלת הנתבעת. ג. אין חולק כי למחרת לא הגיעה התובעת לעבודה וקיבלה שכר על יום עבודה אחד. ד. נסיבות סיום יחסי העבודה בתיק זה שנויות במחלוקת בין הצדדים. 3. הסוגיה המרכזית השנויה במחלוקת בין הצדדים הנה נסיבות סיום הקשר בין הצדדים. לטענת התובעת, היא התקבלה לעבודה לאחר שנערך לה ראיון עבודה. ביום 21/8/11 החלה לעבוד וללמוד את התפקיד. לטענתה, לא הייתה כל סיבה ממשית להניח, כי היא איננה מתאימה לתפקיד וכי בתום יום העבודה הראשון התבקשה להגיע למחרת. לאחר מכן ׁ ( והתובעת אינה מציינת מתי לאחר מכן) הודיעה התובעת לטענתה, למנהלת הנתבעת ,כי היא בהריון וזו הביעה הסתייגות מכך ולאחר שהתקיימה בניהן שיחת טלפון היא קיבלה הודעה כי אין היא מתאימה לתפקיד. הנתבעת טענה, כי התובעת הגיעה ליום ניסיון לבדוק האם היא מתאימה לתפקיד. התובעת ישבה בחוסר מעש כל אותו היום, סירבה לבצע את שהתבקשה והביעה חוסר נכונות ללמוד את התפקיד. התובעת התבקשה ללכת לביתה בשעה 16:00 ולכאורה היה ברור, כי היא נמצאה לא מתאימה. התובעת לא התבקשה להגיע לעבודה ביום למחרת. הנתבעת טענה כי רק לאחר שהתובעת הבינה, שלא התקבלה לעבודה היא הודיעה למנהלת הנתבעת כי היא בהריון. מנהלת הנתבעת התייעצה עם בעלה, אף הוא מנהל בנתבעת ולאחר שסברו שניהם, כי אין היא מתאימה לתפקיד, הודיעו לה על כך בשיחת טלפון. 4. המסגרת הנורמטיבית סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבדוה התשמ"ח - 1988 (להלן: חוק שוויון ההזדמנויות) קובע כי אין להפלות עובד או עובדת על רקע - לענייננו - מין, הריון או הורות (סעיף 2(א) לחוק). הוראה זו חלה במקביל לאיסור הספציפי על פיטורי עובדת בהיריון הקבוע בחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן: חוק עבודת נשים), ומבלי שחוק עבודת נשים יוצר הסדר שלילי בקשר לכך (ע"ע 1353/02 מרגלית אפלבוים - ניצה הולצמן, פד"ע לט 495 (2003)). ההבדל המהותי הוא כי האיסור על פיטורי עובדת בהיריון טרם שחלפו ששה חודשים ראשונים להעסקתה - יחול רק ככל שייקבע עובדתית כי פוטרה מחמת הריונה, או בין היתר מחמת הריונה. במקרה שלפנינו אין מחלוקת כי התובעת פוטרה טרם חלוף ששה חודשים להעסקתה, ולכן לא חל עליה סעיף 9 לחוק עבודת נשים כי אם האיסור הכללי על הפליה מכוח עקרון השוויון הכללי, חובת תום הלב וסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות. אשר לנטל ההוכחה - קיים קושי להצגת ראיות ישירות בדבר הפליה ולכן נקבע בחוק שוויון ההזדמנויות כלל העברת נטל הראיה. סעיף 9 לחוק שוויון ההזדמנויות קובע כי ככל שעובד שפוטר יוכיח "שלא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו" - יועבר הנטל למעסיק להוכיח שלא פוטר מחמת אחת העילות האסורות לפי החוק (ראו גם בע"ע 627/06 אורלי מורי - מ.ד.פ ילו בע"מ, מיום 16.3.08; להלן - עניין אורלי מורי). לפי ההלכה הפסוקה, די בכך שהחלטת הפיטורים הייתה קשורה בחלקה לעובדת הריונה של העובדת - על מנת שהפיטורים ייחשבו כמנוגדים לסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות. עצם ההתחשבות בשיקול המפלה, גם אם היו שיקולים נוספים שהינם לגיטימיים, "מכתימה" את ההחלטה כולה (עניין אורלי מורי; ע"ע 363/07 שרונה ארביב - פואמיקס בע"מ, מיום 26.5.10; להלן - עניין שרונה ארביב). 5. מהראיות שהובאו בפנינו עלו הדברים הבאים: לתובעת נערך ראיון עבודה ולאחר מספר ימים החלה את יום העסקתה הראשון. התובעת הגיעה ביום שסוכם על מנת ללמוד את התפקיד עם העובדת נטלי. התרשמנו, כי התובעת ידעה כי מדובר ביום ניסיון על מנת שהנתבעת תוכל להתרשם מתפקודה ומיכולת עבודתה. הגברת נטלי הייתה צמודה אל התובעת באותו היום והעידה בעניין אי התאמתה של התובעת לתפקיד. עדותה של נטלי הייתה מהימנה ומשכנעת. נטלי הבהירה, כי התובעת סירבה להיכנס למחסן ולמפעל ואמרה שהיא מחכה במשרד. התובעת לא ענתה לטלפונים במשרד. התובעת לא שיתפה פעולה ולא רשמה את מהלך העבודה היומיומי. התובעת ישבה כל היום במשרד ולא נכנסה למחסן, למפעל או לאולם המכירות ולא עבדה מול המחסנאים והפועלים. מורן ברוך מנהלת המשרד העידה אף היא בעניין והבהירה, כי התובעת סירבה ללמוד ולבצע את מטלות התפקיד, "זה זה. היו דברים נוספים שראיתי במהלך היום. עמדתי בדקות הראשונות שלהם, נטלי הסבירה איך סדר יום העבודה. דבר ראשוני פתיחת המחשב וכניסה למערכת, אפילו שמדובר ביום ניסיון ראוי לרשום את הדברים האלה. בזמן שעמדתי בחדר שמעתי שלינוי אמרה ביום הראשון היא לא רושמת. אוסיף ואומר שהיו דברים שעשינו ואמרה שלא צריך לעשות כך או אחרת וניסתה לשנות את הלך העבודה בנגריה", (עמ' 13 לפרוט' ש' 9-13). התובעת כאמור טענה, כי היום הראשון התנהל כשורה וכי לכאורה, מדובר בטענות משוללות יסוד. עם זאת התובעת העידה, "לכל אחד שמתחיל עבודה חדשה יש שיטת לימוד שונה. אני בימים הראשונים לעבודה, צריכה לראות ולשמוע, להבין את שרשרת העבודה..."(עמ' 4 לפרוט' ש' 12-13). גרסה זו של התובעת מעידה על התנהגותה באותו היום ומחזקת את טענת הנתבעת, כי התובעת לא תפקדה כלל ולא הביעה על רצון ללמוד את התפקיד. 6. התובעת טענה, כי התבקשה ללכת לביתה ולחזור יום למחרת. לטענתה, לאחר שהודע לה כי עליה להגיע ליום למחרת היא הודיעה לנתבעת כי היא בהריון ואז הנתבעת שינתה את דעתה ואמרה לה, כי אין היא מעוניינת להעסיק אותה. טענה זו הוכחשה על ידי הנתבעת ואנו מקבלים את גרסתה. הגברת נטלי הבהירה בעדותה, כי במהלך אותו היום התובעת התעלמה באופן מוחלט מכל העבודה השוטפת בנגריה ולא הביעה כל נכונות ללמוד את תהליך העבודה . עוד העידה כי לאחר שיחה בין מורן לתובעת, מורן הודיעה לתובעת ללכת לביתה והיה ברור לתובעת כי היא נמצאה לא מתאימה לתפקיד. בנוסף התובעת השיבה בחקירתה הנגדית כי בעת שנאמר לה ללכת לביתה בשלוש וחצי אף אחד בנגריה לא ידע על הריונה. אף מורן ברוך העידה, כי בשעה 15:00 דיברה עם נטלי אשר עדכנה אותה כי התובעת איננה מתאימה לתפקיד. הוחלט כי היא תלך לביתה בשעה 16:00 במקום בשעה 17:00. רק לאחר שהתובעת הבינה כי היא לא נמצאה מתאימה היא הגיעה לחדרה של מורן והודיעה לה כי היא בהריון. הנתבעת איננה מכחישה כי התובעת הודיעה לה על הריונה אלא שלטענתה, רק לאחר שהודיעה לתובעת כי אין היא מתאימה לתפקיד זו הודיעה לה כי היא בהריון. למשמע זאת, הודיעה לה מורן כי עליה להתייעץ על כך עם בעלה ואכן, לאחר מכן התקיימה שיחה בין השתיים שבה הודיעה לה מורן את החלטת הנתבעת, כי אינה מתאימה לתפקיד. 7. יובהר, כי במהלך עדותה של התובעת היא טענה לראשונה, כי התבקשה לצאת מוקדם באותו היום מכיוון שהגברת נטלי הייתה צריכה לעסוק בדברים אחרים שלא קשורים לתפקיד. גרסה זו לא הועלתה בתצהיר ואף לא בזמן שנשאלה האם התבקשה ללכת מוקדם יותר באותו היום. ראה עדותה של התובעת, "ש. נשאלת קודם לגבי נטלי שהיא אמרה לך שאת צריכה ללכת ב - 15:30. האם את יכולה להרחיב בנושא ת. בוודאי. כשאמרו לי שאני צריכה ללכת מוקדם באותו יום בשעה 4 נאמר לי שנטלי צריכה לעסוק בדברים אחרים שלא קשורים לתפקיד שלי ושאין צורך שאשאר במשרד ואמרו לי שלמחרת אני אהיה במשרד כרגיל שזה באופן חד פעמי. לשאלת בית הדין - למה את אומרת את זה עכשיו ולא אמרת את זה קודם כשנשאלת וגם לא מסרת או ביקשת לתקן את התצהיר שלך אחרי שראית את התצהיר של נטלי. לא ביקשת בתחילת העדות שלך להגיד או לספר שהיא אומרת דברים לא נכונים. ת. עניתי רק על השאלות כששאלו אותי על נטלי. אמרו לי להגיד תשובות קצרות", (עמ' 6 לפרוט' ש' 6-15). טענה זו של התובעת הועלתה כאמור לראשונה במהלך עדותה ואנו סבורים, כי אין זה סביר, כי טענה כה מהותית לא הייתה מועלית בתצהירה ובכתב התביעה. 7. התובעת זימנה לעדות את מר סימאי יצחק מנהל במקום עבודתה הקודם. בעדותו התייחס זה לכך שהתובעת הייתה נכנסת הרבה למחסן המפעל, לכאורה בכדי לסתור את טענת הנתבעת כי התובעת סירבה להיכנס למחסן והתרשמנו, כי היא הייתה בלתי מהימנה ונועדה לבסס את טענות התובעת בלבד. 8. לפיכך הגענו לכלל מסקנה, כי הסיבה להפסקת העבודה של התובעת לא היתה נעוצה כלל בהודעה על הריונה אשר שוכנענו כי ניתנה רק לאחר שנמצאה לא מתאימה לתפקיד. כאמור הנתבעת הרימה את הנטל שהוטל על כתפיה באמצעות עדיה, כי ההחלטה על אי קבלת התובעת לעבודה היתה נעוצה באופן בו התנהלה ביום העבודה אליו הגיעה לניסיון ומתוך שיקולים עניינים ולא בשל הודעתה בסוף היום כי היא בהריון. לכן אנו קובעים, כי היותה של התובעת בהריון לא היווה שיקול לעניין סיום היחסים בין הצדדים. 7. לאור תוצאות פסק דין ומשנדחתה תביעת התובעת,התובעת תשא בהוצאות הנתבעת על ניהול הליך זה בסך כולל של 3000 ₪. הריוןפיטורים בהריוןפיטורים