עובד ייצור - תאונת עבודה

אישה עבדה כעובדת יצור. במהלך עבודתה, ניסתה לשחרר שקית שנתקעה בין גלגלי מכונה לריקון וסחיטה של שקיות מיץ פרי. בעשותה כן, נתפסה ידה בין שני גלגלי המכונה, במקום בו מוכנסות השקיות, ונגרם לה פצע מעיכה ביד ובשורש היד מימין. כתוצאה מהתאונה נותרה התובעת עם צלקת בשני צידי שורש היד, יותר בצד הגבי. ##להלן פסק דין בנושא עובד ייצור - תאונת עבודה:## 1. לפניי תביעה לפיצויים על נזק גוף שנגרם לתובעת, ילידת 16.6.78, בעקבות תאונת עבודה שארעה ביום 2.5.00. 2. הצדדים הסכימו למתן פסק-דין על דרך הפשרה מכוח סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, לאחר שמיעת עדות קצרה של התובעת ועל בסיס טיעוני הצדדים ותחשיבי נזק שהגישו. 3. התובעת עבדה אצל הנתבעים 1-3 (להלן: הנתבעים) כפועלת יצור. במהלך עבודתה, ניסתה התובעת לשחרר שקית שנתקעה בין גלגלי מכונה לריקון וסחיטה של שקיות מיץ פרי. בעשותה כן, נתפסה ידה בין שני גלגלי המכונה, במקום בו מוכנסות השקיות, ונגרם לה פצע מעיכה ביד ובשורש היד מימין (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נותרה התובעת עם צלקת בשני צידי שורש היד, יותר בצד הגבי. 4. התובעת טוענת שהנתבעים אחראים לנזקיה בשל רשלנותם ובמיוחד משום ששלחוה לעבוד על מכונה לא ממוגנת, ולא דאגו למיגונה כנדרש. לדברי התובעת, לאחר התאונה הוסף מיגון למכונה, מיגון שלא היה קיים בעת קרות התאונה. התובעת הגישה תצלום של המכונה עם המיגון שהוסף לה, כפי שצולם על ידה לאחר המקרה (ת/1). אשר לנזק ולגובה הפיצוי, התובעת טוענת שבשל כיעורה, רגישותה ומיקומה של הצלקת במקום בולט לעין, ובהתחשב גם באופי עיסוקה כמורה לאומנות, יש לנכותה השפעה של ממש על כושר השתכרותה ולא ניתן לראות בה נכות אסתטית בלבד, כזו שהפיצוי עליה מקומו בראש הנזק הלא-ממוני לבדו. לפיכך מבקשת התובעת פיצוי גם על פגיעה בכושר השתכרותה. עוד טוענת התובעת שנגרמו לה הוצאות רבות, בין היתר בגין משחות וקרמים שרכשה לצורך ריכוך העור וטשטוש הצלקת, נסיעות לטיפולים, טיפולים נפשיים ועזרת הזולת. התובעת מציינת תקופה ארוכה וממושכת של טיפולים רפואיים, לרבות ניתוח שעברה לכריתת חלק מהצלקת, ותקופה ממושכת בה היתה ידה חבושה. 5. הנתבעים טוענים שלתובעת אשם תורם, מהטעם שפעלה בניגוד להוראות וניסתה לשחרר את השקית מהמכונה על דעת עצמה ותוך סיכון עצמי, מבלי לפנות לממונים עליה. בכל הקשור לגובה הנזק טוענים הנתבעים שנכותה של התובעת היא אסתטית ואין לה השפעה כלשהי על כושר עבודתה והשתכרותה. אשר להוצאות המיוחדות הנטענות נטען שלא הוכח הצורך בהן (באמצעות חוו"ד רפואיות) ולא הוכחה הוצאתן בפועל. את הפיצוי, מסכמים הנתבעים, יש להפחית כשיעור אשמה התורם של התובעת, ומהיתרה יש לנכות את תגמולי המל"ל שקיבלה התובעת בגין התאונה שהוכרה כתאונת-עבודה (התגמולים, דמי-פגיעה ומענק נכות, מסתכמים ב- 13,454 ₪ נומינלי). 6. כאמור, הצדדים הסכימו למתן פסק-דין על דרך הפשרה מכוח סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984. עמדו לפניי: עדות התובעת, תמונות המכונה, חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים, אישור על תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבלה התובעת בגין התאונה, ומסמכים שצורפו לתחשיבי הנזק ולכתבי הטענות. בנוסף התרשמתי בעיני ממראה הצלקות על גב וכף שורש ידה של התובעת. 7. בעקבות התאונה פונתה התובעת לבית החולים הלל-יפה בחדרה, שם אובחן פצע המעיכה. לאחר שלושה ימי אשפוז שוחררה לביתה כשהפצע בידה חשוף וחסר עור. לאחר שחרורה עברה טיפולים מתמשכים של חבישות עם משחות, וטיפולי פיזיותרפיה. במקום התפתחה צלקת היפרטרופית שנותחה ונכרתה חלקית. במקביל טופלה התובעת באמצעות שרוול לחץ, טיפול שנמשך כשנתיים ימים. 8. פרופ' דן מלר, מומחה בכירורגיה פלסטית, קבע בחוות-דעתו, שהוגשה מטעם התובעת, שלתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין צלקות מכוערות ובולטות לעין. לדעת פרופ' מלר הצלקת מהווה פגם מכער בולט לעין ויש בכך הפרעה בעבודתה כמורה, כמו גם בחשיפה של היד בציבור. פרופ' רפאל שפיר, מומחה לכירורגיה פלסטית, מטעם הנתבעים, קבע שלתובעת נכות בשיעור 10% בגין הצלקת, אך הוסיף שקיימת אפשרות לשיפור מראה הצלקת, השטחתה והבהרתה, במספר טיפולי לייזר שעלותם הכוללת כ- 5,000 ש"ח. במקרה של הצלחת הטיפול תרד הנכות ל- 7%. לדעת פרופ' שפיר מדובר בנכות אסתטית ולא תפקודית. 9. התובעת נעדרה מעבודתה חודש ימים. במועד התאונה היתה כבת 22 שנים, בתחילת דרכה המקצועית. כיום עובדת התובעת כמורה לאומנות. 10. לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים, ולאור התרשמותי ממראה הצלקות ובמיוחד ממראה הכעור והבולט של הצלקת שעל גב היד, החלטתי לפסוק לתובעת פיצוי בסך 85,000 ₪ על נזקיה, מעבר לתגמולי המל"ל. 11. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 85,000 ₪. כן ישלמו הנתבעים לתובעת את הוצאות המשפט (אגרת התביעה ושכר המומחה מטעמה) ושכר טרחת עו"ד בשיעור 17.5% ומע"מ כחוק. תאונת עבודה