מחזיק במקרקעין

מהן זכויות מחזיק במקרקעין ? פסק הדין המנחה בעניין ההגנה על זכותו של מחזיק במקרקעין ניתן ברע"א 5518/98 יצחק יוסף נ' אביגדור עוקשי פד"י נ"ה(3) 294. באותו עניין קבע בית המשפט כי להגנה על החזקה מקום מרכזי בדיני הקניין ובדיני הנזיקין. ההגנה על החזקה משמשת גם כאשר אין מקורה בזכות אלא במצב עובדתי בשטח. החזקה היא עניין שבעובדה שבית המשפט מייחס לו תוצאות משפטיות בעלות משמעות. בית המשפט קבע כי הטעם העומד מאחורי ההגנה על החזקה, הוא חלק מהרצון לשמור על השלום והסדר הציבורי ולמנוע פתרון מחלוקת בכח הזרוע. כמו כן, עומד הטעם של הרצון לשמור על הרצף וההמשכיות בשימוש בקרקע. סעיף 16 לחוק המקרקעין העניק עדיפות לבעל הזכות להחזיק במקרקעין על פני מסיג גבול ומקנה לו זכות תביעה בבית המשפט לסלק את ידו של הפולש. בתביעה זו על התובע להוכיח הן את זכותו שלו להחזיק בקרקע, והן את העדר זכותו של הנתבע להחזיק בה. הצלחת התביעה תלויה בהוכחת תנאים מצטברים אלה. באשר לאמור בסעיף 17 לחוק המקרקעין, קבע בית המשפט כי הגנה זו יפה למחזיק כנגד כל העולם ובתנאי שלא הפסיק להחזיק בקרקע. במידה והפסיק, ואחר תפס את הקרקע לא יוכל המחזיק הראשון לתבוע מכח סעיף 17 את מי שתפס את החזקה לאחריו. באשר לסעיף 19 לחוק המקרקעין, מטרתו לאפשר לבית המשפט להורות על החזרת המצב לקדמותו, ללא צורך בבירור הזכויות, כל אימת שחזקה בקרקע נלקחה ממי שהחזיק בה, בין בזכות ובין שלא בזכות, על ידי אחר, גם כאשר אותו אחר טוען כי זכותו להחזיק בקרקע עדיפה על זכותו של המחזיק בפועל. מטרתו של ההליך על פי סעיף 19 לחוק המקרקעין להחזיר את המצב העובדתי בשטח לקדמותו, בטרם תפיסת החזקה, גם אם המחזיק המקורי החזיק שלא כדין, וגם אם תופס החזקה טוען לזכויות טובות בנכס. במידה ובית המשפט מורה לנתבע להחזיר לתובע את החזקה בנכס, הדבר אינו מונע מהנתבע להגיש מאוחר יותר תביעה נפרדת להוכחת זכותו בקרקע. לבית המשפט סמכות לדון בזכויות המהותיות של שני הצדדים גם בתביעה מכח סעיף 19 לחוק. יוער, כי באותו פסק דין סברה כב' השופטת פרוקצ'יה כי במצב כזה קיימת לטוען החזקה במקרקעין עילת תביעה מכח סעיף 17 לחוק, היינו לדעתה ניתן לבסס את תביעת סילוק היד על הוראות סעיף 17 לחוק, ואילו כב' השופט אנגלרד סבר כי מטרתו של סעיף 17 לחוק היא מניעת הפרעה למחזיק, ואילו את התביעה יש לבסס על סעיף 19 לחוק בלבד. ברע"א 4311/00 מ"י נ' בן שמחון פד"י נ"ח(1) 827 עסק בית המשפט בשאלה של פינוי פולשים ממקרקעין שבבעלות או בחזקת המדינה. בסעיף 12 לפסק הדין, מפנה בית המשפט וסומך על הקביעות ברע"א 5518/98 הנ"ל. בית המשפט חוזר וקובע כי תנאי להצלחת התביעה הוא שהתובע יוכיח את זכותו להחזיק בקרקע ואת העדר זכותו של הנתבע. כמו כן, קובע בית המשפט כי החוק מגן גם על המחזיק בקרקע בפועל אף שלא מכח זכות נגד מסיג גבול באופן שבהתמודדות ביניהם יגבר המחזיק בפועל על מי שמנסה לנשלו, וזאת מכח האמור בסעיף 17 לחוק המקרקעין. בע"א (חיפה) 1073/05 טייכר נ' וקסלר ואח', תק-מח 2006 (1) 8633, דן בית המשפט המחוזי בחיפה בשאלה של החזקה וסילוק יד ממקרקעין. בסעיף 12 לפסק הדין התייחס בית המשפט המחוזי להגנה הניתנת למחזיק במקרקעין על פי חוק המקרקעין. בסעיף 13 קובע בית המשפט המחוזי כי התנאי הבסיסי לתחולת סעיף 19 לחוק המקרקעין הוא שהטוען להגנה הקבועה שם החזיק במקרקעין סמוך לפני פלישת הנתבע. החזקה זו אינה חייבת לכלול שליטה פיזית יום יומית, ומידת השליטה הנדרשת תשתנה על פי טיבו של הנכס. בע"א (תל אביב-יפו) 2834/01 אליעז תמר ואח' נ' בן נפתלי אורנה תק-מח 2004(1) 4621, התייחס בית המשפט המחוזי להגנה הקבועה בסעיף 17 לחוק המקרקעין. בסעיף 26 לפסק הדין, קובע בית המשפט המחוזי כי כדי להנות מהגנה זו, על התובע להוכיח שלמי שהפריע לו אין זכות להפריע, וכי ההגנה המוקנית למחזיק היא כלפי מי שאינו בעל זכויות כשלו, או אף למעלה מזכויותיו. מקרקעין