אי הגשת דוחות תקופתיים למע''מ

פסק דין המשיב הורשע בבית משפט השלום ברמלה במספר עבירות על חוק מע"מ. מדובר בשני כתבי אישום, סה"כ 14 עבירות, כולן בשל אי הגשת דו"חות תקופתיים, עבירה על סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975. חלק מהדו"חות הגיש המערער, אולם לא שילם את הסכום הנקוב בהם. בימ"ש קמא (ב' השופטת ז' ימיני), הטיל על המשיב 300 שעות שירות לתועלת הציבור; כמו-כן הורה בימ"ש קמא על העמדתו של המשיב תחת פיקוח של שירות המבחן למשך שנה. על ענישה זו מערערת המדינה בפנינו. לטענת המדינה, הענישה, כמפורט לעיל, חוטאת לאינטרס הציבור ואיננה נותנת ביטוי, לא להיקפן של העבירות, לא לריבויין ולא לנורמת הענישה המתחייבת מאופיין. על אלה שמה המדינה את הדגש. מדובר, כאמור, בהתנהגות שיטתית שנמשכה לאורך השנים 2002-2004. אומנם העבירות לא נעברו ברצף, עדיין מדובר בכך שהעבירות בוצעו לאורך תקופה של כשנתיים. לאורך אותן תקופות, שתי החברות של המשיב (שהיו אף הן נאשמות בבית משפט קמא), עשו עסקאות, נתנו שירותים שעל כן הוציאו חשבוניות, אלא שהמס המתחייב מהן לא הועבר לרשויות המס. המשיב היה נבון דיו ומתוחכם דיו כדי לפתוח שתי חברות שונות. המדינה מפנה לענישה הנוהגת והרווחת בתחום זה. לטענתה, מלכתחילה ספק אם היה מקום לקבלת תסקיר של שירות מבחן, כפי שנהג בימ"ש קמא, ובדיעבד לא היה מקום להיענות להמלצה שבו, בוודאי לא לסיום ההליך על-ידי חיובו בשירות לתועלת הציבור. המשיב שם את הדגש על נסיבותיו האישיות. ב"כ המשיב אשר טרח והכין טיעון בכתב שבו ציין כי מדובר באדם נורמטיבי אשר פעל כשורה לאורך כל חייו. החברות אותן הוא ניהל לאורך תקופה מסוימת, לא הרוויחו כסף וכך קרה שהמערער לא העביר את תשלום המע"מ. באותם מקרים שכך נהג, ובמקרים אחרים, כאמור, לא הגיש את הדו"חות. המשיב לא נטל כסף לעצמו ולא משך משכורת לעצמו. עוד טוען ב"כ מהמשיב, כי הוא עשה כל שלאל ידו כדי לשלם את הדו"חות, לרבות שיעבוד המשק של הוריו. ראוי לציין כי מרבית טיעוניו העובדתיים של המשיב לא הוכחו, לא גובו בראיות והם בבחינת טיעון בעלמא. דעתנו היא כי יש ממש בערעור זה והענישה שהטיל בימ"ש קמא חורגת במידה המחייבת את התערבותה של ערכאת הערעור. כאמור, מדובר ב- 14 עבירות, שתי חברות בתקופה של כשנתיים. אין מדובר במעידה חד פעמית אלא בהתנהגות שניתן להגדירה כשיטתית לאור ריבוי המקרים. עבירות המס בכללותן הן עבירות שקל מאוד לעבור אותן, ויש לתת להן את התשובה העונשית ההולמת. לא בכדי הדגישה הפסיקה לאורך השנים, כי בעבירות אלו נסיבותיו האישיות של העבריין מתגמדות אל מול אינטרס הציבור. אין בכך כדי לומר שהנסיבות האישיות אינן רלוונטיות ואינן נלקחות במכלול השיקולים, אלא שהן צריכות לתפוס את החלק המתאים וההולם בהשוואה לאינטרס הציבור, ביצירת נורמה מרתיעה מפני ביצוע עבירות דומות. במקרים רבים עברייני המס הם אנשים המוגדרים כאנשים נורמטיביים ואשר התנהלותם בכל שאר מישורי חייהם, אין בה כל דופי. המשיב שבפנינו איננו חריג בנושא זה, שעל-כן ההתחשבות בדרך חייו הנורמטיבית צריכה להיות במידה הראויה. כאשר הסתפק בימ"ש קמא בשל"צ ונמנע גם מהטלת קנס כלשהו, סטה מהמידה הראויה, שעל-כן כאמור אנו רואים להתערב. אנו רואים עוד להדגיש, כי עד היום לא הוסרו המחדלים. ב"כ המשיב בטיעוניו אומנם שפך אש וגופרית על עצם המינוח אי הסדרת "מחדלים", אלא שלא המינוח עומד על הפרק, כי אם העובדות שמאחוריו. העובדות שמאחריו הן, כי עד היום חובו של המשיב לשלטונות מע"מ לא שולם. תוך שאנו רואים לנגד עיננו את העבירות מחד גיסא ואת תסקיר המבחן מאידך גיסא, משום שמקובלת עלינו מושכלת היסוד, לפיה ערכאת הערעור איננה ממצה את הדין עם משיבים, אנו מטילים על המשיב את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות אם תהיה בפנינו חוו"ד של הממונה על עבודות השירות, המצביעה על כך שהמשיב כשיר לביצוען; והיתר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעברו עבירה נוספת על חוק מע"מ או על פקודת מס הכנסה [נוסח משולב]. קנס בסך 10,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים שווים, הראשון בהם ב- 15.1.08 ובכל 15 בחודש לאחריו. אי תשלום של תשלום אחד במועדו ובמלואו יעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי. 3. אנו מבטלים את השירות לתועלת השירות שהוטל על המשיב וכן את תקופת המבחן (שמלכתחילה לא היתה לה כל הצדקה, שכן המשיב אינו מתמכר או עבריין הזקוק לשיקום ולליווי של שירות המבחן). מיסיםמע"מ (מס ערך מוסף)אי הגשת דוח