תביעות נגד צה"ל : סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952, קובע כדלהלן: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל". בפרשת בני עודה (ע"א 5964/92 בני עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 1 (2002)) עמד בית המשפט העליון על הטעמים העומדים ביסודה של החסינות המוענקת למדינה. בית המשפט קבע כדלהלן: "...פעולות מלחמתיות הגורמות נזק לפרט אינן צריכות להיות מוכרעות על-ידי דיני הנזיקין הרגילים. הטעם לכך הוא כי פעולות מלחמתיות יוצרות סיכונים מיוחדים אשר הטיפול בהם צריך להיות מחוץ לגדריה של האחריות הנזיקית הרגילה. הסיכון הוא מיוחד מבחינת יוצר הסיכון (איש הצבא המבצע פעולה מלחמתית, המתכנן אותה והמדינה השולחת אותו למשימותיו); הסיכון הוא מיוחד מבחינת הניזוק (בין שהוא "אוהב" ובין שהוא "אויב"), והסיכון הוא מיוחד מבחינת היקף הנזק. התפיסה הינה כי דיני הנזיקין הרגילים אינם מתאימים להסדרתו של סיכון מיוחד זה. חוסר התאמה זה נובע מעצם מהותם של דיני הנזיקין העוסקים בחלוקת סיכונים בגין פעולות מזיקות בחיי היומיום של אדם במדינתו. אין הם מתאימים כאשר הסיכון שבפניו ניצבים הפרט והכלל הוא חריג ויוצא-דופן. פעולות מלחמתיות יוצרות מעצם טיבן וטבען סיכונים אשר מערכת הדינים ה"שיגרתית" לא נועדה להתמודד עמהם... ודוק,בהגישה אינה כי "פעולה מלחמתית" היא מחוץ לתחומי המשפט. הגישה הינה כי בעיית האחריות האזרחית בגין פעולות מלחמתיות צריכה להיקבע מחוץ לדיני הנזיקין הקלאסיים." דברים דומים נפסקו בשורה ארוכה של פסקי דין (ע"א 9561/05 חטיב נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 4.11.08, ע"א 4471/08 סעדה נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 7.11.10 ואחרים). בפרשת בני עודה המשיך בית המשפט העליון והתוה קווים להבחנה בין פעולות שהינן פעולות שיטור רגילות לבין "פעולה מלחמתית", וקבע כי המסקנה אם פעולה היא פעולה "מלחמתית" נגזרת מן הסיכון המלחמתי המיוחד הכרוך בפעולה ונלמדת מכל נסיבות האירוע: ממטרת הפעולה, מקום האירוע, משך הפעילות, זהות הכוח הצבאי הפועל, האיום שקדם לה ונצפה ממנה, עוצמת הכוח הצבאי הפועל והיקפו, ומשך האירוע. פעולה מלחמתית : מאז ניתן פסק הדין בעניין בני עודה, תוקן חוק הנזיקים האזרחיים, ובתיקון מס' 4 לחוק, שנתקבל ביום 24.7.02, הוספה, בס' 1 לחוק, הגדרה לביטוי "פעולה מלחמתית" שלשונה כדלהלן: "'פעולה מלחמתית' - לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף" בבג"צ עדאלה דן בית המשפט העליון בתיקון מס' 4 לחוק, וקבע כי זה הכניס שינוי מהותי בהגדרת הביטוי "פעולה מלחמתית" באופן המרחיב את הפירוש שניתן לביטוי זה בפסיקה ו"המצמצם באופן משמעותי את אחריות כוחות הביטחון הפועלים במסגרת העימות עם הפלסטינים" (בג"צ 8276/05 עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' שר הביטחון, ניתן ביום 12.12.06, בס' 40 לפסק הדין. עוד ראה ע"א 8384/05 סאלם נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 7.10.08). בתוך כך, שב בית המשפט ועמד, בין היתר, על שלילת האחריות בנזיקין במצבים של "פעולה מלחמתית": "אכן, דיני הנזיקין הרגילים לא נועדו להתמודד עם מעשי נזק אשר נגרמו במהלך פעולות מלחמתיות של כוחות הביטחון מחוץ לישראל במסגרתו של עימות מזוין. שלילת האחריות בנזיקין במצבים של "פעולה מלחמתית" מקובלת גם בשיטות משפט אחרות (לסקירה ראו חסינות תחת אש, 115-125). הסדר שמטרתו להתאים את דיני הנזיקין לתנאים המיוחדים השוררים בעת פעילות מלחמתית של כוחות הביטחון הינו הסדר שנועד לתכלית ראויה. עמדתי על כך בפרשת בני עודה. דיני הנזיקים הרגילים אינם מתאימים לדיון באחריות בגין מעשי נזיקין תוך כדי לחימה. הסדרים מעין אלה נקבעו בסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים המקורי אשר קבעו כי המדינה אינה אחראית בנזיקין על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא ההגנה לישראל. תיקון מס' 4 הרחיב את ההגדרה של "פעולה מלחמתית" מעבר להיקף שניתן לה בפסיקתם של בתי המשפט. נקבע בתיקון מס' 4 כי פעולה מלחמתית כוללת "כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות סיכון לחיים או לגוף". הוא הוסיף וקבע כי יש להודיע על הנזק בתוך ששים יום; הוא קיצר את תקופת ההתיישנות, והוא שולל את תחולתם של דינים המעבירים הנטל על המדינה. תיקון זה הוא מידתי, ואינו מעורר קושי חוקתי. בכך תוגשם התכלית המונחת ביסוד תיקון מס' 7, שעניינה הצורך "להתאים את דיני הנזיקין למאפיינים המיוחדים של המלחמה עם הפלסטינים". ויובהר, פעולה שגרמה נזק עשויה להיחשב "פעולה מלחמתית" גם אם יתברר בדיעבד כי המידע שהיה בידי הכוח בעת ביצועה היה מוטעה או כי חשדם היה חשד שווא. כך הוא הדבר גם אם ייקבע כי החיילים התרשלו בביצועה של הפעולה (וראה ת"א (מחוזי י-ם) 5133/03 עזבון המנוח אלחלאיקה נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 2.9.08). שאלות משפטיותצה"לצבא