בית המשפט ציין בפסיקתו כי אין לדיני המיסים כללי פרשנות משלהם. דיני המיסים המעוגנים בדברי חקיקה צריכים להתפרש על פי תכלית החקיקה. מבין מגוון המשמעויות הלשוניות של הטקסט, יש לקבוע את משמעותו המשפטית, על פי תכליתו. תכלית החקיקה היא המטרות, הערכים והאינטרסים אשר החקיקה באה להגשים. היא מורכבת מתכלית סובייקטיבית ואובייקטיבית גם יחד. התכלית הסובייקטיבית משקפת את המטרה, הערכים והאינטרסים אשר המחוקק ההיסטורי ראה לנגד עיניו. התכלית האובייקטיבית משקפת מטרות קונקרטיות שחקיקה מסוגה של אותה חקיקה מיועדת להגשים, וכן משקפת היא את הערכים של השיטה ואת עקרונות היסוד שלה, אשר במסגרתם פועל כל חוק, ואשר הוא מוחזק כבא להגשים. על תכלית הנורמה יש ללמוד מלשון החוק, מן ההיסטוריה החקיקתית, מעקרונות היסוד של השיטה ומכל מקור אמין אחר. על פי כללי פרשנות אלה, בוחן בית המשפט שאלה פרשנית בדיני מיסים פרשנותדיני המסמיסים