גזר - דין 1. כתב האישום הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של סיוע להחזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון לפיו, יוחסה לנאשם בכתב האישום המתוקן העבירה הנ"ל, חלף עבירת החזקת הסם שלא לצריכה עצמית, שיוחסה לו בכתב האישום המקורי. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. 2. העובדות המקימות את העבירה בה הורשע הנאשם הן כדלקמן : בחודש אוגוסט 2006, החזיק (להלן : "נדיר") בתא המטען של רכבו, סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של 1574.16 גרם שלא לצריכה עצמית. נדיר השאיל, במועד הנ"ל, את הרכב לנאשם, כשהסם נמצא בתא המטען. נדיר טלפן לנאשם ואמר לו כי בתא המטען שקית שחורה שעולה הרבה כסף, שלא יסע עם השקית כיוון שזה מסוכן, ושישים אותה בביתו של הנאשם, בטרם יסע עם הרכב. הנאשם החביא את שקית הסמים בארון המטבח שבביתו. בחודש אוקטובר 2006 או בסמוך לכך, בדק הנאשם את תכולת השקית וראה, כי היא מכילה סמים. נדיר ביקש מהנאשם כי יחזיר לו את השקית, הנאשם חיפש את השקית בארון בביתו, אולם היא לא היתה שם והנאשם הודיע זאת לנדיר ואמר שיחפש אותה. השקית לא נמצאה, הנאשם הודיע לנדיר כי היא אבדה ונדיר אמר לנאשם כי השקית עולה כסף רב ויש אנשים שמחכים לה. אמו של הנאשם מצאה את השקית בתאריך 22.12.06. הנאשם החזיק בסמים עד לתאריך 23.12.06, במועד זה מסר הנאשם את השקית לאחיו אלכס, על מנת שימשך להחזיק בסמים. אלכס החזיק בסמים עד שנמסרו לידי המשטרה בתאריך 25.12.06 בשעה 09:00, על ידי הנאשם. 3. מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי הנאשם רווק בן 36, אשר טרם מעצרו התגורר בבית אמו ועבד בשוק. הנאשם עלה ארצה מקווקז בהיותו בן 20. להתרשמות קצינת המבחן, מדובר באדם מופנם, המתקשה להביע את עצמו מבחינה רגשית. בשיחה עמו, הביע הנאשם מערכת ערכים ותפקוד נורמטיבי במרבית תחומי חייו ולא ברורה מעורבותו הנוכחית. מעברו עולה, כי הנאשם נולד למשפחה שמנתה 5 אחים וזוג הורים. אביו נרצח בהיותו בן 7 ולדבריו, אינו יודע פרטים על אירוע זה. אמו גמלאית ולדבריו, היא סובלת ממחלה קשה. הנאשם שיתף, כי קיים קשר טוב בין אחיו והם מנהלים אורח חיים נורמטיבי, פרט לאחד מאחיו. לדברי הנאשם, הוא השלים 12 שנות לימוד בבי"ס מקצועי. הוא גוייס לצבא והשתחרר לאחר מספר חודשים, בשל בעיות משמעת. מאז ועד היום עבד בעבודות שונות ומזדמנות. ביחס לעבירה הנדונה, הנאשם הודה בביצועה ולקח עליה אחריות. לדבריו, הוא פנה לחברו בבקשה לקבל את הרכב לביצוע נסיעה פרטית. הנאשם שיתף בהשתלשלות האירועים המפורטים בכתב האישום וכי בכוונתו היה להחזיר את השקית לחברו ולא התעניין בתכולתה, אולם בשיחה התקשה להסביר מדוע לא החזיר את השקית לחבר, בסמוך לאחר קבלתה. הנאשם שיתף, כי לאחר מספר חודשים חברו ביקש את השקית, אך הוא לא מצא אותה. בעקבות כך הגיעו למקום עבודתו אנשים שאיימו עליו. הנאשם שיתף בתחושות פחד ולחץ, בעקבותיהם לווה מחבר אחר סכום כסף ומסר עבור מה שהיה בשקית. משיחה עם הנאשם עלה, כי מאוחר יותר הבין שמדובר בסמים וכי אמו מצאה את השקית בסמוך למעצרו. קצינת המבחן התרשמה, כי באותה תקופה הנאשם היה בקשר עם חברה שולית, אם כי לא ברור עד כמה היה מודע לכך. בשיחה עמו הציג עצמו הנאשם כפאסיבי והיה קשה להבין את מלא הדינאמיקה שהובילה לביצוע העבירה וחלקו בה. הנאשם בשיחה הביע חרטה וצער על התנהגותו באירוע וקצינת המבחן התרשמה, כי ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו היו משמעותיים עבורו וכי הנאשם מודע לחומרת מעשיו. מעיון ברישומו הפלילי עולה, כי מדובר בעבירה ראשונה לנאשם. הנאשם עבר מספר בדיקות שתן לגילוי שרידי סם. מתוכן תוצאותיהן של מרבית הבדיקות עולה, כי הן נמצאו ללא שרידי סם. תוצאות הבדיקה האחרונה טרם הגיעו. בהתייחס לשאלת אי ההרשעה, כבקשת הסנגור, סברה קצינת המבחן, כי לא קיימות נסיבות מיוחדות לאי הרשעה. לאור כל האמור, המליצה קצינת המבחן על עונש חינוכי של 250 עבודות שירות לתועלת הציבור לצד עונש מותנה. 4. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש עמד על נסיבות החזקת הסם על ידי הנאשם, כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן. ב"כ המאשימה הסכים, כי נסיבות החזקת הסם במקרה דנן שונות מנסיבות החזקת סם במקרה "רגיל", אם כי, לדבריו, הן עדיין חמורות כשלעצמן. עוד עמד ב"כ המאשימה על העובדה, כי מדובר בהחזקת כמות סם אדירה. לטענת ב"כ המאשימה, חומרת מעשי הנאשם מורכבת משני נדבכים : האחד, שיתוף פעולה של הנאשם עם נדיר וההסכמה להסתיר את שקית הסם. לדברי ב"כ המאשימה, גם אם בשלב זה הנאשם לא ידע על תוכן השקית, הרי ברור שמדובר בעצימת עיניים. השני, והוא העיקרי, כי לאחר שהנאשם מצא את השקית, הוא לא הסגירה לידי המשטרה ולא היתה לו בעיה להחזיק את השקית בידיעה על כמות הסם וכל שעניין אותו הוא לקבל את כספו חזרה. לטענת ב"כ המאשימה, בסופו של דבר החזרת הסם באה רק לאחר שכשלו מאמצי הנאשם לקבל את כספו בחזרה ונמשכו מעשי הסחיטה וכאקט להפסקת מעשי הסחיטה. ב"כ המאשימה עמד על הנזק הפוטנציאלי הטמון בכמות של 1.5 ק"ג הירואין, לו היה הסם מופץ. ב"כ המאשימה טען, כי גם כאשר מדובר בנאשם נטול עבר פלילי וגם אם אין טענה כי הנאשם הוא נדבך מרכזי בשרשרת הסם, עדיין חומרת העבירה הינה משמעותית. ב"כ המאשימה סבור, כי המלצת שירות המבחן אינה עולה בקנה אחד עם חומרת העבירה וכי העונש הראוי, לדבריו, הוא מאסר בפועל ארוך, מאסר על תנאי וקנס. 5. ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש טען, כי עובדות כתב האישום המתוקן ביחד עם עובדות כתב האישום שהוגש כנגד נדיר, יש בהן, לטענתו, כדי להצדיק את העונש שהומלץ על ידי שירות המבחן. לטענת ב"כ הנאשם, כעולה מכתב האישום שהוגש כנגד נדיר, הרי שהאחרון קשר קשר עם אחרים לסחוט באיומים ובכוח כסף מהנאשם. הנאשם נאלץ לשלם 45,000 $ במזומן בעבור אותה שקית. הנאשם אויים, הוכה ונשדד על ידי נדיר וחבריו. לטענת ב"כ הנאשם, משפחת הנאשם התגייסה לעניין, כאשר אחי הנאשם- אברהם פנה לנדיר וביקש ממנו לקחת את השקית ולהחזיר את הכסף, אך נדיר סרב. כמו כן, אחי הנאשם- אלכס והנאשם הם אלו שהביאו את השקית אל תחנת המשטרה. לטענת ב"כ הנאשם, כ"אות הוקרה" על מעשיהם, הנאשם ואחיו אלכס, נעצרים, מוכים ומוגש כנגדם כתב אישום והם אף העידו כעדי תביעה כנגד נדיר, כשלטענת ב"כ הנאשם, אין צורך לומר שהדבר קשה מאוד. כמו כן, הם מפוטרים מעבודתם וחווים חורבן כלכלי. ב"כ הנאשם, בהתייחס לטענת המאשימה, כי לנאשם אין חלק עיקרי בהפצת הסם, טען כי אין מחלוקת שהסמים שייכים לנדיר והוא זה שסחט את הנאשם ועל אף זאת המדינה מגישה כנגד הנאשם כתב אישום. לדבריו, מדובר באדם אומלל, שעבר מסכת התעללות קשה וחטאו הוא לא בזה שהוא חלק משרשרת הפצת הסם, אלא בגלל שהוא לא גילה אזרחות טובה ולא הלך לתחנת המשטרה ביום הראשון כדי להסגיר את השקית ובכך לוותר על כספו. ב"כ הנאשם טען, כי די באותם חודשים בהם שהה הנאשם במעצר ממש ובמעצר בית מלא, כשהוא מנותק מבית אמו, שהיא אשה חולה. ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, שלטענתו, היא סבירה בנסיבות העניין. 6. העבירה בה הורשע הנאשם היא חמורה. הנאשם סייע לאחר להחזיק כמות אדירה של סם מסוכן מסוג הירואין, שאין ספק ששווייה רב. אין צורך להכביר במילים בדבר החומרה הנודעת אף לסיוע להחזקת כמות אדירה של סם המוות, כבענייננו. אף אם, מלכתחילה לא ידע הנאשם באופן פוזיטיבי כי מדובר בסם מסוכן, הרי שגם בשלב ההתחלתי של קבלת השקית לרשותו, הנאשם ידע כי מדובר בחומר שאחזקתו אסורה וששוויו רב. מאוחר יותר, בדק הנאשם את תכולת השקית וראה כי היא מכילה סמים ואף על פי כן, המשיך להחזיק בה, עד שהתבקש להחזירה, שאז, כך על פי עובדות כתב האישום, לא מצאה במקום מחבואה. בעקבות זאת, היה הנאשם נתון לסחיטה בכוח ובאיומים מצד אותו נדיר וחבריו ולאחר שנמצאה השקית, המשיך הנאשם להחזיקה עוד מספר ימים עד שהובאה על ידיו לתחנת המשטרה. אכן, הנאשם הוא זה שהביא את הסמים למשטרה, אך הוא עשה זאת על מנת להפסיק את מעשי הסחיטה כלפיו. וביחס לאלה, לא ניתן לומר כי מדובר בקורבן תמים. בשיחתו עם שירות המבחן, התקשה הנאשם להסביר מדוע לא החזיר השקית לחברו בסמוך לתחילת האירוע והדבר אומר דרשני. אין לקבל טענת הסניגור כאילו כל חטאו של הנאשם הוא בזה שלא גילה אזרחות טובה בכך שהוא לא הלך לתחנת המשטרה ביום הראשון כדי להחזיר את השקית ובכך לוותר על כספו, ובמקום זאת ניסה להחזיר את השקית לנדיר בתמורה לכספו, שהרי, על פי העובדות בהן הודה הנאשם, הנאשם נדרש להחזיר את השקית רק בחודש אוקטובר, דהיינו כחודשיים לאחר שקיבל אותה לחזקתו ועל פי העובדות בנ/1 - הוא כתב האישום שהוגש כנגד נדיר, החלה מערכת הסחיטה כלפי הנאשם כחודשיים נוספים לאחר מכן, בחודש 12/06. קצינת המבחן התקשתה להבין את מלוא הדינאמיקה שהובילה לביצוע העבירה וחלקו של הנאשם בה ואכן, נראה, כי הנאשם לא פרס בפני קצינת המבחן את התמונה המלאה. בהתחשב באמור לעיל, נראה, כי אין הלימה בין המלצת שירות המבחן לבין חומרת העבירה. לזכות הנאשם שקלתי את הודאתו ואת העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי. על אף האמור לעיל, זקפתי לזכות הנאשם את העובדה שהנאשם הוא זה שהביא את הסם למשטרה. אלמלא זאת, היה עונשו של הנאשם חמור בהרבה, זאת על מנת להלחם מלחמת חרמה בתופעה של החזקת סמים מסוכנים. [ ראו והשוו ע"פ 4381/05 פאיז אבו זקיקה נ. מ"י , בו נדחה ערעורו של המערער כנגד גזר דינו של בית משפט זה, אשר הטיל עליו 48 חודשי מאסר בפועל, בגין החזקה של כ - 100 גרם הרואין וכן ע"פ 4938/00 כרים זידאן נ. מ"י, בו נדחה ערעורו של המערער על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, בו הוטלו עליו 4 שנות מאסר בפועל בגין החזקת כ- 52 גרם הרואין ומאזניים. שני המערערים היו נטולי עבר פלילי ]. 7. לפיכך, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני דנה את הנאשם לעונשים כדלקמן : א. אני דנה את הנאשם ל- 8 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 25.12.06 ועד ליום 01.02.2007. ב. אני דנה את הנאשם ל- 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים. ג. אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך של 50,000 ₪ או שלושה חודשי מאסר תמורתו. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון. החזקת סמיםסמים