תקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), התשנ"א-1991 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ז)(3) ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. מועד לתשלומי העובדת עובדת תשלם את התשלומים החלים עליה לפי סעיף 6(ז)(1) לחוק, לא יאוחר מששים ימים מתום חופשת הלידה ותמסור למעבידה אישור על ביצוע התשלומים. 2. מועד לתשלומי המעביד מעביד ישלם את התשלומים החלים עליו לפי סעיף 6(ז)(1) לחוק, במועדים ולפי הכללים כמפורט להלן: (1) נהג המעביד בלבד לשלם תשלומים להבטחת פנסיה לעובדת, ימשיך המעביד לשלם תשלומים אלה במועדים ולפי הכללים החלים עליו, כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה שבעדה משלמים לה דמי לידה; (2) נהגו גם המעביד וגם העובדת לשלם תשלומים להבטחת הפנסיה לעובדת - ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור, תוך שלושים ימים מהיום שבו המציאה לו העובדת אישור כאמור בתקנה 1. תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס"א-2000 בתוקף סמכותי לפי סעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: 1. דרך ומועד מסירת הודעה (א) במועד סמוך, ככל האפשר, לתחילת היעדרותה של עובדת מן העבודה בשל שהותה במקלט לנשים מוכות (להלן - מקלט), תמסור העובדת למעבידה הודעה שהיא מבקשת לממש את זכותה להיעדר מן העבודה לפי סעיף 7(ג)(5) לחוק. (ב) הודעת העובדת תימסר בכתב, בכל דרך שתתאפשר לעובדת בנסיבות הענין. (ג) לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה מיום תחילת ההיעדרות, תמציא העובדת למעבידה אישור מאת לשכת סעד או משרד העבודה והרווחה לפי הטופס שבתוספת הראשונה, בלי שיצויין בו מועד לסיום השהייה. (ד) בתום ההיעדרות תמציא העובדת למעבידה הצהרה לפי הטופס שבתוספת השניה, בצירוף אישור לפי הטופס שבתוספת הראשונה, שצוין בו המועד לסיום השהייה במקלט. תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ט-1979 בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - "אשה בגיל הפוריות" - אשה שטרם מלאו לה 45 שנה; "קרינה מייננת" - קרינה אלקטרומגנטית או גופיפית - לרבות קרינה מקרני שפופרות רנטגן, מאיצי חלקיקים, חמרים רדיואקטיביים ונאוטרונית - שיש בה בעברה דרך חומר כדי לגרום, במישרין או בעקיפים, להתהוות יונים; "קרינה חיצונית" - קרינה מייננת הנקלטת בגוף האדם ממקורות שמחוצה לו; "קרינה פנימית" - קרינה מייננת הנקלטת בגוף האדם ממקורות שבתוך גופו; "מנת חשיפה שוות ערך" - מנת החשיפה הנמדדת ע"י מיכשור מתאים לגבי קרינה חיצונית וכפי שהיא מוגדרת בפרסום מס' 26 של הועדה הבינלאומית להגנה מקרינה (.(I.C.R.P, לגבי קרינה פנימית (העתק פרסום זה נמצא במשרדים המחוזיים של משרד העבודה והרווחה וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות קבלת הקהל במשרדים אלה); "המפקח" - מפקח עבודה כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954, או מי ששר העבודה והרווחה מינה אותו להיות מפקח לענין תקנות אלה. 2. הקטנת כמות החשיפה מעסיק ינקוט בכל הפעולות הסבירות הדרושות להקטנה מירבית של כמות ושיעורי החשיפה של נשים הנמצאות בחצריו לרגל תעסוקתן או הכשרתן המקצועית. 3. רמת פיקוח תנאי עבודה שבהם עובדת עלולה להיחשף למנת חשיפה שוות ערך, העולה על 0.5 גרם לשנה, מחייבים קיום פיקוח על רמות ושיעורי החשיפה לגבי אותה עובדת ולגבי תנאי עבודתה. 4. הגבלת חשיפה לאשה בגיל הפוריות אשה בגיל הפוריות לא תחשף, במסגרת עבודתה או הכשרתה המקצועית, למנות חשיפה שוות ערך, ממקורות קרינה חיצוניים או פנימיים בשיעור העולה על 5 רם לשנה; השיעור החודשי הממוצע של חשיפת אשה כאמור, לא יעלה על 0.4 רם; אם בחודש מסויים עלה שיעור החשיפה של אשה, כאמור, על 0.4 רם, יוקטן שיעור חשיפתה בחודש העוקב לו, באופן ששיעור החשיפה החודשי הממוצע בחדשיים הסמוכים לא יעלה על 0.4 רם. 5. אשה בהריון אשה בגיל הפוריות המועסקת בעבודה המחייבת קיום פיקוח לפי תקנה 3 ואשר נכנסת להריון, תודיע על דבר הריונה למעסיקה, סמוך ככל האפשר למועד בו נודעה לה עובדת הריונה. 6. הגבלת חשיפה לאשה בהריון (א) אשה בהריון לא תחשף במסגרת עבודתה או הכשרתה המקצועית למנת חשיפה שוות ערך, ממקורות קרינה פנימיים או חיצוניים, בשיעור העולה על 1 רם במשך כל תקופת הריונה; לענין זה, "תקופת הריון" - התקופה מיום מסירת ההודעה למעסיק כאמור בתקנה 5, עד לסיום הריונה. (ב) השיעור החודשי הממוצע של חשיפת אשה, כאמור, לא יעלה על 0.15 רם; אם בחדש מסוים עלה שיעור החשיפה של אשה כאמור על 0.15 רם, יוקטן שיעור חשיפתה בחודש העוקב לו, באופן ששיעור החשיפה החודשי הממוצע בחדשיים הסמוכים לא יעלה על 0.15 רם. 7. חובת המעביד (א) אדם המעסיק אשה בגיל הפוריות ינקוט בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע חשיפת אשה כאמור, המועסקת בחצריו, לקרינה חיצונית או פנימית בשיעור העולה על השיעורים הנקובים בתקנות 4 ו-6, לפי הענין. (ב) במקרה של ספק לגבי האמצעים שבהם יש לנקוט כדי למנוע חשיפת נשים בגיל הפוריות כאמור, יפנה המעביד, בכתב, למפקח ויפעל לפי הנחיותיו. (ג) מעביד המעסיק אשה בגיל הפוריות באחד או ביותר מהעיסוקים המפורטים להלן, ידווח למפקח על העסקת אשה כאמור ועל אמצעי הבטיחות שבהם נקט כדי לצמצם אפשרות חשיפתה לקרינה מייננת, בכפוף לאמור בתקנות אלה: (1) הפעלת מכונות הפולטות קרני רנטגן; (2) ייצור או כל עיסוק ישיר אחר בתכשירים המכילים איזוטופים רדיו-אקטיביים. (ד) כל מעביד כאמור בתקנה 7(א) ינהל רישום מסודר שוטף של כל מנות החשיפה של אשה בגיל הפוריות המועסקות בחצריו או הנמצאות בהם לרגל הכשרתה המקצועית; (ה) כל מעביד כאמור בתקנה 7(א), יודיע למפקח, בכתב, על אמצעי המדידה והבטיחות שאותם הנהיג לגבי נשים בגיל הפוריות המועסקות בחצריו או הנמצאות בהם לרגל הכשרתן המקצועית; המפקח רשאי להורות למעביד להוסיף או לשנות את אמצעי המדידות או הבטיחות שהנהיג בחצריו. (ו) הודעה כאמור בתקנות 7(ד) או 7(ה) תימסר למפקח, בכתב, תוך 30 יום מיום תחילתן של תקנות אלה, או תוך 14 יום מיום תחילת העסקת אשה בגיל הפוריות בעבודה המחייבת קיום פיקוח כאמור בתקנה 3. 8. מדידת חשיפה מדידת החשיפה תיעשה על ידי אמצעי מדידה אישי מתאים בהתאם להוראות המפקח. 9. תחולה תקנות אלה חלות על אשה בגיל הפוריות המועסקת או הנמצאת לרגל הכשרתה המקצועית בחצרים שבהם היא עלולה להיחשף לקרינה פנימית או חיצונית מעל לרמה המחייבת פיקוח. 10. הצגת התקנות תקנות אלה יוצגו במקום הנראה לעין בכל מקום עבודה שבו עובדת אשה בגיל הפוריות בתנאי עבודה המחייבים פיקוח כאמור בתקנה 3. 11. ביטול תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ח-1978 - בטלות. תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס"ח-2008 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7א(ג) ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - "עובד במשכורת" - עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד בשכר" - עובד שאינו עובד במשכורת; "שכר העבודה" - (1) לגבי עובד או עובדת בשכר - שכר העבודה הממוצע של שכר העובדת או העובד בששת החודשים שבהם עבדו העובדת או העובד בפועל אצל מעבידם, שקדמו לתקופה שבעדה זכאים לדמי לידה, או לתקופה שבעדה זכאית העובדת לגמלה לשמירת הריון; (2) לגבי עובד או עובדת במשכורת - שכר העבודה החודשי או שכר העבודה המשתלם בעד תקופה העולה על חודש. 2. תשלומים שנהג המעביד בלבד לשלם לקופת גמל נהג מעביד בלבד לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה שבעדה הם זכאים לדמי לידה או בתקופה שבעדה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, לפי העניין. 3. תשלומים לקופת גמל בתקופה שבה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון (א) נהגו הן המעביד והן העובדת לשלם תשלומים לקופת גמל - ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת באותה תקופה, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה אצלו. (ב) העובדת תפקיד, בתקופה שבה היא זכאית לגמלה לשמירת ההריון, את התשלומים החלים עליה אצל מעבידה, בכל חודש, לא יאוחר מהיום הקובע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; ואולם אין בהפקדת תשלומי העובדת אצל המעביד במועד מאוחר יותר כדי לגרוע מחובתו של המעביד לשלם את התשלומים החלים עליו ולהעביר את התשלומים החלים על העובדת לקופת הגמל, כאמור בתקנת משנה (א). 4. תשלומים לקופת גמל בתקופה שבה העובדת או העובד זכאים לחופשת לידה (א) נהגו הן המעביד והן העובדת או העובד לשלם תשלומים לקופת גמל - ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שהם זכאים לדמי לידה, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה. (ב) לגבי תשלומים החלים על העובדת או העובד - (1) המעביד ינכה, ככל הניתן, מהשכר האחרון שישלם לעובדת או לעובד לפני יציאתם לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת גמל החלים על העובדת או העובד בעד שני חודשי עבודה, וזאת נוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל החל על העובדת או העובד בעבור החודש שבעדו משתלם השכר האמור; (2) את יתרת התשלומים החלים על עובדת או עובד בתקופת חופשת הלידה אשר לא נוכו כאמור בפסקה (1), ישלמו העובדת או העובד באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעביד לצורך זה; בפסקה זו, "מקדמות על חשבון שכר עבודה" - כמשמעותן בסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. (ג) המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו, בכל חודש, במהלך התקופה שבעדה זכאים העובדת או העובד לדמי לידה ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה במועדים שבהם היה משלם את התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה. 5. חובת מסירת הודעה לעובדת או לעובד מעביד ימסור לעובדת או לעובד, הודעה בדבר ההוראות שבתקנות אלה, לפי הטופס שבתוספת, במועדים אלה: (1) לעובדת - בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר הריונה של העובדת; (2) לעובד - בתוך זמן סביר מיום שהעובד הודיע למעביד כי בכוונתו לצאת לחופשת לידה. 6. שמירת זכויות תקנות אלה באות להוסיף על זכויותיהם של עובדת או עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ולא לגרוע מהן. 7. ביטול תקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), התשנ"א-1991 (להלן - תקנות הבטחת פנסיה) - בטלות. 8. תחילה תחילתן של תקנות אלה החל ב-1 בחודש שלאחר פרסומן (להלן - יום התחילה). 9. תחולה (א) תקנות אלה יחולו על עובדת שזכאותה לגמלה לשמירת הריון החלה ביום התחילה ואילך ועל עובדת או עובד שזכאותם לדמי לידה החלה ביום התחילה ואילך. (ב) על אף האמור בתקנה 6 ובתקנת משנה (א), עובדת או עובד ש זכאותם לדמי לידה החלה ערב תחילתן של תקנות אלה, ימשיכו המעביד והעובדת או העובד, לפי העניין, לשלם תשלומים להבטחת הפנסיה כאילו המשיכו תקנות הבטחת פנסיה לחול ביום האמור ולאחריו. תקנות עבודת נשים (עבודת-לילה בשירותי המדינה), תשט"ז-1955 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ג)(1) ו-(ד) ו-(20) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, אני מתקינה תקנות אלה: 1. עבודת לילה בשירותי המדינה (תיקון: תשט"ז, תשי"ז, תש"ך, תשכ"א, תשס"א) האיסור לסרב קבלתה לעבודה של אישה בשל כך בלבד שהודיעה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, כאמור בסעיף 2(ג) לחוק, אינו חל על העבדת עובדת בשירותי המכס, בשירות המטאורולוגי, במרכזות-טלפון בינעירוניות ובינלאומיות, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר, במינהל התעופה האזרחית כאלחוטאית-קשר וכפקחית-טיסה וכן במשרד התיירות כמארחת וכדיילת-קרקע, ובלבד: (1) שיסופק לעובדת מקום מתאים למנוחה בעת ההפסקה; (2) שיסופק לעובדת בעת ההפסקה משקה חם; (3) שיסופק לעובדת אמצעי-תחבורה למקום העבודה וממנו במידה שאין אפשרות להסתייע בשירותי-תחבורה אחרים; (4) שתינתן הפסקה של 12 שעות לפחות בין יום-עבודה למשנהו, זולת אם הסכימה העובדת, בכתב, להפסקה קצרה מ-12 שעות בין יום עבודה למשנהו, ובלבד שאינה קצרה מ-8 שעות. תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ט-1988 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ד4) ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. הודעת עובד עובד המבקש להיעדר מהעבודה מכח סעיף 7(ד1) לחוק, ימסור למעבידו הצהרה על כך לפני תחילת ההעדרות מהעבודה, חתומה בידו ובידי בת זוגו - ובנסיבות האמורות בסעיף 7(ד1)(2) לחוק - בידו בלבד, לפי הטופס שנוסחו מובא בתוספת. 2. אישור רפואי עובד כאמור בתקנה 1, שילדו נמצא בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלת בת זוגו - יצרף להודעה אישור רפואי בדבר הנכות או מחלת בת הזוג. 3. תקופת ההודעה עובד לא יהיה זכאי להיעדר מעבודתו מכח סעיף 7(ד1) לחוק, אלא בתום חמישה עשר ימים מיום שקיים את הוראות תקנות 1 ו-2, זולת אם הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או שהילד נמצא בטיפולו הבלעדי כאמור בתקנה 2. 4. שמירת הוראות חלה לגבי עובדת, על פי ההוראות הנהוגות במקום העבודה, חובת מתן הודעה מוקדמת בדבר היעדרותה מהעבודה מכח סעיף 7(ד) לחוק, ותקופת ההודעה עולה על 15 יום, תחול חובה זו גם על העובד לענין העדרותו מהעבודה מכוח סעיף 7(ד1) לחוק. תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי"ח-1958 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12 ו-20 לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, אני מתקין תקנות אלה: 1. הצגת תמצית החוק המעביד אשה לצורך עסק, משלח-יד או שירות ציבורי, יציג במקום העבודה הצגה נראית לעין תמצית החוק בנוסח שפורסם בירחון משרד העבודה "עבודה וביטוח לאומי". תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ"א-1990 בתוקף סמכותי לפי סעיף 7(ג)(4), (ג1), ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרה בתקנות אלה "סדרה טיפולית" - סדרה של טיפולים בהפריה חוץ גופית, בין באשפוז ובין בטיפול אמבולטורי לרבות ימי המנוחה הכרוכים בסדרה כאמור. 2. תקופת היעדרות של העובדת תקופת היעדרות של עובדת לענין פסקה (4) לסעיף 7(ג) לחוק, לא תעלה בכל סדרה טיפולית על המפורט להלן, ובלבד שלא יהיו יותר מארבע סדרות טיפוליות בשנה: (1) במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים - שישה עשר ימים; (2) במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של שישה ימים - עשרים ימים. 3. תקופת היעדרות של עובד תקופת היעדרות של עובד לענין סעיף 7(ג1) לחוק, לא תעלה על שנים עשר ימים בשנה. תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-20 לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגון המעבידים שלדעתי הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - "אישה בגיל הפוריות" - אישה שטרם מלאו לה 45 שנה; "בית ספר" - בית ספר שבו ניתן חינוך שיטתי ל-10 ילדים או יותר עד גיל 12 ועד בכלל; "מוסד חינוכי" - בית ספר, גן ילדים, מעון יום לילדים בגיל הרך; "מוסד רפואי" - בית חולים, מרפאה, מעבדה מיקרוביולוגית ותחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב); "מעביד" - לרבות מעסיק בפועל כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, ולרבות מוסדות המכשירים נשים לעבודה במוסד חינוכי או רפואי; "עובדת" - לרבות סטודנטית ומתמחה השוהות במוסד חינוכי או רפואי במסגרת לימודיהן. 2. עבודות מסוכנות בגיל הפוריות איש בגיל הפוריות העובדת או המועמדת לעבוד במוסד חינוכי או רפואי - (1) יידע אותה המעביד כי בשל אופי מקום עבודתה קיים סיכון מוגבר שתידבק באדמת (Rubella), וכי אם תחלה באדמת בזמן הריון הדבר עלול לסכן את התפתחות העובד, ויפנה אותה לתחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב) המופעלת על ידי משרד הבריאות (להלן - טיפת חלב); (2) מצאה טיפת חלב כי אין בידי האישה אישור רפואי על קבלת חיסון נגד אדמת (להלן - החיסון) תמליץ לה על קבלת החיסון; החיסון יינתן בתחנות טיפת חלב שמפעיל משרד הבריאות; (3) אישה אשר חוסנה, כאמור בפסקה (2), תקבל מטיפת חלב אישור רפואי על קבלת החיסון; טיפת חלב תתעד מתן החיסון ומתן האישור הרפואי. (4) סירבה האישה לקבל את החיסון תחתום על טופס סירוב לקבלת חיסון לפי התוספת הראשונה, אשר יישמר בכרטיס הרפואי שלה בטיפת חלב למשך 26 שנים או עד הגיע האישה לגיל 53 שנים, לפי המאוחר. 3. עבודות אסורות לאישה בגיל הפוריות לא תועבד אישה בגיל פוריות במקום עבודה שבו מייצרים אטרטינט (Etretinate), ובמקום עבודה שבו האוויר הסמוך לאזור נשימתה מכיל חומר המפורט בתוספת השניה בריכוזים העולים על אלה הנקובים בה. 4. חובת יידוע בדבר הריון עובדת החשופה בעבודתה לחומרים המפורטים בתוספות השלישית עד החמישית או העובדת בקרבה למקור חום העשוי להעלות את חום גופה מעל ל-38.5 מעלות צלזיוס למשך 4 שעות רצופות, תודיע למעבידה על היותה בהריון, בתוך 10 ימים מהיום שבו נודע לה על הריונה; העובדת תצרף להודעתה אישור רפואי בדבר הריונה. 5. הגבלות העבדה בתקופת הריון נודע למעביד על הריונה של עובדת, לא יעבידה - (1) בהליך ייצור של חומרים המפורטים בתוספת השלישית; (2) בחשיפה לחומרים המפורטים בתוספת הרביעית או לחומרים המפורטים בתוספת החמישית בריכוזים העולים על אלה הנקובים בה; הוראות פסקאות (1) ו-(2) לא יחולו על הזרקת תכשירים ציטוטוקסים אנטיסרטניים המפורטים בתוספת השלישית והרביעית שהם מוכנים להזרקה; (3) בקרבה למקור חום העשוי להעלות את חום גופה מעל ל-38.5 מעלות צלזיוס למשך 4 שעות רצופות. 6. היעדרות מעבודה בתקופת הריון נאסרה עבודת אישה בהתאם להוראות תקנה 5, ולא נמצאה בעבודה עבודה חלופית מתאימה אצל מעבידה, יינתן בידה אישור רפואי כאמור בתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991. 7. חובת יידוע בתקופת הנקה עובדת החשופה בעבודתה לחומרים המפורטים בתוספת השניה או החמישית בריכוזים העולים על אלה הנקובים בהן, או לחומרים המפורטים בתוספת השלישית או הרביעית והיא מניקה, תודיע למעבידה על היותה מניקה. 8. הגבלות העסקה בתקופת הנקה הודיעה העובדת למעביד, כאמור בתקנה 7 ומסרה לו הצהרה בכתב על היותה מניקה לפי הטופס שבתוספת השישית, לא תועבר בעבודה שבה היא חשופה לחומרים המפורטים בתוספת השניה או החמישית בריכוזים העולים על אלה הנקובים בהן או לחומרים המפורטים בתוספת השלישית או הרביעית; הוראה זו לא תחול על הזרקת תכשירים ציטוטוקסים אנטיסרטניים המפורטים בתוספת השלישית והרביעית שהם מוכנים להזרקה; על המעביד למצוא בעבורה עבודה חלופית מתאימה במידת האפשר. 9. הצגת התקנות וחובת יידוע מעביד המעסיק נשים בגיל הפוריות, באחד ממקומות העבודה המפורטים להלן, חייב להציג תקנות אלה במקום בולט לעין אשר לעובדות יש גישה חופשית אליו ולציין את גורמי הסיכון הקיימים באותו מקום עבודה: (1) מוסד חינוכי או רפואי; (2) מקום עבודה שבו מייצרים אטרטינט; (3) מקום עבודה שבו מייצרים או מכינים את אחד החומרים המפורטים בתוספת השניה עד החמישית; (4) מקום עבודה שבו קיים מקור חום העשוי להעלות חום גוף מעל 38.5 מעלות צלזיוס למשך 4 שעות רצופות. 10. ביטול תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התש"ם-1979 - בטלות. 11. תחילה תחילתן של תקנות אלה 3 חודשים מיום פרסומן. תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ"ו-1986 בתוקף סמכותי לפי סעיף 2(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. מנוחה (א) לעובדת המועסקת בלילה תינתן מנוחה של 12 שעות לפחות בין יום עבודה אחד למשנהו. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית עובדת ליתן הסכמתה בכתב למנוחה קצרה מ-12 שעות, ובלבד שאינה קצרה מ-8 שעות. 2. תנאים נוספים במקום עבודה בו עובדים במשמרות יספק המעביד לעובדת בלילה - (1) אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו במידה ואין אפשרות להסתייע בשירותי תחבורה אחרים; (2) משקה חם בעת ההפסקה; (3) מקום מתאים למנוחה בעת ההפסקה. 3. תחולה הוראות תקנות אלה לא יחולו במקומות, בשירותים, בעבודות ובתפקידים המפורטים בסעיף 2(ג) לחוק. תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ"ט-1999 1 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ח) ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: 1. הודעת עובד (א) עובד שאשתו ילדה, המבקש לממש את זכותו לחופשת לידה חלקית מכוח סעיף 6(ח) לחוק, ימסור למעבידו הצהרה חתומה בידו ובידי אשתו, לפי הטופס שבתוספת. (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תימסר 30 ימי עבודה לפחות לפני היום שבו חפץ העובד להתחיל את חופשתו כאמור. (ג) נבצר מן העובד, בנסיבות הענין, למסור הודעה במועד האמור בתקנת משנה (ב), מסיבות שלא היה יכול לצפותן מראש, ימסור את ההודעה במועד המוקדם ביותר האפשרי. תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ"ט-1999 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ב-1), 6(ד) ו20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: 1. הארכת חופשת לידה או פיצולה (א) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים בתוך תקופת חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים או עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאשפוז בתוך תקופת חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים, ובחרה - (1) להאריך את חופשת הלידה שלה לפי סעיף 6(ב-1)(1) או סעיף 6(ד)(1) לחוק, לפי הענין, תמסור הודעה על כך למעבידה ארבעה ימים לפחות לפני המועד שבו היתה אמורה לשוב לעבודה; (2) לפצל את חופשת הלידה לפי סעיף 6(ב-1)(2) או סעיף 6(ד)(2) לחוק, לפי הענין, תמסור הודעה על כך למעבידה ארבעה ימים לפחות לפני המועד שבו היא חפצה לשוב לעבודה; עלתה תקופת האשפוז על שלושה שבועות תמסור העובדת את ההודעה כאמור שמונה ימים לפחות לפני המועד שבו היא חפצה לשוב לעבודה. (א1) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להיות מאושפז בבית חולים לתקופה של 12 שבועות או יותר בתוך תקופת חופשת הלידה, ובחרה להאריך את חופשת הלידה לפי סעיף 6(ד1) לחוק, תמסור הודעה על כך למעבידה ארבעה ימים לפחות לפני המועד שבו היתה אמורה לשוב לעבודה. (ב) נבצר מן העובדת, בנסיבות הענין, למסור הודעה כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), תמסור את ההודעה במועד המוקדם ביותר האפשרי. 2. מסירת הודעה מסירת הודעה כאמור בתקנה 1 תהיה בכתב, בצירוף אישור על תקופת האשפוז של העובדת או של הילד, לפי הענין, מאת בית החולים או רופא מטעמו. 3. ביטול תקנות עבודת נשים (הארכת חופשת לידה או פיצולה), התשל"ד1974, ותקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת), התש"ן1990 - בטלות, ככל שהן חלות על לידה שאירעה לפני יום התחילה. 4. תחילה ותחולה תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בסיון התשנ"ט (1 ביוני 1999) (להלן - יום התחילה), והן יחולו על לידה שאירעה ביום התחילה ולאחריו. תקנותחוק עבודת נשים