מהי עוולת לשון הרע ? לשון הרע הינה עוולה אזרחית ועקרונות הפיצוי בגין פרסום כאמור נגזרים מפקודת הנזיקין (נוסח חדש). הניזוק זכאי לפיצוי על הנזק שנגרם לו כתוצאה מביצוע העוולה כלפיו. הגדרת "נזק" על פי פקודת הנזיקין כוללת נזק שאינו ממוני כגון; אובדן נוחות או אובדן שם טוב. מטרת דיני הנזיקין, ובכללם נזק בשל פרסום לשון הרע, הינה לקרב - במידת האפשר - את הניזוק למצבו טרם ביצוע העוולה, הוא העיקרון הידוע בדבר השבת המצב לקדמותו. כשעסקינן בתביעת פיצויים בגין עוולת לשון הרע מתווסף השיקול ההרתעתי והמחנך להימנעות מפרסום לשון הרע. הפיצוי מהסוג הראשון לעיל הינו הפיצוי התרופתי ואילו הפיצוי מהסוג השני הוא הפיצוי העונשי או ההרתעתי. בנוסף לנזק הממוני שנגרם לניזוק, אם נגרם, נועד הפיצוי התרופתי להשיג שלשה יעדים; לעודד את רוחו של הניזוק, לתקן את הנזק לשמו הטוב ולמרק את זכותו לשם טוב. יחד עם זאת בית המשפט מדגיש בפרשת אמר נ' יוסף כי הפיצוי התרופתי לא נועד על מנת להעשיר את הנפגע, אלא לפצות אותו על הנזק שנגרם לו - לא פחות ולא יותר. בין יתר השיקולים, המנחים את בית המשפט בכימות הנזק הלא ממוני, יש להתחשב בהיקף הפגיעה, במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב ובסבל שהיו מנת חלקו ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד...בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים. אשר לפיצוי העונשי, נקבע ע"י בית המשפט כי אין בו כדי להגדיל את הפיצוי התרופתי מעבר למידותיו הטבעיות. מבלי להקל ראש בחשיבותו של הפיצוי המחנך והמרתיע אין בכוחו של זה כדי להגדיל את הפיצוי התרופתי, אשר מידותיו מושתתות על עקרון השבת המצב לקדמותו. בגדר הפיצוי התרופתי ההיבט המרתיע וההיבט החינוכי מוצאים את ביטויים בעצם הטלתה של חובת הפיצויים, בקביעת שיעור הפיצויים על פי אמות מידה אמיתיות של השבת המצב לקדמותו ובהגברת הפיצוי מקום שהתנהגות המזיק מגבירה את הנזק. הגדלת הפיצוי בשל טעמים הרתעתים ומחנכים מעבר לנדרש להשבת המצב לקדמותו תערער את האיזון הראוי בין הזכויות החוקתיות הנאבקות על הבכורה במסגרת דיני איסור לשון הרע. לשון הרע / הוצאת דיבה