חיוב משקיע לשלם - בקשת הנאמן להסדר הנושים

להלן החלטה בנושא חיוב משקיע לשלם: החלטה מונחת בפני בקשתו של הנאמן להסדר הנושים של שבירו תעשיות זכוכית בע"מ, אשר עיקרה חיוב המשקיע אשר רכש את החברה לשלם את תשלומי הסדר הנושים, ולמעשה לאכוף אותם עליו; מנגד, הגיש המשקיע בקשה לדחייה על הסף, מן הנימוק כי הבקשה אינה מתאימה להידון בדרך של בקשה למתן הוראות. במסגרת זו, העלה המשקיע שורה ארוכה של טענות עובדתיות כנגד הנאמן, שעיקרן פגמים בממכר, כולל מצב ירוד של החברה והמלאי, הכללת חובות קשים לגביה במסגרת מצבת הנכסים, וכן הפרת הסכם מצד האחים שבירו עצמם, אשר לטענת המשקיע החלו מתחרים בחברה. לעניין זה, הונח בפני אף מכתבם של האחים שבירו עצמם, המכחישים מכל וכל את טענות המשקיע, וטוענים כי מעברם למעמד של קבלנים עצמאיים היה בשל דרישת המשקיע עצמו. מקריאת כתבי הטענות, עולה כי אין חולק למעשה על העובדות הבאות: 1. אין חולק, כי המשקיע חתם מרצונו על הסדר הנושים, בו נכללה תנייה מפורשת כי: "ביצע את כל הבדיקות שחפץ בהם לשם בחינתם של נכסי החברה ופעילותה, וכל נושא ועניין הקשור בהם, וכי הסכמתו להתקשר בהסכם זה ולרכוש את נכסי החברה נעשו אך ורק על בסיס הבדיקות שביצע, ואין הוא מסתמך על כל נתון, מצג או הצהרה שניתנו לו על-ידי החברה, הנאמן או מי מטעמו, בקשר לנכסים הנמכרים או כל עניין אחר הנוגע לחברה או לפעילותה". וכמו כן: "הוא (המשקיע - ו.א) מודע למצב עסקיה של החברה, אשר הביא אותה לפנות לבית המשפט בבקשה להקפיא את ההליכים נגדה, והוא רוכש את נכסי החברה במצבם כפי שהם (As is where is), ללא שהסתמך על מצג או הצהרה כלשהם שניתנו לו על-ידי הנאמן או על-ידי מאן דהוא אחר בנוגע למצבם של נכסי החברה. על כן פוטר המשקיע את החברה, את הנאמן וכל מי מטעמו מכל אחריות באשר למצבם של נכסי החברה, גם אם יתברר לו לאחר חתימת הסכם זה, כי ערך נכסי החברה ופעילותה אינם כפי שסבר בעת בדיקותיו, או שאינם כפי שהוצגו על-ידי החברה בבקשה להקפאת הליכים או בבקשות נוספות שהגישה לבית המשפט". (ההדגשות אינן במקור - ו.א). עיננו הרואות; עניין לנו במכר הכולל תניית As is where is, מן הסוג אשר נדון בפש"ר 1202/02 כור מתכת בע"מ נ' שפלר. בהמשך ההסכם, משחרר הרוכש את הנאמן והחברה מכל מצב אפשרי לגבי חייבי החברה והיכולת להפרע מהם, ועל כל טענה כנגד הנאמן, באופן סופי ומוחלט. 2. תוקפה של תניית As is נידון על-ידי בפירוט רב בפרשת תדיר-גן, ואני מאמצת את כל האמור באותה החלטה, כפי שאף צוטט בידי הנאמן בכתב-תשובתו, כחלק בלתי נפרד מהחלטתי זו. עיקר הדברים העולים מאותה פרשה והקשורים לענייננו היא כי מכר "As is" שנחתם עם משקיע מסחרי ומיוצג, מקים חזקה כי נעשתה בדיקת נאותות ראויה, או כי ניתנה למשקיע הזדמנות הוגנת לכך - ועליו הנטל להוכיח אחרת. אי לכך, אין די בטענה, כי הנאמן נמנע מגילוי פרט עקרוני לרוכש, אף אם רוכש סביר לא היה מתקשר בהסכם לו ידעו מראש. על הרוכש המבקש את ביטול ההסכם להוכיח, כי הפרטים שהוסתרו היו פרטים מוכמנים, אשר לא ניתן היה לגלותם אף בבדיקת נאותות ארוכה של גורם מקצועי, אשר ידע או היה עליו לדעת כל פרט אודות החברה. לחלופין, עליו להוכיח כי הנאמן הכשיל במזיד את בדיקת הנאותות, ופעל באורח אקטיבי בכדי למנוע מהמשקיע לברר את מצבה של החברה לאשורו. 3. בנסיבות העניין, הרי שהמשקיע לא עמד בנטל זה, ולו לכאורה בלבד. אין, בכל תגובתו הארוכה של המשקיע, ולו בדל של גרסה לכאורית אשר עשוי להקים תשתית עובדתית ומשפטית בעניין דרישת-סף זו שעליו לעבור. מקריאת טענותיו העובדתיות בדבר פגמי הממכר, דומה כי הללו היו מתגלים אף בבדיקת נאותות שטחית וצנועה ביותר. כך למשל, הטענה כי סחורה ומלאי אשר הוערכו בסך מאות אלפי שקלים היו למעשה פסולת חסרת ערך (!). אין בפני ולו בדל של ראיה לכאורה, בדבר "פרטים מוכמנים", מהסוג שנדרש בעניין תדיר-גן, פסק דין אשר אושר אף בידי בית המשפט העליון. דבר זה, על רקע בדיקת הנאותות שנערכה בידי המשקיע, יוצר ספק גדול לעניין טענותיו. מאידך גיסא, אם התרשל המשקיע, ולא ביצע בדיקת נאותות ראויה, ולאחר-מכן חתם על הסכם בו קבע כי ביצע בדיקה, והוא נוטל את החברה As is, הרי שאין לו להלין אלא על עצמו בלבד, ואין הוא יכול לגלגל את מחדלו זה אל פתחו של הנאמן. 4. זאת ואף זאת; בנסיבות המקרה, אין כל מחלוקת, כי המשקיע ביצע כסדרם את שני התשלומים הראשונים של הסדר הנושים; טענותיו הנוכחיות לא עלו אלא לאחר שלא העביר את התשלום השלישי, ונתבע לעשות כן על-ידי הנאמן. אף עובדה פשוטה זו עשויה לשמוט את הקרקע מתחת לטענותיו של המשקיע: אם אכן היה מצב החברה שקיבל לידיו כה עגום ו"זועק", כאמור בתגובתו, הכיצד שילם את התשלומים הראשונים? מדוע לא פנה לערכאות מיד לאחר העברת הבעלות וביקש את בטלות ההסכם, או את קיזוז התשלומים או חלקם בגין נזקיו הנטענים? לעניין זה לא מצאתי כל הסבר בתגובת הנאמן. 5. המסקנה הנובעת מכל האמור לעיל היא אחת; טענות המשקיע, הם אלו שדינן להדחות על הסף. זאת, באשר אף אם היתה אמת בתשתית העובדתית שפרש בפני בהרחבה כה רבה, לא היה בכך בכדי לסייע לו, באשר לא הוצגה בפני תשתית, ולו לכאורית ומועטה, שתוכל לגבור על תוקפן של תניות הויתור וה-As is שבהסכם המכר. זאת ועוד; אף לגופן, נראות טענותיו של המשקיע תמוהות, ואינן מתיישבות עם עובדות בסיסיות שאינן שנויות במחלוקת. עוד יוער, כי אף בטענותיו של המשקיע לגבי האחים שבירו אין כל צורך להכריע לגופן. זאת, באשר אף אם היה בהן מן האמת, הרי שאין בכך כדי לפטור את המשקיע מחיוביו כלפי הנאמן ונושי החברה, קרי, מהסדר הנושים. לכל היותר, היה בטענות אלו בכדי להקים לו עילת תביעה כנגד האחים שבירו - אשר מצידם מכחישים בתוקף את טענות המשקיע כנגדם, ומעלים כנגדו טענות קשות ביותר. 6. אי לכך, דין בקשת הנאמן להתקבל, במלואה. לא אוכל להניח עטי, בטרם אביע דעתי על דרך התנהלותו של המשקיע בהתדיינות זו; לא זו בלבד, שטען טענות אשר אינן ממין העניין, ולא התמודד כלל ועיקר עם טענות הנאמן, אלא שניסה, בדרך-לא-דרך, למנוע מבית המשפט של חדלות-פרעון מלקיים דיון לגופו של עניין. זאת, באמצעות בקשת סילוק על הסף שטוב היה לה אלמלא הוגשה כלל ועיקר. בעניין זה, ציטט הנאמן בהרחבה את האמור בפש"ר 2629/86 בש"א 11430/03 חברת אברהם גינדי נ' ברקאי, המבהיר היטב את מסגרתה של בקשה למתן הוראות, ומתריע כנגד נסיונות של צדדים לחסום את דרך הבירור המהירה כ"מהלך טקטי", ובלא הצדקה לגופו של עניין. "נסיון החיים מלמד, כי לא פעם משתמשים צדדים המבקשים לסרבל את הדיון או להערים מכשולים דיונים על דרכו של הצד השני בטענת ה"אי התאמה" כדבר מובן מאליו, או כ"טענת מדף" אשר ניתן להעלותה בכל עת מצוא; זאת, מתוך רצון להאריך את ההליכים ולהקשות את דרכו של הצד השני אל הסעד המבוקש. התנהגות זו, דבק בה אף אבק ריחו של חוסר תום-לב, והיא חמורה במיוחד כאשר היא מיועדת להכשיל בעל תפקיד מלנהל הליכים משפטיים יעילים בכדי לברר את מצבת נכסי הגוף חדל הפרעון. לא פעם, עשויה דרך התנהלות כזו, אם לא תדחה לאלתר ובשתי-ידיים, להכשיל את בעל התפקיד בכלל (ונאמן בפשיטת רגל בפרט), מלנקוט בהליך מתבקש. זאת, על-ידי אילוצו לנקוט הליכים ממושכים ובלתי-כדאיים כלכלית טרם תוכרע המחלוקת לגופה (לעניין זה, ראה גם פרשת ע.ב.ר.ב נ' סולל בונה שהוזכרה לעיל, וכו הלכת איטונג, אותה מצטטים ארבל עצמם. אלה מבהירות הבהר-היטב את היקף הנזק העשוי להגרם לקופת הפירוק דווקא בשל כוחה המעין-קנייני של הערת האזהרה). עם דרך התנהלות זו אין להשלים, ועל בית המשפט הממונה על פעולתם התקינה של הליכי חדלות פרעון ובעלי תפקידים הממונים עליהם מטעמו, להביע את מורת רוחו מהתנהגות אשר כזו - זאת, בין היתר, על-ידי הטלת הוצאות על מתדיינים המעלים את טענת אי ההתאמה כלאחר יד, בלא הצדקה" (ההדגשות אינן במקור - ו.א). דין זה יפה, ואף מכח קל וחומר, לנסיבות המקרה דנן. זאת ועוד; בנסיבות המקרה, יש לשקול גם את הנזק שנגרם לקופת ההסדר בשל השיהוי הלא מוצדק בתשלומים, וכן את הטענות הקשות והבלתי-מוצדקות שהוטחו בנאמן. זאת ועוד; מן הדין להעביר מסר ברור, כי אין להשלים עם הפרות הסדר נושים על-ידי המשקיע, תוך התעלמות מהסכמים חתומים עם הנאמן, עליהם הסתמכו נושי ומשתתפי החברה. אי לכך, ישאו המשיבים, ביחד ולחוד, בהוצאות משפט ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 40,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. נאמנותהסדר נושיםנושה