## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, הינו אזרח ותיק המבקש לקבל שירותי טלוויזיה רב-ערוצית. 2. הנתבעת, חברת "יס שירותי לווין (1998) בע"מ", ח.פ. _________, הינה חברה המספקת שירותי טלוויזיה רב-ערוצית בישראל, ומוגדרת כ"זכיינית מונופוליסטית" בתחום זה, כפי שיפורט להלן. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע פיצוי כספי בסך 10,000 ₪, בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלותה הפסולה של הנתבעת, לרבות עוגמת נפש, פגיעה בזכויותיו כצרכן והפרת חובותיה הרגולטוריות. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט של התובע, בתוספת שכר טרחת עורך דין ומע"מ כחוק. 5. כבוד בית המשפט מתבקש להורות לנתבעת לחדול מהתנהלותה המפלה והפסולה, ולאפשר לכלל לקוחותיה לבחור את אמצעי התשלום המועדף עליהם, ללא תלות במבצעים או הטבות. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. ביום 24.1.2011, פנה התובע טלפונית לנתבעת, במטרה להצטרף לשירותיה ולקבל חבילת צפייה. 7. במהלך השיחה, הציע נציג הנתבעת לתובע חבילה אטרקטיבית במחיר של 229 ₪, אשר כללה שש חבילות צפייה, מכשיר "מקס", שירות HD ושני ממירים נוספים. 8. התובע הביע את רצונו לשלם עבור השירותים באמצעות הוראת קבע, אולם נציג הנתבעת הודיע לו כי המבצע המוצע תקף אך ורק למשלמים בכרטיס אשראי מסוג ויזה. 9. התובע טוען כי דרישה זו של הנתבעת, לחייבו באמצעי תשלום ספציפי, אינה חוקית ומהווה פגיעה בזכויותיו כצרכן. 10. בעקבות סירובה של הנתבעת לאפשר לו לשלם בהוראת קבע ולקבל את תנאי המבצע, נאלץ התובע להגיש תביעה זו ביום 31.1.2011, כאשר עילת התביעה נולדה ביום 24.1.2011. 11. לאחר הגשת התביעה, התקיימה חליפת מכתבים בין התובע לנתבעת, בה חזר התובע על טענותיו בדבר אי-חוקיות הדרישה לתשלום בכרטיס אשראי ספציפי. 12. הנתבעת, בתשובותיה, טענה כי מדובר במבצע המיועד למחזיקי כרטיס אשראי, אך בהמשך הציעה לתובע, לפנים משורת הדין, לקבל את תנאי המבצע גם בתשלום בהוראת קבע, בתנאי שיחליט להתחבר עד ליום 31.3.2011. 13. התובע סבור כי הצעת הנתבעת המאוחרת אינה מפחיתה מחומרת הפגיעה בזכויותיו, וכי עצם הדרישה הראשונית לתשלום באמצעי ספציפי מהווה הפרה של חובותיה. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 14. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה זו נובעת מסכום התביעה, שאינו עולה על 2,500,000 ₪, ועל כן היא בסמכותו של בית משפט השלום. 15. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת ממקום מגוריו של התובע, אשר נמצא בתחום שיפוטו של בית משפט זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת תום הלב בניהול משא ומתן ## 16. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק בניהול המשא ומתן עם התובע, כאשר הציגה בפניו מבצע אטרקטיבי אך התנתה אותו בתנאי תשלום בלתי סביר ומפלה, ובכך יצרה מצג שווא של הצעה הוגנת בעוד שבפועל הגבילה את יכולתו של התובע ליהנות ממנה. 17. התנהלות הנתבעת, אשר סירבה לאפשר לתובע לשלם בהוראת קבע למרות רצונו המפורש, מהווה הפרה של עקרון תום הלב החל על צדדים למשא ומתן, שכן היא מנעה מהתובע את האפשרות ליהנות מהשירותים בתנאים שוויוניים וסבירים. 18. הנתבעת ניצלה את מעמדה כ"זכיינית מונופוליסטית" על מנת לכפות על התובע תנאי תשלום שאינם מקובלים בשוק חופשי ותחרותי, ובכך פגעה באופן חמור באוטונומיה של הרצון החופשי של התובע ובזכותו לבחור את אמצעי התשלום הנוח לו. 19. סירובה הראשוני של הנתבעת לאפשר תשלום בהוראת קבע, והצעתה המאוחרת "לפנים משורת הדין" לאחר הגשת התביעה, מעידים על חוסר תום לב מובהק ועל ניסיון להתחמק מאחריותה המשפטית, תוך גרימת עוגמת נפש והוצאות מיותרות לתובע. 20. הפסיקה קבעה כי חובת תום הלב חלה על כל שלבי המשא ומתן, וכי הפרתה עלולה להקים עילה לפיצויים, ובמקרה דנן, התנהלות הנתבעת עולה כדי הפרה בוטה של חובה זו, המצדיקה מתן סעד לתובע. ## פגיעה בזכויות צרכן ## 21. הנתבעת פגעה בזכויותיו הבסיסיות של התובע כצרכן, כאשר הגבילה את חופש הבחירה שלו באמצעי התשלום, ובכך הפרה את עקרונות חוק הגנת הצרכן, אשר נועדו להגן על הצרכנים מפני התנהלות בלתי הוגנת של ספקים. 22. דרישת הנתבעת לתשלום בכרטיס אשראי ספציפי, כתנאי לקבלת מבצע, מהווה אפליה פסולה בין צרכנים שונים, ופוגעת בעקרון השוויון, שכן היא מונעת מצרכנים שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי זה ליהנות מהטבות המוצעות לכלל הציבור. 23. התנהלות הנתבעת יצרה מצב בו התובע נאלץ לבחור בין ויתור על מבצע אטרקטיבי לבין שינוי אמצעי התשלום המועדף עליו, ובכך הופעל עליו לחץ בלתי הוגן, המנוגד לרוח חוק הגנת הצרכן ולמטרותיו. 24. הגישה המקובלת בפסיקה היא כי ספק שירותים אינו רשאי לכפות על צרכן אמצעי תשלום מסוים, אלא אם קיימת לכך הצדקה עניינית וסבירה, ובמקרה דנן, הנתבעת לא הציגה כל הצדקה סבירה לדרישתה. 25. הפגיעה בזכויות הצרכן של התובע אינה רק עניין של נוחות, אלא עניין עקרוני הנוגע לחופש הבחירה ולזכותו לקבל שירותים בתנאים הוגנים ושוויוניים, ללא כפייה או אפליה. ## הפרת חובות רגולטוריות ## 26. הנתבעת, כ"זכיינית מונופוליסטית" בתחום שירותי הטלוויזיה הרב-ערוצית, כפופה לחובות רגולטוריות מוגברות, הכוללות בין היתר חובה לספק שירותים באופן שוויוני והוגן לכלל הציבור, ללא אפליה. 27. דרישת הנתבעת לתשלום בכרטיס אשראי ספציפי, כתנאי לקבלת מבצע, מהווה הפרה של חובותיה הרגולטוריות, שכן היא יוצרת חסם בלתי סביר בפני צרכנים המעוניינים לקבל את שירותיה. 28. נפסק כי גופים בעלי מעמד מונופוליסטי מחויבים לנהוג בזהירות יתרה ובשקיפות כלפי לקוחותיהם, וכי כל פעולה המגבילה את חופש הבחירה של הצרכן או מפלה ביניהם, עלולה להיחשב כהפרה של חובות אלו. 29. התנהלות הנתבעת, אשר התנתה את קבלת המבצע באמצעי תשלום ספציפי, עשויה להיחשב כניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי, ובכך פגעה בתחרותיות ובזכות הצרכן לשירות הוגן. 30. הפרת החובות הרגולטוריות על ידי הנתבעת אינה רק עניין של אי-ציות לכללים, אלא פגיעה מהותית בעקרונות היסוד של שוק הוגן ותחרותי, ועל כן מצדיקה התערבות שיפוטית. ## אפליה פסולה בין צרכנים ## 31. הנתבעת יצרה אפליה פסולה בין צרכנים שונים, כאשר העניקה הטבות למשלמים בכרטיס אשראי מסוג ויזה בלבד, ובכך פגעה בעקרון השוויון ובזכותם של צרכנים אחרים ליהנות מתנאים זהים. 32. אפליה זו אינה מבוססת על שיקולים ענייניים או לגיטימיים, אלא על העדפה שרירותית של אמצעי תשלום מסוים, ובכך היא פוגעת בציבור הצרכנים שאינו משתמש בכרטיס אשראי זה. 33. עמדת בתי המשפט היא כי אפליה בין צרכנים, ללא הצדקה סבירה, אסורה ומהווה פגיעה בזכויותיהם, ובמקרה דנן, הנתבעת לא הציגה כל הצדקה לאפליה זו. 34. התנהלות הנתבעת יצרה מצב בו צרכנים מסוימים נהנים מתנאים טובים יותר מאחרים, רק בשל אמצעי התשלום שברשותם, ובכך פגעה באמון הציבור ובציפייה לשירות שוויוני והוגן. 35. האפליה הפסולה שנקטה הנתבעת אינה רק עניין של אי-נוחות, אלא פגיעה מהותית בעקרונות הצדק והשוויון, ועל כן יש לחייב את הנתבעת בפיצוי התובע בגין נזקיו. ## כפייה בלתי חוקית של אמצעי תשלום ## 36. הנתבעת כפתה על התובע אמצעי תשלום ספציפי (כרטיס אשראי מסוג ויזה) כתנאי לקבלת מבצע, ובכך הגבילה את חופש הבחירה שלו ופעלה בניגוד לדין. 37. אין כל הוראת חוק המאפשרת לספק שירותים לכפות על צרכן אמצעי תשלום מסוים, אלא אם קיימת לכך הצדקה מיוחדת, ובמקרה דנן, הנתבעת לא הציגה כל הצדקה כזו. 38. כפיית אמצעי תשלום מהווה פגיעה באוטונומיה של הצרכן ובזכותו לנהל את ענייניו הכספיים כראות עיניו, ובכך היא מנוגדת לעקרונות יסוד של דיני החוזים ודיני הצרכנות. 39. התנהלות הנתבעת יצרה מצב בו התובע נאלץ לוותר על מבצע אטרקטיבי או לשנות את הרגלי התשלום שלו, ובכך נגרמה לו עוגמת נפש והוא נאלץ להתמודד עם קשיים מיותרים. 40. נפסק כי כפייה בלתי חוקית של תנאים על צרכן עלולה להקים עילה לפיצויים, ובמקרה דנן, התנהלות הנתבעת עולה כדי כפייה בלתי חוקית המצדיקה מתן סעד לתובע. ## עוגמת נפש וטרחה מיותרת ## 41. התנהלות הנתבעת, אשר סירבה לאפשר לתובע לשלם בהוראת קבע וגרמה לו להגיש תביעה, הסבה לו עוגמת נפש רבה, טרחה מיותרת ובזבוז זמן יקר. 42. התובע נאלץ לנהל חליפת מכתבים ארוכה ומתישה עם הנתבעת, להגיש תביעה לבית המשפט ולהתייצב לדיונים, כל זאת בשל סירובה הבלתי סביר של הנתבעת לאפשר לו תשלום בהוראת קבע. 43. עוגמת הנפש שנגרמה לתובע אינה רק תוצאה של אי-קבלת המבצע, אלא גם של התחושה כי זכויותיו נרמסות וכי הוא נאלץ להילחם על עקרונות בסיסיים של הגינות ושוויון. 44. הטרחה המיותרת שנגרמה לתובע, הכוללת איסוף מסמכים, ניסוח מכתבים והתמודדות עם הליכים משפטיים, מצדיקה פיצוי הולם בגין נזק לא ממוני. 45. הפסיקה מכירה בזכותו של נפגע לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש וטרחה מיותרת שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלות פסולה של צד אחר, ובמקרה דנן, התובע זכאי לפיצוי כזה. ## ניצול מעמד מונופוליסטי ## 46. הנתבעת, בהיותה "זכיינית מונופוליסטית" בתחום שירותי הטלוויזיה הרב-ערוצית, ניצלה את מעמדה על מנת לכפות על התובע תנאים בלתי הוגנים, ובכך פגעה בתחרותיות ובזכות הצרכן לשירות הוגן. 47. ניצול מעמד מונופוליסטי מתבטא ביכולת של הגוף המונופוליסטי להכתיב תנאים ללקוחותיו, ללא חשש מתחרות, ובמקרה דנן, הנתבעת עשתה שימוש בכוחה זה על מנת להגביל את חופש הבחירה של התובע. 48. נפסק כי גופים בעלי מעמד מונופוליסטי מחויבים לנהוג בזהירות יתרה ובשקיפות כלפי לקוחותיהם, וכי כל פעולה המגבילה את חופש הבחירה של הצרכן או מפלה ביניהם, עלולה להיחשב כניצול לרעה של מעמד זה. 49. התנהלות הנתבעת, אשר התנתה את קבלת המבצע באמצעי תשלום ספציפי, עשויה להיחשב כניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי, ובכך פגעה בתחרותיות ובזכות הצרכן לשירות הוגן. 50. ניצול מעמד מונופוליסטי אינו רק עניין של אי-ציות לכללים, אלא פגיעה מהותית בעקרונות היסוד של שוק הוגן ותחרותי, ועל כן מצדיקה התערבות שיפוטית. ## הפרת חובת שוויון ## 51. הנתבעת הפרה את חובת השוויון כלפי התובע, כאשר סירבה להעניק לו את תנאי המבצע שהוצעו ללקוחות אחרים, רק בשל העדפתו לשלם בהוראת קבע ולא בכרטיס אשראי ספציפי. 52. חובת השוויון מחייבת ספקי שירותים להתייחס לכלל לקוחותיהם באופן שווה והוגן, ללא אפליה בלתי סבירה, ובמקרה דנן, הנתבעת לא עמדה בחובה זו. 53. נפסק כי אפליה בין צרכנים, ללא הצדקה עניינית וסבירה, אסורה ומהווה פגיעה בזכויותיהם, ובמקרה דנן, הנתבעת לא הציגה כל הצדקה לאפליה זו. 54. התנהלות הנתבעת יצרה מצב בו התובע נאלץ לוותר על מבצע אטרקטיבי או לשנות את הרגלי התשלום שלו, ובכך נגרמה לו עוגמת נפש והוא נאלץ להתמודד עם קשיים מיותרים. 55. הפרת חובת השוויון על ידי הנתבעת אינה רק עניין של אי-נוחות, אלא פגיעה מהותית בעקרונות הצדק וההגינות, ועל כן יש לחייב את הנתבעת בפיצוי התובע בגין נזקיו. ## התנהגות המנוגדת לתקנת הציבור ## 56. התנהלות הנתבעת, אשר התנתה את קבלת המבצע באמצעי תשלום ספציפי, מנוגדת לתקנת הציבור ולעקרונות היסוד של הגינות מסחרית ויחס הוגן לצרכנים. 57. תקנת הציבור דורשת מספקי שירותים לנהוג בהגינות ובשקיפות כלפי לקוחותיהם, ולא לנצל את כוחם על מנת לכפות עליהם תנאים בלתי סבירים או מפלים. 58. נפסק כי חוזה או תנאי בחוזה המנוגד לתקנת הציבור עלול להיפסל או להיות בלתי אכיף, ובמקרה דנן, התנאי שהציבה הנתבעת לתשלום בכרטיס אשראי ספציפי מנוגד לעקרונות אלו. 59. התנהלות הנתבעת, אשר יצרה מצב בו צרכנים נאלצים להתאים את עצמם לדרישותיה הבלתי סבירות, פוגעת באמון הציבור ובציפייה לשירות הוגן ושוויוני. 60. התנהגות המנוגדת לתקנת הציבור אינה רק עניין של אי-ציות לכללים, אלא פגיעה מהותית בעקרונות היסוד של חברה מתוקנת, ועל כן מצדיקה התערבות שיפוטית. ## חוסר סבירות בתנאי המבצע ## 61. התנאי שהציבה הנתבעת, לפיו המבצע תקף רק למשלמים בכרטיס אשראי מסוג ויזה, הינו תנאי בלתי סביר ובלתי מידתי, שאינו עומד במבחן הסבירות הנדרש. 62. אין כל הצדקה עניינית או כלכלית סבירה להגביל את תנאי המבצע לאמצעי תשלום ספציפי אחד, כאשר קיימים אמצעי תשלום מקובלים ובטוחים אחרים, כגון הוראת קבע. 63. נפסק כי תנאים בלתי סבירים בחוזים צרכניים עלולים להיחשב כתנאים מקפחים, וכי בית המשפט רשאי לבטלם או לשנותם, ובמקרה דנן, התנאי שהציבה הנתבעת הינו מקפח. 64. חוסר הסבירות בתנאי המבצע מתבטא בכך שהוא יוצר חסם בלתי נחוץ בפני צרכנים המעוניינים ליהנות מהטבות, ובכך פוגע ביעילות השוק ובחופש הבחירה של הצרכן. 65. התנאי הבלתי סביר שהציבה הנתבעת אינו רק עניין של אי-נוחות, אלא פגיעה מהותית בעקרונות ההגינות והסבירות, ועל כן יש לחייב את הנתבעת בפיצוי התובע בגין נזקיו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.טלויזיה