תאונת עבודה גננת שכירה

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת עבודה גננת שכירה: עניינה של תביעה זו בתאונת עבודה שאירעה לתובעת ביום 21.2.10. התאונה אושרה ככזו ביחס לפגיעה בכתף, הגם שלטענת התובעת - נפגעה גם בצווארה. בדיון שהתקיים בפני הנשיא (כתוארו אז) מיכאל שפיצר ביום 12.2.12, הסכימו הצדדים כי המחלוקת תתברר באמצעות מינוי מומחה רפואי. בהתאם, מונה ד"ר אלכסנדר ברוסקין כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, על סמך העובדות כדלקמן: התובעת ילידת שנת 1957. התובעת עובדת כגננת שכירה בגן ילדים. ביום 21.2.10 עמדה התובעת על סולם והורידה קופסאות קרטון ממדף עליון במחסן בגן. תוך כדי עלייה וירידה בסולם, חשה התובעת כאב חד בכתף ימין ובצוואר. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה בכתף ימין ודחה את הקשר הסיבתי בין הכאבים בצוואר לאירוע. העובדות דלעיל נקבעו במעמד הדיון ובהסכמת הצדדים, תוך לקיחה בחשבון של תיאור התאונה מפי התובעת עצמה בתביעתה לתשלום דמי פגיעה, ובמילותיה: "הורדת קופסאות קרטון מהמדף במחסן הגן תוך כדי עלייה וירידה הרגשתי כאב חד בכתף ימין ובצוואר". מפי התובעת (שלא הייתה מיוצגת באותו שלב) אף נרשם, בפרוטוקול הדיון מיום 12.2.12, כי הינה נותנת הסכמתה למינוי המומחה "לאחר שביה"ד הסביר לי את המהלך". ביום 11.3.12 ניתנה חוות דעתו של ד"ר ברוסקין, ולפיה "התובעת סובלת מכאבים בצוואר כתוצאה מבלטים מרכזיים והיצרות של התעלה ברמות C3 - C4 ו -C4 - C5. לא אובחנה אצל הנבדקת הפרעה נוירולוגית כלשהי". ד"ר ברוסקין הוסיף כי "לפי דעתי לא קיים כל קשר סיבתי בין האירוע מיום 21.2.10 לבין היצרות של התעלה בעמוד השדרה הצווארי. היצרות התעלה... הינה תוצאה של תהליך תחלואתי טבעי של הגוף. כמו כן, עמוד השדרה הצווארי אינו נוטל חלק מהעומס בפעולות של הרמת משאות. מצב בעמוד השדרה הצווארי נובע מתהליך ניווני טבעי". התובעת ביקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה; במסגרת בקשתה טענה כי "הקרטון שהורדתי מהמדף החליק על פניי ועל הכתף, וכתוצאה מכך פרקתי כתף וקרע גיד ועל פניי שנהדף לאחור ולחץ של הקרטון שדחק את ראשי אחורנית בחוזקה...". בהחלטתי מיום 31.5.12 קבעתי כי "לא ניתן בשלב זה להוסיף עובדות שלא נקבעו בהחלטת המינוי, מעבר לצורך אציין כי לכאורה הטענה בדבר נפילת הקרטון על הפנים ודחיקת הראש אחורנית בחוזקה לא צוינה גם בטופס התביעה לנתבע". לפיכך לא התרתי העברת שאלות שיש בהן משום שינוי לעובדות המוסכמות; שאר השאלות הועברו למומחה, והלה חזר - בתשובותיו מיום 9.7.12 - על חוות דעתו המקורית, והבהיר כי "פגיעה בכתף אינה גורמת ישירות או בעקיפין לבעיות או לכאבים בעמוד השדרה הצווארי, זאת בניגוד לפגיעות בעמוד השדרה הצווארי היכולות לגרום להקרנת כאבים בכתף... עמוד השדרה הצווארי אינו משתתף בפעולות של הרמת משאות, הרמת ידיים מעל גובה השכם. עמוד השדרה הצווארי משתתף אך ורק בפעולות הקשורות לתנועות הראש או חשוף לפגיעות מסוג צליפות שוט או חבלת ראש... מצבה של התובעת בעמוד השדרה הצווארי נובע אך ורק על רקע תהליך תחלואתי". בסיכומיה חזרה התובעת על טענתה כי העובדות שהועברו למומחה אינן מלאות/מדויקות, וכי למעשה "קיבלתי מכה בראש וגם בכתף ימין". לאור זאת ניתנה החלטתי מיום 9.8.13, במסגרתה התבקש הנתבע לשקול מתן הסכמה - "על אף ההסכמה במסגרת הדיון המוקדם, על אף חלוף הזמן ובהתחשב בכך שהתובעת לא הייתה מיוצגת - כי התיק יועבר כעת לדיון הוכחות, לצורך קביעת העובדות המדויקות שיש להעמיד בפני המומחה הרפואי. ככל שלאחר דיון ההוכחות ייקבע שיש עובדות רלוונטיות נוספות שיש להעביר למומחה - יועברו הן אליו במסגרת שאלות הבהרה". הנתבע הודיע כי אינו מוכן להעברת התיק להוכחות, וחזר על עמדתו זו בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 8.10.13. התובעת ציינה כי "יכול להיות שלא ידעתי לנסח כמו שצריך את הדברים כי לא היה מי שייצג אותי אך אני חשה שנגרם לי עוול". בסיום הדיון התבקשה התובעת להציג "מסמך רפואי או מסמך אחר שבו אני טוענת את הטענה העובדתית של הטחת הראש אחורנית או חבלה בראש וזאת לפני מתן חוות הדעת של הרופא". במענה לכך - וכאשר בשלב זה קיבלה התובעת ייצוג מטעם לשכת הסיוע המשפטי - הציגה התובעת את טופס תביעתה לקביעת דרגת נכות, מיום 25.10.10, במסגרתו פירטה את התאונה במילים הבאות: "עליתי בסולם במחסן הגן ע"מ להוריד ארגזים, תוך כדי הרמה והורדה של הארגזים אחד הארגזים החליק מידי ופגע בכתף ימיני ובתנועה סיבובית החזקתי את הארגז ומיד חשתי כאבים עזים בכתף ימיני ובצוואר". לאחר שקילת טענות הצדדים, אני קובעת כדלקמן: העובדות כפי שנקבעו במהלך הדיון מיום 12.2.12 נוסחו בהסכמתה של התובעת, שנכחה בדיון וקיבלה הסברים מהנשיא שפיצר. הגם שהתובעת לא הייתה מיוצגת באותו שלב - לא היה צורך בידע משפטי כלשהו לצורך אישור נסיבות התרחשותה של תאונת העבודה. אזכיר כי התובעת דוברת היטב את השפה העברית, והינה אדם משכיל (גננת במקצועה). העובדות כפי שנקבעו במהלך הדיון מיום 12.2.12 אף תואמות את המסמכים - לרבות הרפואיים - הקיימים בתיק, בהם פירטה התובעת את התאונה במילותיה בזמן אמת. התובעת לא ביקשה את תיקון העובדות לאחר ההחלטה מיום 12.2.12, אלא רק לאחר מתן חוות דעתו של המומחה אשר שללה קשר סיבתי בין הפגימה בצווארה לבין התאונה. עם זאת, החל מבקשתה להפניית שאלות ההבהרה ואילך חוזרת התובעת בעקביות על טענתה כי העובדות כפי שהועברו למומחה אינן מדויקות, וכי הדבר שולל את אפשרותה להוכיח את הקשר בין הפגימה בצווארה לבין תאונת העבודה. התובעת התבקשה להציג ראיה המעידה כי גרסתה העובדתית הנוכחית אינה "מקצה שיפורים" נוכח חוות דעתו של המומחה, ובתגובה לכך הציגה את טופס תביעתה לקביעת דרגת נכות, אשר נכתב על ידה ביום 25.10.10 (היינו זמן רב טרם מתן חוות דעתו של המומחה), בו הינה מפרטת כי אחת מקופסאות הקרטון החליקה מידיה ונפלה עליה. בהתחשב בקיומו של מסמך זה (הגם שנכתב על ידי התובעת עצמה), בו גרסה עובדתית שונה מזו שהועברה למומחה וכוללת טענה בדבר נפילת אחת מקופסאות הקרטון על התובעת (הגם שאין בו אזכור מפורש להטחת הראש אחורנית או לחבלה בראש) - שוכנעתי כי על אף חלוף הזמן, ועל אף התמשכות ההליכים, יש לקבל - באופן חריג - את בקשתה של התובעת, ולאפשר לה להוכיח את טענותיה העובדתיות במהלך דיון הוכחות כמקובל. זאת, נוכח הנסיבות המיוחדות; על אף שדרך כלל צד אינו רשאי לחזור בו מהסכמה שנתן בדבר העובדות שיועברו למומחה; בהתחשב בכך שהתובעת לא הייתה מיוצגת וייתכן שלא הפנימה במלואם את ההסברים לגבי משמעות ההליך ואת העובדה כי לא תוכל לשנות את העובדות שיועברו; ומתוך נקודת המוצא כי אנו עוסקים בביטחון סוציאלי וכי דחיית בקשתה של התובעת תשים סוף מוחלט לטענתה כי נפגעה בצווארה במהלך תאונת העבודה. סוף דבר - התיק יועבר להוכחות בפני מותב, במועד שיישלח לצדדים. ב"כ התובעת יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו תוך 30 יום מהיום, עם העתק ישירות לב"כ הנתבע. הפלוגתא שתידון הינה נסיבותיה העובדתיות המדויקות של תאונת העבודה מיום 21.2.10. ככל שלאחר דיון ההוכחות ייקבע שיש עובדות רלוונטיות נוספות שיש להעביר למומחה - יועברו הן לד"ר ברוסקין במסגרת שאלות הבהרה. ככל שייקבע שאין עובדות רלוונטיות נוספות - יינתן פסק דין על סמך החומר המצוי בתיק כיום. בשלב זה לא נפסקות הוצאות, ועם זאת על התובעת לקחת בחשבון כי ככל שתידחה טענתה העובדתית - ייתכן והשתלשלות העניינים המפורטת לעיל תצדיק את חיובה בהוצאות, בניגוד למקובל, והכל כמובן בהתאם לשיקול דעתו של המותב שידון בתיק. שכיריםגננות (גן ילדים)תאונת עבודה