פסיקת מזונות זמניים

להלן החלטה בנושא פסיקת מזונות זמניים: החלטה א. ההליך 1. בתיק המאוחד הוגשו התובענות כדלקמן: בתמ"ש 62970/99 וביום 3.8.99, תביעה למזונות שהגישו התובעת מס' 1 (להלן "האשה "האם") והתובעים 2 ו- 3 (להלן "הקטינים") כנגד הנתבע (להלן "הבעל "האב"). בתמ"ש 62971/99 וביום 3.8.99 תביעה לאחזקת הקטינים שהגישה האם. בתמ"ש 62972/99 וביום 3.8.99 תביעה למתן סעדים על-פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון התשל"ג 1973, שהגישה האשה כנגד בעלה. בתמ"ש 62973/99 וביום 11.6.00 תביעה לאחזקת קטינים שהגיש האב כנגד האם. בתמ"ש 62974/99 וביום 19.6.00 תביעה רכושית שהגיש הבעל כנגד אשתו ואביה. 2. בהחלטה זו עלי לפסוק את מזונותיהם הזמניים של האשה והקטינים, וליתן הוראות מתאימות לגבי המשך נהולן של התביעות הנוספות. ב. העובדות הצריכות לעניננו 3. הצדדים נשאו זל"ז כדמו"י בשנת 1988 והם נשואים מזה 12 שנה, כאשר לאשה אלה הם נשואין ראשונים, ואילו לבעל שניים. לבעל 3 ילדים בגירים מנשואיו הראשונים. 4. לצדדים נולדו הקטינים: ב- 26.12.93 ירדן - והיא כיום בת 6.5 שנים, ויונתן ב- 28.6.97 - והוא כיום בן 3 שנים. 5. לצדדים דירה משותפת, אשר זכויותיה רשומות בחלקים שווים על שמם, בגבעתיים, והיא מושכרת, כאשר חוזה השכירות עם הדיירים עומד להסתיים בימים אלה. 6. הבעל משרת בצה"ל, בדרגת סא"ל, ומזה כ- 30 שנה. 7. האשה עובדת סוציאלית במקצועה. 8. לטענתה של האשה, "ניצנו" הראשון של הקרע בינה לבין בעלה נבט, לאחר לידת בתם ירדן, אשר באותה עת למדה היא לתואר שני בעבודה סוציאלית, עבדה כעוזרת הוראה באוניברסיטת ת"א, ועבדה במקצועה כעובדת סוציאלית בקופת חולים מכבי. 9. לטענתה של האשה התפתחותה המקצועית וקשריה, יצרו אצל בעלה קשיים, והביאו לצורך להזקק לטיפול זוגי שנמשך כמחצית השנה. 10. למצער, באפריל 1988 פרצה אצל האשה מחלת הסרטן ולאחר טפולים נעצרה המחלה, תוך שחיי הצדדים ידעו טלטלה קשה וכפי שיפורט בהמשך. 11. במועד ק.מ. וביום 16.7.00 הודע וגובה לאחר מכן במסמכים רפואיים, כי האשה החלה בסדרת טיפולים נוספים למיגור המחלה, החל מיום 16.7.00, לאחר שהתגלו גרורות של המחלה, בגופה, בימים אלה. 12. לגרסתה של האשה, וכשלושה חודשים לאחר שפרצה המחלה לראשונה (אפריל 1998), החל הבעל להתרחק ממשפחתו, למרות שאין היא מכחישה כי הוא קיבל את עובדת היות המחלה באופן קשה ביותר, ונזקק לטענתה באותה עת, לקבלת טיפול אנטי דיכאוני, כדי להתמודד עם קשייו במישור זה. 13. לגרסתה, משלא יכול היה בעלה להתמודד עם המצב שנוצר עקב מחלתה, ועקב הצורך לטפל בשני ילדיהם הפעוטים, שכרה היא פיליפינית על מנת שתעזור בידה, בעיקר בעבודות הבית. 14. במאי 1999, לאחר שנערכו לאשה בדיקות רפואיות והוברר כי המחלה מוגרה נודע לאשה, לטענתה, כי בעלה מקיים קשר רומנטי עם אשה זרה. 15. אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד הגשת התביעה למזונות (אוגוסט 1999) התגוררו הצדדים בשכירות בבית פרטי בהוד השרון, כאשר דירתם המשותפת בגבעתיים הושכרה בסך של 725 דולר ארה"ב לחודש. (כאשר, בימים אלה יסתיים מועד השכירות). 16. גרסתו של הבעל למהלך וקרות את הצדדים עד למועד הקרע, שונה לחלוטין מזו של האשה. 17. לטענתו של הבעל מיד ובסמוך לאחר שהודע כי מצבה הרפואי של האשה השתפר, (בטרם הודע על פריצת המחלה מחדש) קשרה האשה קשר רומנטי עם גבר זר, ומכאן קם הצורך בהגשת תביעותיה, במטרה לאלצו לגירושין עפ"י תכתיביה. בנוסף, מלין הבעל, בעיקר על חוסר תום לבה של אשתו בשכנועו כי יעזוב את בית המגורים, ומאז שכרה האשה למגוריה עם הקטינים דירה חלופית, ובכך מונעת היא את חזרתו של הבעל להתגורר עם משפחתו. 18. איני מוצאת לנכון בשלב מקדמי זה של פסיקת המזונות הזמניים להכנס למכלול הטענות הרבות שבין הצדדים, הן האישיות והן הרכושיות, וניתן למקד במסגרת החלטה זו את הבעיתיות בשאלות הבאות: האם בשלב זה הפסידה האשה את זכותה למזונות מבעלה? האם יש לחייב את הבעל בשלב זה בשכר הדירה המשולם על-ידי האשה לגבי הדירה אותה שכרה עבורה ועבור הקטינים? כיצד יש לחלק את דמי השכירות המשולמים (אם אכן חודש חוזה השכירות) בגין הדירה הרשומה על-שם הצדדים בגבעתיים? האם על הבעל לשלם בגין ובעבור הפיליפינית שנשכרה בעבור מתן עזרה לאשה בגין מחלתה?! 19. עוד יצויין, ולהשלמת פרק זה, כי בבש"א 6181/00 ובתמ"ש 62971/99, ביום 26.3.2000 ניתן צוו זמני על-פיו נקבעה משמורתם של הקטינים אצל אמם (היא המבקשת בבקשה זו) וסדרי הראיה בין הקטינים לבין אביהם, כזמניים, לאור העובדה שהצדדים לא התגוררו מזה חודשים, תחת קורת גג אחת במועד הגשת הבקשה, והם נקבעו כדלקמן: הביקורים יערכו פעמיים בשבוע בימי חול בין השעות 16:00 עד 20:00 ואחת לשבועיים בסופי שבוע בימי ו', מהשעה 16:00 ועד מוצאי שבת, בשעה 20:00. ג. הכנסות הצדדים מהמקורות השונים 20. לטענת האשה הכנסתה החודשית הכוללת מהמוסד לבטוח לאומי הכוללת קצבת נכות, וקצבת ילדים, ומפנסית נכות, מסתכמת נכון ליום 16.7.00, בסך של 8,000 ש"ח (להלן "המועד הקובע"). במועד הקובע טרם הודע האם דירת המגורים של הצדדים בגבעתיים תושכר, והאם ההכנסה בגין רכיב זה ובסך של כ- 720 דולר ארה"ב, תהיה קיימת למי מהצדדים. אולם, במועד הקובע, הודע על-ידי פרקליטה של האשה, כי חיוב שכר הדירה המתבקש במסגרת פסיקת המזונות הזמניים מופחת מ- 850 דולר ארה"ב לחודש, ל- 600 דולר ארה"ב לחודש, וזאת לאחר שהאשה שכרה דירה קטינה יותר, בעלות מוזלת. 21. לטענתו של הבעל הכנסתה של האשה בטרם פרוץ הקרע ומהמקורות השונים הגיעה לסך של 11,000 ש"ח לחודש, בתוספת הכנסתו של הבעל (כאיש צבא קבע), ובתוספת שכ"ד שהתקבל בגין הדירה בגבעתיים, הסתכמה ההכנסה החודשית המשותפת ב"קופה הכללית" בסך של 25,000 ש"ח. 22. אין מחלוקת כי אין פער משמעותי בנטען על-ידי האשה, ובזה הנטען על-ידי הבעל לגבי הכנסתו של הבעל (על-פי תלושי שכר משלטונות הצבא) והסכום לצורך פסיקת המזונות הזמניים, ובטרם הבאת הראיות, עומד על הסך של כ- 11,500 ש"ח לחודש. אין מקום בשלב הזה להכנס לאבחנה איזה מהחובות המנוכים ממשכורתו של הבעל חבה בהם האשה ובאיזה מהם לאו, וזאת יתברר במסגרת ההליכים הנוספים המתנהלים בין הצדדים. 23. לאור הפסיקה, אין לקבוע ממצא בשלב הזה שמסכת העובדות לעומקה אינה פרושה בפני בית המשפט, כי האשה הפסידה את זכותה למזונות. ראה לעניין זה בר"ע 69/97 "קאלף נ' קאלף" (שלא פורסם), להלן: "הלכת קאלף". 24. יחד עם זאת, משאין מחלוקת כי לרשותה של האשה מהמקורות השונים, בשלב הזה, ובנסיבות עניננו וכשאני ערה לנטען בכתבי הטענות, טעוני ב"כ הצדדים, וההשלמות לאחר המועד הקובע, הסך של לפחות 8,000 ש"ח לחודש, אין להוסיף לה למזונותיה, בכפוף למה שיפורט בהמשך לגבי המדור, והפיליפינית. יודגש ויובהר, שקלתי את טעוני האשה לעניין חיוב במסגרת מזונותיה הזמניים, ברכיב של תרופות טבעיות לצורך מלחמתה במחלתה, ובסך של 1,500 ש"ח לחודש (כפי שהוצג במועד הקובע) ובשלב זה איני רואה מקום להכנס לבחינת רכיב זה בנפרד משאר צרכיה, וכפי שפורטו בכתב התביעה. 25. הקרע בין הצדדים נפער חודשים רבים לפני שהוגשה תביעת המזנות קא עסקינן. הצדדים הצליחו לגבש ביניהם הסכמות כאלה ואחרות, בצילו של המשבר הקשה בגין מחלתה הקשה של האשה, וכפי שהודע, גם מחלתו של הבעל. על מנת שלא לפגוע במרקם העדין ובעיקר בשל סיבה זו, נראה בעיני כי בשלב הזה, ובמסגרת החלטה זמנית וראשונית זו, בענינם של הצדדים, לא נכון יהיה לקבוע קביעות כאלה ואחרות (בנושא מזונות האשה) אשר עלולות ליתן "יתרונות" למי מהצדדים, במקום שהצדדים יגייסו את כוחותיהם באמצעות פרקליטיהם המלומדים, לצורך גיבוש הסכם כולל, משלמצער לאור טעוני הצדדים שניהם, ואופי התביעות שהוגשו בתיק המאוחד, נראה כי "הקן המשפחתי" לא ישוב עוד להיות כזה, כפי שהיה בטרם החלו ההליכים המשפטיים. ד. מזונות האשה כאמור בסעיף 23 להחלטתי זו, בשלב הזה של פסיקת המזונות הזמניים, ובטרם הצגת הראיות, לא ניתן לומר כי הפסידה האשה את זכותה למזונות, כאשר אם יוכיח הבעל את טענתו בדבר קיום מערכת יחסים של האשה עם צד ג', הרי שיש להניח כי יחוייב ע"י הערכאה המוסמכת (בית-הדין הרבני) ליתן לה את גיטה, שכן תהיה "אסורה עליו", וממילא לא תהיה זכאית למזונות, אולם במידה, ולא יוכיח הבעל את שנטען על-ידו, ומשלא הביא ולו ראשית ראיה לנטען, הרי שאין לומר כבר בשלב הזה כי הפסידה האשה את זכותה למזונות. (וכאמור, לעניין זה ראה "הלכת קאלף") 26. על פי הדין, חובה נוספת המוטלת על הבעל עקב הנישואין, היא שישא בהוצאות רפואתה של אשתו. (ראה: "דיני משפחה" ד"ר ב. שרשבסקי, מהדורה רביעית מורחבת, הוצאת ראובן מס בע"מ ירושלים, עמ' 143 סעיף 24). 27. ישנם האומרים בין הפוסקים, שהחיוב לרפואת האשה איננו מדין מזונות, אלא עפ"י תקנה מיוחדת דרבנן, ועל כן גם אם לאשה אין הכנסה משל עצמה, וגם אם אומרת כי אינה מוכנה לעבוד ולהשתכר, עדיין חייב הבעל ברפואתה. יתרה מכך, לא תשמע טענתו של הבעל שאינו רוצה לשלם את הוצאות רפואתה של האשה "מפני שמחלתה נמשכת זמן רב מידי", אומנם, לפי המשנה והגמרא (כתובים נ"א א', נ"ב ב' ...) יכול הבעל לתת לאשתו במקרה כזה את כתובתה וגטה ובזה להשתחרר מחובת רפואתה, אלא שבענייננו, לא הודע בשלב זה, כי הבעל הגיש תביעה לגירושין, כנגד אשתו. 28. בענייננו, לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ומעיון במסמכים, נחה דעתי כי "הכנסתה" של האשה מתמצת מהכנסות גימלה, ביטוח, וקיצבה, והכל בגין מחלתה. לענין זה נפסק עוד בע"א 13/78 ספורטה נ' ספורטה פד"י ל"ב (ג) בע"מ 717-8, כי יש לראות את התגמול שהאשה מקבלת בגין נכותה כ"מעשה ידיה" שנועדו לספק לה צרכי מחיה, ועל כן, בבואנו לקבוע את דמי המזונות לאשה בנדוננו יש לראות באמור כהכנסה לכל דבר, ובסך הכולל המתקבל לידי האשה של 8,000 ש"ח יש לראות כ"מעשה ידיה". לא כן, לעניות דעתי, יש להתייחס לשכרה של ה"פיליפינית", ובסך של כ - 650 דולר ארה"ב לחודש, כבר בשלב הזה של פסיקת המזונות הזמניים, ואבהיר: בפרוץ המחלה אצל האשה (אפריל 1998) ובהחלטה משותפת, שכרו הצדדים את הפיליפינית, על מנת שתסייע לאשה בטיפול בקטינים, ולאור מחלת האשה, ובגדר "רפואתה". יודגש, שכירתה של הפיליפינית לעזרתה של האשה נבעה לאור ובשים לב למחלתה של האשה, כשהאב התגורר עם משפחתו, וגם הוא למעשה סייע בידה של אשתו בטיפול בקטינים. מזה חודשים רבים אין האב מתגורר עם אשתו והקטינים (כאשר לכל צד גירסה משלו לעצם אי המגורים המשותפים), אלא שזאת ניתן יהיה לברר רק בשלב הבאת הראיות. 29. מהותו של הצוו למזונות זמניים, הוא בשמירת המצב בעת, ובמועד, הגשת תביעת המזונות. לעניין זה: בר"ע/ ת"א 96 כהן נ' כהן (טרם פורסם). אין מחלוקת , כי בעת ההיא (3.8.99) נדרש הסכום גם עבור עוזרת הבית הפיליפינית (בס' 24 לכתב התביעה), ובסך של 2700 ש"ח. לא הוכחש כי הפיליפינית מצויה בבית הצדדים בהסכמת הבעל כשנה, לפני הגשת התביעה (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 16.7.00). 30. בנוסף, ובשל גילם של הקטינים מגיעים לאם דמי טיפול (לעניין זה: ע"מ (ת"א) 1018/93 "צימרמן נ' צימרמן" (לא פורסם)), משהיא זו המטפלת בהם, ולה נתונה בשלב זה המשמורת הזמנית בהם. למצער, בענייננו הודע, בישיבת ה - 16.7.00, כי לאחר שנראה היה כי מחלת הסרטן "נעצרה" בגופה של האם, בטרם הוגשה התביעה, הרי לאור ממצאים רפואיים, החלה היא בטיפולים, במועד קיומו של קדם המשפט, משהתגלו גרורות בגופה. כך, שלאור המפורט לעיל, גם כהשלמת מזונות לאשה בגדר "רפואתה", גם לאור זכאותה לדמי טיפול עבור הקטינים, וגם לאור מהותו של הצוו למזונות זמניים שמטרתו שמירת המצב הקיים במועד הגשת התביעה, יש מקום בשלב זה של פסיקת המזונות הזמניים, לפסוק בעבור תשלום שכרה החודשי של הפיליפינית, ועד לבירור מעמיק יותר במסגרת הבאת הראיות. 31. מדור: אכן רכיב זה גם הוא נכלל בגדר מזונותיה של האשה, אולם בענייננו , וכפי שפורט בהחלטה זו , למרות שהאב נשא בהסכמה בהוצאות המדור של האשה והקטינים בטרם הוגשה התביעה, הרי חלו שינויים וכפי שהודע, צומצם שכר-הדירה והועמד על הסך של 600 דולר ארה"ב לחודש, ואין בידיעה, באם הוארך חוזה השכירות עם הדיירים שהתגוררו בדירתם של הצדדים בגבעתיים, ובכל מקרה, בסופה של ההחלטה תינתן לצדדים האפשרות להגדיל את "הכנסתם" בהמשך השכרתה של הדירה ובהסכמה, ומכל מקום לא יחוייב הבעל בשלב זה בגין מדורה של האשה בגדר מזונותיה. האב יחוייב, כפי שיפורט בהמשך, בחלקם של הקטינים במדור, ובהוצאות המדור. ה. מזונות הקטינים 32. הקטינים: ירדן בת 6.5 שנים, ומתן בן 3 שנים, הינם בגדר "קטני קטינים", ולגביהם חייב האב במזונותיהם/ צרכיהם ההכרחיים באופן אבסולוטי מכוח הדין החל עליו. נוסחו של סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט 1959: "3.(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה. (ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי,חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה." 33. בפסיקה הוכרו הצרכים ההכרחיים , ככוללים: מזון, לבוש, מדור, חינוך, ובריאות. ובצרכים אלה יחוייב האב לא על-פי עושרו, כך שאלה שווים לעשיר ולעני. ראה: ע"א 519/81 פורטוגז נ. פורטוגז, פד"י לו (3) 461 ע"א 210/82 גלבר נ. גלבר, פד"י לח (2 ) 20 יחד עם זאת, נקבעים הצרכים ההכרחיים של הקטינים על פי שני מישורים: א. צרכים הכרחיים - מינמליים של קטין, שהוא חלק מאוכלוסיית הקטינים - ובמישור זה אין התמקדות בקטין ספציפי. ב. צרכיו ההכרחיים המינמליים הנוספים של הקטין נשוא התובענה, קא עסקינן. 34. בענייננו פורטו צרכי הקטינים בס' 24 ו' לכתב התביעה, ולצרכים אלה יש להוסיף את חלקם בהוצאות המדור באופן גלובלי, משהאב החייב במזונותיהם, אינו מתגורר עמם וכן את חלקם במדור, אשר בשלב זה, של מזונות זמניים ומשהודע הסכום המשתלם עבור המדור (600 דולר ארה"ב) ולאור הפסיקה, יהווה 40% מהסך המשתלם . (ראה לעניין המדור: ע"א 52/87 הראל נ. הראל, פד"י מג (4 ) 205 לעניין הוצאות המדור: עע"מ (ת"א) 9/98 רותם נ. רותם, (לא פורסם). 35. לאור שפורט, ולאחר שעיינתי בס' 24 לכ' התביעה (פירוט צרכי הקטינים) ובשלב זה של מזונות זמניים, יש בדעתי לפסוק עבור שני הקטינים, בעבור צרכיהם ההכרחיים בתוספת סכום גלובלי להוצאות המדור (לפי 40%) וחלקם במדור (240 דולר ארה"ב) את הסך של 3,860 ש"ח לחודש. 36. כמפורט, לאם יש לשלם הן בעבור מזונות הקטינים, והן בעבור הפיליפינית, לאור הכנסתו של האב, בסך של כ- 11,000 ש"ח לחודש, (לאחר הורדות חובה בלבד) ומשאף לא הוכחש כי הסך המופקד מידי חודש לחסכון, בעבור הילדים מטעמו, הינו 1500 ש"ח אשר בעיתות מצוקה (אם זו העת מבחינת האב) יש להעדיף את המצב הקיים (תשלום לפיליפינית) בעבור צרכי הקטינים, מהמשך חסכון לעתיד. 37. מועד תשלום המזונות : הבעל מעלה טענת חוסר תום לב כלפי האשה, בכך, שלגרסתו שכנעה אותו לעזוב את הבית השכור, שכרה מדור נפרד, וזאת בטרם הודע לו לגירסתו, על הגשת התביעה, אשר לגרסתו היה זה בחודש מרץ 2000, ומכאן שנכנס להוצאת מדור לעצמו שנכפתה עליו. בנוסף, טוען הבעל כי עד למועד קיומו של קדם המשפט (16.7.00) הועבר שכר הדירה מהדירה בגבעתיים (725 דולר ארה"ב) במלואו, לידי האשה, ועל כן יש להביא גם זאת בחשבון. 38. האשה מכחישה את העובדה שהבעל ידע על הגשת התביעה רק במרץ, אולם אינה מכחישה את קבלת דמי השכירות לידיה ובסך של 725 דולר ארה"ב, עד לפחות לחודש יולי 2000. 39. לאחר שעיינתי במסמכים, בטעוני הצדדים, ומשאנו מצויים בשלב זמני זה, יש בדעתי לפסוק את המזונות הזמניים החל מחודש מרץ 2000, כאשר החשבון הסופי לעניין זה יבוצע בפסק הדין הסופי. 40. לעניין הדירה בגבעתיים יש בדעתי להורות כך: היה והצדדים ישכירו בהסכמה את הדירה אני מורה לב"כ הצדדים לשמש כנאמנים עבור הצדדים לצורך ביצוע האמור, תוך חלוקת התמורה בחלקים שווים לידיהם, וזאת עד להחלטה אחרת. היה ולא יבוצע האמור, אשקול מתן צוו לפירוק השיתוף בדירה זו, בקדם המשפט הבא. 41. לאור כל המפורט, ובמסגרת פסיקת המזונות הזמניים, אני מורה כדלקמן: א. האב ישלם לידי האם ובכל 3 לחודש, למפרע לאותו חודש, והחל מיום 3.3.00, את הסך של 6,560 ש"ח לחודש, כדמי מזונות זמניים (עבור הקטינים, ועבור תשלום חודשי לפיליפינית). ב. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, ויעודכנו אחת לשלושה חודשים, ללא הפרשים למפרע. ג. המדד הבסיסי לצורך חישוב עליית דמי המזונות יהיה מדד חודש מרץ 2000, אשר פורסם ביום 15.4.00. ד. סכום שלא ישולם במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. ה. קצבת הילדים של המל"ל תשולם לידי האם ותיווסף לדמי המזונות החודשיים. ו. הפרשי מזונות העבר מיום הגשת התביעה ישולמו ב- 5 תשלומים חודשיים רצופים ושווים ויוספו לסכומי המזונות שישולמו החל מיום 3.9.00. ז. הפרשי מזונות העבר ישאו ריבית והצמדה כחוק, מהמועד שנקבע לתשלומם כאמור בהחלטה זו, ועד לתשלומם בפועל. ח. כמו כן, מוחלט כמפורט בסעיף 40 להחלטה, וזאת החל מהחודש בו הושכרה הדירה (אם הושכרה), לאחר מועד הגשת התביעה למזונות. י. מוזמן בזאת תסקיר פקידת סעד מהאגף לשרותים חברתיים אשר בעיר מגורי הקטינים, אשר מתבקש כי יגיע בתוך 45 יום. פקידת הסעד לסדרי דין מתבקשת לפרט לגבי מערכת היחסים בין הקטינים לכל אחד מההורים, ליתן המלצות לגבי המשמורת וסדרי הראיה, בשים לב לסדרי הראיה הזמניים, שנקבעו על ידי בית המשפט. 42. נקבעת ישיבת קדם משפט נוספת ליום 19.10.00 בשעה 09:00. 43. המזכירות תשלח עותק החלטתי לב"כ הצדדים, ולאגף לשירותים חברתיים, לצורך הזמנת התסקיר. מזונות