אישה נפלה בעת שחצתה את הכביש במעבר חציה, להלן פסק הדין בנושא נפילה במעבר חציה: פסק דין הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בהתאם לסעיף 79א לחוק בית המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. התובעת, טוענת כי ביום 27/3/2006 בעת שחצתה את הכביש במעבר חציה בשד' מוריה בחיפה, היא מעדה עקב התקלותה במחזיר אור אשר הונח על הכביש. לטענתה, מחזיר האור מוקם בתוך "תחום" מעבר החציה, בתוך אחד מהפסים הלבנים, ובהיותו בעצמו בצבע לבן - לא ניתן היה לראותו בעת שחוצים את הכביש. התובעת טוענת כי עקב נפילתה, היא נחבלה בברך ימין ובכפות ידיה. לטענתה, היא סובלת עד היום מכאבים וממגבלות בברך ימין, אם כי לא צורפה חוות דעת רפואית בהקשר זה מטעמה של התובעת. לטענת התובעת, הנתבעת, עירית חיפה (להלן - "הנתבעת"), היא האחראית למפגע במעבר החציה והאחראית לפצותה בגין נזקיה, המוערכים מטעמה בסך של כ-34,000 ₪. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את גרסתה של התובעת, כיון שהתיעוד הראשוני לגבי הפגיעה הנטענת היה ביום 11/4/2006, כ-15 יום לאחר מועד הנפילה הנטענת, ורק אז פנתה לראשונה התובעת לקבל טיפול רפואי לגבי המקרה הנטען. בנוסף, טוענת הנתבעת כי אין ליחס לה כל אחריות לנפילה, אם ארעה במעבר החציה כנטען, כיון שהתאורה במקום תקינה, כיון שניתן לראות בבירור את מחזיר האור וכיון שמחזירי האור בהם עושה העיריה שימוש הינם תקינים וע"פ החוק והתקן. בנוסף, טוענת הנתבעת כי יש ליחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור של 100%, ומוכחשות הטענות באשר לגובה הנזק. לאחר בחינת כתבי הטענות והסיכומים על צרופותיהם, מסקנתי הינה כי דין התביעה להתקבל וכי על הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 7,000 ₪. מסקנתי זו מבוססת - בין היתר - על הטעמים שאפרט להלן : (א) באשר לנסיבות האירוע - אני סבורה כי יש לאמץ את גרסת התובעת באשר לסיבת ומקום הנפילה, לרבות לאור העובדה כי בכל התיעוד הרפואי היא חוזרת בעקביות על גרסה זו. עם זאת, העובדה שהתובעת פנתה לקבלת טיפול רפואי ראשוני רק שבועיים לאחר הנפילה בוודאי שמשליכה על מסקנותי באשר לעצמת הנפילה ומהות החבלה, וכנגזר מכך - על גובה הנזק בר הפיצוי, כפי שאפרט בהמשך. (ב) באשר לשאלת האחריות - מהתמונות שצורפו לסיכומים, ניתן לראות כי מחזיר האור אכן מצוי בתוך אחד מהפסים הלבנים של מעבר החציה וצבוע בצבע הלבן בו צבוע הפס, כך שקשה עד מאוד לראותו. מחזיר האור נועד להסב את תשומת ליבם של הנהגים לקיומו של מעבר החציה, ולכן היה מן הראוי למקם את מחזירי האור קצת לפני מעבר החציה ולא במעבר עצמו. לכן, אין רלבנטיות לטענות הנתבעת באשר לכך שמחזירי האור תקינים, כיון שאני סבורה שהמפגע נעוץ במיקום של מחזירי האור ובכך שהם צבועים בצבע של מעבר החציה, ויתכן שמחזירי האור כשלעצמם תקינים ובאיכות יוצאת מן הכלל. (ג) באשר לגובה הנזק - יש לצאת מנקודת הנחה לגבי העדר נכות צמיתה. בנוגע לרכיב הכאב והסבל, יש לקחת בחשבון כי התובעת עברה סדרה של 9 טיפולי פיזיוטרפיה, וביקרה במרפאה מספר פעמים עקב כאביה בברך בתקופה שמיד לאחר הנפילה, ועם זאת - יש לזכור כי היא פנתה לטיפול ראשוני רק ביום 11/4/2006 וכי בתעודה הרפואית מציין הרופא בעצמו - "שפשוף ישן ...". לא מצאתי כל אסמכתא לגבי עזרת צד ג' בעבר בשכר, ואפנה לכך שבתצהירה של התובעת היא מציינת כי היא קיבלה עזרה שכזו מבעלה ומילדיה בלבד. 9. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 7,000 ש"ח נכון להיום. 10. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט כדלקמן : (א) החזר אגרת בהמ"ש ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד היום. (ב) שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. 11. לאור תקנה 5(2)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007, והואיל והצדדים הגיעו להסכמה בדבר מתן פס"ד בהתאם לסעיף 79א לפני ישיבת קדם המשפט השלישי, ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה. 12. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 13. צר לי על השיהוי במתן פסק הדין, אשר נבע מחופשת לידה בה שהה בית המשפט. משפט תעבורהמעבר חציהנפילה