מהו "מדור שקט" ? צו מניעה המוצא במסגרת עילת מדור שקט ניתן במסגרת מערכת דיני המשפחה, ורואים אותו כחלק מזכות האשה והילדים למזונותיהם, מטרתו של צו כזה היא להבטיח את זכות האשה והילדים למדור שקט ושלו. זכותם של הילדים למדור שקט כלפי אביהם הוכרה כזכות משפטית ישירה הן לפי הדין האישי והן לפי דיני הכשרות המשפטית והאפוטרופסו. זכותו של הילד למדור שקט נובעת מעיקרון טובת הילד שהוכר כעיקרון מנחה בסכסוכים בענייני משפחה. זכות זו היא אף חלק מזכויות הילד שהן מושג רחב יותר מ"טובת הילד". במקרים של צוי הרחקה מתנגשת זכות זו של הילדים עם זכות הקניין של בן הזוג המורחק, שמכוחה הוא זכאי לגור בדירה השייכת לו. על בית המשפט הדן בתביעה לאזן בין הזכויות ולשקול את טובת הילדים וזכויותיהם כנגד הנזק להורה המורחק והפגיעה בזכותו. הפסיקה נותנת בידי בית המשפט כלים לבחינת הבקשה לצו הרחקה, ושיקולים שיש להעזר בהם בבואו להכריע בה. אחד השיקולים, שיקול שהפסיקה מגדירה אותו כחשוב ומרכזי, הוא בירור השאלה אם אותו בן זוג שכנגדו מתבקש הצו היה גר כל הזמן באותה דירת מגורים או שיצא ממנה עקב הסכסוכים בין בני הזוג. לפי הפסיקה, במקרה בו בן הזוג לא גר תקופה משמעותית בדירה לפני הדיון בצו ההרחקה, יקל על בית המשפט ליתן את הצו, שכן לא מדובר בגירוש בן הזוג מהדירה אלא באיסור כניסה. שיקול נוסף נוגע לפעולותיו של בן הזוג המבקש את צו ההרחקה: יש לבחון אם הוא פועל, במקביל לצו ההרחקה, במטרה להביא לסיום הסכסוך, או שהוא מסתפק בצו ההרחקה (שאז נראה שהוא חושש מבירור הסכסוך לגופו ורוצה לסיים את הנישואין בדרכי עקיפין), כן יש לבדוק אם הוא מבקש את צו ההרחקה כדי שישמש בידו כלי להשיג השגים ממוניים. כאשר הוצאת צו המניעה מטרתו דאגה למדור שקט לילדים, ניתן להוציא צו כזה גם בלי שהיתה אלימות כלפי הילדים, אם הצו דרוש לשם טובת הילדים. במקרה שם אישר בית המשפט העליון הוצאת צו מניעה נגד האב שהימצאותו בבית יצרה מתח בלתי נסבל שהזיק לילדים ואף הביא שניים מהם לנסיונות התאבדות. זאת, למרות שהיה ברור שהאב אינו אלים כלפי האשה או כלפי הילדים. בית המשפט ציין בפסיקתו כי על בית המשפט להרחיב את השימוש באמצעי זה תוך הגמשת התנאים בהם הוא יינתן עוד צוין כי מדור שקט כולל גם את מקסימום שלוות הנפש או הרגיעה, שניתן להשיג בנתונים קיימים. הדבר תלוי בשיקול הדעת של בית המשפט בהתחשב בנסיבות הספציפיות של כל מקרה, מתוך פרספקטיבה רחבה, ובהתבסס על מאגר גדול ושלם של שיקולים הנוגעים לצדדים, לילדיהם, למערכת היחסים שביניהם ולהקשר הרחב של חיי המשפחה. את מושג האלימות ניתן לפרש גם כאלימות כבושה, גם כאלימות מילולית וגם כגורמי מתח והפרעה, העלולים לדרדר את מערכת היחסים לסוגים שונים של אלימות. כאשר בית המשפט דן בצו מניעה עליו לבחון את הסכסוך המשפחתי באופן כולל. הבחנה בין השיקולים לצרכים שונים של התדיינות היא הרסנית בכל הנוגע לרווחת הילדים, ליכולת השיקום, לריבוי התדיינויות, לסיבלם של הצדדים וכיו"ב. מדור