מעידה ברחוב

פסק דין התובעת מעדה בעת לכתה ברחוב בכפר סבא, עקב היתקלותה של התובעת בשבר במדרכה סמוך למכסה ברזל שהיה מקובע בה. התובעת נפצעה בנפילתה וניזוקה. התובעת הגישה בגין נזקיה תביעה נגד הנתבעת, האחראית על תחזוקת המדרכות בשטח שיפוטה. התובעת טענה בכתב התביעה, כי הנתבעת התרשלה בכך שלא תיקנה את המדרכה כדבעי. הנתבעת שלחה הודעה לצדדים השלישיים. בהודעה נטען, כי צד ג'1, המבוטח על ידי צד ג'2, היה אחראי על התחזוקה במקום התאונה, והתרשל בכך, היות שמדובר במכסה ברזל של שוחה של צד ג'1. צדדי ג' השיבו להודעה. בתשובתם נטען, כי התובעת לא נפלה על מכסה השוחה של צד ג'1, הנמצאת במקום מזה 20 שנה, אלא בסמוך לו. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית בנוגע לשיעור הפיצוי המגיע לתובעת, כאשר חלוקת האחריות בין הנתבעת ובין צדדי ג' הושארה להכרעת בית המשפט. אין מחלוקת בין הצדדים, כי נפילתה של התובעת ארעה כתוצאה מהיתקלותה בקטע בטון במדרכה, שמסביב למכסה השוחה של צד ג'1. אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי התאונה ארעה בשטח המצוי בבעלותה ובשליטתה של הנתבעת. יצויין עוד, כי בצמידות לשוחת צד ג'1 קיימת שוחת ביוב של הנתבעת. בהתאם להוראות סעיף 235 לפקודת העיריות מוטלת על הנתבעת החובה למנוע ולהסיר מכשולים ברחובות שבתחום שיפוטה. בע"א 176/59, עיריית תל אביב-יפו נ' ראש חודש, פד"י טז(1)301, 304, נקבע כי מדובר בתפקיד שהעירייה מחוייבת למלאו, ולפיכך בכל מקום שקיים פגם כלשהו בדרך ציבורית שבתחומי העירייה, אשר מהווים סכנה למשתמשים בדרך, תהיה העירייה חייבת כלפיהם לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת להרחיק את המפגע. חובת זהירות מושגית זו המוטלת על הרשות המקומית לדאוג לשלומו ובטחונו של הציבור הורחבה אף על מבנים מסוכנים שאינם בבעלות ובשליטת הרשות המקומית. לעניין זה ראה ע"א 862/80, עיריית חדרה נ' אהרון זוהר, פד"י לז(3)757, 766-767. במסגרת החובה המוטלת על העירייה להסיר מכשולים ומפגעים שברחובות העיר, מוטלת עליה החובה לבדוק, שעבודות המבוצעות במקומות אלה, גם אם הן מבוצעות על ידי גורמים אחרים, יבוצעו כדבעי ללא הותרת מכשולים, שיסכנו את שלומם של עוברי הדרך. במקרה דנן, הנתבעת הפרה את חובתה, בכך שלא דאגה להסרת המכשול שהיה קיים במדרכה. גם אם נקבל את טענת הנתבעת, שמדובר במפגע שנגרם בעטיין של עבודות שביצע צד ג'1, עדיין אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מאחריותה לדאוג להסרת המכשול. כאמור לעיל, הנתבעת היתה חייבת לבדוק שלא נותר מכשול כלשהו במדרכה כתוצאה מהתקנת המכסה לשוחה. חובה זו הופרה על ידי הנתבעת. אמנם בהטלת האחריות על הנתבעת אין כדי לפטור את צדדי ג' מאחריות. אם אכן יוכח, כי צד ג'1 התרשל בהתקנת המכסה לשוחה תוך הותרת מכשול במדרכה, הרי שיש לראות גם בו אחראי לנזק. אין כל ספק, שהמבצע עבודות בדרך חב חובת זהירות כלפי המשתמשים בדרך. עליו לצפות שהותרת מכשול כתוצאה מביצוע לקוי של העבודות עלול לגרום לנזק למשתמשים בדרך. השאלה היא, האם אכן הוכח, שצד ג'1 התרשל בביצוע התקנת השוחה וכיסויה? הנתבעת לא הציגה בפני כל ראיה בעניין זה. לא הובאה כל ראיה לעניין מועד ביצוע העבודות על ידי צד ג'1. כך גם לא הובאה כל ראיה בנוגע למועד התקנת שוחת הביוב בצמידות לשוחה של צד ג'1, דבר שקרוב לודאי גרם להתקנה מחודשת של קטע הביטון במדרכה. הנתבעת לא התעמתה כלל וכלל עם טענת צדדי ג', כי שוחת הביוב הותקנו בשלב מאוחר יותר, וקטע הביטון נוצק במקום לאחר התקנת השוחה של צד ג'1. בנסיבות אלו יש לקבוע, כי הנתבעת לא עמדה בנטל הוכחת אחריות צדדי ג' לתאונה, ועל כן דין ההודעה להידחות. סיכומם של דברים: ההודעה לצדדים השלישיים נדחית. הנתבעת תשא בהוצאות הצדדים השלישיים ובשכר טרחת עורך דינם בסך של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ. הנתבעת תשלם לתובעת את מלוא הסכומים האמורים בסעיף 1 לפסק הדין מיום 15.12.05, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. תאונות נפילהנפילה ברחוב / שטח ציבורי