פסק דין ערעור זה מופנה כנגד החלטת ועדה רפואית עליונה מיום 24.3.04 אשר דחתה ערעור על החלטת ועדה רפואית מהדרג הראשון, והותירה על כנה את דרגת הנכות שנקבע למערערת. המערערת ילידת 1980 נפגעה במהלך שירותה הצבאי בתאונת דרכים. והוכרה כנכה על ידי קצין תגמולים בגין שבר באגן , תסמונת פוסט טראומטית , צלקות ופגיעה בברך. שיעור הנכות שנקבע בגין הפגיעה בברך הינו נשוא הדיון שבפני. בהודעת הערעור טוען ב"כ המערערת כי בהחלטת הועדה הרפואית העליונה נפלו טעויות משפטיות הן בכל הנוגע להתנהלות הועדה וחבריה והן בהחלטה לגופה. ב"כ המערערת מלין על התנהלות הועדה ביחס לבקשה לפסילתו של חבר הועדה ד"ר וסרלאוף. מפרוטוקול הועדה הרפואית עולה כי בתחילת הדיון ביקש עו"ד גליק מד"ר וסרלאוף לפסול עצמו מלפסוק בערעור מאחר, שלטענתו, המומחה יצר מגע מאחורי גבו של אחד המערערים, שיוצגו על ידו, בכך ששלח מכתב לראש היחידה לתביעות עו"ד פרנקל. עוה"ד אף הציג את המכתב, שלטענתו נכתב תוך חריגה מהמקובל. הועדה דנה בבקשה ודחתה אותה ללא נימוקים. אלא שבסיום הדיון, הוספה הערה המנמקת את ההחלטה ולפיה בקשת הפסילה הינה תמוהה וקנטרנית מאחר שמדובר במכתב תלונה מ - 30.6.99 ולמיטב זכרונו של ד"ר וסרלאוף, עו"ד גליק הופיע בפני ועדות בהן כיהן, מספר פעמים מאז אותו מקרה ולא דרש את פסילתו. עוד הוסיף ד"ר ורסרלאוף, כי אין בלבו ספק שביכולתו להשתתף בוועדה ולנהוג יחס שיפוטי אובייקטיבי לחלוטין לגבי הנבדקת ולכן אין הצדקה לפסילתו. עו"ד גליק מלין על כן שהנמקה זו פורטה לאחר שהסתיים הדיון ושלא בנוכחות המערערת ובא כוחה. ורואה בכך פגיעה קשה במראית פני הצדק. סבורני כי הן לגופו של עניין והן מבחינה דיונית אין ממש בטענות המועלות כלפי הועדה וחבריה. לגופו של עניין - העובדה שבמקרה אחר בו דן הרופא, פעל באופן שלהשקפת עו"ד גליק, אינו עולה בקנה אחד עם אובייקטיביות מעין שיפוטית, אינו מהווה נימוק לפסילתו בכל המקרים הבאים בהם מיצג עו"ד גליק נכים. מה גם שהמקרה בו מדובר אירע כשלוש וחצי שנים עובר לדיון נשוא הערעור. יתרה מכך, יש לאבחן בין עורך הדין למרשו; וגם אם דעתו של עורך הדין אינה נוחה ממומחה זה או אחר, אין פירוש הדבר שקיים חשש ממשי למשוא פנים כלפי הנכה אותו הוא מייצג. ולא יעלה על הדעת כי בכל מקרה בו מתגלעים חילוקי דעות בין עורך דין לחבר ועדה זה או אחר יפסל חבר ועדה מלדון בענייני לקוחותיו של אותו עורך הדין. אם ברצונו של עורך דין גליק להימנע מייצוג בפני ועדות בהן מכהן ד"ר ורסלאוף הוא רשאי להעביר הייצוג לעורך דין אחר. מעבר לדרוש אציין כי, טענתו של עוה"ד לפיה לא ידע מראש מיהם חברי הועדה מעוררת תמיהה, לנוכח העובדה שהתייצב לדיון כשהוא "מצויד" במכתב משנת 1999 לשם הצגתו כנימוק לבקשת הפסילה. באשר לפן הדיוני, אין כל מניעה שנימוקי החלטה שנתנה בתחילת הדיון יושלמו במסגרת ההחלטה הסופית. ולא נגרם למערערת כל נזק בשל ההשלמה המאוחרת. באשר לנימוקי הערעור לגופם. המערערת טוענת כי לנוכח העובדה, שבשל הפציעה בברכה, נזקקה לניתוח שכלל קיבוע באמצעות ווים, שהועדה אף ציינה כי הם נראים בצילום הרנטגן, לא ניתן לקבוע שמדובר בהפרעה קלה ללא ממצאים אובייקטיבים. אין בידי לקבל טענה זו. הפגיעה המוכרת של המערערת מוגדרת על ידי הועדה כמצב לאחר ניתוח ושחזור רצועה צולבת קדמית, הפרעה קלה ללא ממצאים אובייקטיבים. העובדה שהמערערת נותחה ובוצע שחזור רצועה צולבת נלקחה בחשבון בקביעת הגדרת הנכות. והועדה ציינה כי שבצילום מבחינים בווים ששימשו לביצוע השחזור; אך אין בכך להצביע על קיומו של ממצא אובייקטיבי. בפרוטוקול הועדה תוארה בדיקתה של המערערת וצוין כי היא מהלכת ללא צליעה, אין צליעה גם בהליכה על הבהונות, העקבים או הצדדים החיצוניים של כפות הרגליים. הועדה בחנה את כושר התנועה של הברך במצבים שונים ובבדיקה לא נמצא תפליט, אין רגישות אין חריקה והיציבות הצדדית שמורה. מבחן המגירה שלילי כמו גם מבחני לרמן,פיבוט שיפט, מקמורי ומבחן סחיטת הפיקה. עינינו הרואות כי הועדה בדקה את המערערת בדיקה יסודית ולא נמצא כל ממצא אובייקטיבי אשר יצדיק יישום של פרט שונה מזה שיושם בפועל. הועדה מתייחסת גם לחוות דעתו של ד"ר ארבל ומציינת כי ממצאי בדיקתה, אשר תוארו בהרחבה לעיל שונים מאלה שנמצאו בבדיקתו. מאחר שבית המשפט אינו מתערב בממצאים רפואיים על פי הוראת סעיף 12 א' לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 ומכיוון שלא נמצאו כל טעויות משפטיות בהחלטה לגופה החלטתי לדחות את הערעור . המערערת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. התחום הנפשיצבארפואהפוסט טראומהשירות צבאי