האם קיים חיסיון על מסמכים שהוכנו לצורך משפט ? בית המשפט פסק בע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד כט(1) 169 כי כדי לא להגביל אדם באכיפת זכותו או בהגנתו, מכיר הדין בחסיון מוחלט של מסמכים שהוכנו לצורך המשפט, כשהליכים משפטיים היו תלויים ועומדים או אפילו רק צפויים. שאם לא תאמר כן, ותחשוף הכנתו של משפט לעינו הפקוחה של בעל-דין יריב, תקופח זכותו של בעל-דין לתבוע או להתגונן כראוי. כללו של דבר: חסיון של מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל-דין שכנגד לגילוי תכנו של המסמך ולעיין בו. בית המשפט ציין בפסיקתו כי ממצאי חקירה, לרבות תיק חקירה וקלטות הינם מסמכים חסויים, שאין חובה על צד לגלותם לצד השני (למעט במקרה בו חשף החוקר חלק מחומר חקירה ספציפי המתייחס לנחקר מסוים - שאז עליו לגלות תמונה מלאה של כל המידע אודותיו). כשם שתובע רשאי לבחור את עדיו והוא אינו חייב להזמין לעדות כל אדם שיש לו נגיעה לסכסוך בין הצדדים (להבדיל מגילוי מסמכים שבידיו, בכפוף לכללי החסיון), אפילו הוא יודע כי עדותו עשויה להיות רלבנטית לחקר האמת, כך גם הנתבעת אינה מחוייבת לפרוש בפני הצד שכנגד את כל ראיותיה, שנאספו במהלך הכנה למשפט. כמובן שהשלכות אי זימון עד על ידי צד ו/או אי הגשת חומר ילקחו בחשבון על ידי בית המשפט בבואו להכריע בדין. מסמכים לצורכי משפטמסמכים