עוולת מטרד - פקודת הנזיקין | עו"ד רונן פרידמן

##(א) עוולת מטרד - פקודת הנזיקין:## 42. מטרד לציבור מטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל. 43. תובענה על מטרד לציבור לא תוגש תובענה על מטרד לציבור אלא - (1) על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, לשם מתן ציווי; (2) על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק-ממון. 44. מטרד ליחיד (א) מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הפרעה לאור-שמש. 45. הגנה מיוחדת בתובענה על מטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי חוזה או הסכם המחייבים את התובע ופועלים לטובת הנתבע. 46. מטרד קיים בתובענה על מטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד שהמטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את המקרקעין הנדונים. 47. שמירת דינים אחרים הוראות הסעיפים 42 עד 46 באות להוסיף על ההוראות בנוגע למטרד שנקבעו בכל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן. 48. הפרעה לאור שמש אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת, מבעל-מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות סבירה של אור-שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה - שלא לפי תנאי חוזה או הסכם - לפחות חמש-עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה. 48א. מניעת תמיכה (תיקון: תשכ"ט) היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים, תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו - עוולה. 48ב. שימוש הדרוש לטובת הציבור (תיקון: תשכ"ט) שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מטרד לענין סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים - אם בתשלום חד-פעמי ואם בתשלומים חוזרים - אם נגרם לבעל המקרקעין נזק-ממון. ##(ב) עוולת מטרד - שימוש במקרקעין:## על מנת שתקום עילת תביעה על סמך עוולת המטרד ליחיד, על התובע להוכיח, בין היתר, כי השימוש שעושה נתבע במקרקעין שבחזקתו גורם לתובע הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין שלו. זכותו של אדם לעשות שימוש במקרקעין התפוסים בידו, כל עוד אין בכך מטרד לאדם אחר, המהווה הפרעה של ממש לשימוש סביר או להנאה סבירה, ובהתחשב במקום ובטיב המקרקעין. ברור ששימוש של אדם במקרקעין עלול להפריע לשכניו, אך לא כל מה שמטריד עולה כדי "מטרד" כהגדרתו בחוק. ראה דברי כב' הש' כרמל: "מידתה של ההפרעה, כממשית או כקלת-ערך, נמדדת על פי אמת המידה של זכות הנפגע לשימוש סביר במקרקעין ושל ההנאה הסבירה מהם, בהתחשב עם מקומם וטיבם. משמע, אין זו אמת מידה אבסולוטית הישימה בכל אתר ובכל עת, אלא יש להעמיד זה לצד זה את מידת ההפרעה (הממשית) ואת זכות השימוש וההנאה הסבירים של התובע-הנפגע ולקבוע מה סביר בנסיבות המקום והזמן. בחינת הסבירות מוכרעת על-פי אמת מידה אובייקטיבית, היינו על-ידי ההערכה של מהותה ועוצמתה של ההפרעה לפי דעתו של צופה אובייקטיבי". (ראו: ת"א (מחוזי י-ם) 8501/06 פריג' חנא נ' מדינת ישראל). וראו גם דברי כב' הש' (כתוארו אז) שמגר: "... מובן הוא כי האינטרסים של המחזיקים במקרקעין, השוכנים זה לצד זה, אינם זהים בהכרח, גם כאשר כל אחד מהם אינו חורג מן השימושים המותרים. מתחייבת על כן מעין התאמה ואף פשרה, המותירה מקום לפעלו של כל צד, ובלבד שאינו חורג מעבר לסביר ואינו מגיע כדי 'הפרעה ממשית'... אחריות בנזיקין עולה רק מקום בו הפגיעה או הסיכון עולים על מה שהאדם נדרש לשאת בו, בנסיבות העניין. סעיף 44 לפקודה הנ"ל בא להגן על זכותו של אדם לתנאי חיים בריאים, הוגנים ואנושיים (ע"א 436/60 עזרי נ' קליין פ"ד טו, 1177, 1184; ע"א 403/73 בצלאל נ' סימנטוב פ"ד כט(1), 41, 45)". (ראו: ע"א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' זאב שוורץ, פ"ד ל(3) 785, 795-796.) ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון לעניין מטרד, היא כי בית המשפט יקבע מהי הפרעה של ממש, על סמך הראיות שמובאות בפניו ולפי מבחן ה"אדם הסביר". ראו: ת"א (י-ם) 8558/02 אברהם יחזקאל נ' החברה לניהול תחנות בע"מ; ע"א 436/60 מאיר עזרי ואח' נ' ויקטור קליין ואח', פ"ד טו(2) 1177, 1192. ##(ג) עוולת מטרד - פגיעה בהנאה מדירה:## בתי המשפט התייחסו לא אחת כי יש לקיים תנאי סף של הנאה סבירה מדירה (בג"צ 195/70 כהנוביץ נ' מנהל התעופה האזרחי, פ"ד כו(1) 589, 593; ע"א 164/53 צוצרסקי נ' סנדלר, פ"ד לח(1) 386, 388). ויפים לעניין זה דברי כב' הש' בן-עתו (וצוטטו בע"א 403/73 בצלאל נ' סימנטוב, פ"ד נט(1) 41) לעניין חשיבות מיקומה של הדירה: "...גם בחיים המודרניים וגם בערים הגדולות ובריכוזי האוכלוסין הצפופים - שומה עלינו להבטיח לאדם תנאים שיש בהם המינימום הדרוש של כל מה שאדם זקוק לו, כדי שחייו בכלל ייקראו חיים. יש להבטיח שטח מחיה מינימלי ; יש להבטיח פרטיות מינימלית, יש להבטיח אוויר, אור ושמש במידה הנחוצה לאדם שכבר מזמן התרגל שלא להתגורר במערות . יש להבטיח שקט ורגיעה, במידה כזאת שאדם יוכל לזכות במינימום של שעות שינה הנחוצות לבריאותו, ובמינימום של שקט, המבטיח שלא ייצא מדעתו גם בשעות בהן אינו ישן. והרשימה כמובן אינה ממצה. אכן, המציאה הטכניקה המודרנית תחליפים שונים, כגון חדרים אטומים לרעש, מיזוג אוויר, ועוד כיוצא באלה ומי יודע אילו המצאות עוד נכונו לנו בעתיד. כמובן, שבתי-המשפט ' החיים בתוך עמך' מודעים להמצאות הללו, ובודקים בכל מקרה, באיזו מידה אפשר להיזקק להן בנסיבות אותו ענין למניעת המטרד או להקטנתו. אולם בסופו של דבר, נראה לי, ששום חשבונות של מאזני נוחיות - אינם יכולים ואינם צריכים להשפיע על בית-משפט להשלים עם מטרד המוריד את איכות החיים של האדם מעבר לאותו קו גבול - מינימום שעליו דיברתי לעיל, ואני מוכנה אפילו להסתכן ולהעיר עלי זעמם של שוחרי הקידמה, ולומר שאני מחייבת התחפרות בקו גבול זה, אפילו אם תהיה בכך לפעמים משום פגיעה או מעצור לקידמה ולהתפתחות, בין כלכלית ובין אחרת". ##(ד) עוולת מטרד - דיני התכנון והבניה:## "הפרות של דיני התכנון והבנייה, על דרך של בנייה בלא היתר או מכוח היתר שאינו חוקי או בניגוד לתכנית המיתאר, הוכרו בפסיקה ככאלו המהוות בסיס מתאים לעוולה של הפרת חובה חקוקה, במסגרת תביעתו של ' השכן' (משמע - הבעלים או המחזיק של מקרקעין שכנים) כנגד הבונה-המפר" ( ע"א 86/119 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נתניה ואח', פ"ד מו (5) 727, 744 והאסמכתאות המופיעות שם). זאת ועוד, הלכה היא, כי " מי שנפגע עקב הקמת מבנה ללא היתר או על פי היתר שאינו חוקי זכאי לסעד, ובכלל זה סעד של צו הריסה או צו מניעה, אף אם הפגיעה אינה פגיעה כדי מטרד. די לו שיראה שנגרמה לו ' אי נוחות'" ( בר"ע 83/62 בעל טכסא נ' גונן ואח', פ"ד לח (1) 281,283). ##(ה) עוולת מטרד - מטרד ליחיד:## ההלכה הפסוקה קבעה כי ככלל על מנת שתובע יזכה בצו מניעה בעילה של מטרד ליחיד עליו להוכיח כי הפעילות אותה מבצע הנתבע במקרקעין הסמוכים גורמת לתובע הפרעה של ממש בהתאם ללשון סעיף 44 לפקודת הנזיקין. (ראה: ע" א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ. שוורץ, פ"ד ל(3) 785, 794). יחד עם זאת, כאשר הפעילות המבוצעת על ידי הנתבע לא זכתה למתן היתר כדין די שהתובע יראה כי נגרמה לו אי נוחות. כך נקבע בר"ע 62/83 בעל טכסא נ. גונן, פ"ד לח(1) 281 באומרו: "מי שנפגע עקב הקמת מבנה ללא היתר או על פי היתר שאינו חוקי זכאי לסעד, ובכלל זה סעד של צו הריסה או צו מניעה, אף אם הפגיעה אינה מגיעה כדי מטרד. די לו שיראה כי נגרמה לו אי נוחות. מאידך סעיף 45 לפקודת הנזיקין קובע: "בתובענה על מיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי או הסכם המחייבים את התובע ופועלים לטובת הנתבע." מטרדנזיקין