החלטה א. בפניי בקשת ב"כ הנתבעות להורות למומחים הרפואיים להתעלם מן המסמכים נשוא הבקשה, מן הטעם שלא היה מקום להעבירם למומחה מאחר שאין מדובר במסמכים אודות טיפולים רפואיים שנעשו בתובעים, כי אם בחוות דעת שהצגתן למומחים אסורה. לטענת ב"כ התובעים לעומת זאת, המסמכים הם אותנטיים ונערכו במסגרת טיפול בתובעים ואין בהם משום חוות דעת רפואית האסורה להגשה, מה עוד, שבתחום הנפשי גישת ביהמ"ש צריכה להיות ליברלית על מנת להעמיד לרשות המומחה מידע מועיל אודות הנבדק. ב. המסמכים באשר לתובעת: 1. מסמך א' 1 הוא מסמך של הפסיכותרפיסט מר רוני אלפנדרי מיום 4.9.05, שהמשיבים מס' 1+2 פנו אליו לקבלת טיפול מינואר 2005. מר אלפנדרי מציין כי מאז פנתה אליו המשפחה נערכו כעשרים מפגשים משפחתיים. בעיקרו של דבר ראוי היה להמציא את מסמכי המפגשים בלבד, ואולם בסעיף 10 (א) של התגובה כותבת ב"כ המשיבים: ”אין בנמצא רישום טוב יותר באשר לטיפולים שטיפל מר אלפנדרי” מטעם זה, ועל מנת שהמידע ביחס לטיפול בני המשפחה יהא בידיעת המומחים הרפואיים (ומידע זה הוא בעל חשיבות), אני סבור שיש לאפשר המצאת המסמך המסומן א'/1, אך ללא פיסקת האבחנה וללא פיסקת ההמלצות, כך שהמומחים יוכלו לגבש מסקנותיהם באופן עצמאי. יש לציין במכתב הלוואי למומחים שהמסמך של מר אלפנדרי מומצא ללא הסיפא. 2. מסמך א'/2 הוא דו"ח אבחון בריפוי בעיסוק מיום 22.5.05 שנעשה למשיבה מס' 1 במסגרת קופת חולים מכבי. בגוף המסמך צויין שהמשיבה מס' 1 הגיעה ב-15.5.05 + 22.5.05 להערכה קוגניטיבית במסגרת היחידה לריפוי בעיסוק במכון השיקום ברעננה, עקב תלונותיה. המסמך מפרט את תוצאות האבחונים בתחומים של ריכוז, קשב, זיכרון, תפקודים אקזקוטיביים, יכולת למידה, הגיון ושיפוט התנהגות. הסיפא של המסמך הוא פרק סיכום והמלצות, בהתייחס לקשיים מהם סובלת המשיבה מס' 1, לאור הבדיקות והמלצתה של המרפאה בעיסוק. גם במסמך זה אני סבור שיש להבחין בין עצם ביצוע ההערכה והאבחונים לבין פרק הסיכום וההמלצות. ההערכה הקוגניטיבית והאבחונים יש בהם כדי לספק מידע מועיל למומחים הרפואיים ויש להמציאו לעיונם, בעוד שאת המסקנה שיש להסיק מאבחונים אלה וההמלצות על יסוד הבדיקות ראוי שהמומחים יסיקו באופן עצמאי, ולכן יש להמציא את המסמך א'/2 ללא הסיפא, דהיינו, ללא פרק הסיכום וההמלצות ולציין במכתב לוואי למומחים שהמסמך מומצא ללא פרק הסיכום וההמלצות. עוד יש לציין במכתב הלוואי, שהמומחים רשאים כמובן להורות על ביצוע כל בדיקת עזר או איבחון כפי שימצאו לנכון לפי שיקול דעתם. 3. באשר למסמכים א'/3, א'/4, א'/5: מסמכים א'/3 הם שני מכתבים של פרופ' עדנה קוט (מומחית לנוירולוגיה ופסיכיאטריה) מיום 17.7.03 ומיום 1.3.05 שבדקה את התובעת. במכתבים אלה, הממוענים לרופאה המטפלת, מופיע תיאור מצבה של התובעת לרבות ממצאי בדיקתה של הרופאה וכן המלצות על בדיקות שונות והמלצות שונות נוספות. תקנה 8 (א) של תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז - 1986 קובעת כי המסמכים שיש להמציא למומחים הינם כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לנפגע "ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול הנוגעים לענין שבמחלוקת". עצם העובדה שהנפגעת פנתה לרופאה פרטית, שלא במסגרת הקופה, אין בה, לעניות דעתי, כשלעצמה, כדי לפסול את המסמך, ובלבד שהמכתב הממוען לרופאה המטפלת לא יהא בבחינת חוות דעת. בענייננו, נראה לי שמכתביה של פרופ' ע. קוט אינם חורגים מתיאור מצבה של התובעת התובעת, תוצאות הבדיקה של הרופאה והמלצות להמשך בדיקות וטיפול , ולכן יש להתירם. הוא הדין באשר למכתבו של הנוירולוג ד"ר א. קוריצקי, א/4, מיום 21.1.06 (שאת חלקו התקשיתי לקרוא), וכן מכתבו של פרופ' פ. אומנסקי א/5, מיום 9.2.06. ג. באשר לבתם של בני הזוג, הקטינה : 1. מסמך ב/1 הוא חוות דעת אודות אבחונים דידקטיים שנעשו ביום 24.6.05 במסגרת ניצן, אגודה לקידום ילדים ובוגרים לקויי למידה והסתגלות, וזאת על ידי מאבחנת דידקטית ב"ניצן חדרה". ב"כ הנתבעות טוען שהמסמך נערך לבקשת אמה ומדובר בחוות דעת שאסור להעביר למומחה הרפואי. בהמשך נערך לתובעת אבחון דידקטי מס' 2 בתחום החשבון. לאחר ששקלתי בדבר, אני סבור שאין למנוע המצאת אבחונים דידקטיים אלה למומחים הרפואיים מן הטעם שהם מכילים מידע שעשוי להיות בעל חשיבות עבור המומחים הרפואיים שיבדקו את התובעת. יכול וגם תהא חשיבות להשוואת תוצאות בדיקות העזר והאבחונים שעליהם יורו המומחים, בבוא העת, לעומת תוצאות האבחונים שנעשו להתובעת בשנת 2005: אני מפנה לקטע המצוטט על ידי ב"כ המשיבים - התובעים מספרו של השופט א. ריבלין, תאונות דרכים, סדרי דין וחישובי הפיצויים, מהדורה חדשה מעודכנת, עמ' 574: ”.... לפיכך, הצורך בקבלת אינפורמציה מאחרים, כמו לגבי קטין, ממוריו בבית הספר - הוא חיוני לשם מתן חוות דעת (בתחום הפסיכיאטריה )..... ” ובהמשך: ”אין לאסור על מומחה בתחום פסיכיאטריה, להבדיל ממומחים אחרים, להשתמש במכשיר החשוב והמקובל בתחום זה, של שיחות עם אנשים היכולים לתת למומחה מידע מועיל על הנבדק ..... מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות אדם, מצבו הנפשי, מאפייני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואליים לפני התאונה ואחריה להוות עבור הפסיכיאטר” 2. מסמך ב'/2 הוא אבחון קשב שנעשה להתובעת ביוזמת אמה ביום 23.3.04 על ידי ד"ר ענת ברנע, נוירופיזיולוגית של לקויות למידה. כותבת ד"ר ענת ברנע באותו מסמך: ”בוצע מבחן קשב ממושך ממוחשב, CPT IVA הבודק קשב שמיעתי וחזותי. תוצאות המבחן מעידות על הפרעת קשב בדרגה משמעותית.....” בהמשך, מסכמת הד"ר ענת ברנע שמדובר במקרה של הפרעת קשב, יתכן על רקע ריגשי, כשההמלצה היא מתן סיוע נפשי להתובעת על ידי תרפיה באמנות או טיפול בחיות . אין בגוף המסמך פירוט באשר למבחן הקשב הממוחשב CPT IVA. למבחן זה עשויה בהחלט להיות חשיבות מבחינת המידע שיועמד לרשות המומחים אשר יגבשו בבוא העת את חוות דעתם ביחס להתובעת. ואולם, לעניות דעתי, יש לצרף למסמך הנ"ל ב/2 את מסמכי המחשב או פלטי המחשב המתעדים את מבחן הקשב שבוצע להתובעת על מנת שלמומחים הרפואיים תהא אפשרות עצמאית להתרשם בעצמם מן המסמכים המתעדים את המבחן, ולחילופין, להיעזר למטרה זו על ידי מאבחנים מטעמם. עוד אני סבור, שאין להעביר את הסיפא של מסמך ב/2, דהיינו, את מסקנת הסיכום ("מדובר כאן במקרה של .... "), ואת ההמלצה, דהיינו, ניתן יהיה להעביר את מסמך ב'/2 רק בצירוף למסמכי המחשב או פלטי המחשב המתעדים את מבחן הקשב שבוצע להתובעת ביום 23.3.04, וכאמור ללא מסקנת הסיכום הנ"ל וללא ההמלצה הנ"ל. במכתב הלוואי יש לציין שהמומחים רשאים כמובן להורות על ביצוע כל בדיקת עזר או אבחון כפי שימצאו לנכון לפי שיקול דעתם. למניעת ספק אבהיר שבטרם יישלח המסמך ב/2 למומחים, על ב"כ המשיבים להמציא תחילה לב"כ המבקשים את מסמכי המחשב או פלטי המחשב המתעדים את מבחן הקשב שבוצע להתובעת ביום 23.3.04, ורק לאחר מכן ניתן להמציא את מסמך ב'/2 יחד עם מסמכי או פלטי המחשב למומחים הרפואיים, וכאמור כבר לעיל, ללא מסקנת הסיכום וללא ההמלצה כמפורט דלעיל. 3. מסמך ב'/3 הוא מסמך של הפסיכולוג החינוכי מר דני קורין מיום 17.11.04 בעניינה של התובעת. מר קורין מציע, על יסוד שיחתו עם הוריה של התובעת, הצעות למעקב רפואי וטיפול רגשי במסגרת המכון הפסיכולוגי, להתובעת, ולרבות פגישות ייעוץ להוריה של התובעת. לא שוכנעתי שיש מקום להמציא את המסמך ב'/3 למומחים הואיל ומסמך זה אינו מתייחס לא לאיבחון שבוצע להתובעת, וגם לא לטיפול שניתן לה על ידי מר קורין, אלא מדובר, כאמור גם בכותרת המסמך, על הצעה לטיפול. 4. מסמך ב'/4 הוא מסמך של המורה של התובעת להוראה מתקנת בסניף ניצן בחדרה, שם מקבלת התובעת אחת לשבוע שיעורי הוראה מסייעת בחשבון. במקרה ספציפי זה, אני סבור שיש לאפשר המצאת המכתב למומחים הרפואיים מן הנימוק שהזכרתי כבר קודם לכן: הבאת מידע אודות התנהגותו של אדם, מאפייני אישיותו, הישגיו, וכישוריו האינטלקטואליים, לידיעת הפסיכיאטר, כמצוטט מספרו הנ"ל של כב' השופט א. ריבלין תאונות דרכים, סדרי דין וחישובי הפיצויים, מהדורה חדשה ומעודכנת, עמ' 574. ד. התוצאה מכל האמור לעיל: מסמך א'/1 של הפסיכותרפיסט רוני אלפנדרי - ניתן להמציאו למומחים, ואולם ללא הסיפא, דהיינו, ללא פיסקת האבחנה וללא פיסקת ההמלצה, ויש לציין במכתב הלוואי שהמסמך מועבר ללא הסיפא. מסמך א'/2 - דו"ח אבחון בריפוי בעיסוק - להרשות העברתו אך ללא פרק הסיכום וההמלצות ולציין במכתב הלוואי שהמסמך מומצא ללא פרק הסיכום וההמלצות. מסמכים א'/3, א'/4, א'/5 (פרופ' עדנה קוט, ד"ר א. קוריצקי ופרופ' פ. אומנסקי) - להרשות המצאתם. מסמך ב'/1 - אבחונים דידקטיים שנעשו להתובעת במסגרת ניצן - להרשות המצאתם. מסמך ב'/2 - אבחון קשב להתובעת על ידי ד"ר ברנע - ניתן להרשות המצאתו רק לאחר שיצורפו אליו מסמכי המחשב או פלטי המחשב המתעדים את מבחן הקשב שבוצע להתובעת (עם העתק ישירות לב"כ הנתבעות). רק לאחר שיצורפו מסמכי או פלטי המחשב, כאמור לעיל, ניתן יהיה להמציא את מסמך ב'2 הנ"ל אך ללא הסיפא, דהיינו, ללא מסקנת הסיכום וללא ההמלצה, ויש במקרה כזה, לציין במכתב הלוואי שהמסמך מועבר ללא מסקנת הסיכום וללא ההמלצה. את מסמך ב'/3 (הצעת הטיפול הפסיכולוגי) - אין להמציא. מסמך ב//4 - מסמך המורה של התובעת להוראה מתקנת בסניף ניצן בחדרה - יש להמציא למומחים. על ב"כ שני הצדדים לפעול בהתאם לכל המפורט לעיל, ובכל מקרה, על ב"כ שני הצדדים להוסיף ולהדגיש במכתב הלוואי למומחים הרפואיים שאין הם כבולים למסקנה כלשהיא והם רשאים להורות על ביצוע כל בדיקה, מבחן עזר או אבחון, ככל שימצאו לנכון לפי שיקול דעתם העצמאי. אין צו להוצאות. מסמכיםמומחהרפואהשאלות משפטיותמשלוח מסמכים למומחה רפואימומחה מטעם בית המשפט