רצף טיפולי - בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט

החלטה התובעת נפגעה באירוע המהווה תאונת דרכים על פי הגדרת מונח זה, בפלת"ד. התובעת עותרת למינוי שני מומחים רפואיים, האחד, בתחום האורטופדיה, והשני, בתחום פה ולסת ותמכה את בקשתה בשורה של מסמכים רפואיים שניתנו לה במסגרת הטיפול הרפואי שעברה אחרי התאונה. ב"כ הנתבעת מתנגד לבקשה, בשתי טענות. באשר לבקשה למינוי אורטופד, טוענת ב"כ הנתבעת שאין בחומר הרפואי שצורף לתביעה כדי להקים ראשית ראיה בדבר אפשרות קיומה של נכות בעקבות התאונה ובכך שאין רצף טיפולי מיום התאונה ועד ליום הדיון בבקשה. באשר לבקשה למנות מומחה בתחום הפה ולסת, טוענת ב"כ הנתבעת, שהמסמך הרפואי הראשון, שיש בו איזכור של מיחושים בפה והלסת , הינו כשנתיים לאחר התאונה, וכי לפני כן, התובעת לא התלוננה כלשהו על בעיה בפה והלסת שנגרמה בתאונה. לעניין מינוי האורטופד: על פי תעודת חדר מיון שצורפה לתביעה מתברר שהתובעת הגיעה למיון למחרת האירוע, בשעה 16:18. יוזכר, כי התאונה, על פי כתב התביעה, אירעה ביום 21.5.02, בשעה 17:00, ואילו התובעת ביקרה בחדר המיון ביום 22.5.02, שעה 16:18, ועל מנת להסיר ספק, צויין בתעודת חדר המיון, שהתאונה היתה (אתמול), קרי, יום לפני הגעת התובעת לחדר המיון. מכל מקום, בבדיקה שנעשתה לתובעת, למחרת יום האירוע, צויין שסיבת ההפניה, הינה, כאבים בעמוד שידרה צווארי ובשני הברכיים, וכי התובעת נחבלה בתאונת דרכים, תוך התנגשות לרכב וכי היא מתלוננת על כאבים בצוואר. התובעת נבדקה ונמצאה הגבלה קלה בהנעת הצוואר, רגישות בשריר הצוואר, ללא רגישות בקו אמצע אחורי. באבחנות, צויין, בתעודת חדר המיון, תאונת דרכים, כאבים בעמוד שידרה צווארי. המסמך השני, שצורף לתביעה, הינו מיום 24.7.02, קרי, יותר מחודשיים לאחר ביקורה של התובעת בחדר המיון, המסמך נושא כותרת "חוות דעת מקצועית" ובו מצויין שהאבחנה הינה פגיעה של צליפת שוט, מיום 22.5.02, (כנראה נרשם בטעות מועד ביקורה במיון כמועד התאונה), ובממצאים, צויין, ללא הגבלה בתנועות. המסמך הבא במסמכים שצורפו לתביעה, הינו הפניה לצילום רנטגן, מיום 30.12.03, שנה וחצי אחרי התאונה, (שוב מצויין במסמך זה כתאריך התאונה 22.5.02), ובפיסקה בדבר תלונות החולה צויין, ממשיכה להתלונן על כאבים בעמוד שידרה צווארי שהופיעו לאחר תאונת דרכים. ב"ממצאים העיקריים" צויין, תנועות עמוד שידרה צווארי חופשיות, אין רגישות מעל חוליות צוואריות, רגישות מעל סי.7. טי.1. כלומר, ישנם שלושה מסמכים רפואיים, המתעדים את תלונותיה של התובעת, בשנתיים שלאחר התאונה, האחד, ביקורה למחרת אירוע התאונה במיון, השני, חודשיים לאחר מכן, והשלישי, שנה וחצי לאחר מכן. הן בגלל מרחק הזמן בין פניה לפניה של התובעת לבירור רפואי בדבר מיחושים נטענים בצווארה ובגלל שלא נמצאו ממצאים אובייקטיביים בעלי משמעות בבדיקות שבוצעו, סבור אני, כי אין במסמכים אלה, כדי להצביע על קיומה של נכות בתחום האורטופדי. מאידך, על פי החוק, מנועה התובעת, מלהמציא חוות דעת מטעמה, ועל מנת ליצור איזון בין האינטרס של התובעת והזכות שלה להביא את דבריו בפני בית המשפט ולנסות להוכיח את טענותיה, בעניין שברפואה, ומאידך, האינטרס של הנתבעת שלא תממן לתובעת את אותה חוות דעת, מצאתי לנכון, למנות לתובעת מומחה בתחום האורטופדי, אשר שכרו ישולם על ידי התובעת. ואילו, בעניין הפה ולסת, במהלך אותן שנתיים , בהן ביקרה התובעת מספר פעמים, אצל רופאים, מעולם לא טענה כי נפגעה בפניה , או בשיניה, בתאונה, והמסמך הרפואי הראשון, שבו יש רישום על תלונות בתחום הפה ולסת, הינו מיום 25.1.04, קרי, כמעט שנתיים אחרי התאונה וכוונתי לגיליון הפיזיוטרפיסט מהמכון לפיזיוטרפיה של שירותי בריאות כללי מחוז מרכז. המסמך הנוסף, בו יש איזכור של בעיה בפה ולסת, הינו מכתב מהגברת שליט בלה, אל הרופא המטפל, מיום 4.2.04. ומכתב נוסף מיום 23.2.04. לא רק שהתובעת מציגה רישום על תלונה בדבר בעיות בפה ולסת, כמעט שנתיים אחרי התאונה, אלא, שבאותם מסמכים, בהם היא מתלוננת על בעיות בפה ולסת, איננה טוענת שהדבר נגרם באירוע של תאונת דרכים, ואין כל איזכור של קשר כלשהו, בין תלונותיה בתחום זה, ובין התאונה.לא מצאתי כל קשר סיבתי שהוא, ולו הקלוש ביותר, בין תלונותיה של התובעת בעניין הפה, לבין התאונה, ואף היא עצמה, אינה טוענת זאת בפני הגורמים המטפלים. לפיכך, הנני דוחה את בקשתה למינוי מומחה רפואי בתחום פה ולסת. לסיכום, הריני ממנה בזה את ד"ר דוד הנדל, מבית חולים שערי צדק, כמומחה בתחום האורטופדיה של עמוד השידרה. בשכרו של המומחה תישא התובעת. אני דוחה את הבקשה בעניין מינוי בתחום פה ולסת. מומחהמינוי מומחהמומחה מטעם בית המשפט