להלן החלטה בנושא שכר טרחה - ביטול הפקעה: החלטה זו בקשה לסילוק על הסף מטעם הנתבעים 1-5. עניינה של התובענה תביעת המשיב, עו"ד אברהם נביאי כי המבקשים ישלמו לו שכרו בגין ביטול הפקעה של מקרקעין. המבקשים 1 ו-2 הינם תושבי חו"ל אשר היו הבעלים הרשומים של המקרקעין. המבקש 4, לטענת המשיב, פעם והציג את עצמו כמצייגם של המבקשים 1 ו-2 בכל הקשור בטיפול המקרקעין. המבקשת 5 היא חברה פרטית שבבעלות המבקשים 1,2 ו-3. המבקש 3 הוא אביו של המבקש 4. הטיפול המשפטי ניתן על ידי התובע, לפני למעלה מ-10 שנים. אין מחלוקת כי בין המשיב לבין המנוח דר' גדעון קריב ז"ל הוסכם כי המנוח יעביר למשיב מחצית משכ"ט שיקבל המנוח מהמבקשים 1 ו-2 בגין אותו טיפול משפטי שעל יסודו מבסס המשיב את תביעתו. עיון בכתב התביעה מעלה כי לתובע אין יריבות עם הנתבעים 1 ו-2. כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2. בסעיפים 3(א-3ח לכתב התביעה) טוען התובע כי בשנת 1992 פנה גדעון קריב ז"ל למשיב וביקש ממנו לייצג את המשיבים 1-5 בביטול ההפקעה. טוען המשיב כי לאחר מו"מ בין קריב ז"ל לבינו לגבי שכר הטרחה של המשיב, ולאחר שלא נחתמו הצעות של התובע לייצג במישרין את המבקשים 1 ו-2 הודיע קריב למשיב בכתב כי המבקשים הסכימו לשלם לקריב המנוח סכר טרחה של 14% מההפרש בגין עליית שווי הקרקע לאחר ביטול ההפקעה וכי ד"ר קריב ז"ל התחייב להעביר למשיב מחצית משכר הטרחה שיקבל קריב המנוח מהמבקשים בהקשר זה, דהיינו 7%. בהתאם, חישב התובע את סכום התביעה לסכום המהווה לגרסתו 7% משווי הקרקע לאחר ביטול ההפקעה. מעיון במסכת העובדתית המתוארת בכתב התביעה עולה כי לא התקיימו יחסי עו"ד-לקוח בין המשיב לבין מי מהמבקשים. המשיב, מבקשים 1 ו-2 לא חתמו על ייפוי כוח למשיב. המבקשים 1 ו-2 לא חתמו על ייפוי כוח למנוח עו"ד קריב ז"ל. מבקשים 1 ו-2 לא חתמו על ייפוי כוח לנתבע 4. המשיב איננו טוען כי הוצג בפניו ייפוי כוח המסמיך את ד"ר קריב ז"ל או מישהו אחר להתחייב בשם המבקשים. כעולה מכתב התביעה - מעולם לא נחתם הסדר שכר טרחה בין המשיב למבקשים. כעולה מכתב התביעה המבקשים או מי מהם לא פגשו במשיב, לא שוחחו עימו ואינם מכירים אותו. לכתב התביעה לא צרף המשיב אף לא מכתב אחד של המשיב בו הוא מציין או מציג עצמו כי הוא פועל בשם המבקשים. המשיב אינוטוען כי פנה אי פעם למבקשים לאישור הוצאות כלשהן ולא דרש כיסוי ההוצאות בפועל מן המבקשים. לא נטען בכתב התביעה כי המשיב קיים ישיבת התייעצות עם המבקשים או מי מטעמם או כי עדכן אותם בהתקדמות בטיפול בתיק או תאם דרכי פעולה אפשרית איתם. כעולה מס' 48 לכתב התביעה המשיב לא תאם עם המבקשים 1 ו-2 את המשך הטיפול בקידום אישור תוכנית המבטלת את התוכנית המפקיעה. כאשר לשיטתו של המשיב הסתיים טיפולו המשפטי לכל המאוחר בשנת 1994, לא פנה למבקשים ולא דרש שכר טרחה. לראשונה הציג המשיב את דרישתו לשכר טרחה למנוח ד"ר קריב ולנתבע 4 רק בשנת 1998. התובענה לתשלום שכר הטרחה נסמכת על 2 מסמכים חתומים. המסמך הראשון - מכתבו של ד"ר קריב ז"ל למשיב - נספח ב/7 - לתובענה המהווה "הסדר שכר הטרחה המוסכם" ועל בסיסו חושב סכום התביעה. עיון בנספח ב/7 מעלה כי הוא אינו עוסק אלא במערכת היחסים שבין המשיב לבין ד"ר קריב ז"ל ואין בו כדי לחייב את המבקשים או מי מהם. אין בו במסמך זה אלא לכל היותר התחייבות לכאורה של קריב ז"ל להעביר למשיב סכומים כלשהם שיקבל מהמבקשים. אין במסמך זה להקים עילת תביעה כנגד המבקשים ואין ללמוד ממנו על יריבות עם המבקשים ובמיוחד עם המבקשים 1 ו-2. גם לגרסת המשיב בכתב התביעה ההתחייבות היא של קריב ולא של המבקשים ודי בכך כדי להורות על סילוק התובענה על הסף. אשר למסמך השני "ייפוי כוח", עליו לטענת התובע חתם הנתבע 4 בשם נתבעים 1 ו-2 - לגרסת התובע מסמך זה נחתם על ידי המבקש 4 מבלי שלזה צורף ייפי כוח בשם מבקשים 1 ו-2, הם בעלי המקרקעין, באופן שאינו מחייב את המבקשים 1 ו-2. במסמך זה לא ניתן לעשות כל שימוש לא ברשויות שדורשות ייפוי כוח מטעם בעלי המקרקעין ולא בביהמ"ש, בהעדר ייפוי כוח מטעם הבעלים הרשומים של המקרקעין. אותו ייפוי כוח אינו מלמד דבר על הסדר שכר טרחה כלשהו בין המבקשים לבין המשיב. אין ייפוי הכוח ממנה את ידיו של המשיב לפעול להגשת עתירה לבג"צ בעניין תוכנית מתאר ממ/2/950ב או הגשת תביעה בגין פיצויים. אותו מסמך הוא מצומצם ומוגבל וכל שנאמר בו כי מכתביו של המשיב בשם משפחת דיל יהיו גם בשם מבקשים 1 ו-2. מכתב התביעה עולה כי פעולת התובע שפעל הייתה להסיר מסדר היום את הכוונה להפקיע את המקרקעין וזאת בעקבות סדרת מכתבים ששלח למועצה המקומית. גם לשיטת המשיב פעולתו זו לא הביאה לביטול ההפקעה בפועל. ברור מכתב התביעה כי ביטול ההפקעה נעשה בפועל על ידי עורכי דין אחרים ומכאן שגם לגרסתו הוא לאחר שלא הכין ולא הגיש ולא דאג לאישור תוכנית לביטולה הפקעה (סעיף 48 לכתב התביעה) אלא אחרים פעלו לכך הרי אפילו אם יוכיח כל טענותיו כאמור בכתב התביעה לא יהיה המשיב זכאי אפ לגרסתו לשכר הטרחה הנטען. הנתבע 3, כפי שציינתי לעיל, כאמור בכתב התביעה הוא אביו של הנתבע 4. עיון מדוקדק בכתב התביעה מעלה כי למעט בס' 3ט לכתב התביעה שם בא תיאורו של הנתבע 3 כי הוא אבין של הנתבע 4 ובעל מניות בנתבעת 5, אין בכתב התביעה כל טענה כנגד הנתבע 3 או התייחסות אליו ואפילו בס' 54 לכתב התביעה בו מפורטות עילות התביעה נפקד זכרו של הנתבע 3. בנסיבות אלה - ובהיעדר כל עילה או טענה ליריבות עם הנתבע 3 אני מורה על מחיקת שמו ממנו. אשר לנתבעת 5 - זו חברה בבעלות הנתבעים 1-3. אין טענה בכתב התביעה כי הנתבעת 5 הזמינה שירותים כלשהם מהתובע וגם לא קיבלה ממנו שירותים כלשהם ולא התחייבה לשלם שכר טרחה. יתר על כן, נספח ד לכתב התביעה הוא תדפיס רשם החברות ממנו עולה כי הנתבעת הוקמה לאחר שהסתיים פועלו הנטען של המשיב ביחד למבקשים. המשיב טוען כי ברבות הימים, לאחר סיום פועלו המקרקעין עברו לשמה של המשיבה 5. הטענות המועלות כנגד המשיבה 5 הן כי חבותה לשלם לו את שכר טרחתו עולה מעילת חוזית, מדיני עשיית עושר ומפקודת הנזיקין ואולם אין בכתב התביעה תשתית עובדתית המקימה את העילות הנטענות. אין טענה לקיום קשר חוזי בין המשיב למבקשת 5, ואין בכתב התביעה פירוט עובדתי כזה. כך גם אין בכתב התביעה תשתית עובדתית לכאורית המצביעה על עוולה נזיקית ובנוסף אין בכתב התביעה עובדות שניתן להסיק מהן קיומה של עילת תביעה בעשיית עושר ולא במשפט. מכאן שצירופה של המבקשת 5 נעשה באופן מלאכותי ולא הראה המשיב בכתב התביעה עילה כנגדה ולפיכך דין שמה להימחק מכתב התביעה. אחרון חביב הוא המשיב 4 אשר כנגדו טוען המשיב כי הוא חתם על ייפוי כוח בשם המבקשים 1 ו-2 (סעיף 3ז לכתב התביעה) ועל בסיס חתימתו זו טוען המשיב כי המבקש 4 חייב לשלם לו את הסכום הנתבע הואיל והמבקש 4 ניהל מו"מ לייצוג המבקשים 1 ו-2 והתחייב בשמם לשלם לו את השכר שנקבע (סעיף 3ז לתובענה) כאמור משכל הנטען הוא כי המבקש 4 יתחייב בשמם של המבקשים 1 ו-2 הרי שלא הונחה תשתית עובדתית לכאורית בכתב התביעה ביחס לקיומה של יריבות עם המבקש 4 ומכאן שדין התובענה אף כנגדו להימחק על הסף. אדגיש כי בתגובת התובע שהונחה בפניי טען המשיב טענות חדשות שלא עלו בכתב התביעה המונח בתיק ביהמ"ש מחד, ומאידך לא התבקש תיקונו של כתב התביעה על דרך של הוספת העילות והסעדים הצביע בתגובתו לבקשה זו כך למשל, טען בתגובתו המשיב כי המשיבה 5 הוקמה על מנת להבריח המקרקעין כדי לעקוף את החבות לשלם לו שכר טרחת עורך דין. כך למשל לא טען המשיב בכתב התביעה לעתירה או סעד של הרמת המסך כלפי המבקש 3 - כפי שהוא טוען בתגובתו. מסביר המשיב כי על המקרקעין רובץ חוב לתשלום שכרו בגין הצלתם מהפקעה ולפיכך המבקשת 5 המחזיקה המקרקעין חייבת לשלם את שכרו דא עקא שעל פי כתב התביעה מדובר בטענה לחוב כספי של מי שנטען שהיה לקוחו של המשיב ולתובע אין זכות עקיבה או זכות אחרת אם ברכוש של מי שנטען שהיה לקוחו. אם בכלל הלקוח הנטען הוא החייב ולא הבעלים המאוחרים של המקרקעין. יתר על כן בתגובתו העלה המשיב טענות חדשות ביחס למבקש 4 כגון כי היה המוציא והמוביא בהתקשרות, שימש ידם הארוכה של המבקשים 1 ו-2 אלא שבכתב התביעה אין כל טענה לחריגה מהרשעה. יתר על כן, בכתב התביעה טען המשיב כי דווקא קריב המנוח הוא זה שמסר למשיב כי המבקש 4 מייצג את המבקשים 1 ו-2 והכיצד טוען הוא כעת בתגובתו כי המבקש 4 פעל להציג את עצמו כמייצג את המבקשים 1 ו-2. כך גם ללא כל בסיס בכתב התביעה טוען המשיב לראשונה בתגובתו טענה לפיה המבקש חב, כביכול, כמזמים שירות עבור שווי פעולותיו. על פי האמור בכתב התביעה קריב המנוח והוא בלבד, הוא ששוחח עם המשיב והוא שהזמין את השירותים מהמשיב ולא המשיב 4. גם הטענה כי המבקש 4 חב בהיזקו של המשיב בשל המצב שהציג בקשר להיותו מיופה הכוח גם אומר מיד כי טענה חלופית שכזו לא בא זכרה בכתב התביעה. אפילו לא נטען שהמשיב שוחח או נפגש אי פעם עם המבקש 4. בתגובתו עותר המשיב בעתירה לשכר ראוי - אין עתירה כזאת בכתב התביעה המונח בתיק ביהמ"ש. בתגובתו ביקש המשיב לתקן ולהשלים את החסר בכתב התביעה ביחס להעדרו של הסכם שכר טרחה או התחייבות כלשהי מצד המבקישם 1-2 כלפיו, כאשר טען כי הייתה הודעה כביכול של המבקשים 1-2 באמצעות ד"ר קריב המנוח על רצונם בהתחייבות קצרה. טענה זו לא נטענה בכתב התביעה ועל כן גם אליה לא אזקק. כך גם לא אזקק לטענת המשיב הטוען בתגובתו לראשונה כי המבקשים 1-2 מסתתרים מאחורי מסם ההתאגדות של המבקשת 5 מתוך כוונה להתחמק מתשלום החוב שכן טענה זו לא עלתה בכתב התביעה. מכל מקום בכתב התביעה הוא טוען לחובם הכספי האישי של המבקשים 1-2 ולא חובה של המבקשת 5. בתגובתו מעלה המשיב 2 טענות חדשות שלא בא זכרן בכתב התביעה וגם להן לא אזקק. הראשונה כאילו המבקשים פעלו בחוסר תום לב, העבירו את הטיפול במקרקעין לעו"ד אחר לאחר שהוא ביצע פעולות מסוימות והטענה החלופית כי הוא זכאי לשכר ראוי. אלה 2 הטענות שצריך היה להעלות באופן מפורש בכתב התביעה ובהיעדרן כאמור לא אזקק להן. למען הסר ספק אדגיש כי לא ניתן לחלץ מס' 53ג לכתב התביעה עתירה לשכר ראוי נוכח אזכור העילה של עשיית עושר ולא במשפט. ובהעדרה של עתירה לקבלת שכר ראוי בתובענה. לסיום, אתייחס לטענת המשיב כי חל שיהוי מצד המבקשים בהגשת הבקשה לסילוק על הסף. אני דוחה את הטענה. ראשית למצער, הדיון בתיק מצוי עדיין במסגרת של שלב קדם המשפט, הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת כתב הגנה מטעם הנתבעים 1-2 כאשר במסגרת כתב הגנתם של המבקשים 3-5 והמבקשים 1-2 טענו הם להעדר עילה, העדר יריבות, התיישנות ושיהוי באופן המחייב את סילוק התובענה על הסף. ראיתי להסתפק בנימוקיי אלה מבלי להיזקק לטענת ההתיישנות בתביעה והשיהוי בהגשתה על מנת לקבוע כי דינה של התובענה הזו הוא מחיקה על הסף וכך אני מורה. הנני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקשים 1-5 בגין הגשת התובענה, הגשת כתבי ההגנה ובקשה זו בסך של 7,500 ₪ בצירוף מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. קרקעותביטול הפקעהשכר טרחההפקעה