שעות נוספות למנהלים ולעובדי משרת אמון אישי

סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 קובע כי, חוק שעות עבודה ומנוחה, אינו חל על העבדתם של עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי וכן עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם. בית הדין לעבודה קבע כי, מדובר בתפקידים שבהם המעביד נותן לנושא התפקיד חופש פעולה מרבי מתוך הכרה שהוא ראוי לכך וזקוק לכך כדי לבצע את התפקיד בצורה נאותה. חופש פעולה זה פירושו עצמאות רבה מאוד בקבלת החלטות, בביצוען, באחריות לנעשה, וכל אלה מצריכים פרקי זמן בלתי מבוקרים ובלתי מוגדרים, הן לצורך העבודה והן לצורך המנוחה. כן נקבע, כי את השאלה אם התפקיד דורש מידה מיוחדת של אימון אישי אם לאו, יש לבחון לפי קנה מידה אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, תוך דגש כי לא די באמון גרידא, כפי הנדרש בכל מערכת של יחסי עבודה, אלא במידה מיוחדת של אמון. ככלל לא די לטעון כי העבודה דורשת יחסי אימון אישי, ולא כל יחס אימון שנדרש מעובד כלפי מעבידו או ההיפך, ומסגרת יחסי עובד מעביד כשלעצמה מחייבת יחס אימון כזה, מכניסה את התפקיד לגדר תפקיד ניהולי, או כזה הדורש מידה מוגברת של אימון אישי כמתחייב מהורת סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה. משרת אמוןשעות נוספות