פסק דין 1. התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה כספית על סך 12,208,300 ₪ . לטענתה, עקב החלטת הנתבעים לפטור מחובת מכרז רכישת ציוד למעבדה, נגרמו לה הנזקים הנתבעים. 2. התובעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, במכירה ותחזוקה של מאבחנים וריאגנטים לבדיקות דיאגנוסטיות לצרכים רפואיים ותחזוקתם (להלן "המאבחנים"). התובעת היא גם המפיצה הבלעדית של ציוד דיאגנוסטי בישראל, המיוצר או משווק על ידי חברה מגרמניה בשם ROCHE DIAGNOSTICS GMBH ( להלן "רוש"). בין היתר, משווקת התובעת מאבחן של חברת רוש בשם מודולר (להלן " המודולר"), שהינו מאבחן המורכב ממספר מודולים, הניתנים לחיבור בשיטת הלגו. 3. הנתבעת מס' 1 (להלן "מכבי" ו/או "הנתבעת") הינה קופת חולים , כהגדרתה בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב- 1992 (להלן "חוק חובת המכרזים"). 4. הנתבעת מס' 2 (להלן "ד"ר בית-אור") הינה מנהלת מחלקת המעבדות במכבי. 5. לקראת שנות ה- 2000 החליטה מכבי להקים מעבדת על, אשר תרכז את הבדיקות הדיאגנוסטיות הרפואיות מכל הארץ. בין היתר, היתה המעבדה אמורה לבצע כ- 50,000 בדיקות כימיה ליום (הכוללות בדיקות דם, שתן וכד') ולצורך כך נדרשה רכישת מאבחנים חדשים, ברמה גבוהה , שיספקו תוצאות מהימנות. 6. לאחר בדיקות שערכה, פנתה מכבי לחמש חברות מובילות בתחום המאבחנים, ובינהן התובעת, הציגה בפניהן את הפרוייקט ואת דרישותיה והזמינה קבלת הצעות למאבחנים. לטענת מכבי, בין יתר הדרישות, הובהר לחברות המשתתפות כי תדרש בדיקת אמת למאבחנים, במסגרתה תבחן יכולת המאבחנים להתאים לדרישותיה. בחינה שכזו צריכה להתבצע במעבדה של מכבי, על חשבון הספק בישראל. הליך הבחינה מכונה "אבלואציה". 7. בסוף שנת 2000 החליטה הנתבעת לרכוש עבור המעבדה מאבחנים מחברת מדיטכניקה בע"מ (להלן "מדיטכניקה") של חברת אולימפוס מסוג 5400AU (להלן "מאבחני אולימפוס"). המאבחנים נרכשו בהליך של פטור ממכרז. 8. בתביעתה טוענת התובעת כי הפטור ממכרז ניתן שלא כדין, ביו היתר כתוצאה ממעשה מירמה של שתי הנתבעות, כאשר פטור זה שלל ממנה את הזכות להשתתף במכרז וגרם לה נזקים. מנגד טענה מכבי כי התובעת היא זו שפרשה מרצונה מההליך, מאחר וסרבה לבצע את האבלואציה וכי כל הליך רכישת המאבחנים למעבדת העל נעשה באופן מקצועי, יסודי ושיוויוני. עוד טענה מכבי כי טענת התובעת כי עמדה בתנאיה משוללת יסוד, והראיה כי התובעת הגישה תביעתה רק שנתיים לאחר רכישת המאבחנים ממדיטכניקה. 9. הדיון פוצל באופן שבשלב ראשון נידונה שאלת האחריות של הנתבעות, כאשר השאלה המרכזית במסגרת זו הינה האם הפטור מחובת המכרז ניתן כדין. 10. תקנה 3 לתקנות חובת המכרזים , התשנ"ג- 1993 (להלן "התקנות") קובעת כי: "התקשרות ...לחוזה לביצוע עסקה בטובין... או לרכישת שירותים , אינה טעונה מכרז , אם היא אחת מאלה: (29) התקשרות עם מי שלפי זכויות מכח דין או בהתאם למצב הדברים בפועל הוא היחיד שמסוגל לבצע את נושא ההתקשרות, ובלבד שמי שהסמכות המקצועית במשרד לאותו ענין חיווה דעתו בכתב על כך שהמתקשר הוא היחיד כאמור, והמנהל הכללי של המשרד אישר את ההתקשרות". אין מחלוקת כי התקנות חלות על הנתבעת וכי בפועל מנכ"ל הנתבעת, מר שבתאי שביט, נתן אישור להתקשרות בפטור ממכרז. השאלות העומדות להכרעה, כפי שעולה מסיכומי הצדדים הינן כדלקמן: א. האם האישור שניתן על ידי מר שביט ניתן על סמך מידע מוטעה/שקרי שהוצג לו על ידי ד"ר בית אור. ב. האם מדיטכניקה היתה "המתקשר היחיד שהיה מסוגל לבצע את נושא ההתקשרות". ג. האם התובעת "סרבה" לבצע אבלואציה של המאבחן. 11. השתלשלות העניינים עד רכישת המאבחנים על ידי הנתבעת הובאו בהרחבה בסיכומי שני הצדדים ולפיכך אביאה להלן בקצרה, כפי שעולה מתצהירה של ד"ר בית אור (נ/ 1): א. ביום 3.11.98 הועברה למנכ"ל הנתבעת, מר שביט , הצעה להקים מעבדה מרכזית, שתרכז את כל הבדיקות הדיאגנוסטיות של הנתבעת. ב. לאחר שנתקבלה החלטה עקרונית בדבר הקמת המעבדה הקימה הנתבעת ועדת היגוי לכימיה, בה נטלו חלק מנהלי המעבדות המחוזיות אצל הנתבעת, לרבות ד"ר בית אור וד"ר דינה נוף. ג. במסגרת הליכי הקמת המעבדה בנתה הנתבעת מערכת אוטומציה הקולטת מבחנות המגיעות מ- 240 תחנות איסוף , מאשרת וממיינת באופן אוטומטי את המבחנות ומעבירה אותן למאבחנים שונים, הדוגמים אותן אוטומטית. ד. המאבחנים שהיה על הנתבעת לרכוש היו צריכים לעמוד בדרישות הספק הנובעות מקיומו של קו יצור ובמגבלות המקום של המעבדה. מאבחנים כאלה לא היו מוכרים אותו זמן בשוק בישראל. ה. בחודש יולי 1999 התפרסמה בירחון בינלאומי סקירה של ד"ר ריימונד אלר, הנוגעת ל- 22 מאבחנים המיוצרים בידי 7 חברות בינלאומיות. ו. לאחר בחינת הנתונים שהתפרסמו בסקירה, פנתה הנתבעת בקיץ 1999, ל- 5 יצרניות מאבחנים שהופיעו בסקירה הנ"ל, והזמינה אותן להציג בפניה מאבחנים רלבנטיים. במסגרת הפניה הועברו לחברות פרטים על דרישות המעבדה ונערך יום עיון לשם הצגת המאבחנים. ז. התובעת הציעה לנתבעת מאבחן של חברת רוש וכן הוצעו מאבחנים על ידי 3 חברות נוספות (כאשר חברת BAYER פרשה ולא הציעה מאבחן העונה על הדרישות). ח. אחר בחינת המאבחנים הגיעה הנתבעת למסקנה כי כל המאבחנים שהוצעו עומדים תיאורטית בדרישותיה והיא החלה להערך להליך בדיקה של המאבחנים. ט. בחודש יולי 2000 נסעה ד"ר בית אור לפריז לבחון מערכת מיחשוב למעבדה, ובין היתר ביקרה באתרים בהם מוצבים מאבחנים. מאבחנים של חברת BECKMAN COULTER ו- ABBOT הודגמו בעבודה. המאבחן שהציעה התובעת, מאבחן רוש, לא הודגם במהלך עבודה ובכל מקרה, לטענת הנתבעת , הוא לא התאים לצרכי הנתבעת. י. הנתבעת ביקשה מהמציעים לערוך אבליואציה של המאבחנים. האבליואציה נערכת כאשר המאבחן מוצב במעבדה של הנתבעת למשך מספר שבועות (על חשבון הספק בישראל) ונערכים נסיונות בדיקה שלו. יא. לטענת הנתבעת, שני ספקים הסכימו להציב את המאבחנים במעבדה לצורך ביצוע האבליואציה ואילו מר סלטון, מטעם התובעת התנה ביצוע האבליואציה בכך שהנתבעת תתחייב לרכוש את המאבחן, במידה ויתאים לצרכיה. יב. ד"ר בית אור מצהירה כי אמרה במפורש למר סלטון כי הנתבעת לא מסכימה לדרישתו להתחייב לרכוש את המאבחן וכי היה ברור לתובעת כי משמעות דרישתה היא "הפסקת התמודדותה" ומר סלטון הודיע לה כי התובעת לא תעמיד מאבחן לאבליואציה. עוד הצהירה כי לאחר מכן התובעת לא פנתה לנתבעת ולא הציעה לבצע אבליואציה של המאבחן. יג. הנתבעת ביצעה אבליואציה למאבחן מתוצרת חברת BECKMAN COULTER ונמצא כי אינו מתאים לדרישותיה. הודעה מתאימה נמסרה לועדת ההיגוי במכתב מיום 25.7.00. יד. חברת ABBOTT פרשה מההליך לאחר שהמאבחן המוצע על ידה לא היה מוכן לייצור במועדים הרלבנטיים. טו. בחודש ספטמבר 2000 החלה אבליואציה של מאבחן אולימפוס ונמצא כי הוא היחיד שעונה על דרישות הנתבעת. טז. לאחר בחינת כל החלופות על ידי כל הגורמים המקצועיים אצל הנתבעת, פנתה ד"ר בית אור במכתב מיום 6.12.00 (ת/ 3) אל ועדת המכרזים של הנתבעת, בבקשה לאשר כי מאבחני אולימפוס הינם היחידים המתאימים לדרישות הנתבעת וליתן פטור ממכרז. במכתב מציינת ד"ר בית אור כי נבחן מאבחן של חברת קולטר ומאבחני מדיטכניקה וכי : "2700 - AU מתוצרת חברת אולימפוס (לחברת אולימפוס קיים מכשיר 5300 - AU בעל הספק פי שניים מה- 2700 - AU שנבדק והוא זה שאנו מבקשים להכניס ל- MEGALAB ).... מסיכום האבליואציות עולה כי המכשירים מתוצרת אולימפוס הינם המכשירים בעלי ההספק הגבוה ביותר עם יכולת להתאים מכשירים גם למעבדת חיפה - מכשיר ה- 2700 - AU ול- MEGALAB ה- 500 - AU.... המכשיר של חברת אולימפוס אותו אנו מבקשים להכניס למעבדות הינו מכשיר שעובד כבר שנים רבות במעבדות רבות בעולם לשביעות רצונם המלאה של המשתמשים. לאור האמור לעיל ולאחר ניתוח האבליואציות של המכשירים שנבדקו וניתוח של כל מה שקיים היום בשוק אנו מבקשים להצהיר כי מכשיר האולימפוס הינו היחיד המתאים להחליף את המערכת הקיימת במעבדות הקופה וזאת בשל היותו היחיד העומד בקצב הדרוש לעבודה וכן היחיד שמתאים בלוח הזמנים להכנס למעבדות הקופה. אנו מבקשים להבהיר כי הריאגנטים מתוצרת חברת אולימפוס המסופקים בארץ על ידי חברת מדיטכניקה הינם היחידים המתאימים לשימוש במכשיר. חברת אולימפוס תעמיד מכשירים מסוג 5300 _ AU ב- MEGALAB ומכשירים מסוג 2700 - AU במעבדה בצפון וכן מכשירים מסוג 5400 - AU בכל מעבדות המוקד של הקופה. לאור זאת אנו מבקשים פטור מועדת המכרזים לביצוע העיסקה הואיל וחברת מדיטכניקה הינה הספק היחיד המספק ריאגנטים לביצוע בדיקות כימיה במכשיר האולימפוס וכן הוא הספק הבלעדי לספק ולתת שירות למכשירים אלו בארץ". יז. בתאריך 10.12.00 פנתה גם גב' דבורה אלישקביץ , מנהלת מחלקת הרכש הרפואי של הנתבעת, אל ועדת המכרזים, בבקשה לאשר בקשתה של ד"ר בית אור לפטור ממכרז. יח. לאחר שועדת המכרזים קיבלה הסברים מד"ר בית אור ומגב' אלישקביץ, היא דנה בישיבה מיום 10.12.00 בבקשה והחליטה להמליץ בפני מנכ"ל הנתבעת ליתן פטור ממכרז ולאשר להתקשר עם חברת מדיטכניקה לרכישת מאבחני אולימפוס. יט. ביום 27.12.00 נערכה פניה למנכ"ל הנתבעת גם על ידי יו"ר ועדת המכרזים של הנתבעת, מר יוסי ניסים. כ. במכתב מיום 27.12.00 הודיע מנכ"ל הנתבעת לועדת המכרזים, כי לאחר ששקל את הנתונים שהוצגו בפניו , הוא מאשר את ההתקשרות עם חברת מדיטכניקה לרכישת המאבחנים בפטור ממכרז. כא. ביום 1.8.01 התקשרה הנתבעת עם חברת מדיטכניקה בהסכם רכש, לפיו הציבה מדיטכניקה במעבדות הנתבעת 2 מאבחנים גדולים מדגם 5432 OLYMPUS (במעבדת העל), 2 מאבחנים בינוניים מדגם 2700 OLYMPUS (במעבדה הצפונית בחיפה) ו- 4 מאבחנים קטנים מדגם 400 OLYMPUS (במוקדים מרכזיים של הנתבעת). 12. מר דוד סלטון, מנכ"ל התובעת, הצהיר (ת/ 9) כי התובעת היתה מוכנה לבצע אבליואציה של המאבחן המוצע על ידה וכי הנתבעת הודיעה לה, מזמן לזמן, כי יש עיכוב בביצוע ובכל מקרה לא הודיעה לתובעת על הקונפיגורציה הנדרשת על ידה לצורך ביצוע האבליואציה. עוד הצהיר כי התובעת מעולם לא התנתה ביצוע האבליואציה בהתחייבות מצד הנתבעת לרכוש את המאבחן. 13. מר שביט הוזמן לעדות מטעם התובעת והופנה לעובדה שבמכתבה של ד"ר בית אור (ת/ 3) נאמר כי המאבחן 5400- AU עבר אבליואציה והוא מופעל בעולם לשביעות רצון המשתמשים, בעוד שבפועל מאבחן זה טרם הושק באותו מועד ולא עבר כלל אבליואציה ונשאל האם בנסיבות שכאלה היתה משתנה החלטתו ליתן פטור ממכרז והוא השיב: "אם לאחר כל הבדיקות שהייתי עורך , הייתי מגיע למסקנה שלא עשו אבליואציה והמכשיר לא פעל בשום מעבדה בעולם, אני מניח שלא הייתי נותן את הפטור". תשובה דומה נתן מר שביט גם לגבי מאבחן 2700 - AU שעל פי השאלה שהוצגה לו על ידי ב"כ התובעת, גם הוא הושק רק בדצמבר 1999 ולפיכך, לא נצבר ניסיון בהפעלתו. עוד הוצגה בפני מר שביט הנחה לפיה מאבחן של חברת רוש הושק עוד בשנת 1998 , בדצמבר 2000 פעלו 156 מכשירים כאלה בארה"ב ו- 255 באירופה ולאור בדיקות סימולציה שנערכו אצל הנתבעת, המאבחן נמצא מתאים תיאורטית לדרישותיה. מר שביט השיב כי בנסיבות שכאלה היה אומר שיש לגשת למכרז מאחר ולכאורה, היה יותר מספק אחד פוטנציאלי. 14. התובעת טוענת כי די בעדותו של מר שביט (שהעיד מטעם התובעת דוקא), ולפיה אם היה יודע את כל העובדות, כפי שהוצגו לו בחקירה, הוא מניח שלא היה נותן את הפטור - כדי לקבוע שהפטור היה בלתי חוקי וניתן תוך הסתרת מידע רלבנטי והצגת מידע שקרי. 15. הנתבעת טענה , מנגד, כי ההנחות שהוצגו בפני מר שביט אינן נכונות - ובנסיבות אלה ממילא תשובותיו אינן רלבנטיות ואין בהן כדי לתמוך בגרסת התובעת, לפיה לא היה מקום למתן הפטור. 16. אכן - מסכימה אני עם הנתבעת כי אי דיוק בהנחות שהוצגו בפני מר שביט שולל את היכולת להסתמך על תשובותיו כבסיס לביטול הפטור ממכרז שניתן על ידו (ואיני מקבלת גרסת התובעת בסיכומיה לפיה כל ההנחות שהוצגו בפני מר שביט - הוכחו כנכונות). כך - במכתב ת/ 3 נאמר במפורש שהמאבחן שעבר אבליואציה הוא 2700- AU , כאשר בסוגריים נאמר במפורש כי לאולימפוס מכשיר אחר - 5300- AU , שהוא בעל הספק כפול מהמכשיר שנבדק ואשר אותו רוצים להכניס לשימוש במעבדת העל. כך - גם לא נאמר במכתב הנ"ל כי מאבחן 5400- AU או אפילו מאבחן 2700- AU - הוא שמופעל במעבדות בעולם. 17. אני מסכימה גם עם טענת הנתבעת כי לא היה מקום לפרט במכתב הבקשה לפטור את המאבחנים המוצעים על ידי התובעת , העובדה שעברו סימולציה, השלכותיה והעובדה שמספר גדול של מאבחנים כאלה כבר פועלים בעולם, מאחר ותנאי שהציבה הנתבעת לבחירת מאבחן הוא שיעבור אבליואציה ואין חולק כי מאבחן התובעת לא עבר אבליואציה שכזו (לשאלה מדוע לא נעשתה אבליואציה למאבחן התובעת אדרש בהמשך). במכתב מפרטת ד"ר בית אור במפורש רק את המאבחנים שבוצעה לגביהם האבליואציה - ודי בכך על מנת לענות על דרישות הבקשה לפטור. העובדה שמאבחן 5400-AU לא עבר אבליואציה, כמו מאבחן התובעת, אינה רלבנטית מאחר וכאמור , ההתייחסות במכתבה של ד"ר בית אור הינה למאבחן 2700-AU שכן עבר אבליואציה וכפי שנאמר בחקירתה ניתן היה להכניס שני מאבחני 2700-AU במידה ומאבחן 5400-AU לא היה עונה על הדרישות . יתירה מזאת, העד "המקצועי" מטעם התובעת, ד"ר יעקב אברשי, השיב במפורש בחקירתו כי לא היה צורך לעשות אבליואציה דוקא על הקונפיגורציה הגדולה ביותר. בתשובה זו יש גם כדי לייתר את הדיון בטענת התובעת לפיה בעת מתן הפטור חברת מדיטכניקה לא היתה מסוגלת לבצע את נושא ההתקשרות, כיון שמאבחן 5400-AU טרם הושק. 18. המחלוקת העובדתית העיקרית בין הצדדים הינה בשאלה מדוע לא בוצעה אבליואציה למאבחן התובעת - כאשר התובעת טוענת כי הנתבעת מעולם לא ביקשה ממנה לבצע אבליואציה זו והנתבעת טוענת כי התובעת התנתה את ביצוע האבליואציה בהתחייבות הנתבעת לרכוש את המאבחן, במידה ויעבור את המבחן והנתבעת התנגדה לתנאי זה. 19. בשאלה זו עמדו בפני שתי גרסאות מנוגדות - האחת של ד"ר בית אור, לפיה מר סלטון הציב בפניה את התנאי והיא הודיעה לו כי הנתבעת לא תסכים ליתן התחייבות רכישה והשניה - של מר סלטון , לפיה מעולם לא הציב תנאי שכזה. התובעת מבקשת להעדיף את גרסתו של מר סלטון מנימוקים שונים, שהעיקריים בהם הם: 9.1 הנתבעת היא גוף ציבורי והיה זה האינטרס שלה שיהיו מספר מתחרים שיתחרו בינהם וגם אם התובעת הציבה תנאי - היה על הנתבעת לעשות כל מאמץ אפשרי על מנת לשכנע את התובעת להסיר את התנאי ולהזהיר את התובעת כי אי הסרת התנאי יגרום לכך שהנתבעת תתקשר עם מדיטכניקה ללא מכרז. 9.2 הנתבעת לא תעדה בכתב את השתלשלות העניינים וגם לא דיווחה לועדת המכרזים על התנאי הנ"ל. 9.3 לא התקיימה כל פגישה בין מר סלטון לד"ר בית אור אחרי חזרתה של ד"ר בית אור מפריז (15.7.00) ולפיכך לא היה מקום להצבת התנאי הנטען. הנתבעת טוענת כי יש להעדיף את גרסת ד"ר בית אור, בין היתר לאור העובדה שהתובעת לא התנגדה בזמן אמת להליך שננקט על ידי הנתבעת ולעובדה שהתובעת בחרה שלא לקחת סיכון לביצוע האבליואציה מאחר והיה עליה לרכוש לשם כך את המאבחנים מחברת רוש בעלות גבוהה ובמידה ולאחר מכן הנתבעת לא היתה מתקשרת עימה - לא היה לה שימוש במאבחנים אלה. 20. יש ממש בטענות שני הצדדים - אך אין באלה כדי להביא להעדפת גרסה אחת על פני האחרת - כאשר מבחני מהימנות אין בהם כדי לסייע בידי לקבל החלטה בענין. ואולם - גרסתה של הנתבעת נתמכת במכתב שנכתב "בזמן אמת" - מכתבה של ד"ר בית אור לועדה מיום 25.7.00 בו נאמר כי: "בבריסל ראיתי מכשיר של הופמן לרוש. הם ביקשו התחייבות שלנו לרכישת המכשיר, אנו לא מוכנים להתחייב לפני אבלואציה אלא רק לאחר בדיקות וגיבוש כל הדרישות". ואני סבורה כי יש בו כדי לקבוע כי אכן התובעת הציבה את התנאי - לו סרבה הנתבעת. מאידך - בידי התובעת אין כל ראיה של ממש התומכת בגרסתה. מר סלטון העיד, אמנם, כי הודיע לחברת לרוש על הדחיות מצד מכבי בביצוע האבליואציה, אך גם כאן מדובר בשיחות בעל פה בלבד ולא הובא כל עד מחברת לרוש שיכול היה לתמוך בגרסתו. 21. גם לו נדרשתי להכריע במחלקות על פי טענות "ההגיון" שטענו שני הצדדים בסיכומיהם - הייתי מעדיפה את טענות הנתבעת על פני אלו של התובעת. מר סלטון הודה בחקירתו כי היה מדובר בפרוייקט גדול ועיקרי של התובעת ותמוה ביותר שלא נעשתה מטעם התובעת כל פניה בכתב אל הנתבעת בקשר להתקשרות עד סמוך להגשת התביעה. ברי לי כי מדובר בשוק מצומצם וכי התובעת היתה מודעת להתקשרות בין הנתבעת לחברת מדיטכניקה ולו היה ממש בטענותיה , היתה נזעקת לטעון כי קופחה במועד בו עוד היה סיכוי להשיב את הגלגל לאחור ולא בשיהוי כה ניכר. 22. משקבעתי כי התובעת התנתה את ביצוע האבליואציה במתן התחייבות מצד הנתבעת - ממילא ברור כי התובעת לא עמדה בתנאים הנדרשים מ"ספק" , כאמור בסעיף 3(29) לתקנות המכרזים ואין מקום לקבוע, כטענתה, כי היתה מסוגלת לבצע את נשוא ההתקשרות. כפועל יוצא גם ברור כי בנסיבות אלה מדיטכניקה היתה הספק היחיד "המסוגל לבצע את נושא ההתקשרות" ואישור ההתקשרות עם מדיטכניקה, תוך מתן פטור ממכרז - נעשה כדין. 23. התובעת טוענת אמנם בסיכומיה כי בכל מקרה התנאי לו טוענת הנתבעת לא הוצג בפני ועדת המכרזים ולפיכך התנאי כלל אינו רלבנטי . טענה זו דינה להידחות מאחר ובפני ועדת המכרזים יש להציג את המידע הרלבנטי בלבד - האם המתקשר המוצע הינו ספק יחיד של מאבחנים, בשים לב למאבחנים אחרים לגביהם בוצעה בדיקה ומה תוצאותיה. איני סבורה כי היה מקום להציג מידע לגבי כל החברות שבשלב ראשון נתנו הצעות אך המאבחנים שהוצעו על ידם לא נבדקו. ועדת המכרזים נדרשת לשאלת המוצר והספק שלו לעומת מוצרים אחרים של ספקים אחרים שנבדקו ואין עניינה בשאלה מדוע מוצרים של ספקים אחרים לא נבדקו. ודוק: יו"ר ועדת המכרזים, מר יוסף ניסים, העיד במפורש כי מה שהיה רלבנטי לועדה היו "המכשירים שיכלו להיות זמינים לצורך ביצוע אבליואציה" - דהיינו הועדה עצמה ראתה באבליואציה תנאי הכרחי ורלבנטי , ומאחר ומאבחן התובעת לא עבר אבליואציה - ממילא לא היה רלבנטי לצורך החלטתה. 23. התובעת הוסיפה וטענה כי המדובר היה בהליך "תפור מראש" כי ד"ר בית אור הטעתה את ועדת המכרזים וביצעה עוולת "תרמית" וכי הועדה היוותה "חותמת גומי" לבקשת ד"ר בית אור. המדובר בטענות בעלמא - גם אם התובעת מבקשת לבססן על ההגיון ואמות המידה הנהוגות בעולם המסחר. בהעדר פרוט וביסוס - דין הטענות להידחות. 24. מכל האמור - אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ ומע"מ. מכרז