סמכות טבועה

מהי סמכות טבועה ? מהי הסמכות הטבועה של בית המשפט ? בד"נ 22/73 יגאל בן שחר נ. מחלב פד"י כח (2) 91 התעוררה השאלה "האם בכוחו של בית המשפט להושיט סעד לחייב על פי פסק דין בהסכמה, אשר לא פרע את חובו במועד שנקבע בפסק הדין, מחמת כורח נסיבות שארעו לאחר מתן פסק הדין ושלא היתה לו שליטה עליהם ? על סוגיה זו השיב בית המשפט פה אחד, בהרכב חמישה שופטים, בחיוב. בפרשת בן שחר נקבע על ידי בית המשפט העליון כי לבית המשפט סמכות טבעית להושיט סעד מחמת כורח נסיבות שאירעו לאחר מתן פסק הדין. סמכות טבעית זו הינה הביטוי החיצוני לחוש הצדק הפנימי של השופט. גם במסגרת דיני היושר ניתן למצוא ביסוס למתן סעד במקרה זה. ישנם מקרים שבהם בתי המשפט הסתמכו על כוחם לעשות דין צדק על מנת לפתוח מחדש או לתקן פסק דין כדי להציל אדם מעוול או ממעשה הונאה. בתי המשפט חרדים במיוחד להגן על זכויותיהם של קטינים או אחרים פסולי דין, ובדרך כלל נקטו בדעה שלא יורשה לשום צו או פסק דין לפגוע בזכויותיהם של אנשים כאלה כאשר מחמת שינוי בתנאים נדרשת התערבות להגנתם, וזאת מתוך ההשקפה הרחבה כי הסמכות לגבי עניינים אלה היא מלאה ורצופה. סמכות טבועה היא בטבע בריאתו של בית המשפט, גם אם זו לא הוענקה לו בחוק הכתוב. זוהי סמכות הדרושה לבית המשפט כדי שיוכל למלא את תפקידו לעשות משפט צדק. הפעלת סמכות טבועה לצורך שינוי פסק הינה רק במקרים נדירים ביותר. בבש"א 79/82 ארגמן בע"מ נ' ברנפלד פ"ד לו (1) 393, פסק השופט שלמה לוין בעקבות ד"נ 22/93 בן שחר נ' מחלב לבית המשפט סמכות טבועה להאריך מועד שנקבע בפסק דין לעשות דבר אם אי עשייה נובעת מסיבות שלא היתה למבקש שליטה עליהן, והארכת המועד נחוצה לעשיית צדק. יש להאריך את המועד לביצוע הדבר שנקבע בפסק דין רק במקרים נדירים ביותר כאשר עשיית הצדק היוצאת מאי העתרות לבקשה קשה ביותר. יש להבחין בין עצם ההכרה בקיום "סמכות טבועה" לבין הנסיבות העובדתיות ליישומה. על מבקש השינוי להוכיח כי יגרם לו אי צדק חמור אם השינוי לא יבוצע. על פסק בעניין החזרת קטין חטוף לפי חוק האמנה אין חל הכלל של שינוי נסיבות המאפשר הגשת תביעה חדשה כפי שהדבר נהוג במשפטי המזונות ובמשפטי המשמורת. ביטול פסק דין חלוט להחזרת קטין חטוף ראוי שיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ביותר, מבחינת המצב הבלתי נסבל שנקלע הקטין וחומרתו. פרשנות אחרת עלולה הייתה לסכל את כל מטרת חוק אמנת האג ולהפכו לאות מתה. האמנה היא תשובתה של הקהילה הבינלאומית לתופעה הקשה של חטיפת ילדים על ידי הורה והעברתם למדינה אחרת. סמכות שיורית