סמכות הממונה על ועדה רפואית

תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), תשכ"ד-1964 מכוונות לשני בעלי תפקיד: יושב ראש הועדה הרפואית העליונות, שממונה מתוך חבריה, והממונה על הועדות הרפואיות העליונה שממונה מבין אחד מהיושבי ראש שלה. צא ולמד - שאין לך ממונה שאינו יו"ר. מכאן סמכותו להתערב בהחלטות הועדות הרפואיות העליונות בגדר תקנות 5(ה) ו- 7(ד) לתקנות. להלן פסק דין בנושא סמכות הממונה על ועדה רפואית: פסק דין 1. ביום 14.11.07 קיבלה ועדה רפואית עליונה (להלן: "הור"ע") את ערעורו של המערער על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון וקבעה את נכותו, בגין פגימה בברך ימין, כדי 30% לפי פרט 48(2)א' למבחנים, תוך שהיא מאמצת את ממצאיו וקביעותיו של המומחה מטעם המערער, פרופ' שפירא (להלן: "החלטה ראשונה"). קביעה זו של הור"ע הוחזרה לועדה על ידי הממונה/יו"ר ועדות רפואיות, בצירוף הערה, "לשם דיון נוסף וליבון אי דיוקים בין הממצאים לבין המסקנות והתקנות" (נספח ח' לכתב הערעור). 2. ביום 30.01.08 נבדק המערער, כמצוות היו"ר, פעם נוספת. בעקבות בדיקה זו, שינתה הור"ע את קביעתה מיום 14.11.07 והפחיתה את דרגת הנכות של המערער ל- 20% לפי פרט 35(1)ג למבחנים. 3. בערעורו בחר ב"כ המערער לראות בהתערבות נשוא נספח ח' כהתערבות של הממונה על ועדות רפואיות וטען לבטלותה. לטענתו, אין לממונה, להבדיל מיו"ר ועדה רפואית, סמכות להורות לועדה רפואית עליונה לדון מחדש בקביעותיה ולשנותן מן היסוד. תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), תשכ"ד-1964 (להלן: "התקנות") מכוונות לשני בעלי תפקיד: יושב ראש הועדה הרפואית העליונות, שממונה מתוך חבריה, והממונה על הועדות הרפואיות העליונה שממונה מבין אחד מהיושבי ראש שלה. צא ולמד - שאין לך ממונה שאינו יו"ר. לפיכך, החותם בענייננו על נספח ח' הוא יו"ר ועדה רפואית עליונה שמונה כממונה על הועדות הרפואיות העליונות. מכאן סמכותו להתערב בהחלטות הועדות הרפואיות העליונות בגדר תקנות 5(ה) ו- 7(ד) לתקנות. אוסיף ואומר, מאחר שההחלטה הראשונה של הור"ע לא אושרה על ידי יו"ר הועדה (כך מאשר גם ב"כ המערער בישיבת יום 25.09.08 עמ' 1 ש' 10 לפרוט'), ניתן להניח, כי זו הוחזרה לועדה מכח הסמכות של היו"ר על פי תקנה 5(ה) לתקנות. משכך, גם אליבא דב"כ המערער מוסמך היה היו"ר להורות כפי שהורה (סע' 9 לכתב הערעור). סע' 5(ה) לתקנות מסמיך את יו"ר הועדה שלא לאשר את החלטת הועדה ולהחזירה, בצירוף הערות, לדיון נוסף בועדה שנתנה את ההחלטה. את סמכותו זו אמור היו"ר להפעיל במתינות, ברגישות ובזהירות לבל תקופחנה זכויותיו של נכה, שנכותו נגרמה לו במהלך וכתוצאה ממילוי תפקידו בשירות הבטחון. את סמכותו זו אמור היו"ר להפעיל מקום וההחלטה של הועדה הרפואית העליונה לוקה מבחינה רפואית לקולא או לחומרא. את סמכותו זו לא אמור היו"ר להפעיל מקום וההחלטה של הועדה הרפואית נוגדת את פרשנותו שלו למבחנים. זהו ענין לבית המשפט בשבתו כערכאת ערעור על נקודה משפטית בלבד על החלטות הועדות הרפואיות העליונות מכח סע' 12(א) לתקנות הנכים/תגמולים ושיקום. הסמכות האמורה נועדה להעמיד את החלטות הועדות הרפואיות העליונות בהיבט הרפואי, לבחינה נוספת כדי למנוע כשל בעבודותיה, מתוך האינטרס של כלל נכי צה"ל, דווקא משום שבית המשפט אינו מוסמך להתערב בכשלים מעין אלה. בענייננו, פעל הממונה/יו"ר הועדות הרפואיות כדין וכראוי בהנחותו את הועדה בדבר הבדיקה הנכונה שיש לבצע, על מנת להגיע למסקנה הרפואית בדבר קיומה של הפגימה הנטענת - בדיקה כשהברך ביישור ולא כשהברך בכיפוף. הנחיה כזו בית משפט שלערעור אינו מוסמך ליתן, שהרי הלכה פסוקה היא שבית המשפט אינו מורה לועדה איזו בדיקה לבצע ועל סמך אילו ממצאים לקבוע את מסקנותיה, ומכאן ההבדל הנלמד על סמכות ההחזרה וגדריה. 4. למרות האמור לעיל, יש להורות על החזרת הדיון בעניינו של המערער לור"ע. הטעם לכך - לא המערער ולא בית המשפט מסוגלים להבין מדוע שונתה ההחלטה. הבנת ההחלטה על ידי בית המשפט , היא הבסיס ליכולת להעמידה לביקורת שיפוטית. אם ההחלטה לא מובנת, נמנעת מלכתחילה האפשרות להעמידה לביקורת שיפוטית, ועל כן יש להחזירה לועדה להבהרות. מעבר לכך, לא ברור לי איזו בדיקה נערכה על ידי הועדה בבדיקה החוזרת נשוא הערעור, כדי לבדוק אם קיימת או לא קיימת אי יציבות צדדית בברך ימין עת הברך מיושרת. הממונה/היו"ר הורה לועדה לבצע בדיקה כשהברך ביישור - דהיינו כאשר כל משקל הגוף נשען על הברך. או אז ניתן להבחין אם קיימת אי היציבות הנטענת - "ברך ביישור מלא עליה נשען הגוף בעמידה" - ואף הפנה את הועדה למקום בו ניתן להסתייע במקרה של ספק (ס' 75 לנספח ח'). מעיון בפרוטוקול הועדה אינני למד שבוצעה בדיקה שכזו. אמנם, הועדה מציינת, כי לא נצפתה הפעם קריסה צדית של הברך בעת הליכה, אך הדגישה כי כל מהלך הבדיקה לא שם המערער את משקל גופו על הברך הפגועה אלא נמנע מהעמסת משקל על הברך, תוך שימוש בקביים. מה אני אמור להבין מזה? שאם המערער היה נמנע מלהשתמש בקביים והיה מעמיד את כל משקל גופו על הברך יתכן והיו ממצאים שונים המלמדים על קריסה צדית? מה גם שנצפתה אי יציבות בברך כשהיתה ישרה בזמן שכיבה. זאת ועוד, בחוות הדעת של ד"ר שפירא מצויין, כי הברך נפתחת לטרלית בעת הליכה בכל צעד וצעד במידה ומשען משקל מלא על הרגל. בכל הכבוד, המערער נבדק ביום 14.11.07 וקיבל 30% נכות בגין פגימתו. המערער נבדק חודשיים לאחר מכן ונכותו הופחתה ל- 20% בגין פגימתו. המערער אמור להבין על מה ולמה! גם בית המשפט . לפיכך, מוחזר עניינו של המערער לבדיקה נוספת. על הועדה לנמק את החלטתה, כל החלטה שתהיה, תוך התייחסות לתוצאות הבדיקה בועדה הראשונה ולממצאים שנמצאו בה לעומת הממצאים שתמצא בבדיקתה שתבוצע בהתאם להוראות היו"ר. 5. אין צו להוצאות. רפואהועדה רפואית