קראו דוגמא מהפסיקה בנושא קצבת ילדים שבע שנים אחורה: 1. לפני ערעור התובעים על החלטת הנתבע מיום 8.8.11 אשר אישר תביעתה לתשלום קצבת ילדים שבע שנים לאחור ממועד הגשת התביעה. התובעים טוענים כי הם זכאים לתשלום קצבת הילדים מיום הולדת התובע 1 18.7.95. הנתבע טען כי דין התביעה להידחות שכן החלטת הנתבע ניתנה לפנים משורת הדין לתשלום של 7 שנים בעוד סעיף 296 מאפשר תשלום לשנה אחורה בלבד. 2. בדיון המוקדם וכן בהודעות הצדדים לאחר מכן ,הסכימו הצדדים כי אין ביניהם מחלוקת עובדתית וביקשו כי הכרעת מותב זה תינתן בהתבסס על סיכומים בכתב. 3. ואלה הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת: א. התובע 1 נולד ביום 18.7.95 בבית חולים בתל אביב. התובעת 2 , אימו של התובע שהינו קטין ובנה היחיד. ב. מאז הלידה ועד ליוני 2011 לא ידעה התובעת כי היא זכאית לקצבת ילדים והדבר נודע לה משיחת טלפון יזומה שקיבלה מהנתבע כי היא זכאית לקצבת ילד ראשון בסך 169 ₪ וכי עליה לסור לנתבע להגשת תביעה. אין חולק כי לאחר הלידה קיבלה התובעת דמי לידה עבור לידת התובע 1. ג. התובעת פנתה עוד מספר פעמים טלפונית לנתבע לברר את זכותה זו וסברה כי היא זכאית לקבל את הגמלה ללא הגשת תביעה אך הובהר לה כי עליה לגשת לסניף ולהגיש תביעה וכך עשתה ביום 31.7.11. ד. הנתבע אישר את התביעה רטרואקטיבית שבע שנים החל מיום 1.7.04 ושילם לתובעת את הסכום המגיע לה עבור תקופה זו לרבות הפרשי הצמדה. ה. התובעים פנו בכתב וביקשו לקבל את הקצבה רטרואקטיבית מיום הלידה ונענו כי זהו המקסימום לתשלום ואף זאת בהנחיית המשרד הראשי ולפנים משורת הדין. 4. התובעים טוענים כי על פי סעיף 66 וסעיף 69 לחוק הביטוח הלאומי, היה על הנתבע לשלם את קצבת הילדים מיום הלידה. התובעים טוענים כי הכשל באי התשלום נופל על הנתבע שכן משידע על הלידה ואף שילם לתובעת דמי לידה היה עליו לשלם לה את קצבת הילדים או לשלוח לה מכתב המודיע לה על זכאותה. משלא עשה כן הנתבע , אזי זכאית התובעת לתשלום הקצבה מיום הלידה. התובעים מבססים טיעוניהם על פסק דין יחיד בל 11087/08(י-ם) כהן עימאש נ' הביטוח הלאומי. התובעים אף טוענים כי על הנתבע חלים כללי תום לב מוגברים והיה על הנתבע לפעול לאיתור התובעת לשם תשלום הקצבה כפי שעשה ביוזמתו בשנת 2011. באשר לטענת התיישנות טוענים התובעים כי על פי סעיף 8 לחוק ההתיישנות כי מקרה זה נכנס אל גדרו שכן נעלמו מהתובעת העובדה כי היא זכאית לקצבת ילדים ולכן תקופת ההתיישנות צריכה להתחיל מהמועד שנודע לה 2011. מאחר והטעות והמחדל הם של הנתבע הרי אף בשל כך חל על הנתבע החובה לשלם עבור כל השנים ולא רק עבור 7 שנים בלבד מיום הגשת התביעה. 5. מנגד טוען הנתבע כי יש לאבחן בין זכאות לגמלה לבים זכאות לתשלום גמלה וכי הנתבע משלם את הגמלה או הקצבה רק לאחר שמוגשת תביעה אל המוסד. ולכן אין זכות אוטומטית לתשלום גמלה או קצבה. בהתאם לסעיף 296 כל תביעה לגמלת כסף להיות מוגשת למוסד בתוך12 חודשים מהיום בו נוצרה העילה. לא היתה מוטלת חובה על הנתבע להודיע לתובעת על זכאותה לקצבת ילדים ולכן דרישת התובעת כי תשולם לה הקצבה מיום הלידה מאחר והנתבע לא הודיע על דבר על זכותה זו אין לה כל בסיס. הנתבע טוען כי פס"ד עימאש אליו מפנה התובעת אינה דומה למקרה זה , ועל כן אין להקיש ממנו. 6. המחלוקת שנותרה להכרעתי היא , האם החלטת הנתבע שלא לשלם רטרואקטיבית את קצבת הילדים מעבר לתקופה של שבע שנים , עבור התקופה מיום הלידה ועד 7/04 ניתנה כדין. יאמר על ידי כבר בראשיתה של הכרעה זו כי לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים וכן את עובדות המקרה, הדין והפסיקה, דין התביעה להידחות, כל זאת מהטעמים כפי שיפורטו להלן. 7. בסעיף 65 לחוק נקבעו התנאים המהותיים לזכאות לקצבת ילדים על פי החוק. בסעיף 66 נקבע כי הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית בעד כל ילד. בהתאם לנוהלי הנתבע וכן על פי הפרקטיקה הנוהגת, אליה לא התייחסה התובעת, כאשר נולד תינוק באחד מבתי החולים, עת ירשם התינוק וישוחרר מבית החולים תמלא היולדת בבית החולים את כל פרטי התביעה לקצבת ילדים ותשלום הקצבה יבוצע באופן אוטומטי אלא אם כן לא מילאה האם את הפרטים באשר לשני ההורים ו/או החסירה פרטים באשר לחשבון הבנק אליו תועבר הקצבה. על כן לכאורה, הייתה זכאית התובעת לקבל את קצבת הילדים באופן אוטומטי באם מילאה את התנאים הנדרשים כאמור לעיל. 8. התובעת בחרה לצרף לתביעתה רק את מסמכי משרד הפנים אך לא המציאה העתק מהמסמכים אשר מילאה בבית החולים אף למוסד לביטוח לאומי. למרות שהתובעת הגישה תביעה לדמי לידה וקיבלה דמי לידה , לא הגישה טופסי תביעה לקצבת ילדים. ידיעתה או העדר ידיעתה לזכותה לקבל קצבת ילדים וכן העדר הודעה מהנתבע על זכותה זו , אינה יכולה להוות נימוק היום בדיעבד לקבלת הסכומים רטרואקטיבית מום הלידה. 9. נקבע בפסיקה חזור ושנו כי אין חובה על המוסד ליידע את המבוטחים בדבר האפשרויות העומדות בפניהם ואלו גמלאות או קצבאות מגיעות להם ולכן אף במקרה זה לא ניתן לקבוע כטענת התובעת כי היה על הנתבע ליידע את התובעת לא במועד בו התקשרו אליה באופן יזום מהנתבע, אלא מיד עם תשלום דמי הלידה. כפי שהתובעת ידעה כי היא זכאית לדמי לידה היה עליה לבדוק את זכאותה לגמלאות אחרות לרבות קצבת ילדים ומשלא עשתה כן , אין חובה על הנתבע לשלוח לתובעת כמו גם ליתר המבוטחים את כל אפשרויות התביעה הניתנות להם על פי הדין והמועדים להגשתם. 10. זאת ועוד, סעיף 296 קובע את האופן בו תשולם כל גמלת כסף לרבות קצבת ילדים למבוטח , כך שעל המבוטח להגיש תביעה בתוך 12 חודשים מיום היווצרות העילה ( יום הלידה במקרה זה ) וכל שהתביעה מוגשת באיחור, תשולם הגמלה רק 1נה רטרואקטיבית. הנתבע למרות הוראת חוק זו ומאחר והוא זה אשר יזם פניה אל התובעת בבדיקה מדוע אינה מקבלת קצבת ילדים, קיבל החלטתו, לפנים משורת הדין ובהתאם לפסק דין ביתן לשלם לתובעת קצבאות הילדים רטרואקטיבית ל- 7 שנים , כך שהתאים את תקופת התשלום למפרע על פי חוק ההתיישנות ל- 7 שנים. 11. אין בידי לקבל את טענת התובעת כי מקרה זה נכנס לגדר סעיף 8 לחוק ההתיישנות , שכן התובעת ידעה כי הורים מקבלים קצבת ילדים עבור ילדיהם מהמוסד לביטוח לאומי, אך סברה כטענתה כי לא משלמים עבור ילד ראשון. אין בכך כדי להיכנס לגדר הוראת הסעיף " נעלמו מהתובעת העובדות המהות את עילת התביעה" ועל כן לא ניתן לקבוע כבקשתה כי תקופת ההתיישנות אמורה להתחיל מיום שהדבר נודע לה שיחת הטלפון. זוהי פרשנות מרחיקת לכת מהפרשנות שניתנה להוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות ואינה מתאימה כלל למקרה זה. 12. לכן הנתבע פעל במקרה זה באופן ראוי והוגן כאשר לאחר פנייתו אל התובעת ומשהגישה זו תביעה לקצב ילדים , לא העלה כלל את טענת השיהוי ושילם לתובעת על פי חוק ההתיישנות 7 שנים רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה. על דין תביעת התובעת לתשלום רטרואקטיבי מיום הלידה להידחות. 13. הנתבע טוען בסיכומיו כי יש לחייב את התובעים בהוצאות משפט. אין בידי לקבל טענה זו. זכותה של התובעת לסבור בנסיבות שאירעו כי היא זכאית על פי פרשנותה להוראות החוק , זכאות לתשלום כפי שתבעה ועל כן משלא נוהלו הוכחות בתיק זה ונותרה מחלוקת משפטית שהוכרעה בפסק הדין, אין צו להוצאות. קטיניםקצבת ילדים