בית המשפט מוסמך להורות על מינוי מומחה מטעמו. סמכות זו מעוגנת בתקנות 123 ו- 130 לתקנות סדר הדין האזרחי. לשון תקנה 130 מאפשר למנות מומחים מטעם בית המשפט לעניין שבמחלוקת אף לאחר הגשת הסיכומים. אך הגיוני שבית המשפט יבקש להסתייע במומחה מטעמו על מנת לפלס את דרכו בסבך חוות הדעת הנוגדות שהונחו בפניו ע"י בעלי הדין. חוות דעת מומחה נסמכת על שני עמודי תווך מרכזיים: עובדות והערכות. חוות הדעת נועדה להציג בפני בית המשפט את העובדות לאשורן, מעבר לגרסאות העובדתיות השונות ולפעמים אף הסותרות של הצדדים. "חוות הדעת של מומחה אינה מסמך מהותי שיש לצרפו לכתבי הטענות. היא מהווה חלק מהחומר הראייתי" (רע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין נ אלוני פ"ד נא(2) 574) תקנה 134 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת הוראות לעניין המועד שיש להגיש את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, את מספר העותקים ואת זכות הצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה באמצעות בית המשפט. תקנה 134 א' קובעת כי חוות הדעת תוגש בצירוף האסמכתאות אשר עליהן הסתמך המומחה. "מינוי מומחה נעשה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה בנושא הנדון. בית המשפט אינו חייב בכל מקרה לקבל במלואה את חוות הדעת המוגשת בפניו או לדחותה באופן מוחלט." (כבוד השופט אורי גורן ,"סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, סיגא הוצאה לאור בע"מ תשס"ג-2003 עמוד 202 ). בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט ע"פ תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי: "130(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט). (ב) מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי תקנות 127 עד 129 (להלן - מומחים מטעם בעלי הדין), לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי תקנה 130א; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו." מומחהרפואהשאלות משפטיותמומחה רפואי מטעם בית משפטמומחה רפואימומחה מטעם בית המשפט