פסק דין 1. התביעה: לפניי תביעת התובע, יליד 1941, מהנדס מכונות במקצועו, לחיוב נתבעת מס' 1 - בעלת ומחזיקת מבנה בו עבד, ואת נתבעת מס' 2 מבטחתה, לפיצויו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו בעטיה של רשלנות נתבעת מס' 1 שגרמה להחלקתו ונפילתו מגרם מדרגות ביום 7.10.02 במבנה שבבעלותה והחזקתה. 2. ההגנה: הנתבעות הכחישו את אחריותן וחבותן לפיצוי התובע וטענו כי לא התרשלו בהתקנת או החזקת המדרגות ולחילופין טענו, כי נפילת התובע ארעה כתוצאה מרשלנותו וחוסר זהירותו. 3. נכות רפואית: א. מומחה מטעם התובע - ד"ר יוספסברג שמואל, אורטופד, קבע בחוות דעתו כי בתובע נותרה נכות רפואית בשיעור של 20% בהתאם לסעיף 35 (1) ג' בגין מגבלות בתנועות רגל שמאל. ב. מומחה מטעם הנתבעות - פרופ' יעקב נרובאי, אורטופד, קבע בחוות דעתו כי בתובע נותרה נכות רפואית בשיעור של 15% בגין מגבלותיו האמורות. ג. בעלי הדין הסכימו כי נכותו הרפואית של התובע הינה בשיעור של 17.5%, תוך שמירת טענותיהם באשר לנפקותה התפקודית. 4. עדויות: להלן תמצית עדויות העדים והמומחה שהוגשו בתצהירים בכתב: א. עת/1, סבינוב סרגיי - שעבד במרכז המהנדסים בקצרין כמהנדס חוקר, טען כי המבנה שייך לנתבעת מס' 1 וכי במבנה ישנן מדרגות המובילות לגלריה בקומה העליונה בה נמצא משרד האגודה. העד אישר כי ביום 7.1.02, שהה במבנה במסגרת עבודתו, עמד בקומת הקרקע וראה את התובע מתחיל לרדת במדרגות לקומת הקרקע, ראה כי התובע נפל מהחלק העליון של המדרגות אל הרצפה למטה. העד הוסיף כי הבחין בנסיון התובע לעצור את נפילתו על ידי תפיסה במעקה ללא הצלחה. העד ציין כי ניגש לתובע, הבחין בפציעתו והתקשר לבנו של התובע לשם הזעקת האמבולנס. העד טען כי הוא מכיר את המבנה עקב עבודתו במקום, כי עשה שימוש במדרגות ותמיד חש כי המדרגות מסוכנות בשל זווית ירידה ועליה מאונכת, צרות המדרגות, גובהן וקושי לאחוז במעקה. העד טען כי הוא עצמו בעבר, כמעט ונפל במדרגות אבל בסופו של דבר הצליח לאחוז ולמנוע נפילה, אך ראה עובד אחר, בשם ולדיסלב גליקובסקי, נופל במדרגות, למרבה המזל ללא נזק. ב. עת/2, קובי ברבן - אדריכל שערך חוות דעת הנדסית מטעם התובע, תאר את הארוע ואת המבנה ופרטיו, בקבעו כי המדרגות נבנו ברשלנות ובאופן לא מקצועי ולא תקני בכל פריט בהם כמו רום, שלח, רוחב מדרגות ומרווח בין רכיבי המעקה, בניגוד לדרישות התקן שגרמו לתאונה. ג. עת/3, התובע - מרגוליאן יוזף, מהנדס מכונות במקצועו, טען כי ביום 7.1.02 הגיע למבנה האמור, עלה במדרגות המובילות למשרד בגלריה וכאשר ירד במדרגות החליק בשל רטיבות, נפל על גרם המדרגות מחלקו העליון אל הרצפה למטה, למרות נסיונו הלא מוצלח להאחז במעקה. התובע טען כי לאחר הנפילה חש בכאב חזק ברגלו השמאלית, בקרסול ובשוק, הוא פונה באמבולנס לבית החולים "פוריה" בטבריה, שם התברר כי הוא סובל משברים מרוסקים בקרסול ומשבר פתוח מרוסק, הוא נותח ברגלו שקובעה במכשיר מיוחד ובקיבוע פנימי ואושפז למשך 16 ימים. התובע טען כי עם שחרורו מבית החולים רותק למיטתו, נמנע מלדרוך על רגלו וקיבל טיפול תרופתי. בחודש מאי 2002 אושפז בשנית מיום 22.5.02 עד ליום 2.6.02 לטיפול בזיהומים ולאחר מכן אושפז בשלישית מיום 11.8.02 עד ליום 14.8.02 להמשך טיפול בזיהום והסרת מכשיר הקיבוע. לדברי התובע הוא נותר במעקב רפואי עד לחודש יולי 2002 ועודנו סובל מצליעה קשה ברגל, ממגבלות בקרסול, מקשיי הליכה, עמידה ועלייה במדרגות, נזקק לסיוע מקל בעת ההליכה ומתקשה במציאת עבודה, תוך פרוט נזקיו. ד. עת/4, ריטה מרגוליאן - אשת התובע, מנהלת חשבונות במקצועה, אישרה כי ביום 7.1.04 בעקבות התקשרות בנה והודעתו על פציעת התובע, היא נסעה למבנה שם ראתה את התובע בתוך אמבולנס ונסעה בעקבותיו לבית החולים. העדה טענה כי קודם לנסיעה לבית החולים היא נכנסה למבנה שם ראתה כתם של דם בתחתית גרם המדרגות המוביל מקומת הקרקע לגלריה. העדה תארה את סבלו ומגבלותיו של התובע ואת סיועה לתובע בתקופה שלאחר פציעתו ובמהלך החלמתו, כמו גם מגבלותיו ואי יכולתו לסייע בעבודות משק הבית. 5. לאחר עיון בתיעוד שלפניי שכלל כתבי טענות, חוות דעת רפואיות, חוות דעת של מומחה, תצהירי עדות ומוצגים, שמיעת תשובות העדים והמומחה במהלך חקירתם כמו גם עיון בסיכומי בעלי הדין, החלטתי לדחות את התביעה שכן נוכחתי כי התובע כשל בהוכחת טענותיו ועילותיו ואלה טעמיי בקצרה: א. טענות התובע בכתב תביעתו: כידוע, החזית שבין בעלי הדין נתחמת ומוגדרת בהתאם לכתבי הטענות, ולפיכך יש חשיבות לטענות התובע בכתב התביעה. במקרה שלפניי תאר התובע את נסיבות המקרה, שבבסיס עילתו בכתב התביעה כהאי לישנא: "התובע ירד מגרם המדרגות כאשר לפתע נפל אל קומת הקרקע מגרם המדרגות" (ראה סעיף 5 לכתב התביעה), בציינו כי נפילתו ארעה בשל היות המדרגות חלקות משלא נוקו ויובשו ממי גשמים וכן טען כי המדרגות מסוכנות ובלתי בטיחותיות, שכן נבנו שלא על פי הנדרש (ראה סעיף 6 לכתב התביעה). ב. גירסת התובע בעדות הראשית: בעדותו הראשית מצמצם התובע את טענותיו העובדתיות ומתמקד בגירסה אחת בתארו את נסיבות המקרה כדלקמן: "ירדתי במדרגות מהגלריה לקופת (צ"ל קומת) הקרקע, החלקתי על המדרגות שהיו חלקות ורטובות, נפלתי על גבי גרם המדרגות אל הרצפה למטה" (ראה תצהיר עדות התובע בסעיף 10). ג. מהאמור עולה כי יש לבחון אם הצליח התובע להוכיח טענה עובדתית זו באשר לרטיבות המדרגות ואם כן, האם רטיבותן נגרמה בשל רשלנות נתבעת מס' 1 או מי מטעמה. ד. התשתית הראייתית: לאחר שבחנתי את העדויות והראיות והתרשמתי מהעדים במהלך חקירתם, הגעתי למסקנות הבאות: 1. קודם לבדיקת משקל עדותו של התובע ותאימותה עם הראיות והעדויות האחרות בחנתי את פרטי העדות כשלעצמה ונוכחתי כי העדות חסרת משקל של ממש. הגם שהתרשמתי מיושר וכנות של התובע, נוכחתי במהלך חקירתו הנגדית, כי למעשה ולאמיתו של דבר התובע, למרות טענה נחרצת בכתב התביעה ובתצהיר עדותו הראשית, מהוסס ואינו יודע את סיבת נפילתו. במהלך חקירתו הנגדית, התובע התלבט והיסס במתן תשובותיו בשאלה עיקרית וחשובה באשר לרטיבות המדרגות והיותן חלקות. בדיקת עדות התובע בהקשרה הכולל מלמדת כי יתכן והתובע אכן החליק בשל רטיבות מסוליות נעליו (שנרטבו מהשטח החיצוני למבנה בשל גשם ושלג - לעניין זה ראה תשובות התובע במהלך חקירתו הנגדית בפרוטוקול בעיקר בעמ' 25 שורות 4-1 ובעמ' 30-27). עדות התובע, שנועדה לשמש נדבך ראשוני בסיסי ועיקרי להוכחת תביעתו, הותירה סימני שאלה רבים ובערבו של יום נתגלו בה יותר תהיות מתשובות ברורות ובכל מקרה טענת התובע בדבר רטיבות המדרגות לא מצאה ביטוי ותמיכה מעדותו. דוגמא טובה לבלבול ולספקות שנותרו בתום חקירת התובע מתקבלת מתשובותיו של התובע במהלך חקירתו הנגדית: "אני לא יודע, החלקתי סתם, סתם החלקתי. יכול להיות שהמדרגות היו רטובות... אני לא יודע... יכול להיות שהנעליים שלי היו רטובות"... (ראה בפרוטוקול בעמ' 30 משורה 19) ובהמשך אישר כי יתכן שנעליו היו רטובות והוא זה שהרטיב את המדרגות (ראה עמ' 27 לפרוטוקול) וחשוב מכך הודה כי לא ראה ולא בדק את המדרגות ואת רטיבותן ולמעשה הוא "מנחש" שכך היה (ראה תשובתו בפרוטוקול בעמ' 29 שורות 10-2). 2. עדויות יתר עדי התביעה רק הגבירו את הספקות והתהיות, לא תמכו בטענתו הבסיסית של התובע והותירו ערפל סמיך באשר לנסיבות הארוע וסיבת נפילת התובע מגרם המדרגות. סבינוב סרגיי (עת/1), לא אישר את טענת התובע באשר לרטיבות המדרגות וחלקותן (ראה תשובתו הברורה של העד במהלך חקירתו בפרוטוקול בעמ' 10 שורות 5-3 ובעמ' 13 שורות 7-4), מה גם שהעד אישר כי באותו היום גם הוא נכח במקום ואף עלה וירד באותן מדרגות מבלי שהחליק. אשת התובע (עת/4), במהלך חקירתה הנגדית, הודתה כי אינה יודעת את סיבת נפילת התובע וחשוב מכך, אישרה כי לא שמעה מפי התובע במועד הסמוך לארוע מאומה באשר לרטיבות המדרגות כסיבת נפילתו (ראה תשובותיה בפרוטוקול בעמ' 46 שורה 21 ובעמ' 47 שורות 11-1). 3. קובי ברבן, שערך חוות דעת עבור התובע ואף נחקר על קביעותיו בה, לא סייע לתובע שכן עולה כי חוות הדעת בלתי יסודית וחסרת משקל. נוכחתי כי המומחה לא עשה מלאכה יסודית, וזאת בלשון המעטה. המומחה אישר כי לא טרח להעלות ממצאיו על הכתב כטיוטה להכנת חוות הדעת, לא רשם את גרסת התובע או נתונים חשובים אחרים (ראה בפרוטוקול בעמ' 15 שורות 9-8), ואף לא זכר האם התובע ציין בפניו שהמדרגות היו רטובות (ראה תשובותיו בפרוטוקול בעמ' 19 שורות 6,12 ובעמ' 21 שורות 10-8). יצויין כי בסופו של דבר המומחה אף אישר בחקירתו, כי מצא "חיספוסים" על משטח המדרגות וכי מבחינה זו המדרגות תקניות ועונות על הדרישות (ראה תשובתו בפרוטוקול בעמ' 21 שורות 20-11). 4. מעבר לכך, לו ניתן היה לייחס משקל לעדות התובע, לא ניתן היה להתעלם מרשלנות תורמת ואשם עצמי בשיעור ניכר, שכן התובע הודה כי שימש כאחראי על המקום ואף הודה כי בדרך כלל היה שטיח לניגוב רגלי הנכנסים, כמו גם כי צריך "לטפל" במדרגות ולנקות אותם (ראה פרוטוקול בעמ' 28 שורה 19). במצב דברים זה, כשאין חולק כי מחוץ למבנה ירד גשם ושלג והיה רטוב (ראה בפרוטוקול עמ' 26 שורות 19-16), ברורה חובתו הבסיסית של התובע כאחראי על המקום לטפל ברטיבות כדי למנוע סיכון כה ברור וגלוי, כך שרשלנותו התורמת או אשמו העצמי ניכרים למדי. 5. לנוכח האמור וכשלון התובע להוכיח טענותיו העובדתיות, לא מצאתי מקום או צורך לדון בשאלת הנזק. 6. סוף דבר, הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובע, בהתחשב בכנותו וביושרו לשאת רק בחלק מהוצאות הנתבעת ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בצרוף הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. תאונות נפילהנזקי גוףפיצוייםנפילה במדרגותמדרגותנפילה