העברת דיון מזונות

החלטה מהות הבקשה 1. בפני בקשה בכתב להעברת הדיון בשאלת מזונותיה של המשיבה (תמ"ש 64510/98 ובתביעת הרכוש שלה (תמ"ש 064511/98), לבית הדין הרבני האזורי בת"א - יפו (להלן: "בית הדין") בשל תביעת גירושין מקדימה אשר הוגשה על ידי המבקש ובה נכרכו שאלות אלה כדין ובכנות - כך לטענת המבקש. העובדות הצריכות לענין 2. א. המבקש והמשיבה, בני זוג יהודים ישראליים, נישאו זל"ז בחו"ק וכדמו"י ביום 18.3.81 (להלן שניהם: "בני הזוג"). ב. מנישואין אלה נולדו לבני הזוג 2 ילדים, שניהם קטינים. 3. א. ביום 16.8.98 הגיש המבקש לבית הדין הרבני תביעה לגירושין, ערוכה בכתב ידו ומשתרעת על מספר דפים, בה הוא מפרט את טענותיו כלפי המשיבה ועותר לחייבה בגט פיטורין. לתביעה זו, אשר צורפה כנספח א' לבקשה, כרך המבקש את מזונות המשיבה והילדים ואת סוגיית חלוקת הרכוש המשותף. ב. תביעות המזונות והרכוש הוגשו לבית משפט זה ביום 18.8.98. 4. בישיבת יום 25.11.98 שמעתי את טעוני ב"כ הצדדים בשאלת המזונות הזמניים של הילדים (לגביהם חזר בו ב"כ המבקש מטענת הסמכות) וביום 16.12.98 ניתנה החלטתי בענין זה. שאלת מזונות המשיבה נותרה תלויה ועומדת עד לשמיעת הבקשה בפני. זו נשמעה בפני ביום 23.12.98. ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בענין זה והריני בא ליתן את החלטתי . 5. מבחינה עובדתית ראוי לציון כי יום לפני הגשת תביעת הגירושין (15.8.98), נתרחש ארוע של אלימות בין בני הזוג כאשר לכל אחד מהם גירסה שונה בדבר נסיבותיו. 6. טענות המבקש בבקשה א. תביעת הגירושין כנה היא. רעיון הגירושין הבשיל במוחו של המבקש זמן רב לפני הגשת התביעה משגילה כי המשיבה מתרועעת עם גבר זר. עקב אירועים במשפחה - כמפורט בס' 4 לתצהירו התומך בבקשה, עיכב המבקש את תביעתו לגירושין. לאחר שהחלימה ממחלת הסרטן שתקפה אותה, חזרה המשיבה לסורה ולטענת המבקש היא תקפה אותו והתלוננה עליו במשטרה - הכל כמפורט בס' 7-8 לתצהירו. או אז, החליט להגיש את התביעה וכך עשה יום למחרת - 16.8.98. (ר' ס' 9 לתצהיר). ב. כריכת מזונות האשה וחלוקת הרכוש נעשתה מתוך מגמה כנה לקיים דיון מקיף וכולל בערכאה אחת הן בגירושין והן בכל השאלות הכרוכות בגירושין. (ס' 2 לתצהיר המבקש). 7. טענות המשיבה בתגובה לבקשה א. תביעת הגירושין אינה כנה וענין המזונות והרכוש לא נכרכו כדין ובכנות בתביעת הגירושין. ב. תביעת הגירושין הוגשה בסמיכות רבה לתקיפת המבקש את המשיבה, דבר המצביע על המגמתיות שבה - למנוע מהמשיבה הגשת תביעותיה בבית המשפט ולא מתוך רצון כן כי התביעות תידונה בבית הדין. העובדה כי ארוע זה לא בא זכרו בתביעת הגירושין רק מחזקת את המגמתיות האמורה. ג. חוסר הכנות בא לידי ביטוי באי נקיבת סכום מזונות כלשהו אותו הוא מציע למשיבה מחד ובקשה לפטור אותו מחובת המזונות מאידך. הפניה לבית הדין לדון במסגרת תביעת הגירושין בשאלת מזונות האשה 'במידה ומגיעים מזונות לאשה' באה כתכסיס דיוני פסול. חוסר הכנות בא לידי ביטוי גם בהעלמת נתוני האמת בנוגע להשתכרותו ובהעלמת חלק ניכר מהרכוש המשותף. ד. אשר לכנות התביעה הרי שאין למבקש כל עילת גירושין וטענותיו בכתב התביעה לגירושין כי המשיבה מורדת ונואפת הם משוללי כל יסוד ונועדו להשיג את התכלית היחידה אותה הציב לעצמו המבקש - להעביר את הדיונים בעניני המזונות והרכוש לבית הדין הרבני. 8. ההלכה המשפטית א. אין חולקים על כך שתביעת הגירושין שהוגשה ע"י המבקש, על כריכת המזונות שבה, הוגשה לביה"ד, כרונולוגית, לפני שהמשיבה הגישה את תביעתה למזונות לביהמ"ש לענייני משפחה. ב. הלכה פסוקה היא שאין די בקדימות כרונולוגית כדי לשלול את סמכותו של ביהמ"ש להיזקק לתובענה למזונות של אשה, שהוגשה בפניו אחרי הגשת תביעת גירושין 'כרוכה' לביה"ד, ע"י הבעל. ג. על מנת לשלול את סמכותו של בימ"ש זה מלדון בתובענה כאמור, על המבקש לשלול את הסמכות, לשכנע את ביהמ"ש בדבר קיומם של שלשה תנאים מצטברים: תביעת הגירושין 'המקדימה' כנה היא. כריכת המזונות באותה תביעת גירושין 'מקדימה' נעשתה כדין. כריכת המזונות באותה תביעת גירושין 'מקדימה' כנה היא. (לעניין נטל ההוכחה/השכנוע ר' ע"א 118/10, גבעולי נ' גבעולי, ל"ד (4), 155; בג"צ 552/83, שליו נ' ביה"ד הרבני, ל"ח (2), 67; ע"א 863/80, ברוורמן נ' ברוורמן ל"ה (3), 729). ד. הכללים לעיל יפים הם בשינויים מסויימים גם לענין הרכוש המשותף. (ר' לענין זה ע"א 423/79, צברי נ' צברי , ל"ה (4), 242). 9. כנות התביעה א. ההלכה הפסוקה הרבה והספרות המשפטית העניפה מלמדים אותנו כי על כנות התביעה ניתן ללמוד הן מנוסח כתב התביעה לגירושין וגם ובעיקר מתוך נסיבות אחרות. כך למשל, מתוך האמור בתצהיר המבקש התומך בבקשה ודבריו חקירתו הנגדית על תצהירו זה וכן מדבריו בבית הדין הרבני ככל שהתקיימו דיונים בפניו טרם שמיעת הבקשה. כן ניתן להשליך על הכנות גם מתצהירה של המשיבה עצמה אשר הוגש בתשובה לבקשה ומדבריה בחקירה נגדית על תצהיר זה כמו גם מדבריה בית הדין ככל שניתנו. ב. כל המכלול הזה גם יחד אמור להצביע על: 1. תשתית עובדתית ראויה אשר מצביעה לכאורה, על קיומה של עילת גירושין המוכרת בדין העברי. 2. רצון אמיתי וכן של הבעל לסיום קשר הנישואין עם אשתו, רצון אשר מצא את ביטוייו המעשי בפנייתו לבית הדין לעזרה. ג. בהחלטתי בבש"א 6991/98 תמ"ש 53162/98 גרוס נ' גרוס עמדתי על המשקל הסגולי של כל אחד מהמרכיבים של 'כנות התביעה' וקבעתי, כי יש להטות את כובד המשקל בשאלת כנות התביעה לכיוון בחינת רצונו של הבעל לסיים את קשר הנישואין בנו ובין אשתו, רצון אשר בא לידי ביטוי בפנייתו לבית הדין לעזרה גם אם אין לו עילה המוכרת בדין. באותו ענין הבעתי את דעתי כי מתן משקל כבד יותר להימצאות עילת גירושין יוצר מצב לא בריא בו ימצאו בעלים את עצמם מגישים כתבי תביעה קשים ומלאי רפש, על נשותיהם, רפש שאינו בנמצא, והכל כדי לכלול בכתבי התביעה שלהם עילות תביעה, על מנת להכשיר את הכריכה. הוספתי ואמרתי כי לענין זה מן הראוי להרחיב את המונח 'עילת גירושין' לכל התנהגות בעקבותיה, אם תוכח, יפסוק בית הדין גירושין, ולא דווקא פסק כפיה או חיוב אלא גם פסק מצווה ואף פסק הממליץ לבני הזוג להתגרש. (ר' לענין זה גם עמ"ש 17/96, תורג'מן , סגן הנשיא כב' השופט פורת, לא פורסם). ד. נחה דעתי כי המבקש במקרה עסקינן עמד בנטל המוטל עליו בכל הנוגע לרצונו הכן והאמיתי להתגרש מהמשיבה והוא אף הצביע לכאורה על קיומה של עילת גירושין המוכרת בדין העברי. ה. בכתב התביעה המשתרע על פני 6 עמודים אשר נכתב כאמור בכתב ידו, שוטח המבקש את טענותיו וטרוניותיו כלפי המשיבה. בס' 6-3 לכתב התביעה מבהיר המבקש כי מזה שנים שאין השלום שורר ביניהם ולמעשה הם אינם חיים כבעל ואשה כבר יותר משלוש שנים. הטעם לכך, הוא אומר, נעוץ בהתנהגותה של המשיבה ובהתרועעותה עם גבר זר עימו היא מקיימת קשר אינטימי. לדבריו, זהות הגבר הזה ידועה לו וכי המשיבה אף הודתה בפניו על קיומו. המבקש מוסיף ומסביר כי נסיונותיו להשיב את שלום הבית על כנו עלו בתוהו וכי המשיבה, חרף הבטחותיה, המשיכה בהתנהגותה ואף הסלימה אותה עד כדי תקיפה פיזית ומילולית. התנהגות זו בתוספת אי קיום יחסי אישות מזה שנים היא שהביאה אותו להגשת התביעה. ו. בחקירתו הנגדית והחוזרת על תצהירו, חוזר המבקש על טענתו כי למשיבה יש גבר זר וכי הקשר עימו התחיל לפני כ - 7 שנים אלא שהידיעה אודותיו הגיעה אליו לפני כשלוש שנים. עובדות אלה תואמות בהחלט את שכתב המבקש בתביעת הגירושין. המבקש מסביר כי לא התחיל מיד בהליכים כנגד המשיבה שכן היא הבטיחה לו להפסיק את הקשר מה גם שבמהלך אותה תקופה היו מספר אירועים שהביאו לדחיית 'ההוצאה לפועל' של הגירושין כמו הבר מצווה של הבן בנובמבר 97, מחלת הסרטן של המשיבה והניתוח שהיא היתה צריכה לעבור בינואר - פברואר 1998. המבקש מעיד כי כבר ביולי 1997 (14.7.97) פנתה המשיבה לעו"ד סמוכה על מנת לפתוח בהליכי גירושין והוא אף קיבל מכתב ממנו המזמין אותו לפגישה בענין זה. אותה פניה לא הביאה לגירושין שכן בין בני הזוג התנהלו שיחות לשלום במטרה שלא להגיע לבר מצוה של הבן כזוג גרוש. השיחות הניבו פרי כל הענין התבטל ובספטמבר 1997 אף נרכשה דירה במשותף מתוך תקוה שהענינים יסתדרו. כל הענין של הגירושין צף ועלה שוב אחרי הניתוח של המשיבה במרץ 1998 ושני בני הזוג נפגשו אצל עו"ד שלזינגר להתייעצות בענין זה. ז. עדותו זו של המבקש נראתה אמינה בעיני ומלמדת על התלבטויות אמיתיות שלו בנוגע להמשך חייו המשותפים עם המשיבה, התלבטויות שנבעו גם מאירועים שונים אשר השליכו על תהליך קבלת ההחלטות בענין חשוב וגורלי שכזה. העובדה שהתביעה הוגשה בסמוך לאחר אירוע של אלימות שהגירסאות לגביו שונות, אין בה כדי לפגום בעובדה כי המבקש רצה ורוצה גם כעת לסיים פרק זה של חייו בגירושין. ח. המשיבה בחקירתה הנגדית מודה כי חיי הנישואין שלה התאפיינו בעליות ומורדות וכי "מפעם לפעם עלה ביניהם הנושא של פירוד" וכי במחצית 1997, עקב משבר בין בני הזוג פנתה לעו"ד סמוכה "מתוך מטרה להגיע לפירוק השותפות". לדבריה היא רצתה "לפרק את הנכסים כולל דירת המגורים לא גט" וכי "כי כל פעם שהיתה ירידה במערכת היחסים בינינו עלתה תמיד האפשרות שאולי נגיע לפירוק שותפות ופירוד והמילה גירושין היא ריחפה באויר". טרחתי וצטטתי את דבריה של המשיבה בפרוטוקול משום שיש בהם כדי לתמוך בגירסתו של המבקש. המשיבה, בצורה מאולצת, נזהרה 'כמו מאש' שלא להזכיר חלילה את המילה גירושין ונופפה במינוח "פירוד"; "פירוק שותפות". המשיבה, כך התרשמתי, תודרכה טרם עדותה להתחמק מלענות ישירות לשאלה אם נושא הגירושין עלה בינה ובין בעלה ומכיון שאין היא יכולה להתכחש לפגישות שהיו עם עו"ד סמוכה ועו"ד שלזינגר בענין זה נתבקשה לדבר על "פירוד" ו"פירוק שותפות" ולא גט כאילו שיש מובן אחר למצבים אלה. ט. אינני מאמין למשיבה שנושא הגירושין לא עלה בינה ובין המבקש. אני מאמין למבקש שבמהלך השנה שקדמה לאירוע ואולי לפני כן הם דיברו ביניהם על הצורך ל'פרק את השותפות' על דרך של גירושין אלא שהענין הסתדר וכמו שהיא אומרת בעדותה "כל פעם שהיתה ירידה במערכת היחסים בינינו עלתה תמיד האפשרות שאולי נגיע לפירוק..." בדיוק כמו שהמבקש מעיד "... אבל מערכת היחסים שלנו היתה עליות וירידות ובכל פעם שהייתי בעליה קויתי והדירה נרכשה כשהיינו במסגרת יחסים טובה". י. מאמין אני למבקש 'שהקש ששבר את גב הגמל' היה האירוע מיום 15.8.98 וללא כל קשר מי אשם בו אך טבעי הוא, שכל צד יפתח בהליכים משפטיים כנגד רעהו. העובדה שהמבקש היה הראשון שפנה, לבית הדין הרבני לפי הזכות המוקנית לו בס' 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי"ג - 1953, אין בה שום חוסר כנות. הראיה שהמשיבה היא שפנתה יומיים אחרי האירוע לבית המשפט בתביעותיה שלה. אוסיף ואומר כי אם עד להגשת תביעת הגירושין הענינים הסתדרו בין בני הזוג הרי שהפעם כנראה ברור ומנוי עימם שיש צורך להתגרש ויעידו על כך דווקא דבריה של המשיבה בחקירתה החוזרת: "הפעם הראשונה שהגענו לבית המשפט היה ביום 16.8.98 כל פעם זה הסתיים בפשרה כי לא רצינו להתגרש" - עמ' 18 לפרוטוקול למטה. ואכן, מאז הגשת התביעה לא עלתה בכלל האפשרות לשלום בית ביניהם. י"א. לסיכום, ברור לי שהתביעה לגירושין שהגיש הנתבע איננה "רק כסות עיניים להשמיט את הסמכות מתחת לרגלי בית המשפט האזרחי" וכי המבקש כן ואמיתי בתביעתו לגירושין (ר' ע"א 120/62, מאירוביץ נ' מאירוביץ ט"ז, 2514, 2517), כאשר סיכוייה של זו יתבררו בבית הדין עצמו ואין ביהמ"ש צריך לשקול את סיכוייה לצורך הכרעה בשאלת הכנות שבהגשתה. (ר' ע"א 198/82, דותן נ' דותן ל"ח (1), 1). 10. כנות הכריכה 1. כללי בתביעת הגירושין כרך המבקש הן את ענין מזונות המשיבה והן את ענין הרכוש המשותף ובכך ענה הוא על המטרה שבסיס ס' 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים - יעילות הדיון והרצון לאפשר לערכאה אחת (במקרה זה בית הדין הרבני) להכריע בסכסוך הגירושין בין בני זוג על ענפיו הרבים והשונים. (ר' לענין זה הש' קיסטר בע"א 666/70, שלום נ' שלום , כ"ה (2), 701 ובהרחבה החלטתי בבש"א 6991/98 תמ"ש 53162/98, גרוס נ' גרוס , לא פורסם). 2. כריכת המזונות א. את חוסר הכנות שבכריכה מוצאת המשיבה באי נקיבת סכום מזונות כלשהו כהצעה למזונותיה מחד ובבקשה לפטור אותו מחובת המזונות, מאידך. לדבריה הפניה לבית הדין לדון בשאלת מזונותיה במסגרת תביעת הגירושין "במידה ומגיעים מזונות לאשה" הינה בגדר תכסיס דיוני פסול. כן טוענת המשיבה כי חוסר הכנות בא לידי ביטוי בהעלמת נתוני האמת בנוגע להשתכרותו, ובהעלמת חלק ניכר מהרכוש המשותף. ב. בהחלטתי בבש"א 6932/98 תמ"ש 56132 בן טובים נ' בן טובים (לא פורסם) התייחסתי בהרחבה ליסוד זה של 'כנות הכריכה' כיסוד צטבר לשני היסודות האחרים לצורך שלילת הסמכות. יסוד זה, 'הועם זוהרו' משנקבע כי אם יקבע שתביעת הגירושין כנה, יש להזהר בהסקת מסקנה של חוסר כנות בכריכת נושאים הנוגעים וחשובים לתביעה זו כדי שיתבררו יחדיו. בכך שמה כבוד השופטת בן פורת בע"א 275/87, פלד נ' פלד מ"א (4), 518 את הדגש על יסוד 'כנות התביעה' תוך גריעה מעצמאותו של יסוד 'כנות הכריכה', הגם שאין בכך כדי לבטלו כליל גם במקרה שנקבע כי התביעה כנה היא. ג. מהותו של יסוד זה - תום ליבו של הבעל, תום לב המכוון לרצון אמיתי וכן להתדיין לפני בית הדין הרבני בנושא המזונות, להבדיל מנכונות פוזיטיבית לשלם לה מזונות. מכאן ההלכות הקובעות כי כנות הכריכה אינה נשללת כאשר הבעל אינו נוקב בתביעת הגירושין את סכום המזונות, או אפילו כאשר מבקש הוא לפטור אותו מתשלום המזונות ובלבד שתביעת הגירושין מגלה על פניה עילה סבירה לפטור אותו ממזונותיה. (ר' לענין זה א. רוזן צבי, 'הלכת הכריכה' ומירוץ הסמכויות והשפעתם על המשפחה ודיני המשפחה, עיומ"ש י"ד (1984), 97; א. מעוז "כרוך זה הכרוך על עקבנו" - על הכריכה בתביעת הגירושין, עיומ"ש י"ד (1989), 101 וכן ע"א 345/85, בן יאיר נ' בן יאיר ל"ט (4), 775, 781; ע"א 198/82, דותן נ' דותן , ל"ח (1), 1;בר"ע 442+173/80, כהן נ' כהן , ל"ח (3), 181, 184;ע"א 592/83, פורר נ' פורר ל"ח (3), 561, 570; בג"צ 552/83 שליו נ' שליו ל"ח (2), 67, 74; וכן פרופ' מנשה שאווה, 'סוגיות נבחרות בדיני אישות משפחה וירושה , לקט מאמרים בצירוף הערות ועדכונים, תש"ן - 1999, עמ' 172). לשון אחר - על הבעל לשכנע את בית המשפט שהוא כרך את שאלת מזונותיה של אשתו לא רק כדי למנוע ממנה מלהתדיין בבית המשפט אלא מתוך מאמץ כן ואמיתי להגיע להתדיינות מהירה, יעילה ולפתרון צודק ומעשי בענין זה. (ר' בן יאיר שם, עמ' 780-781). ד. יחד עם זאת, הטיית כובד המשקל ביסוד זה לעבר 'מאמץ כן להגיע להתדיינות יעילה ולפתרון צודק ומעשי' אין בה כדי למנוע מביהמ"ש לראות באי ציון סכום מוצע למזונות, סממן של חוסר כנות בהצטרפו למכלול הנסיבות של המקרה. (ר' בענין זה בג"צ 552/83, שליו נ' שליו ל"ח (2), 67, בעמ' 74 דברי השופט גולדברג). ה. בבג"צ 442+473/82, כהן נ' כהן , ל"ח (3), 184, קובע בית המשפט העליון כי טענת בעל בתביעת גירושין, שאינו חייב במזונות אשתו ושכך הוא מבקש לפסוק, אינה עושה את הכריכה לבלתי כנה, אם היא מגלה על פניה עילה סבירה לפטור אותו ממזונותיה כמו למשל בשל היותה מורדת או שהיא 'יוצאת מעשי ידיה למזונותיה'. בענינינו טען המבקש לפטור ממזונות בשל עילות מורדת ו'מעשי ידיה' ובירור טענות אלה בפועל יעשה בבית הדין הרבני. כשם שאין על בית המשפט האזרחי לברר ענינית אם האמור והנטען בכתב התביעה לגירושין נכון או לא, בכל הנוגע לעילת הגירושין ואין עליו לברר את סיכויי התביעה לגירושין כך יברר אין זה ענינו לברר את נכונות עילות הפטור ממזונות. ר' ע"א 617/78, בן יחזקאל נ' בן יחזקאל , ל"ג (1), 693, 695 ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי (שם) ע"א 150/80, אקשטיין נ' אקשטיין , (לא פורסם). ו. במקרה עסקינן המבקש מעונין בגירושין, ותביעת הגירושין הינה כנה ואינה מהווה צעד טקטי לחסימת המשיבה מלהגיש תביעה למזונות בבית המשפט. הלכה היא כאמור, שמשקבע בית המשפט כי תביעת גירושין כנה יש להזהר בהסקת מסקנה של חוסר כנות בכריכת הנלווים הנוגעים לתביעה זו ואינני סבור שבמקרה עסקינן יש לסטות מהלכה זו. ז. לא התברר לי גם די הצורך במה חטא המבקש, לגירסת המשיבה, בכלהנוגע להצגת הנתונים בדבר השתכרותו, מה גם שנתונים אלה, שבהחלט מהווים מרכיב בהכרעה בשאלת המזונות יוכלו להתברר בבית הדין במהלך הדיונים שיקיים בענין זה. ח. אמנם בהחלטתי בענין בן טובים נ' בן טובים (שם) התייחסתי לחובתו של הבעל למלא אחר תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל - תשנ"ג עד כדי שהימנעות גורפת מהם עלולה להראות כחוסר כנות אך דברי אלה נאמרו כחלק ממכלול של עובדות ונסיבות המצביעים כולם על חוסר כנות. אינני סבור שדי בכשלון בענין זה בלבד כדי ליצור חוסר כנות שבגינו יהא נכון לקבוע כי כריכת המזונות במקרה עסקינן אינה כנה. 3. כריכת הרכוש המשותף א. בס' 9 לתביעת הגירושין כרך המבקש מפורשות את סוגית הרכוש המשותף שלו ושל המשיבה וביקש מבית הדין להכריע בענין תוך פירוט הרכוש, נכסי דלא ניידי, נכסי דניידי, ותוך הבהרה כי גם החסכונות והזכויות הסוציאליות של כל אחד מהם הם חלק מהרכוש המשותף ובית הדין מתבקש להכריע בנוגע אליהם. כן נתבקש בית הדין להכריע בנוגע לחוב כספי אותו חייבת המשיבה למבקש, לטענתו. בכך עמד המבקש בדרישת הפירוט מה גם שיש הסוברים כי "אף כתב תביעה אשר איננו מפרט את מכלול הזכויות הרכושיות אינו עיד על חוסר כנות" ע"א 1565/94, מנדלברג נ' מנדלברג , מ"ט (5), 171. ב. בס' 4.5 לתצהיר התשובה שלה טוענת המשיבה כי המבקש העלים חלק ניכר מהרכוש המשותף אך אינה מפרטת באיזה רכוש מדובר. היא מבססת את טענתה זו על העובדה שהיא אינה מכירה את כל סוגי ההשקעות אותם הוא מבצע. טענה זו נותרה בעלמא שכן המבקש לא נחקר כלל על פריט רכושי כלשהו אותו הוא העלים בפועל או העלים מידיעת בית הדין דבר שיכול היה בהחלט להצביע על חוסר כנות (ר' לענין זה בג"צ 725/80, בלום נ' בית הדין הרבני שם התברר לביהמ"ש כי ערב הגשת התביעה לגירושין משך הבעל מהחשבון המשותף את סכום הכסף אותו כרך בתביעת הגירושין דבר המלמד על כך כי נכס 'כרוך' זה כלל לא יעמוד כשינוי במחלוקת בפני בית הדין לא פורסם). ג. גם העובדה שהמבקש הסכים בכתב הגנתו ל'תביעה הרכושית לפירוק השיתוף בשתי הדירות אין בה כדי לפגוע בכנות הכריכה שכן יש לייחס דבריו אלה לטענתו כי התביעה מיותרת היא, שכן אילו היתה פונה אליו המשיבה בענין זה, גם טרם הגשת תביעתה, הוא היה מסכים לכך. 21. סוף דבר - א. אני מקבל את הבקשה ומורה על העברת הדיון בשאלת מזונותיה של המשיבה ובשאלת הרכוש המשותף לבית הדין הרבני האיזורי בת"א - יפו. ב. המשיבה תשלם למבקש הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך' 2,500 ש"ח + מ.ע.מ. צמודים ונושאים ריבית מהיום ועד התשלום בפועל. ג. אני קובע את תביעת המזונות של הקטינים התובעים 2,3 להוכחות ליום 22.9.99 שעה 12:00. כתבי הטענות של הצדדים ישמשו כחקירה ראשית. עדויות חיצוניות יוגשו בתצהיר לאחר בקשה מנומקת לביהמ"ש בענין הרלוונטיות של העדות המתבקשת. הצדדים יגישו הרצאת פרטים מעודכנת בלווית כל המסמכים שבדעתם להסתמך עליהם עד 20 יום לפני הדיון. דיוןהעברת דיוןמזונות