לדברי התובע ואמו בתצהיריהם, בתקופת החופש הגדול ב- 1991 עת שהתובע היה כבן 8 הלכו לבקר בקניון חורב בחיפה. כאשר הגיעו למדרגות הנעות נצמד התובע לדופן המדרגות הנעות והחזיק ביד במאחז. אמו עלתה במדרגה שמתחתיו. פתאום הרגיש התובע שהוא מאבד שיווי משקל, נפל על המדרגות ונחבל במצח, באף, בראש ושן קדמית נשברה לו. כמו כן נשברה לו יד ימין, חוליה וצלעות. להלן פסק דין בנושא נפילה במדרגות בקניון: פסק דין 1. התובע,יליד 1983, הגיש תובענה בגין נזק גוף נגד החברה לניהול מרכז חורב בע"מ ואריה חברה לביטוח בע"מ בגין אירוע מיום 22.8.91. 2. מטעם התובע הוגשה חוות דעת מומחה שנערכה על ידי ד"ר מרדכי קליגמן אשר ייחס לתובע נכות בשיעור של 5% בגין שבר דחיסה של גוף חוליה D8. כמו כן, בגין צלקת נקבעה נכות אסתטית בשיעור 10%. מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת על ידי ד"ר דוד קרת אשר הסכים עם הנכות האורתופדית, אולם קבע שהנכות אינה גורמת לפגיעה בתפקוד מלא ותקין של גבו של התובע. המומחה של הנתבעות העריך שנכות של 10% בגין הצלקת מוגזמת וציין כי מדובר בפגיעה אסתטית בלבד שאינה פוגעת בתפקוד. גירסת התובע 3. לדברי התובע ואמו בתצהיריהם, בתקופת החופש הגדול ב- 1991 עת שהתובע היה כבן 8 הלכו לבקר בקניון חורב בחיפה. כאשר הגיעו למדרגות הנעות נצמד התובע לדופן המדרגות הנעות והחזיק ביד במאחז. אמו עלתה במדרגה שמתחתיו. פתאום הרגיש התובע שהוא מאבד שיווי משקל, נפל על המדרגות ונחבל במצח, באף, בראש ושן קדמית נשברה לו. כמו כן נשברה לו יד ימין, חוליה וצלעות. התובע תאר תקופת אשפוז של שבועיים. לטענתו, נותרו לו שלוש צלקות אורכיות בקדמת המצח ברוחב 0.5 ס"מ, מעט כהות ובולטות למראה. לטענתו, הצלקת מפריעה לו (בעת מתן התצהיר היה התובע בן 23.5). לטענתו, אנשים עמם הוא בא במגע מבחינים בצלקות והדבר גורם לו לעוגמת נפש. על פי הטענה עלות תיקון השן מגיעה לסך 6,940 ₪ (בהתאם להצעת מחיר לתיקון). 4. באשר לקורותיו סיפר התובע שסיים ללמוד בבית ספר, התנדב לשירות בצה"ל עקב פרופיל צבאי נמוך (בגין בעיית משקל), והוא השתחרר לאחר שירות מלא ב-2005. לאחר מכן עבד בעבודות מזדמנות בשכר מינימום וב-2006 התחיל ללמוד בבית הספר למלונאות "הולידי אין" בטבריה בקורס טבחות. התובע העריך את הפסדי שכרו בשנה לאחר שחרור כ- 10,000 ₪ כיוון שיכל לטענתו לעבוד בעבודות קלות בלבד ולא עבודות פיסיות קשות. 5. אמו אישרה את פרטי האירוע ופרטה לגבי עזרה שהיא העניקה לתובע בגינה ביקשה שייפסקו סכומים שונים וכן לגבי הוצאות נסיעות. צורפו תמונות של התובע מייד לאחר התאונה ותמונות של פניו נכון לתקופה הנוכחית יחד עם מסמכים אודות שכרו. 6. התובע ואמו נחקרו בבית המשפט על ידי בא כוח הנתבעות. במהלך החקירה נשאלה האם אם יכול להיות שבנה נפל מן המדרגות הנעות בגלל שהוא איבד את שיווי המשקל והיא ענתה שהיא אינה יכולה להגיד בוודאות אולם הוא עמד יציב ולא התנדנד (עמ' 10 לפרוטוקול הדיון). הנתבעות לא ביקשו להביא עדים מטעמם. 7. בסיכומיו חזר התובע על הטענות שנטענו במסגרת תחשיבי הנזק שהוגשו מטעמו. נטען כי גירסתו היתה מהימנה וכי ממנה עולה שקיימת חבות מצד הנתבעת 1 כיוון שהאירוע נגרם כיוון שהסנדל של התובע נתפס במדרגות. כמו כן נטען שהתובע לא איבד את שיווי משקלו. כמו כן נטען כי רק לאחר התאונה הוצבו שלטים האוסרים על ילדים לעלות לבד במדרגות. 8. באשר לנזקים, הוזכר שהתובע אושפז משך 13 ימים בבית החולים והיה מרותק שבועות רבים בביתו וכי יש לפסוק מסיבה זו פיצוי משמעותי בגין כאב וסבל בסדר גודל של 100,000 ₪. בנוסף, התבקש פיצוי בסך 107,350 ₪ בגין הנכות האורתופדית וסכומים נוספים בגין הוצאות ונסיעות וכן סכום בסך הקרוב ל- 7,000 ₪ בגין טיפול שיניים. סך הכל תחשיבו של התובע הגיע לסכום של 196,107 ₪ (צורף לסיכומי התובע). 9. הנתבעות טענו כי הגשת התצהיר תחת עריכת חקירה ראשית ונגדית עיממה את האפשרות להגיע לחקר האמת. נטען בנוסף כי חל נזק ראייתי היות וחלפו 15 שנים בין האירוע לבין הגשת התביעה. ביחס לעדות התובע נטען כי מדובר בעדות מבולבלת ומלאת סתירות וכי האם לא היתה מסוגלת לומר מה גרם לנפילת בנה. נטען לבסוף כי אין ספק שהאם השגיחה על התובע, אולם אין זה ברור מדוע נפל ואין כל הוכחה שלא איבד את שיווי משקלו ונפל. באשר לקריעת הסנדל נטען כי אין בכך כדי להוות תמיכה רצינית לגירסה שהסנדל נתפס במדרגות וגרם לנפילתו. 10. באשר לפיצוי, נטען כי ראש הנזק היחיד הרלוונטי הינו כאב וסבל בשיעור של 5% והוצע 10,000 ₪. באשר לטענת ההפסדים שנגרמו להם בהתייחס לעזרת צד ג' נטען שלא הוצגה כל ראיה אולם הוצעו 15,000 ₪ לפנים משורת הדין. דיון 11. מדובר במקרה פשוט של נפילה במדרגות נעות. לא מצאתי בפרטי עדות התובע או עדות אמו סיבה שלא לקבל את עדותם כי הנפילה היתה פתאומית ולא נגרמה כתוצאה מאובדן שיווי המשקל אלא כפי הנראה מכך שהמדרגות גרמו באופן כזה או אחר לנפילתו של התובע. בהתחשב בגילו של התובע בעת האירוע ניתן היה להפעיל כל אחד מהסעיפים 38 או 41 לפקודת הנזיקין (ראו: ע"א(י-ם) 1049/96 המשביר לצרכן ואח' נ' אסתר לם). אשר על כן, הנני מייחס לנתבעת 1 את מלוא האחריות בגין נפילתו. 12. מדובר בתאונה שהותירה לתובע נכויות, אורתופדית ואסתטית, קלות. כמו כן, מקובל עלי כי נגרם לתובע כאב וסבל ברי פיצוי כתוצאה מהפגיעה (ראו התמונות). במקרה דנן, היות ומדובר באדם צעיר בתחילת דרכו המקצועית והאישית, מצאתי שיש מקום לפסיקה דרך אומדן ולטעמי יש לפסוק לתובע פיצוי כולל בסך של 75,000 ₪. לסכום זה יתווסף סך של 15% שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ והוצאות בהתאם לפסיקתה שתוגש. זכות ערעור תוך 45 יום. תאונות נפילהנפילה במדרגותמדרגותנפילה