החלטה 1. המבקש, הוא התובע בתיק העיקרי, הגיש בקשה זו על מנת שבית המשפט יפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו, וימנה מומחים מטעם בית המשפט. 2. התובע אשר עבד אצל הנתבעת וניקה ביום 28.5.03 חלונות מצידם החיצוני, איבד את שיווי משקלו, נפל ונחבל. 3. הכלל הוא שבתביעה מסוג זה על התובע לתמוך טענותיו לנזק הגוף שנגרם לו בחוות דעת רפואית המצורפת לכתב התביעה. צורפה חוות דעת נוירולוגית בלבד. 4. התובע מבקש, כי בית המשפט יפטור אותו מהצורך להגיש חוות דעת בתחום האורטופדי והנפשי, ובמקביל כי ימנה מומחים מטעם בית המשפט. 5. המסגרת הנורמטיבית לדיון 5.1. תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת: "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". 5.2. מהן הנסיבות המיוחדות שיכולות להחשב כטעמים מיוחדים? ברע"א 7474/00 עיריית ת"א נ' המוסד לביטוח לאומי פד נ"ו (2) עמ' 193 בעמ' 195 נקבע, כי "הטעמים המיוחדים שאליכם מכוונת תק' 127 הנ"ל עניינם בשאלת עצם הצורך בחוות הדעת נוכח נסיבות המקרה המיוחד הנדון בפני בית המשפט". בה"פ 13618/90 (מחוזי ת"א) שושנה גולן נ' אסותא בע"מ תק-מח 91 (2) נדחתה הבקשה לפטור את המבקשת מהגשת חוות דעת מחמת עונייה. בית המשפט לא ראה בחוסר יכולתה לממן שכר מומחה משום טעם מיוחד. בבר"ע 511/06 (מחוזי ב"ש) מאיר אמויאל נ' פלונית, הציע כב' השופט שם מבחן משולש: "המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראייה או ראייה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית. מתפקידו של בית המשפט לבדוק מבחנים אלה ולהגיע להכרעה על בסיס שיקלול תוצאות הבדיקה על פי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה תוך מתן משקל ראוי לכלל שעומד ביסוד תקנה 127 לתקנות סד"א". בית המשפט המחוזי, הפעם בחיפה, עשה צעד נוסף במסגרת בר"ע 1775/07 חיים ענבל נ' דאנס-בר/צוות בראבו ואח' והציע רשימה לא סגורה של 5 קריטריונים שיש לבחון או בשפת השופט שם: "כללי אצבע". • האם יש המלצת מומחה קיים על מינוי מומחה בתחום נוסף. • האם יש ספק בחוזקה של התביעה במישור האחריות. • האם תחסם דרכו של בעל דין מלהוכיח תביעתו בשל חסרון כיס ומה המשמעות כלפי הצד שכנגד. • יתרון קיצור ההליכים במקרה של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. • סעיף סל של נסיבות מיוחדות. 6. לאחר התווית רשת השיקולים הרלוונטיים להכרעה בקיומם של טעמים מיוחדים, ניתן להתייחס לנסיבות המקרה כאן. 6.1. שאלת האחריות - הנתבעים טוענים, כי קיימת שאלת אחריות כבדה. הנתבעים טוענים כי התובע עמד בצד החיצוני של החלון מיוזמתו ובניגוד להוראות, על גבי גגון בגובה רצפת החדר המכסה פתח עליון של גרם מדרגות. נפילתו לא היתה מהגובה הנטען בכתב התביעה. שאלת האחריות צריכה להתבהר ואיננה מובנת מאליה. 6.2. אינדיקציה לסדר גודל של הנכות וסוגה - המל"ל קבע לתובע דרגת נכות של 19%. 10% בגין פגימות בעצבי מוח בצורה קלה. 10% בגין הפרעות פסיכונוירוטיות - סימנים אוביקטיבים וסוביקטיבים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה. הנתבעת טוענת כי התובע אושפז לאחר הנפילה למשך יומיים בלבד בשל חבלת ראש קלה. התובע ממן חוות דעת מטעמו אלא שזו היתה חוות דעת של מומחה בתחום הנוירולוגי, שקבעה לו 42% נכות מהן - נכויות עבור כאבים כרוניים והגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי ומותני וכן אחוזי נכות בעבור הפרעות פסיכונוריוטיות. לא צורף כל מסמך המעיד על חשד לנכות אורטופדית כתוצאה מהתאונה. לא צורפה תעודת חדר מיון ותיק רפואי ממועד הפגיעה. המסמכים שצורפו לבקשה הינם משנת 2007 בעוד שהתאונה היא משנת 2003. צורפו 2 בדיקות משנת 2003- בדיקת מיפוי עצם מיולי 2003 שאין בה ממצא הקשור לתלונותיו האורטופדיות. בדיקת C.T עמוד שדרה מותני מאוקטובר 2003 שנמצא תקין לבד מבלט דיסק בחוליות L4-L5. על פניו אין בפני ראיה הקושרת את החבלה האורטופדית הנטענת לאירוע התאונתי. לענין הטענה לנכות נפשית - הוגשו לענין זה 2 תעודות - האחת מיום 9.9.03 והשניה מיום 18.3.04 שם נטען להפרעת PTSD כתוצאה מהנפילה. חוץ מתעודות אלו לא הוצג כל מסמך מאוחר יותר המלמד על קיום הבעיה או טיפול בגינה. מדובר על חלוף של כ-4 שנים מאז התעודה האחרונה. 6.3. המסקנה הלכאורית, כי לא הוצגה ראיה לכאורה שהענין ברפואה מבוסס אף ללא חוות דעת, בהתייחס לנכות אורטופדית כתוצאה מהתאונה או נכות נפשית הקיימת היום. 6.4. יכולת כלכלית - המבקש הינו איש צד"ל שנקלט לדבריו בישראל בשנת 2000. לטענתו עבד בעבודות ניקיון לפרנסתו ורק שנה וחצי לאחר התאונה הצליח למצוא עבודה בתפקיד אבטחה בשכר מינימום. לאחר שנה ומחצה פוטר מעבודתו וחי מקצבת אבטלה. עוד טען, כי לקח הלוואה מהבנק בסכום של 15,000 ₪. התובע צירף דפי חשבון. מעבר לכך לא הצהיר התובע על סכום מכלול ההכנסות החודשיות, לא הצהיר מאום לענין רכוש, לא פירט לגבי בני משפחתו והכנסותיהם. 7. לאחר ששקלתי השיקולים השונים בענין זה, לא מצאתי לנכון לפטור את התובע מהגשת חוות דעת בענינו בתחום האורטופדי או הנפשי. כמובן, שתמיד פתוחה הדרך בין הצדדים לנסות ולהסכים, כי דרגת נכותו הנפשית תהיה כמו זו אשר נקבעה במל"ל, ואם תהיה על כך הסכמה תנתן הודעה בכתב לבית המשפט בתוך 15 יום מהיום. מומחהמינוי מומחהמומחה מטעם בית המשפטפטור מהגשת חוות דעתחוות דעת