להלן פסק דין בנושא גובה המזונות לילדים: פסק דין 1. התובע והנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) היו נשואים זל"ז עד לגרושיהם ביום 06/07/97. מנישואין אלו נולדו להם שני ילדים. ילידת 1990 ויליד 1992. 2. בהסכם גרושין שקיבל תוקף של פס"ד ביום 18/06/97 (להלן: ההסכם/פסה"ד) הוסדרו עניני המשמורת של הקטינים וכן הסדרי הראיה. לענין גובה המזונות לא הגיעו הצדדים להסכמה, ולפיכך הוגשה תביעה בענין ולאחר שנשמעו ראיות ניתן ביום 25/01/98 פס"ד לפיו חוייב התובע במזונות הקטינים בסך של 3,050 ש"ח לחודש. 3. ביום 11/05/99 הוגשו התובענות נשוא פס"ד זה שענינן גובה המזונות וכן המשמורת (לרבות שינוי הסדרי ראיה). התביעה לשינוי במשמורת והחזקת הילדים - תמ"ש 6774/97 4. לענין המשמורת נקבע בהסכם/פסה"ד כי "הילדים יהיו בחזקת האשה ואחריותה של האשה, והאשה מתחייבת לדאוג לחינוכם ולבריאותם ולרווחתם הפיזית והנפשית (כולל הקפדה על צחצוח שיניים) של הילדים...", וכי "שני ההורים לא יאפשרו עישון סמוך לילדים" (סע' 2 (א) ו-(י"א) להסכם). לענין הסדרי הביקור נקבע: "הילדים יבקרו אצל האב כל שבת שניה מיום שישי שעתיים לפני כניסת השבת ועד למוצאי שבת שעה לאחר צאת השבת... ופעמיים בשבוע בימים שלישי ושישי יקח האב את הילדים ישירות מביה"ס וישיבם לבית אמם עד השעה 19.00. אין באמור לעיל לגרוע מזכות האב לזמני ביקורים נוספים, והכל תוך התחשבות בלוח הזמנים של הילדים ובלוח הזמנים של ההורים...". "בנוסף לימי הביקורים הנ"ל יקבל האב את הילדים למחצית מחגי ישראל (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, חנוכה, פורים, פסח, יום העצמאות, ל"ג בעומר, שבועות) וכל שנה יהיו הילדים לסרוגין אצל אחד ההורים", וכי הילדים יהיו אצל האב מחצית מימי החופש (סע' 2 (ז), (ח), (ט) להסכם). 5. לטענת התובע מפרה הנתבעת את ההסכם/פסה"ד בכך שהיא מזניחה את הילדים, אינה מקפידה על צחצוח השיניים, אינה מאפשרת להם ליצור קשר טלפוני עמו, מעשנת ליד הילדים, מלבישה אותם בבגדים קרועים ומלוכלכים, אינה שולחת אותם להצגות ופעילויות העשרה וכיו"ב. לפיכך הוא עותר כי הילדים יועברו למשמורתו ולחילופין כי ישונו הסדרי הראיה באופן שמשך הזמן בו ישהו הילדים בביתו יהיה ארוך יותר. 6. הנתבעת כופרת בטענות התובע, בהסתמכה, בין היתר, על התסקירים שהוגשו בענין. לטענתה ענין המשמורת אושר ע"י ביה"מ לאחר שנוכח לראות כי הסכמת הצדדים תואמת את טובת הילדים. עוד היא טוענת כי הנתבע מתנהג בצורה אובססיבית בכל הנוגע לתחקור הילדים וכי בבקרם אצלו הם חשופים להתנהגות לא נאותה שלו עם חברותיו ולהסתתם נגדה. 7. יצויין כי ביום 05/05/98 הגיש התובע בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון ביה"מ, בטענה כי הנתבעת מפרה את ההסכם/פסה"ד. בין השאר טען התובע כי הנתבעת מעשנת בקרבת הילדים, מלינה אותם במקומות בהם מעשנים, אינה מקפידה על צחצוח השיניים של הילדים, נותנת להם לאכול בשר חזיר וכל כיו"ב. האם כפרה בטענותיו של התובע בעניין הזנחתה את הילדים וחוסר הדאגה לבריאותם, על המשתמע מכך. 8. בתסקיר מיום 07/06/98, שהוגש בענין בעקבות הבקשה, נאמר כי "האם דואגת, חמה ואכפתית כלפי הילדים" וכי היא "משקיעה בחנוך הילדים ודואגת לצורכיהם", "מביעה דאגה ורגישות רבה למצב הילדים", תוך שהומלץ כי הילדים ישארו במשמורת האם. מנגד, לגבי האב, צויין בתסקיר כי הוא מתקשה לעשות הפרדה בין כעסיו כלפי הנתבעת לבין טובתם של ילדיו. ו"הדבר מתבטא בכך שמערב את הילדים בסכסוך ובפרטיו". בתסקיר הובע רצונם המפורש של הקטינים כי אביהם יפסיק לתחקר אותם אודות אמם ויפסיק לדבר איתם עליה. עוד צויין בתסקיר כי הילדים נמצאים בקונפליקט קשה ביותר בשל מעורבותם בסכסוך בין הוריהם. 9. נראה כי מאז לא השתנה דבר ואף מתגנב הרושם שמא בתובענה שהגיש לקבלת המשמורת על הילדים מעורבים שיקולים זרים, לרבות שחרורו מחיובים המוטלים עליו במצב הנוכחי. ואף זאת, קיימת חשיבות רבה להמשכיות וקביעות כשמדובר בגידולם וטובתם של הקטינים, ומשהחליטו הצדדים כי המשמורת תהיה אצל האם, ובמכלול הנסיבות שהובאו בפני ביה"מ יש מקום לקבל המלצת התסקיר. לפיכך נדחית התובענה להעברת הקטינים למשמורת האב. גם באשר להסדרי הביקורים, אני מאמצת את עמדת פקידת הסעד כי יש להשאירם במסגרת הנוכחית וכך אני מורה. עוד אני מורה כי האם תאפשר לקטינים להתקשר לאביהם כרצונם וכי שהות הילדים אצל מי מהצדדים בחגים, ככל שיתעוררו מחלוקות בענין, יוסדרו באמצעות פקיד הסעד. תמ"ש 6773/97 - הפחתת המזונות 10. כאמור, ניתן ביום 25/01/98 פס"ד לפיו חוייב התובע במזונות הקטינים בסך של 3,050 ש"ח לחודש. התובע הגיש ערעור על פסה"ד, אך בעת הדיון חזר בו ממנו. 11. את התובענה להפחתת המזונות מנמק התובע בשינוי נסיבות מהותי שחל במצבו כדלקמן: א. בעוד שלמועד פסה"ד עבד כטכנאי תקשורת מחשבים בחב' בינת בע"מ וכפי שנקבע בפסה"ד השתכר סך של 6,764 ש"ח לחודש, החל מיום 31/05/99 הוא מובטל וסך הכנסתו החודשית הינה 3,834 ש"ח. לטענתו, עקב גילו ומצב בריאותו הוא מתקשה למצוא מקום עבודה אחר. ב. בפסה"ד נקבע כי "הנתבע אישר כי בבעלותו דירה נוספת על זו בה הוא מתגורר. דירה זו עומדת ריקה ואין מניעה להשכירה ולהגדיל את הכנסתו החודשית". לטענתו בבעלותו דירה אחת בלבד, הרשומה על שמו. לענין הדירה באשקלון הוא טוען כי זו נרשמה על שמו ע"י אביו כ"חלוקה בירושה העתידית" והועברה ע"ש אחיו בשל חוב של התובע לאביו. ג. לטענת התובע בבעלות הנתבעת דירה בירושלים וזאת בשינוי מהמצב המצויין בפסה"ד, דבר שיש בו כדי להשפיע על מרכיב המדור בסכום המזונות. ד. עוד נטען ע"י התובע כי בשל הכנסתה הנמוכה יחסית של הנתבעת בעת מתן פסה"ד חלקה במזונות מדין צדקה קטן. כיום היא עובדת בשני מקומות - במלון הולילנד וכן כספרית במספרה; מה גם שיש באפשרותה להגדיל את הכנסותיה ע"י עבודות נוספות. ה. לטענתו מאז פסה"ד גדלו הקטינים ואינם עוד מקטני קטנים, ולפיכך המאזן לענין המזונות מדין צדקה בין הצדדים צריך להשתנות. 12. אכן פס"ד למזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני הגשת תובענה לשינויו, ואולם כדי שתובענה כזאת תצלח צריך להוכיח שינוי נסיבות מהותי שנוצר לאחר מועד פסק הדין ושלא ניתן היה לצפותו במסגרת שיקולי ביה"מ ביום מתן פסה"ד. יש לבדוק איפוא, אם אמנם יש בטענות התובע כדי למלא אחר התנאים האמורים. 13. לענין פיטוריו של התובע מן העבודה צורף מכתב המעביד מיום 04/04/99, שזה לשונו: "הריני להודיעך כי כפי שסוכם עמך בע"פ הוחלט על פיטוריך מחברתנו ביום 25/03/99. מועד סיום עבודתך בחברה יחול ביום 31/05/99...". לפי נוסחו של המכתב מדובר ב"סיכום" בין הצדדים ומכל מקום גם התובע לא טען כי הדבר נעשה בגינו של המעביד. התובע מנסה לקשור את פיטוריו להתדרדרות במצב בריאותו עקב תאונה שקרתה לו בשנת 1994, אף כי לא המציא מסמך כלשהו שיש בו לאשר את טענתו כי לאחר מתן פסה"ד חלה הרעה כלשהי במצבו הבריאותי. מכל מקום לענין התאונה היתה התייחסות בפסה"'ד שניתן. מדובר בת.ד. בגינה נקבעו לו 10% נכות, שלאחריה חזר התובע לעבודה ולחיים כרגיל, וטענותיו לענין הירידה בכושר השתכרותו עקב כך נדחו. עוד צויין בפסה"ד כי משכורתו של התובע ירדה מאז הגשת כתב התביעה אף כי "לא שמעתי הסבר סביר כלשהו להפסקת השעות הנוספות בשלושת החודשים האחרונים ולכאורה אין מנוס מן המסקנה כי מדובר בירידה מלאכותית במשכורת שלא נועדה אלא לצרכי תובענה זו". סיכומם של דברים לא מצאתי שחלה הרעה במצבו הבריאותי של התובע המונעת ממנו לעבוד ולהשתכר כבעבר. גם העובדה כי התובע עסוק עכשיו כמפקח על פועלים בבנית דירה מעל דירת אביו, והמיועדת עבורו, יש בה כדי להראות לכאורה כי הפיטורין היו יזומים (או שמא עבודת הפיקוח משתלמת יותר אף כשלעצמה). התובע הינו הנדסאי אלקטרוניקה שעסק גם בתחום המחשבים ואם אמנם באמת ובתמים היה מעונין בעבודה אין ספק שהעבודה היתה מצויה, ואולם נראה כי הוא מעדיף את המצב הנוכחי, בין אם בהנחה שכך יקל עליו להביא להפחתת סכום המזונות ובין משום שעבודתו כמפקח בניה אצל אביו משתלמת יותר. 14. גם טענתו לענין הדירה באשקלון דינה להידחות: כאמור בענין זה נקבע בפסה"ד כי בבעלות הנתבע דירה נוספת העומדת ריקה והוא יכול להשכירה ולהגדיל הכנסתו. התובע לא התכחש לכך כי הדירה רשומה על שמו ואולם בחקירתו טען כי היא הועברה לאחיו. גם בענין זה אין בידי ליתן משקל רב למהיימנות הדברים. את ההעברה התמוהה הסביר התובע פעם אחת כתמורה לחובות לאחיו ופעם אחרת טען סתם כך שזו הועברה ללא תמורה. מה גם שבשום שלב לא הוסבר מאין צצו החובות לאחיו שהצריכו העברת דירה לבעלותו, ומדוע זה מועברת דירה שניתנה לו כ"חלוקה בירושה עתידית" על שם אחיו. גם גירסתו של התובע לענין בנית הדירה הנוספת מעל דירת אביו אינה מצטיינת באמינות רבה. עפ"י עדותו (עמ' 13 ש' 4): "אבא שלי משפץ את הבית שלו. יתכן שהוא יכין לי אותה למגורים". אח"כ הוברר כי הוא המפקח על העבודה והוא בונה דירה עם חמישה חדרים כדי "שלילדים יהיה מקום" וכדי "שאוכל להיות ליד אבא שלי". עדותו של התובע היתה בלתי אמינה עד כדי כך שמדבריו לא ניתן לדעת אל נכון כיצד מועברות הדירות בתוך המשפחה. מכל מקום משלא הוכח כי הדירה באשקלון הועברה לאח בתמורה ומשבונה התובע דירה נוספת מעל דירת אביו עבורו, ניתן להסיק כי ייוותרו לו שתי דירות להשכרה. (או שמא נבנית עבורו הדירה מעל דירת האב בתמורה לדירה באשקלון שהעביר לאחיו?). 15. נראה שאין מנוס מן המסקנה כי הנתבע שלא השלים עם המעמד שנכפה עליו עם הפירוד והגרושין עושה כל שלאל ידו כדי להשתחרר מעול החיובים שהוטלו עליו עקב כך. 16. גם יתר הטענות שהועלו ע"י התובע דינן להידחות בין משום שענינן התדיינות חוזרת במה שכבר נפסק לגביו ובין משום שלא נמצא בהן ממש. 17. מאידך נראה כי גם הנתבעת אינה טומנת ידה בצלחת בכל הנוגע לפיזור ערפל סביב רכושה. כך המכונית שבה היא נוהגת רשומה ע"ש האב ועל הדירה שרכשה רשומה הערת אזהרה לטובת הוריה, מה גם שמיוזמתה היא לא העלתה את ענין רכישת הדירה כלל. 18. בהתחשב בכך כי מרכיב המדור בפסה"ד התייחס למגורים בדירה שכורה שדמי השכירות בגינה הגיעו ל450- דולר לפי הצהרת הנתבעת, ומאחר שמשרכשה הנתבעת דירה בה היא מתגוררת עם הילדים ולדבריה המשכנתא שהיא משלמת בגינה הינה בסכום של 500 ש"ח לחודש, ומאחר שאף משכנתא הינה הוצאה הכרחית להבטחת מדור לילדים וממילא על האב להשתתף בה, ובהתייחס להפרשים בין סכום דמי השכירות לסכום המשכנתא, יש מקום להפחית את מרכיב המדור בסכום המזונות שנפסקו. 19. אשר על כן אני מעמידה את סכום המזונות שעל התובע לשלם לקטינים ע"ס של 2,800 ש"ח לחודש החל מיום הגשת התביעה. סכום זה יהיה צמוד למדד הידוע היום ויעודכן אחת לשלושה חודשים מהיום. יתר סעיפי החיוב יהיו כמפורט בפסה"ד. 20. בנסיבות הענין אינני עושה צו להוצאות. קטיניםמזונות ילדיםמזונות