ההחלטה להורות על חקירה פלילית וההחלטה להגיש כתב אישום נגד נחקר נתונה לשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק (ראו סעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 ובשל ההשלכות הרות הגורל שיש להחלטות אלה לעיתים מבחינת הנחקר, מבחינת המתלונן ומבחינת הציבור בכללו, הן כפופות לביקורת פרקליט המחוז, פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין (ראו סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי). כאשר החלטה על פתיחת חקירה או העמדה לדין נוגעת לאדם בעל מעמד ציבורי מיוחד, נדרשת זהירות יתר והקפדה מיוחדת בעת קבלת ההחלטה ועל מנת להבטיח את הדבר קבע המחוקק כי מקרים אלה יטופלו באופן אישי על ידי היועץ המשפטי לממשלה וההחלטות לא תתקבלנה אלא בהסכמתו. כך למשל קובע סעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה כי: (א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. (ב) לא תיפתח חקירה פלילית נגד מי שכיהן כראש הממשלה, בשל חשד לביצוע עבירה שנעברה בעת כהונתו או בשנה לאחר שחדל לכהן, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. (ג) כתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שישב בהרכב של שלושה שופטים; הוראות בענין כתב אישום שהוגש בטרם החל ראש הממשלה לכהן בתפקידו ייקבעו בחוק. הוראה דומה נקבעה בסעיף 12(א) לחוק יסוד: השפיטה לעניין פתיחת חקירה והעמדה לדין של שופטים, הקובע: לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה. המבחנים שאותם על היועץ המשפטי להפעיל לעניין פתיחה בחקירה והעמדה לדין של "שועי ארץ" זהים מבחינה מהותית לאלה שעליו להפעיל לעניין העמדתו לדין של כל אדם. יחד עם זאת, בשל כובד האחריות שנושאות עימן החלטות על פתיחה בחקירה פלילית או על העמדה לדין של ראש ממשלה או של שופט בישראל ובשל השלכות הרוחב הציבוריות הכרוכות בכך, ייחד המחוקק כאמור את הטיפול בהחלטות אלה ליועץ המשפטי לממשלה, כמי שעומד בראש מערכת אכיפת החוק, מתוך הנחה כי הוא ייטיב לפעול בעניין זה בעצמאות ובראיה כוללת וקפדנית של ההיבטים הציבוריים הצריכים לעניין. על הסובייקטיוויזציה של שיקול הדעת בעניינים אלה ועל הרציונל שבבסיסה עמד בג"צ 5675/04 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נט(1) 199, 235 (2004) בהדגישו את הדומה ואת המבדיל פתיחת חקירה והעמדה לדין של אזרח מן השורה מנקיטת צעדים כאלה כלפי ראש ממשלה: ככל שלטעות בהחלטה כאמור עלולות להיות השלכות יותר רחבות, יידרש הגורם המחליט לקיומה של בדיקה מוקדמת מפורטת יותר ולמידות זהירות והקפדה מוגברות בגיבוש מסקנתו. אכן, גם להאשמתו המוטעית של אזרח מן השורה יש השלכות קשות: הגשת כתב-אישום שבדיעבד מתברר כי לא היה מוצדק להגישו, פוגעת לא רק בפרט שהואשם לשווא, אלא גם בצדק כערך מושגי-חברתי. ברם, יש ולהגשת כתב-אישום נגד אזרח פלוני - אם בשל תפקידו ואם מסיבה אחרת - עלולה להיות השלכה משמעותית, לא רק על מצבו ומעמדו האישי של הנאשם, אלא גם על דרך התפתחותם של תהליכים שונים בחיי הציבור. גיבוש ההחלטה אם להעמידו לדין יחייב, מטבע הדברים, השקעה גדולה יותר בהליכי הבדיקה ומידה מוגברת של זהירות והקפדה. אין המדובר ביישום סטנדרט ראייתי שונה מאשר במקרה "רגיל". אכן, אין צריך לומר, כי ראש ממשלה המבצע עבירה צריך ליתן את הדין על עבירתו, ודינו לעניין זה אינו יכול להיות שונה מדינו של "אחד האזרחים". בשאלה אם יש ראיות מספיקות להעמדתו לדין יש להחליט, כמו ביחס לכל אזרח, על-פי מבחן האפשרות הסבירה להרשעה. ואולם העמדתו לדין של ראש ממשלה תביא, קרוב להניח באורח מיידי, לשינויים בסדרי השלטון במדינה, ולכך עלולה להיות השפעה דרמטית על המדיניות הנוהגת לפחות בחלק מתחומי העשייה הפוליטית והציבורית, וממילא גם על מצבם של אנשים רבים מקרב הציבור. מטעם זה נדרש היועץ המשפטי לנקיטת מהלכי בדיקה מיוחדים ולמידות של זהירות והקפדה מוגברות בגיבוש החלטתו. משפט פליליסדר דין פלילי