בקשה חוזרת למינוי מומחה מטעם בית המשפט

החלטה בקשה חוזרת למינוי מומחה בתחום השיקום. המבקש 1 (להלן: "הקטין"), יליד 21.4.00, נפגע קשה בתאונת דרכים, שאירעה ביום 22.1.04 בעת שהיה כבן 4 שנים בלבד, בה הוא נפגע פגיעות שונות ובין היתר עבר ניתוח לקיצור המעי הדק. עיקר פגיעתו הוא בע"ש צווארי. הוא עבר ניתוח לקיבוע חוליות הצוואר והיה מאושפז בבי"ח אסף הרופא עד יום 15.2.04, שאז הועבר לבי"ח שיבא, תל השומר, תחילה במחלקת טיפול נמרץ ילידם ולאחר מכן במחלקת שיקום ילדים, עד שביום 9.8.07, שוחרר לביתו. בין היתר עבר המבקש גם ניתוח ראש, עקב לחץ תוך גולגלתי. על פי מכתב שחרור סיעודי, מיום 9.8.07, אשר הוצא ע"י מחלקת שיקום ילדים במרכז הרפואי שיבא, למבקש פגיעה מוחית ושדרתית קשה - טטרפלגיה 2C - 1C והוא מונשם, במצב הכרה וגטטיבי. הזנה דרך זונדה ואי שליטה על סוגרים והוא מוגדר כחולה סיעודי מורכב, הזקוק לטיפול סיעודי מלא 24 שעות ביממה. בישיבת יום 20.12.07 הודיעו הצדדים, כי מוסכם עליהם שימונו מומחים בתחומי הריאות והנוירולוגיה וכי בשלב מאוחר יותר ימונה מומחה בתחום השיקומי. בהתאם - ביום 23.12.07 ניתנה על ידי החלטה, לפיה מונו מומחים רפואיים בתחום הריאות והנוירולוגיה. מומחים אלה טרם מסרו חוות דעתם. כעת עותרים המבקשים למינוי מומחה בתחום השיקומי, כבר כעת, בטענה, כי המצאת חוות דעתם של המומחים אשר מונו התעכבה בשל בקשות לפסילת מסמכים, אשר הוגשו ע"י המשיבה. לטענת ב"כ המבקשים, אין טעם ואין צורך להמתין לקבלת חוו"ד המומחים שמונו, שכן המומחה השיקומי יכול לבדוק את הקטין ולקבוע מהם צרכיו השיקומיים, במקביל לבדיקתו ע"י המומחים האחרים. עוד טוען ב"כ המבקשים, כי הצורך במינוי מומחה הינו "אקוטי ביותר", לנוכח הבעיות הרבות מהן סובל הקטין, כפי שבאו לידי ביטוי במסגרת הבקשה לתשלום תכוף. ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה בטענה כי היא מנוגדת לאשר הוסכם על הצדדים. כן טוען ב"כ המשיבה, כי ראשית יש לקבל חוו"ד מטעם המומחים האחרים, לחקרם, במידת הצורך ולהשלים את המסכת הראייתית העובדתית, על מנת להניח תשתית לחוות הדעת של מומחה בתחום השיקום. ראשית אומר, כי קשה לראות בעובדה שטרם התקבלו חוו"ד מטעם המומחים שמונו, משום שינוי נסיבות כזה, אשר יצדיק חזרת המבקשים מהסכמתם, לפיה ימונה מומחה בתחום השיקום לאחר קבלת חוו"ד המומחים אשר מונו. מטבע הדברים, עולות לעיתים מחלוקות, כפי שעלו במקרה דנן, בדבר המצאת מסמכים למומחים וכדו', מחלוקות אשר בגינן מתעכבת קבלת חוות הדעת. בענייננו - אמנם הוגשה ע"י הנתבעת בקשה לפסילת המצאת מסמכים למומחית ובקשה זו נדחתה, אולם מאז ניתנה החלטה בענין, עבר קרוב לחודש ימים ויש להניח שחוות הדעת תתקבלנה בהקדם. לעצם הענין - ככלל, יש למנות מומחה בתחום השיקום רק לאחר קבלת חוות דעת מטעם המומחים האחרים, כל אחד בתחומו, שכן חוות דעת אלה מהוות תשתית עובדתית ורפואית לבדיקת המומחה השיקומי ולחוות הדעת הניתנת על ידו, ולעיתים אף מייתרות חוות הדעת בתחומים השונים, קבלת חוו"ד מומחה בתחום השיקום. ראו לענין זה דברי כבוד השופט ריבלין (כתארו אז), ברע"א 1933/03 - אמיל דהן ו-2 אח' נ' יצחק סאיג ו-2 אח' . פ"ד נז(5), 162, עמ' 164-165: "מומחה לענייני שיקום יש למנות ברגיל רק לאחר שהמומחים בתחומים השונים השלימו את חוות הדעת שלהם, והניחו את התשתית העובדתית - רפואית לקביעת ההשלכות השיקומיות. הרופא בתחום השיקום מבסס את מסקנותיו בדבר צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע על התשתית שהניחו הרופאים המומחים בתחומים השונים לעניין מצבו הבריאותי." כן ראו דברי כבוד השופט אור (כתארו אז), ברע"א 7224/01 - מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אהרן כהן (2001): "מומחים שיקומיים אינם ממונים כעניין שבשיגרה. השאלה האם למנות מומחה שיקומי מתעוררת לרוב רק לאחר שהמומחים האחרים נתנו את חוות דעתם ובית המשפט משתכנע שאין בהן די על מנת ללמד על נכותו השיקומית של הנפגע (ראו: א' ריבלין תאונות דרכים - סדרי דין וחישוב פיצויים ירושלים, תש"ס, מהדורה שלישית, 610-609)." אמנם, ייתכנו מקרים בהם ברור שנגרמה נכות קשה וכבר בשלב תחילת הדיון ברור שתידרש חוות דעת מומחה בתחום השיקום ובמקרים כאלה ייתכן שימונה מומחה כבר בשלבים הראשונים (ברע"א 7224/01 הנ"ל) ואף ברי, כי בענייננו נגרמה נכות קשה, אולם אין מקום לחרוג, במקרה דנן מן הכלל. בהקשר לכך ראוי לציין, כי בין הורי הקטין לבין ביה"ח בו היה מאושפז, קיימות מחלוקות באשר למצבו הרפאוי של הקטין ובאשר לדרך הטיפול בו, כפי שעולה מטיעוני הצדדים וממסמכים אשר הוגשו על ידם במסגרת הבקשה לתשלום תכוף. בנסיבות אלה ואף לאור ההסכמה, האמורה לעיל, אליה הגיעו הצדדים בישיבת יום 20.12.07, ולאור כך שנפסק תשלום תכוף, חודשי, אין מקום, בשלב זה, להיעתר לבקשה. לאחר קבלת חוו"ד המומחים בתחומי הנוירולוגיה והריאות, ניתן יהיה לשקול הענין מחדש, כמובן - לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים. מומחהמינוי מומחהמומחה מטעם בית המשפט