מבוא 1. מדובר בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שעל פי הנטען נגרמו לתובע (להלן: "התובע"), כתוצאה מתאונה שארעה לו ביום 25.2.00, במהלך משחק כדורגל, במגרש הכדורגל במושב נתיב השיירה (להלן: "המגרש"). 2. התביעה הוגשה כנגד הועד המקומי - מושב נתיב השיירה (להלן: "הנתבע" או "המושב"), כבעל מקרקעין והמחזיק במגרש הכדורגל וכנגד הנתבעת מס' 2, ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ, כמבטחת המושב. 3. התובע טוען כי במהלך משחק הכדורגל ובעת שרץ לעבר הכדור, נתקלה רגלו הימנית בבור פעור שהיה במגרש וכתוצאה מכך, נגרמה חבלה סיבובית בברך ימין (ראה סעיף 5 לכתב התביעה). לטענת התובע, המושב התרשל בתחזוקת מגרש הכדורגל והפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כבעל המקרקעין, לדאוג לאחזקתו הנאותה של המגרש ותיקון הליקויים בו על מנת לאפשר לציבור התושבים להשתמש בו בביטחה. 4. הנתבעים מכחישים אחריותם לארוע התאונה וטוענים כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את נסיבותיה בכלל ואת טענתו כי התאונה ארעה בשל ליקוי כלשהו במגרש הכדורגל, בפרט. נסיבות ארוע התאונה ושאלת האחריות 5. בסעיף 5 לכתב התביעה נטען כי התאונה ארעה בשל היתקלות רגלו של התובע ב"בור פעור שהיה במגרש". 6. בתצהיר עדותו הראשית ובעדותו בחקירתה הנגדית, הבהיר התובע כי מדובר היה במשחק שנערך במסגרת חברתית - קבוצת חברים שנהגה להיפגש, מדי יום שישי אחר הצהריים, למשחק כדורגל במגרש שבמושב. התובע ציין בתצהירו כי: "המגרש עצמו היה בוצי לאחר שירד עליו כמויות גדולות של גשם לפני המשחק. בשלהי המשחק תוך כדי תנועה עם הכדור, רגלי הימנית נכנסה לתוך בור אשר היה שטח מת אשר נבע מתנאי המגרש". ברצוני לציין כי הבור לא היה בור פתוח אלא בור אשר היה מוסתר בשל תנאי המגרש הגרועים, הסביבה היתה בוצית והמים לא נוקזו בבור ומסביב לו" (סעיפים 7-9 לתצהיר, ת/1) ובהמשך ציין: "תוך כדי כדרור של הכדור, כאשר דרכתי על הבור, אני הרגשתי לפתע כאב עז וסיבוב של הברך ונפלתי" (סעיף 13 לתצהיר). 7. לתצהירו של התובע צורפו תמונות אשר צולמו, על פי התאריך המוטבע עליהן, ביום 6.12.02, דהיינו קרוב לשנתיים לאחר התאונה. עיון בתמונות המקוריות, ת/2, מעלה כי במגרש קרחות דשא היוצרות שקעים מסויימים אך לא נראה בהן "בור פעור". יתרה מכך, התובע התבקש להצביע על מקום ארוע התאונה ועל הבור הנזכר בתצהירו והשיב: "לדעתי באחד מהאזורים האלה. אני לא יודע בדיוק... אני יכול לנסות ולהראות איפה נפלתי. אני לא זוכר מיקום מדויק של הנפילה. צילמתי תנאי מגרש..." (עדות התובע בתשובה לשאלת בית המשפט, עמ' 13 לפרוטוקול). 8. התובע אישר את חתימתו על גבי הודעה שמסר לחוקר מטעם הנתבעים, ביום 23.3.01, נ/1. בהודעה האמורה ציין התובע, כדלקמן: "בשלב מסויים כאשר הכדור היה ברגליו של מועלם דורון ששיחק בקבוצה היריבה, ניסיתי להוציא ממנו את הכדור רצתי לעברו ועוד לפני שהיה מגיע בינינו מעדתי לאחר שכף רגלי הימנית נכנסה לשקע במגרש. בהמשך סובבתי את הברך ונפלתי...". בניגוד לאמור בתצהירו כי "המגרש היה בוצי לאחר שירד עליו כמויות גדולות של גשם", הרי בהודעתו לחוקר, מסר התובע כי: "המגרש לא היה רטוב והסיבה היחידה למעידה היא השקע באדמת המגרש". התובע התבקש בחקירתו הנגדית, להסביר את פשר הסתירה בין הגרסאות והשיב: "העובדה שהמגרש בוצי או לא בוצי לא רלבנטי. אתה לא מצפה שאני אפול ואוציא מצלמה מהכיס ואצלם את המגרש. רק אחרי שנתיים-שלוש כשהגעתי למסקנה שנחבלתי ושנפלתי ללא אשמתי, מצאתי לנכון ללכת ולצלם את תנאי המגרש בדיוק בתקופה המקבילה ובתקופה כזאת, בפברואר, הגיוני שהמגרש יהיה בוצי" (עמ' 11 לפרוטוקול). 9. התובע זימן לעדות את חברו למשחק, דורון מועלם (להלן: "דורון"). דורון ציין בתצהירו כי "התובע ניסה לבעוט בכדור וראיתי כי הרגל שלו נכנסה בבור במגרש והסתובבה" (סעיף 7 לתצהיר, ת/3). בחקירתו הנגדית, אישר דורון את חתימתו על הודעה שמסר לחוקר מטעם הנתבעים, נ/2, במסגרתה ציין: "בשלב מסויים זכור לי שהכדור היה ברשותי ורובי ניסה כנראה להוציא אותו ממני. זכור לי שהוא רץ לעברי ובמהלך נסיונו להוציא את הכדור נפל... אני לא זוכר אם נוצר תיקול... מגע גופני ביני לבין רובי... יתכן ורובי נפל לי בגלל שקע/בור במגרש. באופן כללי אני יכול לומר שהמגרש כולו מלא בורות ולא ישר. מכל מקום לאחר הארוע, רובי אומר שנפל בגלל שרגלו הסתובבה בתוך שקע במגרש". בחקירתו הנגדית התבקש דורון להבהיר האם התובע נפל משום שניסה להוציא ממנו את הכדור או משום שרגלו נכנסה לבור והשיב בהגינותו כי אינו זוכר. לשאלה: "יכול להיות שבכלל לא נכנס לבור", השיב דורון: "אתה חושב שאני זוכר בדיוק אם הכדור היה אצלי או אצל התובע. לך תזכור מה היה לפני 9 שנים... אני מסתכל אחורה ואני זוכר שראיתי אותו מועד ונופל. בדיוק אני לא זוכר" (עמ' 25 לפרוטוקול). בנוסף התבקש דורון להסביר הכיצד ציין בתצהירו כי "אני זוכר כי הייתי כ- 20-30 מטר ממנו" (מהתובע - ב.ט., סעיף 9 לתצהיר, ת/3) ואילו לחוקר מסר כי התובע ניסה להוציא ממנו את הכדור וכשנשאל איזו גרסה נכונה, השיב: "אני כבר לא זוכר" (עמ' 15 לפרוטוקול). 10. בנסיבות אלה, כאשר דורון אישר והודה בחקירתו הנגדית כי אינו זוכר אם התובע נפל לבור, כפי שציין בתצהירו או שנפל במהלך ניסיון להוציא ממנו את הכדור, כפי שמסר בהודעה לחוקר, נ/2 - הרי שאין בעדותו של דורון כדי לתמוך בגרסת התובע כי נפל משום שרגלו נכנסה לבור. 11. יתרה מכך, גם בעדותו של התובע נתגלו סתירות. בניגוד לעדותו כי התאונה ארעה ביום שישי אחר הצהריים, במסגרת משחק חברתי, הרי בהודעה לחוקר, מסר התובע כי התאונה ארעה בערך בשעה 10:00 בבוקר וכי מדובר היה באימון של שחקני קבוצת קט רגל של המושב שהעביר רכז הספורט אורי חושקובר. התובע אישר בעדותו כי מדובר בקרוב משפחתו - בן דוד (עמ' 11 לפרוטוקול). התובע הוסיף והעיד כי לפחות 10 אנשים, ראו את התאונה אלא שהתובע לא מצא לנכון לזמן לעדות את בן דודו או איש מהעדים הנוספים לתאונה על מנת שיתמכו בגרסתו כי רגלו נתקלה בבור שהיה במגרש, ויוזכר - הלכה היא כי בעל דין הנמנע מלהביא ראיות או עדויות שהיה בהן כדי לתמוך בגרסתו, מטבע הדברים, קמה הנחה לרעתו כי לא היה באותן עדויות או ראיות כדי לסייע לו בהוכחת טענותיו, ראה לעניין זה; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 603-602 וע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 615-614. 12. בנסיבות אלה, כאשר התמונות שצולמו על ידי התובע, אינן מדגימות "בור פעור" במגרש אלא שקעים וקרחות דשא בלבד וכשהתובע עצמו לא יכול היה להצביע על "הבור" בו נתקל, לא הוכח כי התאונה נגרמה בשל מפגע המטיל אחריות על הנתבעים. נוכח הסתירות הפנימיות שהתגלו בעדותם של התובע ושל דורון אשר אינו זוכר למעשה אם רגלו של התובע נתקלה בבור שהיה במגרש, סבורה אני כי התובע לא עמד בנטל הראיה להוכיח טענתו כי נפילתו ארעה כתוצאה מהיתקלות ב"בור פעור" שהיה במגרש, להבדיל מהחלקה ונפילה בשל היות המגרש בוצי או במהלך ניסיון "להוציא" את הכדור מדורון - דהיינו בשל סיכונים טבעיים ורגילים הכרוכים במשחק כדורגל בכלל ובמגרש בוצי, בפרט. 13. יתרה מכך, יש לציין כי מדובר במשחק וולנטרי שנערך במסגרת חברתית ולא במסגרת מאורגנת כלשהי מטעם המושב. הן התובע והן דורון אישרו בעדותם כי המגרש היה בוצי ורטוב מגשם. הסיכון של החלקה על בוץ, הינו סיכון ידוע ומוכר שאין צורך להזהיר מפניו אף ביחסים שבין מעביד לעובדו וראה לעניין זה דברי כב' השופט חשין בע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז (3), 345 (1993): "ובעניינו גם אם אמרנו כי סובחי נפגע כאשר החליק על בוץ, לא נוכל להוסיף ולומר כי סכנת החלקה על בוץ - בהקשר ענייננו - היתה סכנה בלתי רגילה שהמדינה חבה בגינה חובה כלפי סובחי. כל קטן יידע כי עירבוב מים בעפר יוצר בוץ וכי על בוץ מחליקים. לטענת סובחי כי לא הזהירו אותו מפני הבוץ, נשיב כי הכל יודעים שעל בוץ מחליקים...". ומן הכלל אל הפרט - משלא הוכח קיומו של "בור פעור" במגרש אשר התובע יכול להצביע עליו כמכשול שגרם לתאונה הרי שהחלקה על מהמורות או קרחות דשא במגרש בוצי ורטוב מגשם הינה בגדר סיכון טבעי ורגיל הכרוך במשחק כדורגל בכלל ועל מגרש בוצי ורטוב בפרט. משהתובע ראה כי המגרש בוצי, עקב תנאי מזג האוויר יכול היה להימנע מלשחק כדורגל בכדי שלא לחשוף עצמו לסיכון הטבעי הכרוך בהחלקה על מגרש בוצי. 14. נוכח מסקנתי כי התובע לא הוכיח גרסתו כי נפל בשל התקלות ב"בור פעור" במגרש, להבדיל מהחלקה על מגרש בוצי ורטוב שהינה בגדר סיכון רגיל וטבעי שאין מוטלת בגינו חובת זהירות, דין התביעה להדחות. 15. בנסיבות אלה מתייתר הדיון בשאלת גובה הנזק. יחד עם זאת, היה וטעיתי במסקנתי, אדון בקצרה בשאלת גובה הנזק. כתוצאה מהנפילה, התובע סבל מחבלה סיבובית בברך ימין. התובע טופל בפיזיותרפיה ובסופו של יום, עבר ניתוח ארתוסקופיה. ד"ר קורן אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט, בתחום האורטופדי, קבע נכויות זמניות כדלקמן: חודשיים אי כושר - חודש לאחר החבלה וחודש לאחר הניתוח. חודשיים - 40% נכות זמנית, ארבעה חודשים - 30% נכות זמנית וארבעה חודשים - 10% נכות זמנית. מעבר לנכויות הזמניות, קבע ד"ר קורן כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה וכי אין לתובע מגבלה תפקודית כלשהי בגין הפגיעה תולדת התאונה. ד"ר קורן לא זומן לחקירה וחוות דעתו לא נסתרה. התובע צרף לתצהירו אישור המעביד - "ישקר בע"מ", על פיו נעדר מהעבודה מיום 27.2.00 ועד 6.3.00 ומיום 22.10.00 עד ליום 9.11.00. התובע הבהיר כי ההעדרות בחודשים אוקטובר-נובמבר 2000, הינה לאחר הניתוח. על פי האישור בתקופה האמורה שולם לתובע שכר בסך של 11,614 ₪ על חשבון ימי מחלה. בנסיבות אלה, בהתחשב בהפסד בגין ניצול ימי מחלה והפסד מסויים בגין צמצום בעבודת שעות נוספות בתקופת הנכויות הזמניות, הייתי מעריכה את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות בסך גלובלי של 15,000 ₪ בערכי היום. בנוסף הייתי רואה לפסוק פיצוי גלובלי בסך של 15,000 ₪, בגין כאב וסבל והוצאות מסויימות לרבות הוצאות רפואיות ועזרת הזולת בתקופת אי הכושר שלאחר התאונה. סכום הפיצויים מסתכם בסך של 30,000 ₪. מסכום זה היה מקום לנכות תרומת רשלנותו של התובע אשר בחר לשחק כדורגל, למרות שראה כי המגרש בוצי ורטוב, מה שמגביר את הסיכון להחלקה. לפיכך לו היה מוכח כי נפילתו של התובע נגרמה כתוצאה מהיתקלות ב"בור פעור" במגרש להבדיל מהחלקה בשל היות המגרש בוצי, הייתי מעריכה את תרומת רשלנותו של התובע שבחר לשחק כדורגל חרף התנאים ששררו במגרש בשיעור של 50%. בנסיבות אלה, סכום הפיצויים היה מסתכם בסך של 15,000 ₪. סיכום 16. סופו של יום, ראיתי לקבוע כי התובע לא הוכיח שנפילתו ארעה עקב "בור פעור" שהיה במגרש להבדיל מהחלקה שהינה בגדר סיכון טבעי הכרוך במשחק כדורגל במגרש בוצי ורטוב. התביעה נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, בצרוף מע"מ כחוק ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מהיום ועד מועד התשלום בפועל. המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים, בדואר רשום. ניתן היום, ב' שבט תש"ע, 17 ינואר 2010, בהעדר הצדדים. כדורגלדיני ספורטנזיקין