קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פיצוי כספי מהקבלן בגין אי התקנת פרקט בדירה: בפניי תביעה כספית בעילה חוזית עקב הפרת חוזה מכר דירה לחיוב הנתבעת בפיצוי בשל איחור במסירת החזקה בדירה לתובע ואי התקנת פרקט בדירה ומתן מכשירים חשמליים ע"י הנתבעת. ביום 21.9.2004 נחתם חוזה מכר בינו ובין הנתבעת וחפציבה (תמרבו) הולדינגז בע"מ, שמאוחר יותר מונה לה כונס נכסים (להלן - "חפציבה") לרכישת דירה בפרוייקט "חופים" בחדרה המצוייה ברחוב חוט השני 5/51 (להלן - "ההסכם" ,נספח א' לכתב התביעה). בהסכם נקבע מועד מסירת החזקה בדירה ליום 30.6.06 אך לטענת התובע היא נמסרה לו בפועל רק ביום 28.9.08. עבור איחור במסירת הדירה לתקופה בת 27 חודשים קמה לו זכות לפיצוי על פי ההסכם בסך של 700$ לכל חודש המגיע לסך כולל של 103,565 ₪. בנוסף, התחייבו בהסכם הנתבעת וחפציבה להתקין בדירה פרקט מעץ שלא הותקן אשר הנתבעת וחפציבה. הנתבעת ניאותה לטענתו בזמנו להתקין פרקט רק בחלק מהדירה זאת לטענתה רק לפנים משורת הדין. לכך הוא סירב וכיום דורש פיצוי בסך של 5,000 ש"ח לפי הערכתו את עלות התקנת פרקט לימנציה. הנתבעת וחפציבה גם לא ספקו לו מכשירים חשמליים (כאמור בסעיף 45 לנספח להסכם) ועלותם הוערכה על ידי התובע בסך של 29,730 ₪. חיובה של הנתבעת הוא לדידו בשיעור של 50% מהסכומים הנקובים לעיל ועומדים על סך של 69,197 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות על הסף בהיעדר עילה, מניעות והשתק. ההסכם אמנם נחתם על ידה וע"חי חפציבה ביום 21.9.2004 אך מאוחר יותר, ביום 8.9.2005 , היא חתמה על הסכם עם חפציבה לפיו היא מוכרת לחפציבה את כל זכויותיה בפרוייקט חופים וחפציבה מצידה התחייבה למלא בעצמה אחר כל התחייבויתיה של הנתבעת בגין פרוייקט חופים לרבות התחייבויות כלפי צדדים שלישיים ובכלל זה התובע (להלן - "הסכם היפרדות", נספח 1 לכתב ההגנה) . לאחר קריסתן של חברות חפציבה ובכלל זה חברת חפציבה שנקשרה בהסכם ובהסכם ההיפרדות, אושר הסדר סופי לפרוייקטים של חברות חפציבה כולל פרוייקט חופים, ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים כאמור בהחלטתו מיום 22.4.2008 שהוגש ע"י כונס הנכסים והמהל המיוחד ונידחות התנגדויות שהוגשו (ההחלטה צורפה כנספח 4 לכתב ההגנה , להלן-"ההסדר הסופי"). הנתבעת טוענת כי בסעיף 16.2 להסדר הסופי נקבע כי השלמת העבודות בדירות בפרוייקט חופים לרבות שדרוגים, תבוצע ע"י הקבלן חברת דניה סיבוס בע"מ ואילו עבודות חריגות כדוגמת אספקט מכשירי חשמל , לא יבוצעו (סעיף 16.4 להסדר הסופי). בדומה לכך נקבע בהסדר הסופי (סעיף 16.5) כי קנסות בגין איחור במסירת דירות לא יחולו למעט איחור בעתיד מהמועדים שנקבעו למסירתם בהסדר הסופי שיוכרע לגביהם ע"י בית המשפט המחוזי. ביום 11.5.2008 חתם התובע על הודעת הצטרפות להסדר הסופי ובכך, כאמור בסעיף 4 אישר התובע כי הסתיימו חילוקי הדעות והוא מוותר על כל טענה או תביעה לעניין הדירה שבפרויקט חופים (נספח 5 לכתב ההגנה). בנסבות אלו טוענת הנתבעת כי בהתאם להסכם ההיפרדות ובהתחשב בהסדר הסופי אליו הצטרף גם התובע לפיו קיים הפטר לחפציבה מחיובה לפי ההסכם לתשלום פיצוי לתובע בגין אי התאמות בדירה ובגין איחור במסירתה, כפועל יוצא הופטרה גם הנתבעת מחיובים אלוט כלפי התובע. יתרה מכך, לפי ההסדר הסופי האחריות להשלמת בניית הדירה הוטלה על חברת דניה סיבוס ומשכך, לא קיימת יריבות בין התובע לנתבעת ודין התביעה להידחות, לשיטתה. דיון ומסקנות: המתווה הנורמטיבי סעיף 55(ג) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע: הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו - בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת - הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת. מהוראת סעיף 55 (ג) עולה כי ככל שניתן הפטר ע"י נושה בגין חיוב של אחד מהחייבים אזי הופטר גם החייב הנוסף כלפי אותו נושה מאותו חיוב באותה מידה. בכך, הועדף עיקרון הנשיאה בנטל ע"י החייבים במידה שווה על פני האינטרס של הנושה לקבל את חובו ולו גם מחייב אחד באופן בו, הפטרו של חייב אחד הוא בפועל, הפטרם של כל החייבים האחרים. למעט במקרה בו (כאמור בסיפא של סעיף 55(ג) ) משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת המאיינת את החזקה שנקבעה ברישא של אותו סעיף כמובא לעיל. "הכוונה המשתמעת" מן ההפטר, שאינה מפורשת, לא בכתב ולא בעל פה, נבחנת לפי הקשר הדברים לפי ההסכם, נסיבותיו ותכליתו, מתוך השכל הישר, הצדק והיושר (ע"א 33/00 מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ נ' יוסף סוריה , פ"ד נח(5); רע"א 5788/08 לאון שנקלר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , ניתן ביום 15.1.2009). כאשר ההפטר לחייב אחד נקבע בהסכם בכתב, יש להתחקות אחר קיומה של כוונה אחרת על-ידי בחינת משמעות ההסכם בין הצדדים, נסיבות כריתתו ותכליתו. יש לבחון אם הכוונה הייתה לפטור אישי תוך שמירת הזכויות כלפי חייבים אחרים אם לאו. אם הכוונה היתה ל'פטור אישי' תוך שמירת הזכויות של הנושה כלפי חייבים אחרים, יהיה בידי הנושה להיפרע מהחייבים האחרים. מנגד, ככל שיוכח כי הכוונה היתה לשחרור מן החוב, ישתחררו גם החייבים האחרים. בחנתי תחילה מה הן ההשלכות של הסכם ההיפרדות, על חיוביה של הנתבעת כלפי התובע אם היא בכלל "חייב" כלפיו. "יש לשים לב, כי כל אימת שמדובר בחיוב ביחד ולחוד, יש לבחון אם אכן קיים חיוב כלשהו כלפי הנושה מצד כל אחד מן הנטענים להיות חייבים. רק לאחר-מכן יש לבחון, האם אמנם מדובר בחיוב אחד, שאז קמה החזקה שבסעיף 54 לחוק החוזים" (ת.א (ת"א) 267/76 מירון בן ציון ופריבס, עורכי-דין נ' בנק ארץ ישראל בריטניה בע"מ (בפירוק) , ניתן ביום 25.03.1991). בהסכם המכר נקבע בסעיף 67 כי הרשות בידי היזם, הנתבעת וחפציבה, למכור או למסור כל זכות או טובת הנאה לכל מטרה (למעט הדירה עצמה) לכל מי שיחפוץ ובכל תנאי שיראו לו (ליזם- מ.ל.). בסעיף 86 להסכם המכר נקבע כי היזם, רשאי להעביר לאחר את זכויותיו והתחייבויותיו מבלי להזקק להסכמתו של הרוכש, תוך הודעה בכתב לרוכש ובלבד שהיזם יערוב למילוי התחייבויותיו לפי הסכם המכר. בנוסף, בסעיף 72 להסכם המכר התחייב הקונה - התובע, לא להתנגד, לא להפריע ולא להתערב בכל דרך שהיא לפעולות שהיזם זכאי לעשות, על פי הסכם המכר. אין חולק כי בהסכם ההיפרדות מיום 8.9.2005 קיבלה על עצמה חפציבה את כל התחייבויותיה של הנתבעת בגין פרוייקט חופים לרבות כלפי צד שלישי ובענינינו, כלפי התובע (ראו סעיף 2 לסיכומי התובע וסעיפים 7 ו-9 להסכם ההיפרדות). הוכח גם מסעיף 86 להסכם המכר כי הסכם ההיפרדות אינו טעון מתן הסכמתה ע"י התובע להעברת זכויותיה של הנתבעת בפרוייקט לחפציבה והעברת חיוביה כאמור לחפציבה כי אם מסירת הודעה בכתב וכי היזם, יערוב למילוי התחייבויותיו כלפי ההסכם. התובע,לא הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה ולא טען גם בתצהירו או בסיכומיו, בשאלת קבלת קבלת הודעה על הסכם ההיפרדות מה גם, שלא נידרשת הסכמתו לגביו כי אם מסירת הודעה עליה אין בידו להתנגד , כמובא לעיל. לפיכך וכאמור בהסכם ובהסכם ההיפרדות, הופסקו חיוביה של הנתבעת כלפיו עם החתימה על ההסכם ההיפרדות והובטח קיום התחייביויותיה של הנתבעת שבהסכם המכר ע"י חפציבה שנטלה על עצמה את האחריות להשלמת הפרוייקט. מכוחו, של הסכם ההיפרדות הגיעו גם לסיום כל חיוביה והתחייבויותיה של הנתבעת בקשר לפרוייקט כלפי הבנקים, בעלי הקרקע, עיריית חדרה, הוועדה המקומית לתכנון ובניה, נותני השירותים (סעיף 8 להסכם ההיפרדות). התובע לא טען ולא הוכיח כי לא ידע על הסכם ההיפרדות ובהודעת ההצטרפות שלו להסדר עם הכונס הצהיר התובע (בסעיף 3 להודעה, נספח 5 לכתב ההגנה) כי רכש את הדירה מחפציבה ומבלי שאיזכר את הנתבעת ואף לא שלח לנתבעת דרישה כלשהי עובר לחתימה על ההסדר. לאור האמור, אני קובעת כי בהתחשב בהסכם ההיפרדות ומבלי שהתובע טען כנגד אותו הסכם וזכותה של הנתבעת לחתום עליו ללא עוררין מצד התובע, חיוביה של הנתבעת הועברו במלואם לחפציבה להשלמת הבניה לפי הוראות הסכם המכר ואין היא חייבת עוד לחוד וביחד עם חפציבה. בנוסף, בחנתי אם למרות ההפטר שניתן לחפציבה (נספחים 4 ו-5 לכתב ההגנה) נותרה כוונה של הנושה והחייבים האחרים, לשהתתפותם של האחרונים בחוב. "בבסיס ההפטר בין חייבים ביחד ולחוד, עומדת הציפייה הלגיטימית של כל אחד מן החייבים, בזמן יצירת חיובו, כי החייב השני ישתתף עמו, בבוא היום, בנטל" (ת.א (ת"א) 267/76 מירון בן ציון ופריבס, עורכי-דין נ' בנק ארץ ישראל בריטניה בע"מ (בפירוק) , שם). בעניינינו, אין מחלוקת כי בהסכם ההיפרדות הביעו החייבים את דעתם במפורש כי חובותיה של הנתבעת הועברו במלואן לחפציבה ולא נוצרה כל ציפייה לגיטימית של הנושה- התובע להמשך נשיאה של הנתבעת בחיוביה שנקבעו בהסכם המכר ככל שהן תועברנה ליזם האחר, חפציבה כפי שארע בפועל. אוסיף כי ככל שחיוביה של הנתבעת בהסכם היו ביחד (להבדיל מביחד ולחוד) אין לתובע זכות להעדיף חייב אחד על פני האחר וקיימת לו עילת תביעה אחת מול כל החייבים ביחד. אם החיובים בהסכם המכר היו לחוד וביחד, קיימת עילת תביעה ביחד ולחוד לגבי כל אחד מהחייבים אזי במתן ההפטר לחפציבה נתן לה התובע לכאורה "הגנה אישית מהותית" מבלי שנתן לנתבעת הזדמנות לדרוש ממנה לשאת בחיוביה ביחסים ביניהן כלפי התובע באי צירופה להליך בו אושר ההסדר (ת/4-ת/5) בקיום חיוב שהיה לכאורה ביחד בעת שהנתבעת חשופה לתביעה אישית ממנו (ספרם של דניאל פרידמן ונילי כהן, דיני חיובים - חלק כללי, עמ' 278-279). מעיון בנספח 5 לכתב ההגנה בהסכם ההצטרפות להסדר עולה כמובא לעיל כי התובע נטל על עצמו את כל ההתחייבויות שנקבעו בו והצהיר גם כי הוא רכש את הדירה מחפציבה (סעיפים 1 ו-3 להסכם ההצטרפות). בסעיף 4 נאמר כי בחתימתו על ההסדר ניתן הפטר גורף לעניין הפרויקט וכל הכרוך ונובע ממנו וכי התובע, מוותר באופן סופי ומוחלט על כל טענה בקשר לפרויקט מכל צד להסכם ההצטרפות. התובע, לא הוכיח כי הסכם ההצטרפות אינו מחיב אותו והיא הנותנת , כי נהנה ממנו בקבלת הדירה לידיו מידי חב' דניה סיבוס על פי ההחלטה שאישרה את ההסכם (ראו גם עדותו של עו"ד פנחס יניב עמ' 12-13). בהתאם לכך, ויתר התובע לא רק על זכות תביעה כנגד חפציבה כי אם גם כלפי צדדים אחרים ואף לגבי החוב עצמו. אמנם בהסכם ההצטרפות לא קיימת התייחסות לנתבעת אך בהצהרתו לפיה רכש את הדירה מחפציבה ובהיעדר טענה כנגד הסכם ההיפרדות יש כדי להוכיח כי הוא ראה בחפציבה בלבד אחראית להשלמת הבנייה וכל הכרוך בכך. בנוסף, התובע לא הגיש התנגדות או הסתייגות לבית המשפט להסדר שהוצע מיום 25.3.2008 (עמ' 13 ועמ' 18 שורה 7 ). בכל האמור יש כדי להביא למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי היתה 'כוונה אחרת משתמעת' בהסדר שהושג עם חפציבה לקיומו של הפטר כלפיה בלבד ולא כלפי הנתבעת שלשיטתו, היא בגדר חייב אחר, לחוב לגביו טען בתביעתו כמצוות סעיף 55 (ג) לחוק החוזים. בסיפא של סעיף 56(ד) לחוק החוזים נקבע כי "הופטר חייב אחד כאמור בסעיף 55(ג) ואין בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה". בהתאם לכך, ככל שהנושה, התובע, הגיע להסכם להפטר עם חפציבה אין בכך כדי לשלול מהנתבעת לבקש להיפרע מחפציבה ככל שהיא נתבעת ע"י התובע (דיני חיובים - חלק כללי, שם, עמ' 284). בעניינינו, לא ניתן לחזור אל חפציבה בהיותה בכינוס נכסים ומשנחתם הסכם הצטרפות בהתחשב בתכליתו ומהותו ואין בידי התובע, לסכל את זכותה של הנתבעת להיפרע מחפציבה ולרוקן בכך מתוכן את תכליתה של הוראת סעיף 56 (ד) לחוק החוזים בשל התנהגותו של התובע שחתם על הסכם ההצטרפות. שכן, מה טעם בחתימתו על הסכם ההצטרפות ככל שהנתבעת עשוייה בשל הגשת התביעה כנגדה לחזור בדרישת שיפוי מחפציבה בשעה שהוא עצמו, התחייב שלא תהיינה דרישות נוספות מחפציבה עקב הסכם המכר כאמור בהסכם ההצטרפות. סיכומם של דברים אני קובעת כי חלה על הנתבעת החזקה שבסעיף 55(ג) לחוק החוזים ופיה הסכם ההצטרפות, מהווה שחרור מחיוביה וחובה של הנתבעת כלפי התובע בגין הסכם המכר של הדירה. כל זאת, מעבר ובנוסף לקביעותיי בנוגע לנפקות המשפטית של הסכם ההיפרדות. למרות קביעותיי לעיל, שיש בהן כדי להביא לדחיית התביעה אוסיף כי קיים קושי ראייתי בראיות התובע להוכחת שיעור נזקיו בגין הפרקט והמכשירים החשמליים. התובע, הודה בחקירתו כי אין לו אסמכתאות לעניין עלות התקנת פרקט מעץ (עמ' 20 שורה 8) וכי נידרש רק להציג הצעת מחיר (עמ' 20 שורה 16) ורכש רק כיריים חשמליים (עמ' 20 שורה 14). נספח 9 לתצהירו אין בו כדי להוכיח את העלויות בהיותו נוגע להשלמת עבודות מיזוג אויר (ראו ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 808-807). לאור כל האמור , דין התביעה להידחות. התובע ישלם לנתבעת את הוצאותיה לשכרו של העד עו"ד יניב וכן הוצאות לשכר טרחת עו"ד בסך של 8,000₪. פיצוייםפרקטסוגי אריחים (רצפה)קבלןריצוף / פרקט / חימום תת רצפתי (תביעות)