מזונות זמניים

מזונות זמניים הינם ככל סעד זמני והם ניתנים לתובעים הזקוקים להם עד שתתברר תביעתם בפני בית המשפט. במסגרת הדיון במזונות הזמניים אמור בית המשפט לפסוק לתובעים את הכספים הדרושים להם, לפי שיקול דעתו, למחייתם, עד למתן פסק הדין בתובענה. המזונות הזמניים אינם מיועדים למנוע מהזכאים להם חרפת רעב, כך שיש לפוסקם על דרך הצמצום דווקא, בבחינת סיפוק צרכי המחיה ההכרחיים בלבד. ככל סעד זמני, גם המזונות הזמניים נועדו לשמור ולשמר את המצב שהיה קיים בתא המשפחתי עובר להגשת התביעה - מבחינת אופן ניהולו של משק הבית, דרך סיפוק הצרכים של הזכאים למזונות וגובה הסכומים להם הם נזקקו לסיפוק צרכים אלה. בית המשפט פסק כי סעד של מזונות זמניים, מטרתו שיומצאו לזכאי האמצעים הדרושים לקיומו עד לדיון בגופו של עניין. אך נוסף על כך, דומה הוא לכל סעד זמני אחר שמטרתו לשמור על המצב הקיים, שלא ישנה אותו אחד מבעלי הדין באורח חד צדדי. בעל שהיה מפרנס את אשתו וילדיו לפי יכולתו בכבוד הראוי, שהפסיק מנוהגו זה וממציא להם רק סכום מצומצם שיציל אותם מחרפת רעב - אך שיוריד באופן דרמטי את רמת חייהם, לא ישמע בטענה, שאין לפסוק באורח זמני אלא את הסכום המינימאלי הנחוץ לקיומם, אלא אם ישכנע כי ניטלה יכולתו להמשיך ברמת החיים אשר היו רגילים לה. כאשר פורץ ריב בין הבעל לאשה, יש והבעל נוקט בתחבולות לשם הקטנת הכנסותיו, כדי לפגוע באמצעים שיועמדו לרשות האשה. לשם כך הוא מחליף את מקום עבודתו, או שהוא סוגר את עסקו, או מצמצם שעות עבודתו. לכן כל אימת שטוען הבעל, כי בפרוץ הריב או בסמוך לו חלו שינוים במקורות או בדרכי פרנסתו, חייב בית המשפט לבדוק אם נהג הבעל בתום לב, לצורך הענין, או שמא אין אלא תחבולה לצורך המשפט. כידוע, חייב אדם במזונות אשתו וילדיו לא רק לפי הכנסתו הממשית אלא גם לפי הכנסתו הפוטנציאלית . כי בשלב של מזונות זמניים זכאים התובעים לשכנע את בית המשפט כי הם רגילים היו לרמת חיים גבוהה וכי היו בידי החייב במזונותיהם המשאבים הדרושים לסיפוק צרכיהם לפי אותה רמת חיים, עובר להגשת התובענה. מאידך זכאי הנתבע לשכנע את בית המשפט על שינוי משמעותי אוביקטיבי שגרר אחריו ירידה משמעותית ביכולתו להמשיך ולספק את רמת חיים שהיתה לתובעים עובר להגשת התובענה. תביעה למזונות ככל תביעה אזרחית היא וחובה על התובעים את מזונותיהם לשכנע את בית המשפט לא רק בעצם זכותם למזונות מהנתבע אלא גם בקיומם של אותה רמת חיים ואותם צרכים להם הם טוענים וכן את עלותם של אלה. כלל זה יפה גם במזונות זמניים בפרט כאשר התובעים (וכך בד"כ נוהגים הם כולם) מבקשים לפסוק להם כמזונות זמניים את סכום המזונות הקבוע אותו הם תובעים כסעד סופי. יחד עם זאת, מאחר ושלב של מזונות זמניים הינו שלב ראשוני הוא ובדרך כלל לא נשמעות בו ראיות, אין לדרוש מן התובעים מחד ומן הנתבע מאידך להביא ראיות ברורות ומוצקות, זה לרמת החיים הגבוהה וזה לפגיעה ביכולתו להמשיך ולספק אותה. ראיות ברורות ומוצקות לא אבל ראיות לכאורה בוודאי. בית המשפט ציין בפסיקתו כי מאחר ששלב הדיון במזונות זמניים הוא שלב ראשוני וטרם נשמעו ראיות, על השופט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של הנתבע ואת צרכיו של הקטין, תוך שימת דגש על העובדה, כי מדובר בסעד זמני, המתבסס על ראיות לכאוריות בלבד. אם על זהירות בקביעת צרכים של קטין נאמר, קל וחומר בקביעת רמת חיים של אשה שמזונותיה נקבעים לפי מעמדה וכבודה ושיעורם גדול ממזונותיו של ילד קטין. לכן, אם קיימות ראיות לכאורה, שעל פיהן יכול בית המשפט, אפילו בשלב של מזונות זמניים, לקבוע את רמת החיים של בני הזוג עובר להגשת התובענה, רשאי הוא לפסוק את המזונות הזמניים לפי רמת החיים שנגלתה בפניו תוך התחשבות בשיקולים רלבנטיים אחרים כגון יכולתו של הבעל להמשיך ולספק אותה. מחוקק המשנה ייחד בתקנות פרק מיוחד להליכים המתנהלים בפני בית המשפט לענייני משפחה (פרק כ 1 בחלק ג' 1 לתקנות) ו"שיפר" את התקנות הנוגעות לתביעות מזונות המפורטות בפרק כ"א לתקנות. כוונת מתקין התקנות היתה, שבבוא בית המשפט לענייני משפחה לפסוק בתובענה שבפניו יוכל הוא להתייחס, כבר מהדיון הראשון, לסכסוך כולו שכן מטרתו של בית המשפט הינה להגיע ככל האפשר להכרעה כוללת בתובענה ולאו דוקא להתמקד במתן החלטה או פס"ד במקטע ספציפי של המשבר הרחב הפוקד את התא המשפחתי שעניינו נידון בפניו. כל ההוראות של פתיחת תיק עיקרי ותיקי משנה לאותו תיק, טכניקה אשר באה להבטיח את הכלל בדבר משפחה אחת - שופט אחד. תקנה 258 ד (ה) המחייבת הגשת הרצאת פרטים לתיק עיקרי בו הוגשה תובענה באחד מן העניינים המפורטים בתקנה 258 ז' פסקאות (1) עד (3) לרבות אשור הסכם באחד מן העניינים המפורטים בהן או בפסקאות (7) עד (9) - כשהיא ממולאת כהלכה. תקנה 258 ט המחייבת - גילוי מסמכים מוקדם וצירוף העתקיהם. תקנה 258 יא - הדורשת התייצבות הצדדים לקדם משפט. לתביעות המזונות נתייחדו תקנות 259-266 כאשר בתיקון מתשנ"ז תוקנה תקנה 261 והוספה בה דרישה מפורשת לצירוף פירוט הכנסותיב - 12 התשלומים שקדמו לתובענה וכן, החובה לפרט צרכיו של כל תובע בנפרד אם התביעה הינה למספר תובעים. הדרישה האמורה בתקנה 261 (ג) חשובה היא מאין כמותה, שהרי לא צורכי אשה כצורכי ילד בפרט כשההלכה לפסיקת מזונותיה שונה היא. האשה לפי רמת חיים וילדים לפי צרכים. לא הרי צורכי ילד בן שנה כצורכי ילד בן 10 או בן 15 מה גם שמקור החיוב, היקפו וטיבו שונים מילד לילד על פי גילו, בודאי כאשר יש לילד זה או אחר צרכים מיוחדים. בית המשפט ציין בפסיקתו כי לא אחת מוגשות תביעות מזונות לבית המשפט בהן ננקב סכום מזונות כולל לאשה ולילדים ולאחר מכן מבקשים להפחית את מזונות האשה מהסכום הכולל ולחייב את הבעל/האב בנותר. דרך זו של הצגת הדברים אינה נכונה ומעוותת את המציאות. על מנת לסייע לבית המשפט להגיע להכרעה נכונה של יכולת הנתבע מחד, וצרכי התובע מאידך, מחייבת תקנה 258 ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 את בעל הדין לצרף לכתבי טענותיהם רשימת מסמכים עליה נסמך כתב הטענות ולצרף אליו העתקים או צילומים של אותה מסמכים שנמצאים ברשותו. לא צורף מסמך כאמור תחול הוראת תקנה 114 (א) הקובעת כי בעל הדין יהא זקוק לרשות בית המשפט להגשתו של המסמך האחר לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו. מזונות