היחס בין ביטוח לאומי לבין ועדה רפואית

היחס שבין המוסד לביטוח הלאומי לבין הועדה הרפואית עלה בבג"צ 93 / 2874 קופטי כמאל נ' בית הדין הארצי לעבודה מח (2) 673, עמוד 673 682 (להלן: "עניין קופטי"). בעניין קופטי טען העותר בהתדיינות שבינו לבין המוסד לביטוח לאומי, כי אין לקבל את החלטת בית הדין לעבודה למנות רופא מומחה כמומחה - יועץ רפואי לבית הדין, מאחר שאותו רופא מכהן כ"פוסק רפואי במוסד לביטוח לאומי". לטענת העותר דשם, יש לפסול את מינויו ואת חוות דעתו של המומחה ולמנות מומחה - יועץ רפואי אחר, שפרנסתו אינה תלויה במוסד לביטוח לאומי. לטענת העותר, יש חשש ממשי לניגוד עניינים בין כהונת המומחה כמומחה - יועץ לבית הדין, בהליך שהמוסד לביטוח לאומי צד לו, לבין עניינו הפרטי של הרופא. בעניין קופטי נזקק בג"צ לדיון מקיף במהות כפיפותן של הועדות הרפואיות וזיקתן למוסד לביטוח לאומי. כב' השופט מצא שכתב את פסק הדין ציין שאין לקבוע, ככלל גורף, שבעצם קבלת תמורה כספית מן המוסד יש כדי לפסול את המומחה למינוי, על-ידי בית הדין לעבודה (או על-ידי בית המשפט), בעניין הנוגע למוסד שכן, יש הבחנה ברורה בין רופא המקבל שכר מן המוסד תמורת השתתפותו בפעולת הוועדות הרפואיות, לבין רופא המספק למוסד שירותים מקצועיים תמורת שכר. טעמה של האבחנה נעוץ בכך שהועדות הרפואיות הגם שמופעלות מנהלתית על ידי המוסד לביטוח לאומי, הן גופים עצמאיים ובלשונו: "הוועדות הרפואיות, הגם שהן מופעלות על-ידי המוסד מן הבחינה הארגונית והתקציבית, אין הן בשר מבשרו ועצם מעצמיו של המוסד, אלא הן גופים סטטוטוריים המוחזקים כעצמאיים, שתפקידם לפסוק בזכויות המבוטחים לפי החוק ולהכריע במחלוקות רפואיות בין המבוטחים לבין המוסד. בכך ממלאות הוועדות תפקיד מעין-שיפוטי מובהק. חבריהן אינם כפופים למרותו של המוסד ואינם חבים לו חובת נאמנות. כפיפותם היא לחוק ולציבור, וחובתם, על-פי הדין, היא לפסוק בשאלות הרפואיות המובאות לפניהם, על-פי אמות מידה מקצועיות וענייניות .....על הוועדות הרפואיות, הנדרשות לעתים להכריע בצדקת עמדתו (בשאלה רפואית) של המוסד, מוטלת חובה מוגברת לקיים את אי-תלותן; שכן ההקפדה על אי-תלותן היא תנאי חיוני למילוי ייעודן ותפקידן" (עניין קופטי ע' 682). הלכת קופטי ממרץ 1994 בדבר עצמאות הועדות הרפואיות ואי כפיפותן למוסד לביטוח לאומי אושרה במאי 2005 בבג"ץ 02 / 1082 המוסד לביטוח לאומי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, רון שמעון ואח' נז (4) 443,(להלן "עניין רון שמעון" ) בו נקבע: "הוועדות הרפואיות - ובכללן הוועדה לעררים - פועלות כגופים מעין- שיפוטיים, והן מכריעות, מכוח סמכותן הסטטוטורית, בנושאים רפואיים- מקצועיים המצויים בתחום מומחיותן. מתוקף מעמדן זה כפופות הוועדות הרפואיות, בין היתר, לכללים אשר מקורם במשפט המינהלי, ומתוקף כך חייבות הן בנימוק החלטותיהן, בהימנעות ממשוא פנים וניגוד עניינים ובקיום עקרונות של צדק טבעי (עניין רון שמעון עמ' 463 ג - ד). ובהמשך: "אף שבמישור הארגוני והתקציבי הוועדות הרפואיות מופעלות על-ידי המוסד לביטוח לאומי, הרי הן גופים סטטוטוריים המוחזקים כעצמאיים, שאינם כפופים למרותו של המוסד, אלא כפיפותם היא לחוק ולציבור, וחובתם, על-פי הדין, היא לפסוק בשאלות הרפואיות המובאות לפניהן על-פי אמות מידה מקצועיות וענייניות" (עניין רון שמעון עמ' 462 ז - 463 א). זכותו של המוסד לקבל פיצוי על הגמלה ששילם ועל הגמלה שעתיד הוא לשלם לנפגעים המבוטחים בו מצויה בהוראת סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי. הוראה זו מקנה למוסד את הזכות לחזור "לצד שלישי החייב לשלם פיצויים לנפגע" - וזו לשונה: "(א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה וכן פיצוי על סכום שהמעביד החזיר למוסד לפי סעיף 94". זכות תביעה זו פורשה בפסיקה כזכות שבתחלוף והמשמעות המשפטית היא שזכותו של הניזוק כלפי המזיק, גודרת את זכותו של המוסד לביטוח לאומי להשבה. הביטוח הלאומי לא יוכל להיפרע מן המזיק מעבר לחבותו של המזיק כלפי הניזוק. עמד על כך השופט ת' אור בע"א 5557/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד, פ"ד נא(2) 749: "מקובל לראות בזכות זו של המוסד כלפי המזיק זכות סוברוגציה (א' ברק "פיצויים" דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית בעמ' 649; ע"א 61/55, 62, 64 מגן צ'טווד בע"מ נ' גרוסברג ואח' וערעורים נגדיים פ"ד י 190 בעמ' 195). ממיון זה נובעות מסקנות נורמטיביות שונות. עולה ממנו, כי על המוסד להוכיח, בגדר תביעת השיפוי שלו, גם את זכותו של הניזוק בנזיקין כלפי המזיק (קציר, פיצויים בשל נזק גוף הוצ' כרמל בעמ' 939). תוצאה נוספת של מיון זה היא, שזכותו של הניזוק כלפי המזיק גודרת את זכותו של המוסד לביטוח לאומי. הוא לא יוכל להיפרע מן המזיק מעבר לחבותו של המזיק כלפי הניזוק. באופן דומה, טענות הגנה שיש למזיק כלפי הניזוק עומדות לו גם נגד המוסד. עיקרון ה- "SUBROGATION" נקבע כבר בעניין מגן צ'טווד הנ"ל. על הלכה זו חזרו בע"א 62/60 המוסד לביטוח לאומי נגד התחנה המרכזית לשיכון ובנין בע"מ ואח', פ"ד יד, 1115, 1117. בשורה של פסקי דין, עמד בית המשפט העליון על המשמעות המשפטית של עקרון התחלוף. כך בעניין פרלמן (ע"א 709/80, פרלמן ואח' נ' לוזון וערעור שכנגד, פ"ד לו(4) 273, 278) נכתב: "מבחינת מהות זכותו של המוסד הריהי זכותו של הניזוק עצמו, אשר המוסד נכנס לנעליו". רפואהביטוח לאומיועדה רפואית