סעיף 106 לחוק מע''מ

סעיף 106 לחוק מס ערך מוסף (מע"מ), אשר אומץ והוחל גם לגבי גביית חוב לפי פקודת המכס (סעיף 231א לפקודת המכס [נוסח חדש], תשי"ז-1947 נועד לטפל באותם מקרים בהם ניתן לגבות חוב של חייב אצל צד ג'. להלן החלטה בנושא סעיף 106 לחוק מע"מ: החלטה 1. במסגרת התיק העיקרי הגישה המערערת הודעת ערעור כנגד הודעה שהוצאה על ידי המשיב, לפי סעיף 106(ה) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ), לפיה יש בכוונת המשיב לפעול לגביית חוב של חברה בשם קסקד בע"מ בסך של 271,169 ₪, מהמערערת. 2. יחד עם הגשת הערעור הגישה המערערת בקשה דחופה לשחרור מטענים מעוכבים ולביטול צו עיקול ברישום בבנק הפועלים על חשבונה. 3. בשל הדחיפות בבקשה שהוגשה התקיימו דיונים בבקשה, לרבות שמיעת ראיות, אשר יכול ויהיו גם ראיות בתיק העיקרי, במיוחד לאחר שהובהר שהדיון בבקשה יאוחד עם הדיון בתיק העיקרי (ראה החלטה מיום 16/12/07). הרחבת נושאי המחלוקת: 4. בהחלטה שניתנה ביום 16/12/07 (ראה עמ' 4 לפרוטוקול), אפשרתי הרחבת חזית מסוימת, כך שלנושא המחלוקת - הפעלת סמכות המשיב לנקוט בהליכי גבייה, לפי סעיף 106 לחוק מע"מ כנגד המערערת - תידון גם תקפותה של הודעת הגרעון שהוצאה כנגד חברת קסקד בע"מ, הגם שמדובר ב"חוב סופי" עליו לא הוגש ערעור. הרקע: לעניין הליך לפי סעיף 106 לחוק מע"מ: 5. ביום 12/6/07 קיבלה המערערת הודעה מהמשיב על פי סעיף 106(ה) לחוק מע"מ, ולפיה הודיע המשיב כי יש בכוונתו לפעול לגביית חובה הנטען של חב' קסקד מהמערערת. ביום 6/11/07 הטיל המשיב עיקול ברישום על חשבון בנק הפועלים השייך למערערת. 6. ההודעה האמורה של המשיב (להלן: הודעת החיוב) הוצאה בקשר לטובין שיובאו ואוחסנו במחסני הערובה באשדוד על ידי חב' קסקד, בארבעה רשימוני יבוא שמספריהם: 222851073, 410487466, 222308637, ו 222308157 (להלן: הטובין), אשר על פי טענת המשיב הועברו מחברת קסקד בע"מ אל המערערת, ללא תמורה, ולפיכך ראה המשיב את המערערת כאחראית על חובה של קסקד בע"מ. המערערת טענה כי לא ניתן להפעיל את סעיף 106 לחוק מע"מ, מן הטעם שעסקת העברת הטובין מחברת קסקד למערערת הייתה כנגד תמורה. הודעת הגרעון שהוצאה לחברה החייבת - המעבירה (חב' קסקד): 7. ביום 25/01/05 הוציא המשיב לחברת קסקד בע"מ (להלן: חב' קסקד) שהייתה אף היא בבעלות יורי טולובסקי הודעת גרעון בגין הטובין שפורטו ברשימונים הנזכרים לעיל, מן הטעם, כי ערך הטובין שעליו הצהירה חב' קסקד, לא תאם את "ערך העיסקה" כמתחייב על פי סעיפים 129 - 134 לפקודת המכס. הודעת הגרעון מתייחסת בעיקר לייבוא וודקה, כוסמת ושימורי ירקות. קודם להוצאת הודעת הגרעון נוהלה חקירה על ידי המשיב, ובמהלכה נתפסו מסמכים, לרבות חשבוניות הובלה וחשבוניות בחו"ל, אשר העידו כי הערכים שנזכרו במסמכים אלה, לא נכללו ב"ערך העסקה" המוצהר ועל ידי כך, ערך הטובין לצרכי מס, הונמך. החקירה בוצעה במהלך שנת 2004. להודעת הגרעון צורף נספח בו פורטו הטובין הנ"ל לרבות הערכים על פי ממצאי החקירה. בעניין זה ניתן למשל להשוות בין החשבונית invoice שמספרה ED-00-1 שהוצאה על ידי AVSHAR WINE FACTORY (להלן: חב' אבשאר) בתאריך 17/3/2002 בנוגע להזמנה מיום 30/11/00, שם מופיע המחיר של וודקה קלאסית 1.30 דולר ארה"ב לעומת החשבונית האחרת הנושאת תאריך 25/3/02, עם פרטים זהים נוספים כפי שאלה מופיעים בחשבונית הקודמת, ושם המחיר לוודקה קלאסית הוא 0.60 דולר. על בסיס הנתונים הנ"ל ודומיהם, נוצר גרעון אשר ביסס הפרש מס שהועמד כאמור, במועד הוצאת הודעת הגרעון על סכום של 224,639 ₪. נסיבות נוספות בנוגע להפעלת סמכות גבייה כנגד המערערת: 8. חב' קסקד בע"מ אשר החלה לפעול ב- 1/05/2000, עסקה ביבוא מזון לרבות שתייה חריפה ממדינות חבר העמים. אין חולק כי באותה עת היה מר יורי טולובסקי מנהלה. ביום 28/2/05 הפסיקה החברה את פעילותה והחלה לנקוט בהליכי פירוק מרצון. בעלי המניות נטלו את כל התחייבויותיה של החברה עד למועד הפירוק. 9. ב- 16/2/05 פנה רואה החשבון אביב ברקוביץ בשמה של חב' קסקד אל המשיב, בבקשה לדחות את מועד תשלום גרעון המס הנטען ב- 30 ימים "על מנת לאפשר הערכות החברה בהמשך לירידה דרסטית בפעילותה". 10. אין חולק כי חב' קסקד לא שילמה את המס או את חלקו, כמו כן לא הוגשה השגה על ידי חב' קסקד. משהיה החוב לחוב סופי החל המשיב לנקוט בהליכי גביה כנגד קסקד. במסגרת זו עוקל החזר מע"מ בסך של 11,841 ₪ לטובת החוב ברשומון מס' 221113608. ניסיונות לבצע הליכי גבייה נוספים, לא צלחו. התברר למשיב - על-פי טענתו - כי קסקד העבירה את הטובין למערערת בסמוך לאחר הוצאת הודעת הגרעון, ואף נקטה בהליכי פירוק מרצון, כאשר לטענת המשיב, פעולות אלו נעשו מתוך כוונה לרוקן את קסקד מכל נכס ולסכל את הליכי הגביה נגדה. על בסיס הנחה זו, הוצאו הודעות החיוב על פי סעיף 106 לחוק מע"מ למערערת. 11. מן הראיות שהוצגו עולה - ועל כך אין מחלוקת - כי חב' קסקד העבירה את מלאי הטובין שלה למערערת בפברואר 2005 (ראה סעיף 2 לתצהירו של מר מוטי ברכה, חוקר ביחידה לפירוקים מטעם המשיב). המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה, אם העברה זו נעשתה בתמורה אם לאו, ואם נעשתה מתוך כוונה מלהתחמק מלשלם את המיסים הנתבעים על ידי המכס. 12. טענת המערערת כי עסקת העברת הטובין מחברת קסקד אליה נעשתה בתמורה הועלתה עוד בשלבים המוקדמים בהם פנתה המערערת אל המשיב (ביום 08/07/07). המשיב לא הסתפק במסמכים שהוצגו לו, וגם לאחר שהוצגו מסמכים נוספים על פי דרישתו, עמד על טענותיו, כי מדובר בהעברת טובין, כדי לחמוק מתשלום המס, וכי ההעברה נעשתה באופן המסמיך את המשיב לפעול לפי סעיף 106 לחוק מע"מ. החלטה זו נתקבלה גם לאחר שימוע שנערך למערערת ביום 19/8/07, בנוכחות מי שטען שהיה הבעלים של המערערת באותה עת - מר גאריק מנוקיאן ואשתו הגב' טטיאנה מנוקיאן. האדונים מנוקיאן טענו כי רכשו את חברת טי אנד אל אקספרס בע"מ, שהיא המערערת, בתום לב לאחר שבדקו בספריה, שאין לה חובות לרשויות המס, וכי שילמו תמורת החברה, על דרך כיסוי חלקי של חובותיה לבנקים השונים. גם לאחר השימוע עמד המשיב על החלטתו בדבר גביית סכום החוב על פי הודעת החיוב (משוערך) לפי סעיף 106 לחוק מע"מ, מהמערערת. ככול שנדרש לממצאים עובדתיים-ראייתיים, נתייחס לכך בהמשך. טענות בעלי הדין: 13. המערערת חזרה וטענה כי שילמה את מלוא התמורה המתחייבת בגין הטובין שהועברו מחברת קסקד אליה. לעמדתה, העובדה שהתשלומים עליהם הצביעה, הגם שנעשו על ידי אביהם של מר יורי ורומן טולבסקי, אין בה כדי לשנות את המסקנה המתבקשת, כי הייתה תמורה מלאה לטובין שהועברו למערערת. לכן, לא היה מקום לנקוט בהליך לפי סעיף 106 לחוק, ועל בית המשפט לקבל את הבקשה ולחייב את המשיב בהוצאות. 14. המשיב דוחה את הטענה בדבר תשלום תמורה בגין הטובין שהועברו מחב' קסקד למערערת, ומדגיש כי מירב הכספים שהועברו לטענת המערערת, לא נעשו על דרך של הפקדות בנקאיות, ונעשו מחשבונו הפרטי של אביהם, מר לב טולובסקי. המשיב מדגיש עוד שגם לפי גרסת המערערת מדובר בתשלומים שבוצעו על ידי אביו של הבעלים של המערערת, כחלק מתמיכת האב בבניו, ולא בגין רכישת הטובין, מה שמצביע על יחסים מיוחדים שבין הצדדים, ומה שמבסס את הפעלת סעיף 106 לחוק, במקרה דנן, במיוחד בהעדר כל ראיה בדבר העברת התשלומים הנ"ל לנושים על חשבון החובות שנצברו על ידי המערערת. ועוד, יש בכלל הנתונים והממצאים העובדתיים, כדי להעיד כי נעשה ניסיון לסכל גביית המס וכי יש גם לאשר את השומה שהוצאה לחב' קסקד, שהוא במהותו חוב סופי במיוחד כאשר מלכתחילה לא טענה המערערת כנגד השומה עצמה. דיון ומסקנות ההסדר הנורמטיבי: 15. סעיף 106 לחוק מע"מ, אשר אומץ והוחל גם לגבי גביית חוב לפי פקודת המכס (סעיף 231א לפקודת המכס [נוסח חדש], תשי"ז-1947 (להלן: פקודת המכס)), נועד לטפל באותם מקרים בהם ניתן לגבות חוב של חייב אצל צד ג'. 15.1 ס"ק (ב) קובע: "היה לחייב במס חוב סופי והוא העביר את נכסיו בלא תמורה, או העבירם למי שיש לו עמו יחסים מיוחדים בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו בישראל אמצעים לסילוק החוב (להלן: המעביר), ניתן לגבות את החוב הסופי (1) ממי שקיבל את הנכסים מאותו חבר בני אדם". כלומר, ביישום ההוראה הנ"ל בענייננו, כאשר חברה החייבת בחוב המס מתפרקת ומעבירה את נכסיה למי שיש עמו יחסים מיוחדים, ובאופן שלחברה החייבת - המעבירה, לא נותרו אמצעים לסילוק החוב לרשות המס, רשאית רשות המס לגבות המס מצד ג' - הנעבר, ובלבד שלא ייגבה סכום הגבוה משווי הנכסים המועברים. תנאי להפעלת הסמכות האמורה על ידי המשיב הוא קיומו של חוב סופי, שניתן לגבותו בהליכי גבייה לפי פקודת המיסים (גבייה). בנוגע להגדרת המונח "יחסים מיוחדים" ניתן להפנות לסעיף 129 לפקודת המכס הקובע, בין היתר, כי די בכך, שאחד הצדדים לעסקה נושא משרה בעסקו של אחר (סעיף 129(1)(א)) או כאשר הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה, הכוללים גם "אח" ו"הורה" (סעיף 129(1)(ח)). יודגש, הוראה זו אינה מתנה את סמכויות הגבייה מצד ג', בכך שההעברה שבוצעה הייתה אסורה על-פי החוק או משוללת תום לב של הצדדים. גם העברה שאין מטרתה העלמת מס, תאפשר הפעלת הסמכות על-פי סעיף זה, ודי בכך שבידי החברה החייבת המעבירה, לא נותרו אמצעים לתשלום החוב למשיב (אהרון נמדר מס ערך מוסף כרך שני 812 סעיף 2217 (2003)). 15.2 הרחבה נוספת להיקפה של סמכות האכיפה לצורך גביית חוב מצד ג', מצויה בחוק מע"מ, שאומץ לעניין זה על ידי פקודת המכס, בעקבות תיקון 26 (בתחולה מ- 1/6/03). על-פי סעיף קטן ב(1) לחוק מע"מ, ניתן לבצע גבייה אצל צד ג', כאשר נעשתה העברת פעילות מהחברה החייבת המעבירה, לחברה הנעברת - צד ג', כאשר לשתי החברות אותם בעלי השליטה והעברה נעשתה ללא תמורה או כנגד תמורה חלקית, וכאשר לחברה המעבירה לא נותרו אמצעים לסילוק החוב. 16. יישומן של ההוראות הנ"ל בענייננו, מורה, כי יש לדחות את בקשת המערערת לשחרור הטובין ולהסרת עיקול מחשבון המערערת בבנק הפועלים. ועוד, ככול שמדובר בהודעת הגרעון, הרי שגם בנושא זה, נראה כי המערערת לא הצליחה לערער את הודעת הגרעון שהוצאה, והחוב בגינו ננקטו הליכי גבייה, אף נבדק לעניין שיעורו. לפיכך מדובר בחוב סופי. חוב סופי ושיעורו: 17. לא יכולה להיות מחלוקת, כי לצורך הפעלת סמכות גבייה, לפי סעיף 106 לחוק, צריך שיהיה חוב סופי, שעליו לא ניתן עוד להשיג או לערער. יחד עם זאת, מאחר שמדובר בהרשאה בחוק לנקוט בהליכי גבייה כנגד צד ג', אשר לא עמדה לו, לכאורה, הזכות להשיג על הודעת הגרעון, התרתי למערערת - על דרך הרחבת חזית - להתייחס גם לנושא זה, ולמשיב הוריתי להצדיק את הודעת הגרעון שהוצאה לחב' קסקד. 18. כפי שפורט לעיל, הודעת הגרעון שהוצאה לחב' קסקד מבוססת על חוסר התאמה בין חשבוניות שהוצאו על ידי החברה אבשאר הספק, לבין הצהרת חב' קסקד, באמצעות מר יורי טולובסקי. האחרון טען כי לא היה מקום להוציא את הודעת הגרעון רק ב-2005 כאשר מדובר בייבוא וברשומונים משנת 2002, והוצאת ההודעה במועד כה מאוחר, פוגעת קשות במערערת במיוחד בהיותה צד ג'. כמו כן חזר מר יורי וטען כי הצהרתו נכונה. בנושא האחרון הפנה למכתב של הספק, לפיו החשבונית עליה הסתמך המשיב, הוצאה בטעות. כמו כן הפנתה המערערת לחוזה הביטוח ולהערכת הטובין כפי שנעשתה שם, ולהעדר סבירות לאור מחיר המכירה הסופי שגובה המערערת מקוניה. יש בראיות ובעדויות שהוצגו מטעם המשיב, כדי לדחות טענות המערערת. 19. כאמור, ייבאה חב' קסקד וודקה מספק בשם חברת אבשאר שבארמניה בהתאם לחוזה שמספרו 371509-0 Triu, כאשר המחיר לבקבוק נע בין 1.24 דולר ל-1.30 דולר לבקבוק, כתלות בתכולת הבקבוק (700 מ”ל או 750 מ”ל, בהתאמה). בעת כניסת הטובין למחסן המכס לא משולמים בגין הטובין מיסים, למעט דמי אחסנה, ואלה נגבים בעת שחרורם של הטובין לפי השער והדין, עובר לאותו מועד. חב' קסקד שיחררה את הטובין בחלקים ובזמנים שונים, ובעת השחרור הונמכו המחירים כאמור באופן שבמקום 1.30 דולר לבקבוק של 750 מ”ל הוצהר על מחיר של 0.60 דולר ואילו לגבי בקבוק וודקה שמחיר הערך היה 1.24 דולר לבקבוק של 700 מ”ל הוצהר על 0.55 דולר לבקבוק. המשיב יכול היה לבדוק פער זה, רק עובר למועד בו החלה חב' קסקד לשחרר את הטובין מן המכס, ומאחר שזה נעשה לשיעורין, ממילא הוצאה הודעת הגרעון במהלך שחרור הטובין ולא בסמוך למועד הייבוא. לפיכך, אין כול פגם במועד הוצאת הודעת הגרעון לחב' קסקד או המועד בו הוצאה הודעת החיוב, משהתברר כי לחב' קסקד לא נותרו נכסים אשר יאפשרו את תשלום חוב המס. 20. מר יורי טולובסקי טען כי יש בידו אישור מהספק בהוצאת החשבונית האמורה על ערך של 1.30 דולר לבקבוק וודקה, הוא ביקש לראות את המכתב הנוסף שהתקבל מאת החברה כהודאה בטעות. גם בנושא זה יש להעדיף עדותו של מר שיצמן בבית המשפט (החל מעמ' 53 ש' 26-29). המערערת הציגה מכתב של חב' אבשאר הנושא תאריך 4/4/05. באותו מכתב נרשם על ידי חב' אבשאר כי "ההזמנה בגללה קרתה לך אי-הבנה עם שלטונות המס, מיועד לתוצרת בלעדית של המפעל שלנו (כוהל בטיב מעולה, בקבוק מסוגנן עם פקק מינון ובאריזת קרטון עם הלוגו שלנו)". אין כל אזכור למספר ההזמנה או למספר החשבונית. במכתב זה אין חב' אבשאר מתייחסת למסמכים הרלוונטיים להודעת הגרעון (ראה עמ' 57 ש' 19-22). מהמסמך הנ"ל לא עולה לגבי איזה חשבונית מתייחס המכתב ומהי הסחורה שסופקה. נוסיף לכך כי החוזה שצירף מר יורי מספרו כאמור 00H/-031 והוא כלל אינו נזכר בחשבונית הרלוונטית, בעוד שהחוזה הרלוונטי הוא 1ED00 (עמ' 54 לפרוטוקול). ועוד שם דובר על תאריך 25/11/00, ולא על מכולה שיובאה ושוחררה בשנת 2002. בעדותו של מר שיצמן בבית המשפט, הוסיף העד והבהיר שהעברת הכסף הנטענת של 11,000 דולר הנטענים על ידי יורי כלל אינה מתייחסת לרשומון שנזכר בהודעת הגרעון. הרשומון הרלוונטי הוא משנת 2002 בעוד שהעברת הכסף בוצעה בשנת 2000. גם הטענה כי יש בתעודת הביטוח אשר בה צוין המחיר המוצהר, כדי לבסס את "ערך העסקה" על פי המוצהר, נדחתה על ידי המשיב, מן הטעם שהביטוח הימי ביחס ליבוא של הטובין הנ"ל היה על סך של 21.580 דולר, כנהוג בביטוח מסוג זה, המבטח את הטובין ב-10% מעל הסכום הנרכש. נוסיף עוד, כי בחיפוש שנעשה בחב' קסקד בשנת 2004 נמצאו מסמכים ריקים עם לוגו של ספק המשקאות מארמניה הנחזים להיות מקוריים. מר יורי טולובסקי אישר במסגרת עדותו כי בחיפוש שנעשה על ידי המכס נמצאו דפים ריקים עם הלוגו של חב' אבשאר הארמנית (עמ' 20 ש' 21-23). ההסבר להימצאם של מסמכים אלה בעת החיפוש ב 2004 היה שמדובר במשרד פרטי של מר יורי טולובסקי, והוא שמר את המסמכים לצורך הכתובות והפרטים המזהים של החברה (עמ' 22 לפרוטוקול). ההסבר אינו מניח את הדעת במיוחד כאשר הקניות של חב' קסקד גם לגרסת יורי נעשו בין השנים 2000 ל 2003 ואילו המסמך הוחזק אצלו ונמצא אצלו בחיפוש באוקטובר 2004 (עמ' 22). מר יורי טולובסקי לא הכחיש שנמצאו אצלו גם צילום של החותמת של אותה חברה בתוך המחשב (עמ' 23 ש' 10), אך לטענתו לא עשה כל שימוש באלה. רומן אישר שמצאו אצלם דוגמאות של חותמת של הספק חב' אבשאר (עמ' 37 ש' 22) והוא לא ידע להסביר לשם מה החותמות הנ"ל (עמ' 38 ש' 1). 21. הודעת הגרעון הוצאה על פי אותם רשומונים שנמצאו מחב' אבשאר בארמניה, ללא תוספת רווח או סכום נוסף כלשהו (סעיף 6 לתצהירו של מר מוטי ברכה). בנוסף לכול האמור, יש לחזור ולהדגיש, כי לאחר שהוצאה הודעת הגרעון לחב' קסקד, לא העלתה האחרונה כול טענה בדבר החיוב הנדרש. פנייתה היחידה הייתה במכתב שנשלח למשיב על ידי רוה"ח של חב' קסקד ביום 16/2/05 ובו בקשה אחת בלבד, דחייה בתשלום הנדרש. בהתבסס על כלל הראיות כפי שהובאו לעיל, ניתן לקבוע כי גם אילו הוגשה השגה או ערעור בנוגע לעצם החיוב, במועד, דינם היה להידחות. תשתית ראייתית המסמיכה את המשיב לנקוט בהליכי גבייה כנגד המערערת: 22. הטענה העיקרית של המערערת הייתה, כי העברת הטובין מחב' קסקד למערערת הייתה בתמורה. טענה זו לא הוכחה. ואולם, מעבר לכך, המשיב הוכיח קיומם של יחסים מיוחדים, וכן נראה כי למעשה הייתה העברת פעילות מחב' קסקד למערערת, כאשר בשתי החברות היה אותו בעל שליטה - מר יורי טולובסקי. 23. נפרט את עיקרי הממצאים: 23.1 - בנושא בעלי השליטה בשתי החברות: מר יורי טולובסקי הוא הבעלים והמנהל של שתי החברות, והכספים הנטענים לרבות התשלומים הנטענים שהתבצעו על ידי אבי המשפחה לב טולובסקי לחב' קסקד לא כיסו את כל העלויות הנ"ל והתבצעו זמן רב יחסית לאחר מועד העסקה, כאשר חב' קסקד כבר הייתה מצויה בהליכי פירוק. - על פי הודעתו של מר יורי טולובסקי מיום 12/10/04 אביו מר לב טולובסקי ייסד את חב' קסקד. הוא עצמו הצטרף לחברה בשנת 1999. תחילה היה מר לב טולובסקי מנהלה ואחרי חצי שנה הפך הוא להיות מנהל החברה. אחיו רומן טולבסקי הצטרף לחב' קסקד ב 2002. מר יורי טולבסקי הפסיק לנהל את חב' קסקד בפברואר 2004 על פי הודעתו הנ"ל (נספח א/1 לתצהיר שיצמן עובד ממונה יחידת ביקורת אצל המשיב), כמו כן הודה יורי טולבסקי שהוא היה אחראי על נושא הייבוא בחב' קסקד בין השנים 1999 - 2004 אך האחריות התחלקה גם עם מר מנוקיאן, הגם שהוא היה המנהל. - מנוקיאן (בפרוטוקול דיון השימוע אצל המשיב ב-19/8/07) הבהיר כי הוא בעל מניות והבעלים של המערערת מיום 11/6/07. - המנהל הרשום של המערערת, כאמור, מפברואר 2005 ועד לנובמבר 2006 היה רומן, אחיו של יורי. ועוד, עד לתחילת הפעילות של המערערת שהחלה עם העברת הטובין מחברת קסקד אליה, הייתה המערערת חברה לא פעילה. הגם שלא הייתה עקביות בטענה מתי היה כול אחד מהנוגעים בדבר בעמדת ניהול הרי שבעת הגשת הבקשה והדיונים, הבעלים של המערערת הוא מר יורי טובלבסקי (ראה סעיף 1 לתצהיר המשלים מיום 13/1/08 - ע/3). מכלל הראיות יש לקבוע, כי מדובר בבעל שליטה זהה או בקיומם של יחסים מיוחדים, במיוחד כאשר מדובר בבני משפחה מדרגה ראשונה. ועוד, יש לשים לב שככול שהיה שינוי בזהות המנהל הרשום הרי זה נעשה לאחר תחילת הליכי המכס לגביית החוב. 23.2 - בנושא העדר תמורה בגין העברת הטובין או תמורה חלקית מזערית: יש לקבל טענת המשיב, כי ככול שהיה סילוק התחייבות לאחר העברת טובין מחב' קסקד למערערת, הרי שמדובר בסילוק סלקטיבי של התחייבויות לספקים חיוניים לנותני אשראי ולא הוכח כי סילוק זה מהווה תמורה כנגד העברת הטובין, במיוחד לאור המועד בו בוצעה העברת הכספים. ועוד, סילוק החובות נעשה על ידי אביו של מר טולובסקי, מר לב טולובסקי מחשבונו הפרטי, כסיוע לבניו בתשלום החובות, ולא על ידי המערערת, מחשבונה העסקי. - לשאלה כיצד מסביר יורי את הסתירה בין דבריו בהודעה כי בגין העברת הטובין בין חב' קסקד למערערת לא הייתה העברה כספית ואילו עתה נטען כי הייתה העברת טובין בתמורה, השיב יורי ואמר: "זה לא בין החברות זה עובר מהחשבון של (צ"ל מהחשבון של אביו - ש' ו') לחשבון קסקד (עמ' 24); ולשאלה מדוע לא הועברו הכספים מחברה אחת לשניה, השיב שבכל מקרה עשה שימוש בכסף לכיסוי חובותיה של חב' קסקד. יחד עם זאת אישר יורי כי האב היה חתום כערב להלוואות של קסקד, וכן אישר כי למעשה הכספים שהשקיע האב - מבלי שהסביר את המקורות שהיו לאחרון כדי להשקיע כספים בהיקף גדול - היו לצורך עזרה לבניו (עמ' 26 ש' 5-7). - על פי מכתבו של עו"ד סאבא, מי שייצג את המערער עובר לאותו מועד (ראה מכתב מיום 16/7/07) הופקד סכום של 71,000 ₪ ביום 9/11/05 (קבלה מס' 6260) וסכום נוסף של 13,245 ₪ ביום 31/1/05 (קבלה מס' 6259, שהוצאה ביום 28/2/05). העברות אלה בוצעו על ידי מר לב טולובסקי שהוא אביו של רומן טולובסקי הבעלים של המערערת, וכי האחרון העביר את הסכומים הנ"ל לחב' קסקד כחלק מתמיכתו בעסק של בנו. סכום נוסף בגין התמורה הנטענת, עבור רכישת הטובין מחברת קסקד, כנטען על ידי המערערת עמד על 126,633 ₪, במזומן (קבלה מס' 6261 מיום 26/2/06). סכום זה לא הופקד בחשבון חב' קסקד אשר כבר הייתה מוגבלת והסכום שימש לתשלום של צ'קים חוזרים לספקי שירות ומוצרים. כאסמכתא לתשלומים אלה הפנתה המערערת לקבלות שצורפו ושנזכרו לעיל והנושאות את הלוגו של חברת קסקד. הקבלות, לפחות חלקן אם לא כולן, נתנו כאשר חב' קסקד כבר השלימה את הליך הפירוק. העברות נעשות מחשבונו הפרטי של האב, ואין כול קשר סיבתי בין התשלומים שבוצעו ככול שנעשו, לבין העברת הטובין. לפיכך, יש לקבוע כי המערערת לא הצליחה לסתור את טענת המשיב, בדבר העברת טובין ללא תמורה, או מתן תמורה חלקית בלבד. 23.3 - העברה נעשתה מבלי שנותרו לחברה החייבת אמצעים לסילוק חוב המס: - על-פי הודעתו של מר יורי טולובסקי בחקירות וכן בבית המשפט, כי חב' קסקד הפסיקה פעילותה "כאשר התחיל הבלאגן עם המכס בחיפה והיו גם הפסדים לחברה וגם התחילו עיקולים של המכס על החשבונות ועל היבוא...". בהמשך הוסיף מר יורי טולובסקי ואישר כי הייתה זו החלטה שלו לבצע את מכירת הסחורה למערערת ומאותו רגע לאחר שבוצעה אותה מכירה הפסיקה חב' קסקד לפעול ואילו המערערת המשיכה את הפעילות "בהמשך להתחייבויות שהיו לחברת קסקד מול הלקוחות שלה". העברה כזו יש בה העברת פעילות מלאה, לרבות התחייבות לחובות. - העברת הטובין נעשתה בסמוך לאחר שרואה החשבון ביקש את הדחייה לתשלום המס, לאחר שנשלחה לו הודעת הגרעון (ב- 16 בפברואר). בסוף פברואר נכנסה חברת קסקד להליכי פירוק מרצון ובמקביל נעשית העברת הטובין. - על פי סעיף 5 לתצהירו של מר מוטי ברכה לא היה הסכם בכתב בין חב' קסקד למערערת לצורך העברת הטובין למרות שמדובר היה בחוזה ששוויו כ 50,000 דולר ועוד 5,000 יורו. רוב הכספים שהועברו לא נעשו באמצעות הבנק. - על פי תצהירו של מר מוטי ברכה (סוף סעיף 4) בסוף חודש פברואר 2005 הפסיקה חב' קסקד את פעילות המסחרית ולא נותרו לה נכסים לסילוק חובה למשיב, כפי שהדבר עולה מהדוחות הכספיים שהוגשו על ידה, וכל זאת כאשר הודעת הגרעון נשלחה אליה ב 25/1/05. עוד יש להדגיש כי מדובר בהליכי פירוק מרצון בהם נקטה חב' קסקד. - יורי אישר כי סגירת פעילות חב' קסקד נעשה כאשר הצטברו חובות של 4 מיליון ₪, ואז העבירו את הפעילות למערערת (עמ' 27). - ניסיון נוסף להתחמק מתשלום המס נעשה ב- 2007 בהעברת מניות למנוקיאן, כך שבפרוטוקול הדיון שהיה אצל המשיב ב-19/8/07 טוען האחרון כי הוא בעל מניות והבעלים של המערערת מיום 11/6/07. מן הטעם האמור גם ביקש לקחת חלק בשימוע. בנוגע לתמורה ששילם עבור רכישת המערערת השיב כי לא שילם דבר אך לקח על עצמו את חובות המערערת וכנגד התחייבות זו הועברו המניות על שמו. ההסבר שנתן לכדאיות כלכלית לעסקה נוגע שווי הברנדי שהיה לטענתו גבוה משווי החובות. בסופו של דבר כשמתברר שהמשיב עומד על דרישתו, מוחזרות המניות ליורי (ראה סעיף 5 לתצהירו של מר מוטי ברכה). - ועוד, רומן אישר שהמערער פתח חברה שהייתה לא פעילה, והייתה העברה של טובין מחב' קסקד אליה, לאחר שלטענתו שילמו עבור הסחורה הנ"ל. אלא שהתשלום נעשה על ידי האב. לא ניתן כול הסבר מדוע חברה שאינה פעילה תתחיל לבצע את פעילותה של קסקד, ומדוע תעשה כן רק לאחר הוצאת הודעת הגרעון, אם לא לצורך התחמקות ממס. יש בכלל הפעולות שפורטו לעיל, כדי להצביע על פעולות שנעשו במטרה לרוקן את חב' קסקד מנכסיה מצד אחד, והעברת הטובין לחברה חדשה, כביכול, מצד שני, במטרה להימנע מתשלום המס ונקיטה בפעולות שיש בהם לסכל את פעולות הגבייה שנקט בהן המשיב. התוצאה: 24. אשר על כן, אני מורה כמפורט להלן: א. אני מורה על דחיית הבקשה בתיק בש"א 17958/07. המשיב רשאי להמשיך ולעכב את הטובין נשוא הערעור והבקשה. אין באמור כדי למנוע שחרור הטובין או חלק מהם, כנגד תשלום הפרש הגרעון לרבות המיסים המתחייבים. כמו כן נדחית הבקשה להסרת עיקול מחשבון המערערת בבנק הפועלים. המשיב רשאי להמשיך בהליכי גבייה על-פי הודעת החיוב שהוצאה למערערת, מהמערערת, לפי סעיף 106 לחוק מע"מ. המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, תוך 30 ימים מהיום. ב. מאחר שבדיון שהתקיים אוחד הדיון בתיק הבקשה יחד עם התיק העיקרי, ומאחר שהתבררה הן שאלת סמכות המשיב לפעול לפי סעיף 106 מהמערערת והן על דרך הזהירות שאלת תקפותה של הודעת הגרעון (כדי לבחון קיומו של חוב סופי ושיעורו), הרי שבהעדר ראיות נוספות שיש בידי המערערת להציג - אם אכן מצויית אלה בידה - אין מניעה לראות בהחלטה, פסק דין גם בתיק העיקרי. לפיכך, אם לא תומצא הודעה מטעם המערערת, תוך 10 ימים מהיום בדבר המצאת ראיות נוספות בנושאי הערעור, כי אז תהא ההחלטה זו לפסק דין בתיק העיקרי. ג. אני קובעת את התיק למעקב ליום 14/2/08. בשלב זה יישאר בעינו המועד שנקבע להמשך דיון ליום 28/4/08. מיסיםמע"מ (מס ערך מוסף)