פסק דין 1. המערער יליד שנת 1946. מאז שנת 1966 שרת במשטרה. המערער הוכר כנכה בשל מספר פגימות, בינהן גנחת הסימפונות עם הפרעה חסימתית קשה, נכות המוכרת רק מחציתה על חשבון השרות. 2. בסמוך לחודש יולי 2007 (בבקשה לא מצויין תאריך) הגיש המערער בקשה לקבוע כי נזלת קבועה ממנה הוא סובל היא נכות הנובעת מהנכות הקיימת, לפי תקנה 9. עוד טען להחמרה במצב שטפי הדם בידיו. 3. ועדה מחוזית מיום 19.7.07 שמעה את תלונות המערער, בדקה אותו וזמנה אותו לבדיקת מומחה א.א.ג. בדיקה שהתקיימה ביום 8.8.07. הועדה המחוזית קבעה כי לא קיימת נכות כלשהיא באפו ואין קשר בין תלונותיו לגבי האף לבין הנכות המוכרת. המערער ערער לועדה רפואית עליונה שהתכנסה לדון בעניינו ביום 23.1.08. בפני ועדה זו ערער המערער על כך שהנזלת והדימום מאפו לא הוכרו בנכות נובעת ממצבו. כמו כן התייחס לכך שסובל מגירודים בעור. הועדה התייחסה לבדיקת האף כפי שנערכה על ידי הועדה המחוזית וציינה כי אין כלל מצב של נכות באף. מצב האף איננו גורם להפרעה בנשימה אפית, אין שינוי בצורת האף ואין נכות. עוד רשמה כי גם דימום מהאף, (כנראה בשל נטילת אספירין), איננו מהווה נכות. לפיכך נדחה הערעור. 4. על החלטה זו ערער המערער ולהלן תמצית נימוקיו - א. המערער קובל על כך שהועדה לא הכירה בכך שהנזלת ממנה הוא סובל הינה נכות הנובעת מהנכות המוכרת. ב. המערער קובל על כך שהועדה לא הכירה בכך ששטפי הדם בידיים נובעים מהנכות המוכרת. ג. המערער טוען כי לא נערכה לו בדיקת א.א.ג בועדה הרפואית העליונה, אשר הסתמכה על בדיקת הועדה המחוזית. ד. המערער טוען כי הועדה לא התייחסה למסמכים שהגיש לה הקובעים כי שטפי הדם בידיים קשורים לסטרואידים שהוא לוקח. הועדה קבעה כי שטפי הדם הם כתוצאה מנטילת אספירין אך המערער טוען בערעורו כי כבר שנה שאיננו נוטל תרופת אספירין. ה. הועדה לא נמקה החלטותיה. ו. בועדה לא היה בין רופאי ההרכב רופא שתחום מומחיותו היא עור. 5. אקדים ואציין, כי הועדה הרפואית העליונה קבעה, בענין שטפי הדם שהמערער העלה בפניה, כי הועדה לא דנה בנושא. וכך כתבה " באשר לשטפי דם תת עוריים מהזריקות, אשר נוצרו עקב נטילת אספירין בגלל בעיות לב, הועדה לא דנה בנושא". ואכן, אין קביעה כלשהיא של הועדה המחוזית לענין זה, ולפיכך גם הועדה העליונה לא דנה בנושא זה. הפניה בענין זה צריכה להיות לועדה המחוזית על מנת שתדון לפי תקנה 9. לפיכך גם לא ניתן להגיש ערעור בפני בית המשפט על נושא שנקבע כי לא נדון. 6. לענין קביעת הקשר הסיבתי שבין הנכות המוכרת לבין הטענות הרפואיות החדשות, דהיינו, קביעה לפי תק' 9 - טענה זו דינה להדחות מהטעמים המצטברים הבאים : א. הועדה הרפואית העליונה קבעה כי למערער אין כלל נכות באף. משלא קיימת נכות גם מתייתר הענין להתייחס לקשר שבין טענותיו לנכות המוכרת. ב. קביעת קשר סיבתי לפי תקנה 9 הינה שאלה רפואית מובהקת, ואיננה נתונה להכרעת בית משפט זה. ראו לענין זה ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' צבי חריטן, פ"ד מה(5)374: "קיומו של הקשר הבלתי אמצעי בין שתי הפגימות הוא שאלה רפואית מובהקת...על הקשר בין הפגימה המסוימת החדשה לבין הפגימה המוכרת מן הבחינה הרפואית תחליט הוועדה הרפואית". ג. המערער לא צרף כל חוות דעת לענין הקשר הסיבתי הנטען על ידו. לענין האף, מעבר לבדיקה רגילה של רופא א.א.ג בקופת חולים, לא הוגש כל מסמך רפואי שיש בו לאשש את הקשר הסיבתי בין ממצאי האף, שאינם נכות, לבין הנכות המוכרת. בשל כל האמור לעיל דין טענות אלו להדחות. 7. המערער טוען כי לא נבדק על ידי הועדה הרפואית העליונה. הועדה המחוזית זמנה את המערער לבדיקה של מומחה בתחום א.א.ג. מומחה זה בדק את המערער ביום 8.8.07 וקבע: "מחיצה ישרה. קונכיות -תקינה מימין בצקתית משמאל. מעט מוצר משמאל ורחב מימין. נזלת בהירה. אין לראות מקום דימום פעיל. את הדימום ניתן לשייך לשינויי מזג אויר, לחות ועונות השנה אשר גורמים לפיצול כלי דם נימיים בקדמת האף. בצקת הקונכיות ניתן לייחס לאלרגיה מסיבה מסוימת.". גם רופאת א.א.ג שבדקה את המערער מטעמו ביום 28.8.07 מגיעה למסקנה כי מצב האף ללא ממצא פתולוגי, למעט קונכיות תפוחות. הרופאה של המערער המליצה על הפנייה למרפאה אלרגית. בנסיבות אלו, בהעדר מחלוקת, לא עולה כל צורך לחדש את בדיקת האף. לפיכך, לא נפל כל פגם בעבודת הועדה מטעם זה. 8. המערער טען, כי הועדה לא התייחסה למסמכים שהציג בפניה. המסמכים היו בפני הועדה ואינם מהווים חוות דעת רפואית כלשהיא. מדובר בבדיקה רגילה במסגרת קופת חולים. אין בממצאים משהו חדש שלא עמד בפני הועדה בבואה לקבל החלטתה. 9. הועדה נמקה את החלטותיה, כפי שניתן לראות בפרוטוקולים המתייחסים לבדיקה. הועדה קבעה, כי אין נכות באף. פרטה מדוע היא מגיעה למסקנה כזו, ציינה את הגורמים האפשריים לתלונות בקשר לאף ואת העובדה שאין קשר בינן לבין הנכות המוכרת. הראיה: גם רופאת א.א.ג מטעם המערער סברה שיש להפנות את המערער למרפאה אלרגית. 10. לפיכך, טענות המערער בערעור זה נדחות. 11. בפני המערער פתוחה הדרך לעתור לפי תקנה 9 על מנת ששטפי הדם בידיו יוכרו כנכות נובעת מהנכות המוכרת, שכן כפי שעלה מהפרוטוקולים, דיון לענין זה עדין לא התקיים. 12. אין צו להוצאות. רפואהועדה רפואית