להלן גזר דין בנושא עבירות מכס: גזר דין הרקע העובדתי והאישומים 1. עומדים לדין חברה פרטית, היא הנאשמת 1, ועוד ארבעה נאשמים שביצעו עבירות לפי פקודת המכס [נוסח חדש], וחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975. הנאשמת 1 (להלן: "החברה"), ייבאה בגדים מסין. היא הפעילה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום רשת חנויות אופנה, בהן שיווקה את הבגדים המיובאים. ארבעת הנאשמים האחרים שימשו בתקופה הרלוונטית מנהלים פעילים בחברה, איש איש ותחום אחריותו: הנאשם 2 אחראי היה, בין היתר, על יבוא הטובין מסין; הנאשם 3 אחראי היה, בין היתר, על ענייניה הכספיים של החברה ועל התשלום לספקים בחו"ל; הנאשם 4 אחראי היה, בין היתר, על בקרת איכות של הבגדים ומוצרי הטכסטיל; ואילו הנאשם 5 אחראי היה למכירות ולתשלום לספקים. 2. כתב האישום המקורי הוגש ב-30.7.06, ומיד לאחריו הוגש כתב אישום מתוקן. ארבעת האישומים בכתב האישום המתוקן עוסקים בעבירות מכס שביצעו הנאשמים במסגרת עיסוקיהם המתוארים, כל אחד על פי החלק שיוחס לו באישומים. הם מואשמים כולם בכך, כי בתקופה שבין החודשים אוגוסט 2003 ויולי 2005, היא התקופה הרלוונטית, הם ייבאו מסין בגדים ומוצרי טכסטיל, והשתמטו בכזב מתשלום מלוא תעריפי המכס. זאת, על-ידי שהצהירו בכזב לפקידי המכס על מחירי רכישה נמוכים מן המחירים ששילמו לספקים בסין בפועל. הם מואשמים בהעלמת חשבונות הספק האמיתיים, והצגתם של חשבונות ספק כוזבים בעת שחרור הטובין מהמכס, חשבונות אשר לא שיקפו את מלוא המחירים אותם שילמו לספקים בסין. הנאשמים מואשמים גם בכך שלצורך הסוואת מחירם האמיתי של הטובין המיובאים, הם נמנעו מלנהל כרטסת תנועות מלאי. 3. הנאשמים כפרו בכל האמור בכתב האישום, ונשמעו ראיות בתיק. ב-6.1.10 ביקשו הנאשמים כולם לחזור בהם מכפירתם, והודו בעובדות כתב האישום. הודיית הנאשמים 1, 2, 4 ו-5 היא במסגרת הסדר טיעון שנערך בינם לבין המאשימה (להלן: "ההסדר"). 4. בשל מהות האישומים והיקפם, בשל חשיבותם בקביעת העונש, ונוכח טיעוניהם המורכבים של הצדדים, אפרט את המעשים המיוחסים לנאשמים בכתב האישום. א. באישום הראשון מואשמים כל הנאשמים בכך, שבעת יבוא הבגדים מסין (120 משלוחים) בתקופה הרלוונטית, הם הגישו לרשויות 116 רשימוני יבוא (להלן: "הרשימונים") בהם הצהירו הצהרות כוזבות בנוגע לערכם של הבגדים המיובאים, משמע: הצהירו על ערכם המופחת. בכך, הטעו הנאשמים את פקידי המכס, והשתמטו מתשלום מכס בסך 2,176,614 ₪. ב. באישום השני מואשמים הנאשמים בכך, שהכינו חשבונות ספק כוזבים על שם ספקים סיניים, וצירפו אותם לרשימונים, כאילו היו חשבונות ספק מקוריים. ג. באישום הרביעי מואשמים כל הנאשמים בכך, שבשנות המס 2003 עד 2005 הם לא ניהלו ספרי חשבונות כנדרש מהם בחוק; דהיינו: הם נמנעו מלנהל ספר תנועות מלאי, ואת ספר כניסת הטובין ניהלו בסטייה. ד. באישום השלישי, המתייחס לנאשמים 2 ו-4 ולחברה, נאמר, כי בשובם מחו"ל לישראל ב-3.12.04, הביאו עמם הנאשמים 2 ו-4 8 טפסי חשבונות ריקים אך חתומים בחותמת של ספקים בסין, אותם התעתדו למלא במרמה בנתונים כוזבים ולהציגם בכזב בפני הרשויות כחשבונות ספק אמיתיים. הסדר הטיעון לגבי הנאשמים 2, 4 ו-5 5. הסדר הטיעון העונשי אשר הוצג לבית המשפט ב-6.1.10 ביחס לנאשמים 2, 4 ו-5 כולל רכיב מוסכם של מאסר בפועל: 12 חודשי מאסר לנאשם 2; 6 חודשי מאסר לנאשם 4, ו-4 חודשי מאסר לנאשם 5. כן, הוסכם, כי הנאשמים 4 ו-5 יוכלו לשאת את המאסר בעבודות שרות, אם יימצאו מתאימים. בנוסף, הוסכם בין הצדדים לעתור לעונשי מאסר על תנאי וקנסות כספיים, שהיקפם ייקבע על-ידי בית המשפט. 6. באותו מועד ביקש, כאמור, גם הנאשם 3 לחזור בו מכפירתו, והודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן. לבקשת בא כוחו, ועקב מצבו יוצא הדופן, נתבקש שרות המבחן להכין תסקיר מבחן בעניינו של נאשם 3. 7. חמישה הנאשמים הורשעו, אפוא, על סמך הודאותיהם, בעבירות הבאות: הברחת טובין, לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס [נוסח חדש], בצירוף סעיף 218 לאותה פקודה - 116 פרטי אישום; השתמטות מתשלום מיסי יבוא, לפי הסעיפים 212(א)(1) ו-218 לפקודה - 116 פרטי אישום; הגשת רשימונים כוזבים, לפי הסעיפים 212(א)(4) ו-218 לפקודה - 116 פרטי אישום; מסירת הצהרה כוזבת לפי הסעיפים 212(א)(6) ו-218 לפקודה - 116 פרטי אישום; הטעיית פקיד מכס, לפי הסעיפים 212(א)(9) ו-218 לפקודה - 116 פרטי אישום; הכנה והצגה של תעודה הנחזית להיות חשבון מכר אמיתי, לפי הסעיפים 212(א)(3) ו-218 לפקודת המכס - 116 פרטי אישום; אי ניהול פנקסי חשבונות או רשומות אחרות כנדרש, לפי הסעיפים 117(א)(7) ו-119 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. הנאשמים 1, 2 ו-4 הורשעו, בנוסף, בעבירה של הבאה לארץ של טפסים הנחזים כטפסים שהם חשבון מכר של טובין הבאים מחו"ל, ללא הוכחת הצדק כדין להחזיקם, לפי הסעיפים 212(א)(5) ו-218 לפקודת המכס. הטיעונים לעונש 8. בטיעונים לעונש התמקד בא כוח המאשימה בחומרת העבירות שעברו הנאשמים, ובהיקפן הרב; בעובדה שתוכננו בזדון ותוך תחכום; בפגיעה שפגעו הנאשמים באמון שניתן בהם, ובעיקר - בנזק הכספי שהסבו, ואשר לו השלכות שליליות ארוכות טווח על מערכות הכלכלה והחברה. כל אחד ואחד מהנאשמים, טען ב"כ המאשימה, תרם את חלקו, על פי תפקידו, להשגת ולהגשמת המטרות העברייניות. בנסיבות אלה, ונוכח מדיניות הענישה המוצהרת, סבור ב"כ המאשימה, כי הנאשמים ראויים לענישה חמורה, כמוצע בהסדר הטיעון, המשקף, לגישתו, גם את מדרג החומרה בין הנאשמים, כשחלקם של הנאשמים 2 ו-3 חמור יותר מזה של נאשמים 4 ו-5. מן העבר האחר, מוסכם עם התובע, כי יש לתת משקל להודיית הנאשמים ולקיצור זמנו של בית המשפט, וכן, להסרת המחדלים בחלקם. עתירת ב"כ המאשימה היא לאמץ את הסדר הטיעון לגבי הנאשמים 2, 4 ו-5, כמידת העונש המוסכם, ולגזור בנוסף, מאסר על תנאי לתקופה ממושכת וקנס מכביד. בטיעוניו לגבי הנאשם 3 לא התעלם ב"כ המאשימה מנכותו ומבעיותיו האישיות. למרות אלה, הוא עתר לגזור עליו עונש מכביד של מאסר בפועל, שלא על דרך עבודות שרות, מאסר על תנאי ממושך וקנס מכביד, אשר אמורים לשקף את חלקו המרכזי בתכנון העבירות החמורות ובהוצאתן אל הפועל. 9. בא כוחו של נאשם 2, עו"ד הראל, ביקש לאמץ את הסדר הטיעון אשר משקף, לגישתו, איזון נאות בין מכלול השיקולים הרלוונטיים במקרה זה: חומרת העבירות והיקפן מצד אחד, והנסיבות האישיות מן הצד האחר, כשראוי להתחשב לקולא גם בהודיה ובנטילת האחריות, בחרטה, ובעובדה שהמחדלים הוסרו בחלקם. עיקר הטיעון התמקד בקציבת הקנס הכספי. בקשת ב"כ הנאשם 2 היא למתן מאוד את שיעור הקנס, וזאת, בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם 2, ובמיוחד המצוקה בה הוא שרוי עקב קריסת עסקיו והכרזתו כפושט רגל (במ/3). חובותיו נאמדים במיליוני שקלים. בשל מצוקתו שב הנאשם 2 להתגורר בבית הוריו, ומסייע בטיפול בהם במחלתם. הטלת קנס משמעותי שהנאשם 2 לא יוכל לשלמו תסכל את האפשרות לתשלום הקנס, ותחייב המרתו במאסר בפועל. 10. עו"ד בר טוב, ב"כ נאשם 3, שם דגש בטיעוניו על הגישה האינדיבידואלית של הענישה, הגורסת כי יש לשקול את אישיותו האינדיבידואלית של הנאשם העומד לדין, את נסיבותיו האישיות, ואת התועלת שתצמח מאמצעי ענישה זה או אחר. בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, טען, כאלה של הנאשם 3, שנכותו קשה ומוגבלותו הגופנית המלאה מחריגות אותו מאחרים, קיימת הצדקה להקלה בעונש, למרות חומרת העבירות. עוד ביקש ב"כ הנאשם 3 להתחשב לקולא בזמן הרב שעבר, בנכונותו של הנאשם 3 להיות נושא דגל ההודיה, ובמיוחד באמור בתסקיר המבחן. עתירתו היא להסתפק בענישה שיוכל הנאשם לעמוד בה בהתחשב בנכותו הקשה, במוגבלותו הגופנית, ונזקקותו לסיוע מתמיד בתפקוד היומיומי. 11. מטעמו של נאשם 3 העיד חברו, משולם ציון, אשר האיר פן אישי, ובעיקר, את טוב ליבו של הנאשם 3, את אופיו החיובי ורצונו לעזור לזולת, וכן, את שמחת החיים שהייתה בו, עד שקרסה החברה בה השקיע מכספו, ועמה נדמה וכבתה שמחתו. 12. עו"ד דורות, בא כוחו של נאשם 4, ביקש בטיעוניו לאמץ את הסדר הטיעון שהושג בעניין מרשו, שהוא מתון, יחסית, וביסס את טיעוניו על שורה של שיקולים, ביניהם, נסיבותיו האישיות של הנאשם 4, שהוא אדם נורמטיבי, נעדר כל הסתבכות קודמת; חלקו השולי של הנאשם 4 ברובד הניהולי של החברה ובמערכת קבלת ההחלטות העסקיות (כפי שעלה גם מן העדויות שכבר נשמעו בתיק), שהרי היה עובד שכיר ותו לא; ובהמשך לכך, חלקו השולי באירוע נשוא האישום השלישי, במסגרתו נתפסה מזוודה ובה חשבוניות הספק הכוזבות. עוד הצביע ב"כ הנאשם 4 על הסרתם של המחדלים, ולו הסרתם החלקית, וכן, על כשלים ראייתיים וחקירתיים מובהקים, המצדיקים, כשלעצמם, הקלה משמעותית בעונש. 13. דומים מאוד לאלה נדבכי טיעוניו של ב"כ הנאשם 5, אשר הצטרף לדברי עו"ד דורות, והדגיש אף הוא את חלקו השולי של מרשו בניהול החברה ובסבך העבירות שנעברו; הדגיש את עברו הנקי של הנאשם, ובעיקר את מצוקתו האישית והמשפחתית, כשהוא מטפל בהוריו הקשישים והחולים, ובאחיו שחלה במחלה ממארת (במ/10). 14. הנאשמים עצמם ביטאו חרטה ורגשי בושה על מעשיהם. מפי נאשם 2 שמעתי על גודל הקריסה הכלכלית שספג, קריסה שהייתה בעוכריו, ודחפה אותו לבצע מה שביצע. הנאשם 3 הדגיש בפניי כי מעשי העבירה עומדים בניגוד לערכיו הבסיסיים. השיקולים לקביעת עונשם של הנאשמים 15. פסיקת בתי המשפט בעבירות כלכליות ובעבירות מס ברורה וידועה, והיא מורה להעניש את העבריינים כמידתם, באורח ההולם את חומרת העבירות שעברו, ואת הנסיבות בהן נעברו העבירות; להרתיע את העבריינים, ולהגן על הציבור מפני פגיעתם, ושלא לפטור בלא כלום או בעונש קל מי שמעל באמון הרשויות, וגרע כספים ניכרים מהקופה הציבורית. העונש, נפסק, צריך לתת ביטוי לחומרה הרבה שבה יש לראות עבירות כלכליות המבוצעות בידי אנשים מן השורה, המתכננים את מעשי ההונאה נגד רשויות המס, עבירות שביצוען קל אך גילוין קשה, ומנצלים את האמון שניתן בהם על-ידי אותן הרשויות. השיקול המכריע בעבירות מעין אלה שעברו הנאשמים, הוא הצורך לתקוף את התופעה הציבורית על-ידי ענישה מרתיעה וכואבת, שרק כך, יש סיכוי לצמצום התופעה. 16. במאות פסקי הדין שבאמתחתי, ובעשרות שציידו אותי בהם הצדדים, אמירות נורמטיביות מנחות, לאורן נוהגים בתי המשפט, דרך כלל, לנתב דרכם במשעולי הענישה. איני רואה במקרה זה טעם בציטוט והפנייה מהסיבה הפשוטה שלעולם אין המקרה האחד דומה למשנהו; ובמיוחד קשה להשוות אחד לאחד את חומרתם של המקרים האחרים (אליהם הופניתי), מבחינת היקף העבירות, התפרשותן ותחכומן, ומבחינת אמצעי ההערמה על רשויות המכס, לחומרת מעשיהם של הנאשמים שלפניי כמכלול. 17. החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון לגבי הנאשמים 2, 4 ו-5. עונשו של נאשם 3 יידון בנפרד. אתמקד במארג השיקולים שהבאתי בחשבון לצורך הכרעה בעונשם של הנאשמים כולם, לרבות, קביעת היקף הקנס ועונש המאסר על תנאי. 18. לחומרה ייחשבו לנאשמים השיקולים הבאים: א. חומרת העבירות שעברו חמישה הנאשמים והיקפן של העבירות, מהן עבירות של הברחת טובין, השתמטות מתשלום מיסי יבוא, הגשת רשימונים כוזבים, מסירת הצהרה כוזבת הטעיית פקיד מכס, הכנה והצגה של תעודה הנחזית להיות חשבון מכר אמיתי. 116 פרטי אישום בכל אחת ואחת מהעבירות. חומרת המעשים גם באי ניהול פנקסי חשבונות או רשומות אחרות כנדרש. לחובת הנאשמים 1, 2 ו-4 עבירה חמורה נוספת שעניינה הבאתן לארץ של חשבונות מכר פיקטיביות לגבי טובין הבאים מחו"ל, ללא הוכחת הצדק כדין להחזיקם. ב. המשמעות היא שבכל אחד ואחד מהרשימונים רשמו הנאשמים עלות כוזבת לגבי הטובין שייבאו, עלות שהיא נמוכה מהעלות אותה שילמו בפועל. הם צירפו כאסמכתא תיעוד כוזב. ג. התקופה הממושכת בה נעברו העבירות, תקופה של שנתיים אשר נמשכה מאוגוסט 2003 ועד יולי 2005. כך, שאין מדובר בעבירה אקראית או מקרית, אלא בתכנית יזומה, שתוכננה לפרטיה; מדובר בעבירות יזומות, שיטתיות ונמשכות. ד. שיעור המכס שנגרע מהקופה הציבורית עקב מעשי הנאשמים הוערך ב-2.1 מיליון ₪ (קרן, ללא מע"מ). ה. ההערמה המתוחכמת והטעיית פקידי המכס, והאמצעים המרמתיים שנקטו הנאשמים לצורך העלמת ההכנסות מהרשויות. בין שאר אמצעי המרמה, אני מונה את הימנעותם של הנאשמים מניהול ספרים כדין, והשימוש בחשבונות כוזבים של הספקים מחו"ל. 19. כל אחד ואחד מהשיקולים שמניתי מהווה שיקול רב עוצמה לחובת הנאשמים, שמצטיירים כמשתמטי מכס שיטתיים, והוא מצדיק ענישה חמורה. השיקולים כולם כמכלול מחייבים כך פי כמה וכמה. מקובלת עליי גישת התביעה הרואה בנאשם 2 ובנאשם 3 דמויות מרכזיות בפרשה, ובנאשמים 4 ו-5 דמויות מישניות, אף שמוסכם עמי, כי לכל אחד ואחד מהם היה חלק בלתי מבוטל, גדול או קטן, בהוצאת תוכנית המרמה אל הפועל. החומרה שאייחס למעשי הנאשמים 4 ו-5 תהיה אפוא מותאמת, יחסית, לחומרת מעשי הנאשמים 2 ו-3. 20. מכאן ואילך אמנה את השיקולים הפועלים לזכות הנאשמים ומשקלם ייחשב לצורך הקלה בעונשם. הנאשם 2 הוא בן 44, והוא אב לשלושה, בכור בניו בן 17. הנאשם 2 מוכר למכריו וידידיו כאיש טוב ומיטיב, הממהר להתנדב ולסייע לאחרים. לאחרונה עלו נישואיו של הנאשם על שרטון, והוא שרוי עקב כך במתח רב. גם מצבו הכלכלי של הנאשם 2 אינו שפיר: חובותיו נאמדים במיליוני שקלים, ולאחרונה הוכרז פושט רגל. הנאשם 4 נשוי ואב לשלושה. אין לו עבר פלילי, ולא כל הסתבכות עם החוק. מן ההיבט העסקי, מוסכם על הכל כי הנאשם 4 עבד בחברה כשכיר, ולא היה בעל שליטה בה, גם לא מנהל דומיננטי. על כן, חלקו הערכי בביצוע מכלול העבירות נמוך משל אחרים. גם הנאשם 5, אחיו של נאשם 2, מצטייר כאדם מן הישוב. אין לו הרשעות קודמות והסתבכותו זו היא חריגה במהלך חייו. הוא בן 45, נשוי ואב לשני ילדים צעירים, בני תשע ושש. הנאשם 5 פרש מהחברה זה מכבר, ופתח עסק עצמאי. בני משפחה רבים תלויים בנאשם 5, משום שפרנסתם עליו, בכלל זה הוריו הקשישים ואחיו, מאיר. 21. ארבעה שיקולים נוספים משותפים עומדים לזכות הנאשמים כולם, הראשונה בהם, הודייתם באשמה, שמשמעותה, נטילת אחריות ונכונות לשאת בתוצאות, וגם הכרה בחומרת המעשים. ההודיה הביאה ללא ספק לחיסכון ניכר בזמן שיפוטי. שנית, הסרתם של חלק מהמחדלים, 1.6 מיליון ₪, מתוך 2.1 מיליון ₪. פירושו של דבר: תשלום כסף נכבד על-ידי הנאשמים כביטוי לחרטה ותובנה. הסדרת יחסי המדינה והעבריין היא, בידוע, אינטרס ציבורי מובהק, ובכך, גלומה נכונות להקל בעונשו של מי שקיצר את הליכי המשפט וחסך בזמן שיפוטי יקר ערך. בצדם של אלה, שוקל לקולא הזמן הניכר שחלף מאז בוצעו העבירות ועד היום. זהו שיקול בעל משקל ניכר מקום שבו הנאשמים נתפשו בכף, וניתן היה לזרז את ההליכים. השיקול הרביעי נוגע לבעיות ראייתיות בתיק. ונגע בכך בא כוחו של נאשם 4. מבלי שאביע עמדה לגבי טיב הראיות או קבילות המסמכים שהוגשו, נראה לי, שגם המאשימה ערה הייתה לבעייתיות מסויימת בדרך ניהול החקירה כפי שהדבר התברר במהלך שמיעת הראיות. הנאשם 3 - זכריה כהן 22. השיקולים שמניתי פועלים בודאי לגבי הנאשם 3, אף שלא בא בקהלם של הנאשמים 2, 4 ו-5 עת נשאו ונתנו עם המאשימה וסיכמו הסדר טיעון עמה. נסיבותיו האישיות של הנאשם 3 ראויות שאעמוד עליהן בנפרד. את הנתונים לגבי הנאשם 3 שאבתי מטיעוני הסניגור, מתיעוד רפואי ומתסקיר המבחן שהוגש לעיוני. 23. הנאשם 3 הוא בן 51. משכיל, בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן. אורח חייו נורמטיבי, ומעולם לא הסתבך עם החוק. חברו ואחרים מסרו לגביו כי הוא בעל תכונות חיוביות, אוהב את הזולת ונכון לעזור לאחרים בכל עת. הפרק הדומיננטי בדמותו של הנאשם 3 היא נכותו הקשה. מינקותו לוקה הנאשם 3 בשיתוק מוחין, המלווה בפגיעה מוטורית חמורה. למרות נכותו הקשה הצליח הנאשם לתפקד עצמאית, ללא סיועם של אחרים; רכש השכלה, עבד שנים כשכיר בחברת טכסטיל, ולימים אף פתח עסק לייעוץ כלכלי. בשנת 1999 הוחמר מצבו הגופני של הנאשם 3, והוא נזקק לניתוח אורטופדי. הניתוח כשל, וכתוצאה מכך, רותק הנאשם לכסא גלגלים. מאז ועד היום, נזקק הנאשם 3 לסיועם של אנשים אחרים לצורך תפקודו היומיומי, ולביצוע הפעולות האלמנטאריות ביותר. על פי התיעוד הרפואי, סובל הנאשם 3 מסוכרת, מתסמונת דום-נשימה בשינה, ברמה בינונית, ומתנועות בלתי רצוניות. עקב כך, הוא נוטל תרופות באופן קבוע, נמצא במעקב נוירולוגי, וזקוק לטיפול רפואי קבוע ומתמשך. 24. מן הטיעונים עולה, כי בשיא יגונו עקב ההידרדרות הקשה במצבו הגופני, הוברר לנאשם 3, כי הוא הולך שולל בידי חברו (אשר עשה שימוש לרעה בשיקים אותם מסר הנאשם 3 כביטחון); עקב כך, הידרדר מצבו הכלכלי ומי שנחלץ לסייע ולעזור לו במצוקתו האישית היה הנאשם 2, והמחווה נגעה לליבו; כך, ארע, שהוא הצטרף לנאשמת 1, והשתלב בה כמשקיע וכמנהל, וקיבל על עצמו את ניהול ענייניה הכספיים. כך, ארע, שהנאשם 3 נקלע בתקופה הרלוונטית למערבולת המעשים העברייניים, והתקשה להציב גבולות לעצמו, לנאשם 2 ולאחרים. בפני קצינת המבחן התוודה הנאשם 3, כי התנהלותו העבריינית המתוארת בכתב האישום, היא חריגה לאורח חייו, וסותרת את הערכים עליהם חונך ובהם האמין כל חייו. 25. מן ההיבט המשפטי הערכי המוחלט, דינו של הנאשם 3 כדין הנאשמים האחרים, שותפיו לעבירות נשוא כתב האישום המתוקן. בנסיבות רגילות אמור בית המשפט להחיל לגבי נאשמים שביצעו עבירות זהות את כלל אחידות הענישה, ולגזור עליהם עונש מותאם, ההולם את חומרת המעשים ואת חומרת הנסיבות. אולם, נסיבותיו האישיות של הנאשם 3 אינן נסיבות רגילות, אדרבא, נסיבותיו האישיות הן חריגות ויוצאות דופן. בכל הנוגע למצבו הרפואי של הנאשם 3, אין לו אח ורע בין הנאשמים האחרים בתיק. אף שהעונש ההולם את מעשיו הוא מאסר ממושך לריצוי בפועל, בדומה לנאשם 2, הגעתי למסקנה, נוכח הנסיבות האישיות החריגות שתיארתי, כי מקרה זה הוא בגדר חריג שבחריגים, שאין בכוחו ללמד על הכלל. שיטת המשפט הישראלית דוגלת, בידוע, בענישה אינדיבידואלית, וכל מקרה נבחן על-פי נסיבותיו הייחודיות. בלשונו של המשנה לנשיא (בדימ') מ' אלון: "זאת תורת הגישה האינדיבידואלית בתורת הענישה המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של הענישה ומטרותיה, ואין אנו רשאים ל"הקל" על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים הראוי לכך ישמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך. חזקה על בית המשפט שידע להבחין בין מקרה למקרה לגופן של נסיבות ולעיצומם של דברים" [ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170, בעמ' 174-175]. 26. ראש וראשון, מקובלת עליי התרשמותה של קצינת המבחן, לפיה, אין לנאשם 3 דפוסי חשיבה עברייניים, וכי החרטה שהוא מביע היא כנה ואמיתית. אין לי ספק, וזה שיקול נכבד, כי הנאשם 3 מודע היטב לחומרת המעשים ובוש בהם. כלימתו כפולה ומכופלת בהתחשב בכך שבמרבית שנות חייו ניהל אורח חיים תקין ונורמטיבי, והונע ממוטיבציה גבוהה ואמונה ביכולותיו, אשר סייעו לו להגיע להישגים ולתפקוד חברתי נאות. אשר על כן, הסיכוי להישנות המעשים, לדעתי, אפסי. שלישית, וזה עיקר: להערכתי, בהיותו מרותק לכסא גלגלים, ותלוי תלות מלאה באחרים בניידות, ברחצה, בהלבשה, באכילה, ובשירותים; בהיותו זקוק למלאי תרופות ולמעקב רפואי קבוע; בהיותו זקקו לציוד ולאביזרי עזר רבים בהתאם למגבלותיו; וכן, בנסיבות בהן הוא סובל מדום נשימתי ומסוכרת; אין הנאשם 3 יכול לשאת עונש מאסר בפועל. בשל נכותו הקשה של הנאשם 3 ובשל מצבו הרפואי החריג, איני רואה מקום לחשש בדבר המסר השלילי שעלול להעביר לציבור עונש מתון. 27. שקלתי את השיקולים המפורטים לעיל, ולאחר שערכתי איזון זהיר ביניהם, והתחשבתי בהסדר שהוצג לפניי, על מסגרותיו הברורות, החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים: אני גוזרת על החברה, הנאשמת 1, אשר חדלה מלפעול, קנס כספי סמלי בסך 200 ₪, שיופקד בבית המשפט תוך 30 ימים. על הנאשם 2 אני גוזרת, בהתאם להסדר הטיעון: א. 12 חודשי מאסר בפועל. ב. 10 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם 2 לא ישא עונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה על פקודת המכס שהיא פשע. ג. 6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם 2 לא ישא עונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה על פקודת המכס שהיא עוון, ו/או עבירה לפי חוק מס ערך מוסף. ד. קנס כספי בשיעור 30,000 ₪, או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס יופקד בקופת בית-המשפט ב-10 תשלומים שווים ורצופים כדלקמן: התשלום הראשון יופקד לא יאוחר מ-10.9.11, וכל תשלום נוסף ב-10 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום אחד במועדו - יבוא הקנס כולו לידי פירעון מיידי. על הנאשם 4 אני גוזרת, בהתאם להסדר הטיעון: א. 6 חודשי מאסר בפועל. ב. 10 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם 4 לא ישא עונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מהיום עבירה על פקודת המכס שהיא פשע. ג. 6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם 4 לא ישא עונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מהיום עבירה על פקודת המכס שהיא עוון, ו/או עבירה לפי חוק מס ערך מוסף. ד. קנס כספי בשיעור 15,000 ₪, או 70 ימי מאסר תמורתו. הקנס יופקד בקופת בית-המשפט ב-10 תשלומים שווים ורצופים כדלקמן: התשלום הראשון יופקד לא יאוחר מ- 20.6.10, וכל תשלום נוסף ב-20 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום אחד במועדו - יבוא הקנס כולו לידי פרעון מיידי. ה. לאור חוות דעת הממונה על עבודות שרות, הנאשם 4 יוכל לשאת את עונש המאסר שגזרתי עליו בן 6 חודשים בעבודות שרות בסינמטק בת"א, רח' שפרינצק 2. שעות העבודה ותנאי העבודה הם כפי שנקבעו על ידי הממונה על עבודות השירות והמפקח האחראי הוא פרץ אני. תחילת ריצוי עבודות השירות הוא 13.6.10. מובהר בזאת לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות פתע, וכל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר ממש. כמו כן, על הנאשם להודיע מיד לממונה על כל שינוי בכתובתו. אני מורה לנאשם 4 להתייצב בפני המפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה בתאריך האמור, בשעה 8:00, מפקדת גוש מרכז, ת.ד. 81 רמלה, קו אוטובוסים 247 (מהתחנה המרכזית של רמלה או לוד). על הנאשם 5 אני גוזרת, בהתאם להסדר הטיעון: א. 4 חודשי מאסר בפועל. ב. 6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם 5 לא יישא עונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מהיום עבירה על פקודת המכס שהיא פשע. ג. 4 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם 5 לא יישא עונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מהיום עבירה על פקודת המכס שהיא עוון. ד. קנס כספי בשיעור 10,000 ₪, או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס יופקד בקופת בית-המשפט ב-5 תשלומים שווים ורצופים כדלקמן: התשלום הראשון יופקד לא יאוחר מ- 20.6.10, וכל תשלום נוסף ב-20 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום אחד במועדו - יבוא הקנס כולו לידי פרעון מיידי. ה. לאור חוות דעת הממונה על עבודות שרות, הנאשם 5 יוכל לשאת את עונש המאסר שגזרתי עליו בן 4 חודשים בעבודות שרות בבית החולים אסף הרופא. שעות העבודה ותנאי העבודה הם לפי שעה, כפי שנקבעו על ידי הממונה על עבודות השירות. המפקח האחראי הוא יוסי אבו חצירא. לאור נסיבות אישיות חריגות ויוצאות דופן של נאשם 5, חיים גואל, הוא מבקש לבצע את עבודות השירות בשעות הלילה (ולא בין השעות 07.00 עד 15.00. הממונה על עבודות שירות מתבקש לשקול בחיוב אפשרות כזאת. תחילת ריצוי עבודות השירות הוא 13.6.10. מובהר בזאת לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות פתע, וכל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר ממש. כמו כן, על הנאשם להודיע מיד לממונה על כל שינוי בכתובתו. אני מורה לנאשם 5 להתייצב בפני המפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה בתאריך האמור, בשעה 8:00, מפקדת גוש מרכז, ת.ד. 81 רמלה, קו אוטובוסים 247 (מהתחנה המרכזית של רמלה או לוד). 28. אשר לנאשם 3: בהתאם לאמור בסעיפים 22 עד 26 לעיל, ולאור נסיבותיו המיוחדות ויוצאות הדופן של הנאשם 3, החלטתי לגזור עליו עונשים שאינם כוללים רכיב של מאסר בפועל. א. 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם 3 לא ישא עונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מהיום עבירה על פקודת המכס שהיא פשע. ג. 6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם 3 לא ישא עונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מהיום עבירה על פקודת המכס שהיא עוון. ד. קנס כספי בשיעור 70,000 ₪, או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס יופקד בקופת בית-המשפט ב-10 תשלומים שווים ורצופים כדלקמן: התשלום הראשון יופקד לא יאוחר מ-10.9.10, וכל תשלום נוסף ב-10 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום אחד במועדו - יבוא הקנס כולו לידי פרעון מיידי. הודע על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי משך 45 יום מהיום. מכס