החלטה רקע עובדתי והליכים 1. זהו ערעור על החלטת קצין תגמולים מיום 12.8.02 ולפיה אין קשר בין המחלה ממנה סובלת המערערת לבין הטיפול הרפואי אותו קיבלה במסגרת השירות הצבאי. המחלה ממנה סובלת המערערת היא גידול בשחלות. 2. אין מחלוקת בין הצדדים כי השרות הצבאי לא גרם למחלה, אלא טענת המערערת היא, כי היה איחור באבחון המחלה במהלך שירותה הצבאי, איחור אשר גרם להחמרת מצבה ב-75%. 3. המערערת נולדה ביום 27.11.82 והתגייסה לשירות חובה ביום 7.5.01 (עפ"י עדותה מיום 22.3.04 בעמ' 3 שורה 5 וזאת בניגוד לאמור בתביעתה לק. התגמולים שבו נרשם תאריך אחר, ככל הנראה בטעות). המערערת עברה טירונות, שארכה 10 ימים. בתום הטירונות החלה קורס קצינות אשר נמשך בבה"ד 11 כשלושה חודשים. בתחילת אוגוסט 2001 יצאה המערערת לחופשת "רגילה" (7 ימים), ולאחר מכן המשיכה בקורס הקצינות בבה"ד 12 במשך חודשיים, כאשר בתחילת אוקטובר 01' חזרה לבה"ד 11 להשלמה חילית, שבסופה הוכשרה לתפקיד קצינת קישור. ביום 2.12.01 הוצבה בבסיס תל השומר. 4. המערערת אובחנה כסובלת מסרטן השחלות , ביום 20.1.02, דהיינו כחודש וחצי לאחר שהוצבה בתל השומר. 5. לטענת המערערת, היא פנתה מספר פעמים לרופאים במהלך השירות, אולם הרופאים לא זיהו את חומרת מחלתה ולא התייחסו בצורה ראויה לתלונותיה, עד שכאשר אובחנה המחלה היה מצבה חמור, מכפי שיכול היה להיות, לו זוהתה המחלה בשלב קודם. 6. הועדה קיבלה את תצהירה של המערערת, שמעה את חברתה, גב' עדי מאמן, וכן את רס"ר דוד סיסו לענין המערכת הממוחשבת והידנית. כמו כן, שמעה הועדה את המומחים ד"ר יואב פלד, המומחה מטעם המערערת, וד"ר יאיר פרנקל, המומחה מטעם המשיב. בנוסף קיבלה הועדה תעודת עובד ציבור של ד"ר רוברט ורטנפלד. 7. לתיק הוגש דו"ח ועדת חקירה שנערך בעניין המערערת, אולם כזכור הוא אינו קביל כראיה במשפט (ר' סעיף 538 לחוק השיפוט הצבאי תשט"ו - 1955). פניות המערערת לגורמים רפואיים במהלך השירות הצבאי 8. ביום 4.7.01 פנתה המערערת למרפאה בבה"ד 11 והתלוננה על בחילות, סחרחורות, חולשה כללית, כאבי ראש כיומיים. נכתב עוד כי: "בטן רכה לא רגישה". 9. ביום 14.7.01 פנתה המערערת למרפאה בבה"ד 11 והתלוננה על חולשה ותשישות. נכתב עוד "בטן רכה לא רגישה - אין אורגנו מגליה". 10. ביום 16.8.01 פנתה המערערת למרפאה בבה"ד 12 והתלוננה על נפיחות וגירודים באיבר המין וכן כאבים מעטים בבטן התחתונה. השתמשה עצמאית באגיסטן ואמרה שזה עזר מעט. "בטן רכה לא רגישה". אובחנה כסובלת מ - vaginitis . באנמנזה מסרה כי שוללת ארועים דומים בעבר. 11. ביום 26.7.01 התלוננה על כאבי גרון, אוזניים וראש. "בבדיקה בטן רכה לא רגישה, טחול כבד לא נימושו". 12. ביום 12.9.01 פנתה למרפאה בבה"ד 12 והתלוננה שוב על גרד בהפרשות, השתמשה בפטריון עם שיפור חלקי בלבד, כאב בטן תחתונה קל. מחזור סדיר. בבדיקה נכתב: "בטן רכה, רגישות בטן תחתונה, ללא סימני גירוי ציפקי". אבחנה - vaginitis . נכתב גם: "אם לא יחול שיפור, תפנה לגניקולוג". 13. ביום 16.9.01 פנתה למרפאה בבה"ד 12 בתלונות על כאבי גרון שיעול וכאבי ראש. 14. ביום 1.11.01 פנתה למרפאה בבה"ד 11 בתלונות על כאבי גרון ושיעול לח. 15. ביום 6.11.01 פנתה למרפאה בבה"ד 11 בתלונות על כאבי שיניים. 16. ביום 15.1.02 פנתה למרפאה האזורית בת"א (קצין העיר), התלוננה על "בחילות, הקאות X 4, כאבי גרון ובטן מהיום", והופנתה לרופא היחידה. נבדקה אצל רופא היחידה ובבדיקה נמצאה "בטן רכה, רגישות דיפוזית ללא סימני גירוי ציפקי, ללא הגדלת כבד וטחול". 17. ביום 20.1.01 התלוננה שוב על כאבי בטן ונשלחה למיון. במיון נבדקה, נשלחה למיון גניקולוגי ושם נרשם: "שבוע כאבים בבטן תחתונה שהחלו בבטן עליונה". המערערת נותחה ביום 24.1.02, לאחר שנמצא כי היא סובלת מגידול שחלתי. 18. בסכום מחלה של ביה"ח תל השומר מיום 29.1.02 (מסמך 18 לת"ר), נכתב כך: "התקבלה לבירור ממצא אגני. ברקע אסטמה עד גיל 10... מחלה נוכחית: מזה 9 חודשים סובלת מבחילות וכאבי בטן בתדירות של כפעם בשבוע. בשבוע האחרון כאבי בטן חזקים, בחילות, הקאות, תפיחות הבטן ולפני יומיים חום עד 39 מעלות... בבדיקה גניקולוגית לפני שבוע אובחנה מסה אגנית...". דיון והכרעה 19. ד"ר פלד, המומחה מטעם המערערת, כתב בחוות דעתו, כי המערערת "עוד בהיותה בטירונות החלה לסבול מתלונות רבות של בחילה, הקאה, שלשולים וחולשה בלתי מוסברות". (ר' עמ' 1 לחוות דעתו בפרק תולדות המקרה). גם בפרק "הדיון", מזכיר ד"ר פלד, כי תלונותיה של המערערת החלו כ-9 חודשים טרם הניתוח ומאז הופיעו תסמינים של חולשה, תשישות ניכרת, בחילות, הקאות ושלשולים, בעקבותיהם פנתה המערערת מספר רב של פעמים לבקשת עזרה רפואית. 20. אין ספק שהתיק הרפואי, כפי שהוא ניצב בפנינו אין בו תלונות מרובות בנוסח, שתואר ע"י המערערת והמומחה מטעמה, כאשר התלונה הראשונה המבטאת תסמינים של בחילות, הקאות וכאבי בטן חזקים מופיעים ביום 15.1.02. מכאן, שעל פי הרישומים התלונות הספציפיות החלו ביום 15.1.02. נזכיר עוד כי בספטמבר 01' נעשתה בדיקה של הבטן, במסגרת בדיקת תלונות על גרד ואף נאמר למערערת כי אם לא יחול שיפור במצבה, עליה לפנות לגניקולוג. הרופאים במהלך החודשים שלפני ינואר 2002 בדקו את המערערת בדיקה גופנית, אשר לא מצאה דבר, דבר שאינו מפתיע לנוכח הידוע, כי הגידול מתפתח באגן ובולט כלפי חוץ רק כאשר הוא מגיע לגודל מסויים, ר' להלן. המערערת אף לא פנתה לגניקולוג בהמשך, אלא רק הופנתה שוב לגניקולוג בינואר 2002, כאשר מצבה הוחמר באחת, עקב הגעת הגידול לגודל היוצר סימפטומים ברורים. 21. הוכחת העובדה שהתלונות הספציפיות החלו רק בינואר 02' ניתן לראות בכך שכאשר פנתה למרפאה האזורית בתל אביב, ביום 15.1.02, והתלוננה על הסימפטומים ציינה שסובלת מהם מאותו היום בלבד, ושוב, כאשר התלוננה במיון, ביום 20.1.01, התלוננה על כאבים מזה שבוע. אמנם, ב"כ המערערת מביא את סיכום המחלה מיום 29.1.02 בו נכתב שתשעה חודשים סובלת מבחילות וכאבי בטן (עוד כחודשיים קודם לתחילת השירות) בתדירות של פעם בשבוע, אולם, לא מצאנו תלונות שכאלה לרופא היחידה בתדירות של פעם בשבוע ואף לא בתדירות גבוהה יותר, מכאן, שהרישומים במקרה זה המצויים בתיק והמעידים על התלונות באותה תקופה, גוברים על אותו המשפט בסיכום המחלה. מה עוד שלא נאמר כי המערערת התלוננה כל שבוע על כאבי הבטן והבחילות לרופאים. לכך יש להוסיף כי גם מסיכום המחלה עולה כי הסימפטומים המשמעותיים החלו רק בשבוע האחרון שלפני כניסתה לבית החולים. 22. ד"ר פרנקל, המומחה מטעם קצין התגמולים, אמר בעדותו, שאם היה מוצא בתיק הרפואי תלונות ספציפיות פעם בשבוע ולא היתה בדיקה ראויה, היה מכיר בקשר סיבתי. אולם, תלונות כאלה לא היו. הוא מסביר, כי בגידול שחלתי התבטאות הסימפטומים החריפה היא בדר"כ בשלב שלוש של המחלה, השלב שבו נתגלה הגידול אצל המערערת. לעיתים נדירות המחלה באה לידי ביטוי סימפטומטולוגי בשלבים מוקדמים יותר. במרבית המקרים, התלונות בשלבים הראשונים הן מאוד בלתי ספציפיות וכלליות ולכן ברוב המכריע של האבחון של סרטן שחלות, למרבה הצער, הוא רק בשלב שלוש והתוצאות בהתאם. (ר' עמ' 26 לפרוטוקול מיום 22.3.04). עוד מסביר ד"ר פרנקל כי הגידול פורץ מחוץ לאגן הקטן רק בשלב שלוש ולכן מישוש הבטן מבחוץ כפי שעושה רופא רגיל לא יגלה את הגידול. (ר' שם). לעניין זה אמר גם ד"ר פלד, המומחה מטעם המערערת, כי ברוב הנשים סרטן השחלות נשאר א-סימפטומטי בשני השלבים הראשונים והופך סימפטומטי בשלב השלישי (ר' עמ' 11 שורות 29-30, ושוב בעמ' 12 שורות 14-15). עוד הסכים ד"ר פלד כי 80% מן המקרים של סרטן השחלות מאובחנים בשלב השלישי. 23. לפיכך, עפ"י הרישומים הרפואיים הקיימים בתיק, ובהתחשב בטיב המחלה, סימפטומים שלה, והידוע על יכולת האיבחון שלה בשלבים הקודמים לשלב שלוש, בשל היעדר סימפטומים - הועדה לא השתכנעה כי יש מקום לקבלת הערעור ולקבוע כי הרופאים בשירות הצבאי התרשלו באי אבחון מוקדם. יחד עם זאת, נותר לנו לדון בטענת "אובדן התיק הרפואי". אובדן התיק הרפואי 24. ב"כ המערערת מבקש להתמודד עם הטענה, כי המערערת לא התלוננה תלונות ספציפיות עד ינואר 02' באמצעות הטיעון כי המערערת התלוננה בפני גורמים רפואיים, אך תלונותיה אינן מצויות בתיק הרפואי, בשל כך שחלק מן התלונות נרשמו ידנית וחלקן במחשב וכל הרישומים הידניים אינם מצויים בידנו, ולכן למעשה חלקו של התיק הרפואי של המערערת אבד ומכאן שחלק מתלונותיה של המערערת בפני הרופאים הצבאיים אינו מצוי בפנינו. 25. להוכחת טענה זו העידה המערערת בתצהירה מיום 21.3.02 כי "מייד לאחר סיום הטירונות נשלחתי לקורס קצינות ומייד בתחילתו התחלתי לחוש בכאבי בטן חזקים, בחילות, הקאות, סחרחורות וחולשה כללית. פניתי מספר פעמים לרופא היחידה, אולם הטיפול היה שטחי וכלל תרופות אקמול וכד'. מצב זה של כאבים ותופעות נוספות, כמפורט לעיל ופניות חוזרות ונשנות למרפאה נמשך כשבעה חודשים. במהלך חודש ינואר 02' חלה החמרה רצינית במצב ופניתי מספר פעמים לקצין העיר ת"א ולמרפאה ביחידה שלי, אבל הטיפול המשיך להיות שטחי. בסופו של דבר, קבע רופא היחידה בטעות כי אני בהריון והפנה אותי לחדר מיון בביה"ח תל השומר. בביה"ח נערכו לי בדיקות מקיפות ואובחן גידול שחלתי, עברתי ניתוח". 26. עוד מסתמך ב"כ המערערת על תצהיר חברתה של המערערת, גב' עדי מאמן, מיום 22.6.04, אשר מצהירה כי, למיטב זכרונה, במהלך החודש הראשון לקורס הקצינות החלה המערערת להתלונן על כאבי בטן. עוד מעידה הגב' מאמן כי המערערת משום שהתלוננה על כאבי בטן, הקאות ושלשולים היא נפסלה מתורנות מטבח ולעיתים אף לא אכלה. הגב' מאמן גם זוכרת כי במסדר סיום בה"ד 11 המערערת לא יכלה להשתתף והיא שכבה במיטה באפיסת כוחות. 27. כן מסתמך ב"כ המערערת על מכתבו של רס"ר המרפאה, דודו סיסו, אשר רשם במכתב לבקשת אבי המערערת: "עקב בעיה רפואית שהתגלתה אצל החיילת הועבר התיק להמשך טיפול רפואי. לאור ההעברות והבדיקות התיק לא נמצא במרפאה וכעת אין לי מושג היכן התיק". 28. מכל אלה מסיק ב"כ המערערת שהמערערת התלוננה רבות, אך קיימים רישומים ידניים בתיק הרפואי, אשר לא הועברו למערכת הממוחשבת ואבדו, ולכן חסרים רישומים בתיק. 29. ב"כ המשיב עונה לטענה לטענות של המערער בנושא העדר רישומים רפואיים בכך, שהמערערת עצמה בגיליון קבלה לבסיס בתל השומר, אשר מילאה ביום 11.12.01 (מסמך 142 לת"ר) ענתה לשאלות: האם סבלה מהתעלפויות או סחרחורות או האם סבלה בשבוע האחרון משלשולים, הקאות או כאבי בטן - בתשובה שלילית. בעוד שלגבי שאלות אחרות לענין הפרעות נשימה ואלרגיה ענתה בתשובה חיובית. מכאן מסיקה ב"כ המשיב, שהעדר הרישומים נובע מכך שאכן לא היו למערערת תלונות שכאלה ומכאן שהיא בוודאי לא הביאה אותם לידיעת גורמים רפואיים ולכן אין רישומים חסרים. 30. עוד טוענת ב"כ המשיב, כי הגב' עדי מאמן, חברתה של המערערת, העידה בצורה מגמתית לטובתה של המערערת, תוך שהיא שוכחת את כל בעיותיה הרפואיות האחרות של המערערת, שעליהם התלוננה עפ"י התיעוד הרפואי כמו אלרגיות, גירודים בעור, כאבי גרון, כאבי אוזניים וזאת בתדירות של אחת לשבוע עד שבוע וחצי ואומרת בחקירתה הנגדית כי המערערת התלוננה רק על כאבי בטן, חולשה, סחרחורות, בחילות והקאות ולא שום תלונה אחרת (ר' עמ' 2 לפרוטוקול מיום 12.7.04). 31. אשר לטענה לעניין התיק הרפואי הידני והתיק הרפואי הממוחשב, הרי שב"כ המשיב מפנה לתעודת עובד הציבור, שערך רס"ן ד"ר רוברט ורטנפלד, אשר בסעיף 1 לתעודה הסביר כי המערכת הממוחשבת הוטמעה בהדרגה ביחידות צה"ל השונות החל מאפריל 2000, כאשר בבה"ד 11 המערכת פועלת החל מיום 28.3.01, בבה"ד 12 החל מיום 20.2.01 ובמרפאה המספקת שירותי רפואה ליחידה היושבת בתל השומר החל מיום 9.11.00. עפ"י עדותו "עם תחילת העבודה במערכת הממוחשבת, ממוחשב כל מפגש רפואי עם רופא או חובש שהתבצע במרפאות והוא ימצא במערכת הממוחשבת". ד"ר ורטנפלד מציין עוד, שעדיין יש מידע רפואי, שאינו ממוחשב ברפואת מומחים צבאית, רפואת מומחים אזרחי ויחידות, שבהן לא פועלת מערכת הממוחשבת. מכאן שבמועדים בהם שירתה המערערת, הרי ביחידות שבהן שירתה כבר פעלה במרפאות הבסיסים המערכת הממוחשבת. 32. זאת ועוד, על מנת לסייע לצדדים הוציאה הועדה ביום 30.6.03 צו לק. מדור פניות הציבור ועל פיו היה עליו להמציא את התיק הרפואי של המערערת מכל הבסיסים בהם שירתה. בהתאם לצו נשלחו ע"י היחידה לפניות ותלונות הציבור כל המסמכים הרפואיים הקיימים בידי המשיב, והם כוללים את החומר הממוחשב וכן חומר ידני. בין היתר ניתן למצוא: שאלון רפואי לחיל הנקלט ביחידה מדצמבר 2001; הפניה לרופא מומחה בענין אלרגיה מיוני 2001; רישום ידני לענין תלונה ב- 4.7.01, אשר מצויה גם בחומר הממוחשב; רישום על ביקור במרפאה בתחילת הגיוס וביום 17.6.01 בו התלוננה על גירודים בעור והופנתה לאלרגאולוג; בדיקה במרפאה ביום 4.9.01 לענין אסטמה; בדיקה בתאריך 26.7.01 לענין כאבי גרון, אוזניים, ראש ושלשולים (רישום שיש לו מקבילה בחומר הממוחשב) וכן רישום על ביקור ביום 9.6.01 לענין אלרגיה. לטענת ב"כ המשיב כל הרישומים הללו כולל הרישומים הממוחשבים מהווים את סך כל תיקה הרפואי של המערערת ומכאן שלא חסרים מסמכים. 33. לאחר שעיינו במסמכים, שהוצגו ע"י ראש היחידה לפניות ותלונות הציבור, הן החומר הממוחשב והן החומר הידני, ולאחר ששמענו את עדותו של העד סיסו ותעודת עובד הציבור של ד"ר ורטנפלד, ואף לאחר שמיעת עדותה המגמתית של העדה עדי מאמן, הועדה מוצאת, כי לא הוכח לה שאבדו חלקים מן התיק הרפואי. העובדה שהמערערת עצמה לא מוצאת לנכון לציין בשאלון רפואי בדצמבר 2001, כי היא סובלת מן הסימפטומים, אשר עליהם לטענתה התלוננה רבות בפני רופאים עוד קודם למועד השאלון, מוכיחה שאכן לא חסרים רישומים, והרישומים הקיימים בפנינו הם סך הכל הרישומים הרפואיים שהיו בזמן שירותה של המערערת. עוד נציין שאם מצבה של המערערת היה כל כך קשה והיא סבלה מאותם סימפטומים, בגינם אושפזה, במשך שבעה חודשים, כטענתה, הרי לא ברור כיצד תיפקדה ואף סיימה קורס קצינות. מדובר בסימפטומים קשים, שכאשר היא החלה לסבול מהם בינואר 2002 לא יכלה עוד לתפקד ונשלחה למיון. סוף דבר הערעור נדחה. אין צו להוצאות. צבארפואהסרטןשירות צבאי