ליקוי שמיעה בתדרי דיבור

להלן פסק דין בנושא ליקוי שמיעה בתדרי דיבור: 1. המערער יליד שנת 1957. במהלך שירותו בקבע נחשף לרעש. המערער סיים שירותו בינואר 2007. ערעורו של המערער מתמקד בקביעת הנכות לגבי ליקוי שמיעתו בתדרי הדיבור. 2. להלן סקירה קצרה על ההסטוריה של הפניות של המערער - א. ועדה מחוזית מיום 8.1.095 קבעה למערער 1% נכות בגין חבלה אקוסטית ללא רעש קבוע ו- 5% בגין ליקוי שמיעה. ועדה עליונה מיום 3.4.95 דחתה את ערעורו של המערער. ב. המערער הגיש בקשת החמרה ולפיכך כונסה ועדה מחוזית חוזרת ביום 25.8.99. הועדה קבעה החמרה והעלתה את דרגת הנכות ל- 10% בגין ליקוי שמיעה וטנטון קבוע ו- 25% בגין ליקוי שמיעה בתדר הדיבור בהתבסס על בדיקת שמיעה (אודיוגרם) מיולי 1999. ג. המערער הגיש בקשת החמרה נוספת ולפיכך כונסה ועדה מחוזית חוזרת ב- 4/07 שביקשה בדיקת BERA ובדיקת EMG. על בסיס בדיקות אלו, דחתה הועדה את טענת ההחמרה, הגם שהותירה את קביעת נכותו הקודמת כפי שהייתה. המערער ערער לועדה רפואית עליונה כשהוא מגיע אליה עם אותה בדיקת BERA מיום 29.4.07 (שהוזמנה על ידי הועדה המחוזית) כאשר לפי ממצאי בדיקת ה-BERA דרגת הנכות המתאימה היא 1% בלבד. 3. ועדה רפואית עליונה התכנסה ביום 16.8.07 על מנת לדון בעניינו של המערער. בפרוטוקול הדיון, לאחר שמיעת תלונותיו של המערער נכתב כך: "הוסבר לנכה, כי הועדה יכולה להעלות, להוריד או להשאיר את אחוזי הנכות כפי שהם". ליד כיתוב זה, מופיעה חתימת המערער. הועדה התייחסה לבדיקת ה- BERA אשר הראתה בתדירות של 1,000 הרץ סף של 20 DB באוזן ימין ו- 25 DB באוזן שמאל, ספי שמיעה המתאימים לנכות של 1%. לפיכך קבעה הועדה כי דרגת נכותו של המערער בגין ליקוי שמיעה בתדרי הדיבור הינה 1%. 4. על קביעה זו הגיש המערער ערעור לבית משפט זה. טענתו של ב"כ המערער כפולה - ראשית נטען כי המערער לא הוזהר על כך שיש אפשרות שהועדה תפחית מנכותו. שנית נטען כי קיימת בדיקת BERA חדשה שערך המערער ביום 5.2.08, כחצי שנה לאחר הבדיקה שעמדה בפני הועדה ותוצאותיה שונות, מה שדורש עיון מחדש של הועדה בקביעתה. 5. האם המערער לא הוזהר על ידי הועדה שיש אפשרות שתפחית מנכותו - על פניו טענה זו של המערער נסתרת, ואין לקבלה. א. בפרוטוקול הועדה הרפואית העליונה מיום 16.8.07 נרשם על ידי הועדה בקטע המסיים את הצהרותיו של הנבדק כי הוסבר לנכה שהועדה יכולה להעלות להוריד או להשאיר את אחוזי הנכות כפי שהם. המערער חתם ליד כיתוב זה. הכיתוב הוא באותו עט בה נכתב הפרוטוקול כולו, נחזה להיות באותו כתב יד, באותה זוית כתיבה ועל הפרוטוקול חתומים ארבעה רופאים. טענת המערער כי כיתוב זה הוסף בדיעבד היא טענה קשה ומרחיקת לכת שאיננה נתמכת במאום. ב. גם במכתב שהופנה למערער המודיע על תוצאות קביעתה של הועדה המחוזית נרשם במפורש כך: "הינך רשאי לערער על קביעה זו תוך 45 יום מתאריך קבלת הודעה זו בפני הועדה הרפואית העליונה שבסמכותה לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה". מכאן, שגם מנוסח המכתב שנשלח למערער והתקבל על ידו ידע על האפשרות שהועדה הרפואית העליונה יכולה לשנות את החלטת הועדה המחוזית. ג. בידי המערער היו תוצאות בדיקת ה- BERA שדיברו בעד עצמן ואשר הצביעו על 1% בלבד למול 25% שהוענקו לו על ידי ועדה קודמת. מכל האמור לעיל עולה, כי המערער ידע על כך שועדה רפואית עליונה יכולה להפחית את אחוזי נכותו. 6. הסתמכות הועדה על בדיקת BERA מיום 29.4.07 - המערער מבקש להסתמך על בדיקת BERA שערך לטענתו ביום 5.2.08 שתוצאותיה שונות לטענתו מבדיקת ה-BERA עליה הסתמכה הועדה. בדיקה חדשה זו נערכה כ-6 חודשים לאחר התכנסות הועדה הרפואית העליונה ולא הוצגה בפניה. אנו איננו חכמי רפואה ואין לנו לדון בתוצאות בדיקות רפואיות. יתכן ובדיקה מחודשת זו מכשירה פניה מחודשת של המערער לועדה המחוזית על מנת לבדוק את פשר הפער בין הבדיקות. לגופו של עניין, הועדה הרפואית העליונה העדיפה את תוצאות בדיקת ה-BERA שעמדה בפניה שכן בדיקת ה- BERA הינה בדיקה אובייקטיבית שאיננה תלויה בשיתוף הפעולה של הנבדק. בדיקה זו עדיפה בד"כ על בדיקת שמיעה טונלית שם מתבקש הנבדק להשיב אם שמע אם לאו, ולכן יש משמעות גם לאמינות הנבדק. בעוד שבבדיקת ה-BERA מיום 29.4.07 בתדר של 1,000 הרץ סף השמיעה של המערער באוזן שמאל הוא 25 DB התוצאה בבדיקת שמיעה (אודיוגרם) מיום 24.1.07 הייתה באוזן שמאל בין 60 ל- 70 DB. לפי בדיקת ה-BERA סף השמיעה באוזן ימין בתדר של 1,000 הרץ היה 20 DB ואילו לפי בדיקת השמיעה (אודיוגרם) באוזן ימין סף השמיעה היה בין 40 ל- 45 DB. הפערים עצומים ובלתי מוסברים. בנסיבות אלו אין להלין על כך שהועדה הרפואית העליונה העדיפה את בדיקת ה-BERA. ההתייחסות לתוצאות הבדיקות הרפואיות היא עניין שברפואה הנמצא בשיקול דעת הועדה הרפואית. וראו לעניין זה רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון - "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט". 7. עולה כי לא נפל פגם משפטי כלשהוא בעבודת הועדה ודין הערעור להדחות. 8. אין צו להוצאות. שמיעההפרעות דיבור (ביטוח לאומי)