הדיירים טענו לליקויי בנייה - שברים באריחים, ירידת ערך הדירה וחסר של מקום חנייה בבית להלן פסק דין בנושא - ליקויי בנייה - שברים באריחים: פסק דין 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בחיפה, שניתן ביום 10.2.05, על ידי כב' השופט י. וגנר, בת.א. 27275/97. התביעה שהוגשה על ידי המערערים ביום 22.12.97, הועמדה על סכום של 394,063 ₪. בשלב מאוחר יותר, ביקשו המערערים לתקן את כתב התביעה ולהעמידו על סכום של 200,000 ₪ לצורכי אגרה, וביום 24.12.01, נעתר בית המשפט לבקשתם. ביום 20.10.02 הותר למערערים לתקן את כתב תביעתם בשנית. בהתאם לכך, הגישו המערערים כתב תביעה מתוקן, אשר כלל ליקויים נוספים שעניינם שברים באריחי חדר הדיור, שנגרמו, לטענתם, כתוצאה משקיעת הרצפה. סכום כתב התביעה נותר ללא שינוי. 2. ואלה הנסיבות הצריכות לענייננו, כפי שתוארו בפסק דינו של ביהמ"ש קמא: ביום 24.6.94, חתמו המערער ורעייתו ז"ל (להלן: "המערערים") על הסכם עם המשיבה - חברה קבלנית - לפיו התחייבה המשיבה לבנות עבור המערערים דירה בת חמישה חדרים ברח' ראול וולנברג 10 בחיפה (דירה מס' 3), אליה גם יוצמדו, מכח ההסכם, מקום חנייה ומחסן. המערערים הגישו תביעה לביהמ"ש קמא, בגין ליקויי בנייה שנתגלו בדירה, וכן בגין אי התאמה בין האמור בהסכם לבין הדירה כפי שנמסרה לידיהם בפועל. זאת משום שלמערערים נמסרה דירה בת 4.5 חדרים, בעוד שבהסכם צוין כי הדירה תהיה בת חמישה חדרים, וכן הוסכם כי יקבלו מקום חנייה מסומן. בנוסף נטען, כי לדירה נגרמה ירידת ערך. 3. ב"כ הצדדים הגישו חוות דעת מומחים מטעמם, לעניין ליקויי הבנייה. ואולם, מאחר שהיה פער ממשי בין חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים (160,800 ₪ לעומת 2,700 ₪), מינה בימ"ש קמא את ד"ר עמי גלזמן כמומחה מטעמו. 4. ביום 10.2.05, קיבל ביהמ"ש קמא את התביעה בחלקה. בפסק דינו התבסס בימ"ש קמא, על חוות הדעת שהיו בפניו, וכן על ביקור שנערך בדירה ביום 26.2.02, ביחד עם הצדדים ובאי כוחם, שאז התרשם השופט קמא מן הליקויים הנטענים. 5. בהתבסס על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, קבע בימ"ש קמא, כי בדירה הנדונה נתגלו ליקויי בנייה המצדיקים פיצויים של התובעים, בסכום של 11,643 ₪. באשר לטענת המערערים על שברים באריחי חדר הדיור, קבע ביהמ"ש קמא, כי גרסתה של המשיבה לפיה נגרם השבר "בזדון", מתיישבת יותר עם ההיגיון והמציאות, ולכן דחה את טענת המערערים כי מדובר בכשל תכנוני וביצועי. ביחס לטענה בדבר ירידת ערך הדירה, קבע ביהמ"ש קמא, כי לא שוכנע שאכן נגרמה ירידת ערך, מאחר שמדובר באחוז ליקויים קטן, אשר מהווה למעשה 4% משווי התביעה. בהתייחס לטענת המערערים באשר לחיובם על ידי המשיבה בגין תוספות ושינויים שלא הוזמנו על ידם, קבע ביהמ"ש קמא, כי המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה בעניין זה. זאת, מאחר שלאורך כל השנים נעשו התוספות על דעת המערערים, אשר גם שילמו בעבור כל התקופה ועד הגשת התביעה, מבלי להעלות טענה כלשהי. באשר למחלוקת בקשר למספר החדרים, קבע בימ"ש קמא, כי מכיוון שהוכח שהדירה היא בת 4.5 חדרים, בעוד שבהסכם הרכישה נרשם כי הדירה תהיה בת חמישה חדרים, הרי שהתובעים זכאים לפיצוי. בית המשפט פסק, כי הפיצוי שיינתן הוא כעלותם של שינויי החלוקה הפנימית בדירה, וזאת בסכום של 4,555 ₪ בצירוף מע"מ. בנוסף, ציין השופט, כי מאחר ששטח הדירה לא נפגע, הרי שלא נגרמה ירידת ערך לדירה. באשר למחלוקת ביחס ל"מקום חנייה מסומן", קיבל ביהמ"ש קמא את גרסת המשיבה, ופסק, כי המערערים קיבלו מקום חנייה בו הם עושים שימוש בפועל, אלא שבשלב זה אין ניתן לרשום את החנייה על שמם בלשכת הרישום בשל בעיות פרוצדורליות. לכן, נשמרת לתובעים הזכות לתבוע בעתיד את המשיבה בגין רכיב זה, אם לא תירשם החנייה על שמם, לכשיירשם הבניין כבית משותף. בנוסף, פסק השופט למערערים סכום של 5000 ₪ כפיצוי בגין הנזק הלא ממוני, וכן החזר הוצאות המשפט בשיעור של 15% מהסכומים שהוצאו בפועל. 6. הערעור אינו מתייחס לכל ליקויי הבנייה שנטענו בתביעה ולעלות תיקונם, אלא לארבע נקודות בלבד, כפי שיפורטו להלן. שברים באריחי חדר הדיור - לטענת המערערים, טעה בימ"ש קמא, כאשר קיבל את עמדת המשיבה לפיה אין המדובר בשקיעת הרצפה שמקורה בכשל תכנוני או ביצועי, כפי שעלה מחוות הדעת שהוגשה מטעם המערערים, וקבע כי גירסת המשיבה לפיה השבר נגרם בזדון מתיישבת יותר עם המציאות. המערערים מבקשים גם להביא בפנינו ראייה נוספת, אשר לא היתה בידיעתם במהלך ניהול התביעה בפני ביהמ"ש קמא, לפיה, בדירה שבנויה מעל דירתם הופיעה אותה בעייה בריצוף באותם האזורים. ירידת ערך הדירה - בהקשר זה, מספר טענות בפי המערערים. ראשית, טוענים הם, כי טעה ביהמ"ש קמא בדחותו את הראייה היחידה שהוגשה בפניו - חוו"ד שמאי מקרקעין מטעם המערערים - זאת בהניחו שחוות הדעת הנ"ל מסתמכת רק על הליקויים שפורטו בחוות הדעת של המהנדס מטעמם. שנית, לטענתם, טעה ביהמ"ש בהתעלמו ממיקום חדר הדוודים בקומה הראשונה, הקומה בה נמצאת דירת המערערים, בניגוד למיקומה במפלס 2 כפי שמופיע בתשריט הבניין. טעה גם ביהמ"ש, בהתעלמו מהרעש והרטיבות, אשר נגרמים לדירת המערערים עקב הצמדת חדר הדוודים לדירת המערערים. עוד טוענים הם, כי בימ"ש קמא לא התייחס לנזילה ולרעש בחדר השינה כתוצאה מהנזילה והזרימה של המים בחדר הדוודים. כן טעה ביהמ"ש, בכך שלא נתן ביטוי כספי לפגם התפקודי ולמטרד שנגרם לדירה, כפי שפורטו בחוות הדעת של השמאי ביאנקו, מטעם המערערים, מבלי שהוגשה בקשר לכך חוו"ד נגדית מטעם המשיבה. ביהמ"ש גם לא נתן משקל ראוי, לטענתם, לירידת ערך הדירה כתוצאה ממפגעים אלו, בנוסף לליקויים ולחסר של חצי חדר בדירה. חסר של מקום חנייה בבית - בהקשר זה נטען על ידי המערערים, כי טעה ביהמ"ש בכך שלא נתן ביטוי כספי לעובדה שבבית המשותף אותו בנתה המשיבה יש שמונה דירות הזכאיות למקום חנייה בעוד שבפועל יש רק שבע חניות. בנוסף, טעה בית המשפט בהתעלמו מחוות הדעת של השמאי ביאנקו, לעניין ההערכה הכספית של שווי החנייה. לבסוף טוענים המערערים, כי נפלה שגגה בידי ביהמ"ש קמא בקובעו את החזר ההוצאות, בכך שחייב את המשיבה בשיעור של 15% בלבד מהסכומים אשר הוצאו בפועל. להלן נדון בטענות אלה, בתמצית. 7. כבר בפתח הדברים נציין, כי לאחר שנתנו את דעתנו לנימוקים המפורטים בערעור, ולאחר שעיינו בפסק הדין של בית המשפט קמא ובחומר שהונח בפנינו, סבורים אנו שדין הערעור להידחות. הערעור נסוב ברובו על קביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש קמא. ההלכה הרווחת היא, כי ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בקביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה, שבידיה הופקדה קביעת הממצאים העובדתיים ובפניה הונח חומר הראיות (ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי, פ"ד נב(2)582, 594). 8. בכל הקשור לטענת המערערים בנוגע לשברים באריחי חדר הדיור, לא מצאנו לקבל טענה זו, כיוון שביהמ"ש קמא קבע, כי הוא מעדיף את גרסת המשיבה, לאחר שעיין בחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים (חוות הדעת של המהנדס יוסף שרף מטעם המערערים, חוות הדעת של ד"ר פיזנטי מטעם המשיבה, וחוות הדעת המשלימות שהוגשו על ידם), לאור טיעוני הצדדים, ולאחר שערך סיור במקום. קראנו גם אנו את חוות הדעת הנוגדות בעניין זה, ולא מצאנו עילה להתערב בקביעתו של ביהמ"ש קמא. לא יכולנו להתעלם גם מהיתרון של השופט קמא, שנכח במקום, וראה במו עיניו את הליקויים האמורים. המערערים מבקשים כעת לצרף ראייה נוספת, אשר לטענתם לא הייתה בידיעתם בעת ניהול המשפט. הכלל בענין זה הוא, כי בעלי הדין אינם זכאים להביא ראיות נוספות בערעור, אלא מטעמים מיוחדים (תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי). רק במקרים יוצאים מן הכלל, ירשה בית המשפט שדן בערעור הבאת ראיה נוספת (ע"א 488/83 צנעני נ' אגמון פ"ד לח(4) 141, 147). השיקול שינחה את ביהמ"ש בהתירו הבאת ראיות נוספות, במקרה כמו זה שלפנינו הוא, כי המבקש לא ידע על הראייה ולא יכול היה לגלותה בשקידה ראויה, וכן שהמבקש לא נהג בחוסר תום לב (רע"א 4710/00 גושן נ' סמינריון גבעת חביבה, פ"ד נה (2), 426). בענייננו, המערערים לא סיפקו טעם משכנע לאי גילוי העובדה "החדשה" עוד בשלב הדיון בפני ביהמ"ש קמא. לכאורה לא היה כל קושי כבר אז, להתעניין אצל שכניהם ולברר האם גם בדירותיהם ישנם ליקויים דומים. דירת השכנים מצויה קומה אחת בלבד מעל דירת המערערים, וניתן היה לגלות את הליקויים הנטענים "בשקידה סבירה", כבר בעת ההתדיינות בפני ביהמ"ש קמא. 9. באשר לטענת המערערים בדבר ירידת ערך הדירה, מציין ביהמ"ש קמא, כי לא קיבל את חוות דעת שמאי המקרקעין אשר הוגשה מטעם המערערים, שכן חוות דעת זו נסמכה על חוות הדעת של המומחה מטעם המערערים, הנוגעת לליקויי הבנייה, מבלי שהשמאי כלל עיין בחוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש, אשר אמד נכונה ובאופן רציונלי את הליקויים שנגרמו. אין לנו אלא להסכים עם קביעתו של בית המשפט קמא. כפי שמפורט היטב בפסק דינו של ביהמ"ש קמא, התברר כי רוב הליקויים שצוינו בחוות דעתו של המומחה מטעם המערערים, אינם חמורים או אינם ליקויים כלל. מכיוון שחוות דעת השמאי התבססה על חוות דעת זו, בצדק קבע ביהמ"ש קמא, כי לא ניתן לקבלה. המערערים טוענים, כי בימ"ש קמא לא נתן דעתו לבעיית הרטיבות הנגרמת כתוצאה ממיקום חדר הדוודים בצמוד לדירתם. אכן, בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר גלזמן, ישנה התייחסות הן לאיטום הקיר הדרומי של הממ"ד, שעלותו הוערכה בסכום של כ-1,000 ₪ (לא ניתן היה לקבוע מחיר מדויק שכן לא ברור כמה חומר יידחס אל הקיר), וכן לעבודות ציפוי ואיטום בחדר הדוודים שעלותם כ-600 ₪. בפסק דינו (עמ' 4, פרק תיקוני הרטיבות) אימץ השופט קמא את המלצתו של המומחה מטעם בית המשפט ופסק למערערים סכום של 1,000 ₪ בעבור תיקוני רטיבות. לכאורה, נראה מעיון בפרק תיקוני הרטיבות שבעמ' 4 לפסק-דינו של בימ"ש קמא כאילו קופחו המערערים בכך שנפסקו להם בגין תיקוני הרטיבות 1,000 ₪ בלבד, במקום 1,600 ₪, אך זאת רק במבט ראשון. נסביר: המומחה ד"ר ע. גלזמן העריך את עלות איטום הקיר הדרומי של הממ"ד ב-1,000 ₪, ובנוסף 600 ₪ בגין ציפוי ואיטום בחדר הדוודים - כל זאת לפי סעיף 3.4 בחוות דעתו. בפרק הסיכום של חוות דעתו, עמ' 8, מעמיד ד"ר ע. גלזמן את סה"כ עלות התיקונים בדירת המערערים על סך ­8,480 ₪, וסכום זה כולל בתוכו את ה-1,600 ₪ לפי סעיף 3.4 של חוות הדעת. בפיסקה 9 של פסק-הדין קובע כב' השופט קמא שעל המשיבה לפצות את המערערים בסכום של 9,047 ₪ לפי קביעותיו של ד"ר ע. גלזמן כשסכום זה כולל בתוכו 8,480 ₪ מחוות הדעת המקורית. מכאן, שהסכום של 600 ₪ בגין ציפוי ואיטום בחדר הדוודים כולל בפיצוי שנפסק לזכות המערערים, והם לא קופחו בפריט זה. באשר לרעש הנטען על ידי המערערים, ישנה התייחסות בפסק דינו של ביהמ"ש קמא, שם נקבע כי יש להעדיף את המלצת המומחה מטעם ביהמ"ש, לפיה אין ליקוי בנושא זה. גם בעניין זה לא מצאנו מקום להתערב בממצאיו של בית המשפט קמא. גם את טענתם של המערערים בדבר ירידת ערך הדירה כתוצאה מחסר של חצי חדר בדירה, יש לדעתנו לדחות. בעניין זה אימץ השופט את עמדתו של ד"ר גלזמן, המומחה מטעם ביהמ"ש, אשר ציין בחוות דעתו כי שטח הדירה תואם את השטח שהובטח בתוכנית המכר (סעיף 3.1.4 (ב) לחווה"ד), כך שלא נגרע מהמערערים שטח דירה אשר יש בו להביא לירידת ערך. עוד קבע השופט, כי המערערים לא הביאו חוות דעת של שמאי בעניין ירידת הערך שנגרמה, אם נגרמה עקב כך. מכל מקום, מסקנתו של השופט קמא הייתה, כי יש לפצות את המערערים בגין הצורך בעריכת השינויים בדירה, והפיכתה מדירת 4.5 חדרים לדירת 5 חדרים. בגין כך פסק להם פיצוי בסך 4,555 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, אך אין לראות בכך חסר הגורם לירידת הערך של הדירה. 10. המערערים השיגו, כאמור, גם על קביעתו של ביהמ"ש קמא ביחס לחסר מקום חנייה "מסומן". גם בעניין זה לא מצאנו להתערב בקביעתו של ביהמ"ש קמא, שכן טרם הוסדרו הליכי רישום הבית כבית משותף, ולכן לא ניתן היה להסדיר עד כה את רישום החנייה על שמם. בפועל נהנים המערערים ממקום חנייה בו הם מחנים את מכוניתם. 11. אין גם להתערב בהוצאות שנפסקו לטובת המערערים, שכן מדובר בתביעה שהתקבלה רק בחלקה, וסכום ההוצאות שנפסק, לאור הנסיבות בכללותן, הוא סביר. 12. לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות, וכך אנו מחליטים. אנו מחייבים את המערערים לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסכום של 2500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. מתוך הפקדון, ככל שהופקד, תעביר מזכירות בית המשפט את שכר הטרחה הנ"ל, כפי שפסקנו לעיל, לידי ב"כ המשיבה, עו"ד י.כרמי, ויתרת הפקדון תוחזר לב"כ המערערים עבור המערערים. בניהסוגי אריחים (רצפה)ליקויי בניהשבר